"Here we are again", פתחה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן את ישיבת הזום־חירום ערב ההצבעה בממשלה על ההצעה לאפשר לקצא"א להפוך את מפרץ אילת לצינור נפט בלי הגבלה. או בתרגום לעברית: הפטרייה שלכם חזרה.

רק לפני ארבעה חודשים, כשההצעה של דודי אמסלם ושות' טורפדה בישיבת הממשלה, היה נדמה שאפשר לברך על המוגמר ושכנגד כל הסיכויים המאבק הנחוש להגנה על ים סוף, על אילת, על הציבור הישראלי והאינטרסים החיוניים שלו, הוכתר בניצחון.

לכן הייתה רבה התדהמה כשלקראת ישיבת הממשלה שנערכה אתמול (שני) צץ בסדר היום הסעיף "ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת". אחרי שפורסם סדר היום נרשם עוד סיבוב של התרוצצות והסעיף הוסר, וחזר סופית בשעת לילה מאוחרת של יום ראשון.

בהצבעה שנערכה רוב השרים הצביעו בעד ושלושה התנגדו: השרה להגנת הסביבה סילמן ושני קודמיה גילה גמליאל וזאב אלקין. מתברר שרעיונות גרועים לא מתים כל כך מהר, בטח לא כשמדובר בממשלה הזו

בהצבעה שנערכה רוב השרים הצביעו בעד ושלושה התנגדו: השרה להגנת הסביבה סילמן ושני קודמיה גילה גמליאל וזאב אלקין. מתברר שרעיונות גרועים לא מתים כל כך מהר, בטח לא כשמדובר בממשלה הזו.

השאלה העיקרית שריחפה – וממשיכה לרחף – בחלל ישיבת הזום, בה נכחו ראשי ערים, צמרת המשרד להגנת הסביבה וראשי התנועה הסביבתית, היא: למה? למה כל כך דחוף להסיר כל מגבלה על תעבורת הנפט במפרץ אילת, בעיצומה של מלחמה שבה כבר 14 חודשים לא נכנסה מכלית נפט אחת למפרץ?

מסוף קצא"א במפרץ אילת, ינואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

מה המניע? מה מקור המוטיבציה האדירה לדחוף מהלך שאין לו שום קשר לצרכי המשק הישראלי, ושבמקרה הטוב יכניס לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים בשנה אבל עלול לסבך אותה עם נזקים של מיליארדים?

בחדרים הסגורים ובשיחות פרטיות נשמעה לא אחת ההשערה שיום יבוא והפרשה הזו תפרנס חקירת משטרה, אם עוד יהיה מי שיחקור. בינתיים, בהיעדר אקדח מעשן, היחיד שרמז משהו בפומבי הוא מנכ"ל עיריית אילת פיליפ אזרד, שאמר: "החלטת הממשלה בלתי ברורה בלשון המעטה".

בקצא"א מבינים שהביזנס של האמירתים לבדו אינו מספיק משכנע כדי להצדיק סיכון כה גדול, ולכן הם שולפים את הנימוק הישראלי האולטימטיבי: ביטחון

אז מה היה לנו? חברת נפט מהאמירויות חותמת על הסכם עם חברה ממשלתית ישראלית לשנע נפט מהמפרץ לאירופה, שיגיע במכליות לנמל אילת, משם בצנרת לאשקלון, ומשם שוב במכליות לאירופה.

כדי לממש את ההסכם קצא"א דורשת להסיר את ההגבלות על כמויות הנפט שעוברות במפרץ אילת. אולם, ארגוני הסביבה, עיריות אילת ואשקלון, המשרד להגנת הסביבה וכל המומחים והמדענים הרלוונטיים מתנגדים בתוקף, ומצביעים על כך שדליפת נפט ממכלית עלולה לחולל אסון: לפגוע במפרץ אילת, בשונית האלמוגים, בתיירות ובכלכלה המקומית.

מכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

בקצא"א מבינים שהביזנס של האמירתים לבדו אינו מספיק משכנע כדי להצדיק סיכון כה גדול, ולכן הם שולפים את הנימוק הישראלי האולטימטיבי: ביטחון. לטענתם, הגדלת מכסות הנפט חיונית לשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל.

ובכן, אם יש דבר שהמלחמה הזו מוכיחה, זה בדיוק את ההיפך. באדיבות החות'ים, לא נכנסה אף מכלית נפט לנמל אילת מאז נובמבר 23'. כלומר, בגלל האיומים הביטחוניים על מפרץ אילת נעצרה תנועת מכליות הנפט, ובכל זאת לישראל היה מספיק נפט ודלק כדי לנהל גם משק אזרחי וגם מלחמה עצימה.

באדיבות החות'ים, לא נכנסה אף מכלית נפט לנמל אילת מאז נובמבר 23'. כלומר, בגלל האיומים הביטחוניים על מפרץ אילת נעצרה תנועת מכליות הנפט, ובכל זאת לישראל היה מספיק נפט ודלק

יו"ר קצא"א ארז כלפון אמר בוועידה לאנרגיה ועסקים שנערכה בשבוע שעבר ש"אלמלא בקשת משרד הביטחון מהמשרד להגנת הסביבה להסיר את ההגבלות על נמל אילת, אני לא בטוח שלמטוסי חיל האוויר היה דלק".

על זה נאמר – בא להטיל אימה ויצא מברך: הרי מייד כשפרצה המלחמה המשרד להגנת הסביבה אישר לקצא"א ייבוא חופשי של נפט לנמל אילת, ייבוא שפסק אחרי שכטב"ם הגיע למפרץ ואונייה ברחה ממנו. תנועת המכליות פסקה, ולא חודשה עד היום. וראו זה פלא, מטוסי חיל האוויר עדיין ממריאים!

גיורא איילנד בכנסת, 18 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בכנס על הסביבה הימית שנערך בשבוע שעבר הציג ד"ר יגאל בורשטיין מאוניברסיטת חיפה תוצאות מחקר על השפעות של זיהום נפט על המערכות האקולוגיות בים ועל תשתיות חיוניות כמו מתקני התפלה. "אם תשפכו כוס אחת של נפט לבריכה שלמה", אמר, "כל הדגים הצעירים ימותו".

בדיון שנערך לאחר מכן, אמר נציג האוצר שהשאלה החשובה היא לא מה תהיה התוצאה במקרה של תאונת דליפה, אלא מה הסבירות שתתרחש תאונה כזו. ובכן, לאור הרקורד המרשים של קצא"א בתאונות ודליפות, נראה שלא מומלץ לזלזל בסבירות שזה יקרה שוב.

מכיוון שקצא"א העלתה על ראש שמחתה את סוגיית הביטחון, לאנשי "צלול" היה רעיון והם פנו לקבל חוות דעת מפורטת מאלוף בדימוס וראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד

מכיוון שקצא"א העלתה על ראש שמחתה את סוגיית הביטחון, לאנשי "צלול" היה רעיון והם פנו לקבל חוות דעת מפורטת מאלוף בדימוס וראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד. מאז שאיילנד הטיף להרעיב מיליוני עזתים לא בטוח שהוא האיש המתאים לספק השראה לתנועה הסביבתית, ובכל זאת הדוח שחיבר כלל כמה נקודות מעניינות.

למשל, החשש שהתפרקות סוריה תגרום לטלטלה וחוסר יציבות גם בירדן, שכידוע שוכנת לחוף ים סוף. במקרה כזה, מכליות הנפט יכולות להיות טרף קל לחוליות טרור. וגם: אם פעילות שינוע הנפט במפרץ תעלה הילוך ותתפוס תשומת לב, היא תהפוך ליעד אטרקטיבי לניסיונות פיגוע. איילנד טען שקצא"א נושאת את שם הביטחון לשווא, אבל מתברר שגם זה לא עניין את שרי הממשלה.

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, דן אלון (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

בכל זאת בנימין נתניהו ושות' יכולים לזקוף לעצמם הישג: הם תרמו לאיחוד שורות בתנועה הסביבתית. סילמן נתנה פייט אמיתי, ועל אף הדם הרע ששורר בינה לבין חלקים מהתנועה הסביבתית, היא זכתה לפרגון מקיר לקיר.

כשהגיע תורו של מנכ"ל החברה להגנת הטבע דן אלון לדבר בישיבת החירום, הנוכחים שפשפו את האוזניים כשהוא פתח בשבחים ותודות לשרה על המאבק שהובילה. זו אותה שרה שמסרבת לחתום על מינויו של אלון למליאת רשות הטבע והגנים, ואילצה את החברה להגנת הטבע לפנות נגדה להליכים משפטיים. אלון העדיף להניח את כל זה בצד ופרגן לסילמן על התייצבותה חסרת הפשרות למען הסביבה בסוגיית ים סוף.

כל חלופה בממשלה הזו תהיה הרבה יותר גרועה. השר שיבוא במקום סילמן לא יעביר חוק אקלים חלש – אלא חוק שאומר שאין משבר אקלים

אז מה הלאה? סילמן עוברת ימים לא קלים. הממשלה דורסת אותה בלי למצמץ. חוק האקלים כורסם וכורסם עד שלא נשאר ממנו הרבה; בשביל לטפל במשבר הלאומי בתחום הפסולת היא זקוקה להתגייסות של שורה של משרדי ממשלה שלא ממהרים להירתם – ועכשיו היא הפסידה גם בקרב מול קצא"א.

ראש השדולה הסביבתית בכנסת יוראי להב הרצנו קרא לה להתפטר בעקבות החלטת הממשלה. הרצנו הוא ח"כ מצוין שעושה עבודה פרלמנטרית הראויה לכל שבח לטובת הסביבה, אבל בנקודה הזו הוא טועה. כל חלופה בממשלה הזו תהיה הרבה יותר גרועה. השר שיבוא במקום סילמן לא יעביר חוק אקלים חלש – אלא חוק שאומר שאין משבר אקלים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 26 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במשרד להגנת הסביבה אותתו אתמול שהחלטת הממשלה אולי התקבלה, אבל המאבק לא תם: החלטת הממשלה קובעת שמדיניות "אפס תוספת סיכון" דינה להתבטל, אבל המשרד להגנת הסביבה רשאי לקבוע מדיניות חדשה, ולא בטוח שזו תהיה מדיניות שתמצא חן בעיני קצא"א.

חוץ מזה, כל עוד המלחמה בעזה נמשכת החות'ים ימשיכו לאתגר מדי פעם את מערכות ההגנה האווירית של ישראל ותנועת המכליות במפרץ כנראה לא תתחדש. בפסטיבל האבסורד של המזרח התיכון גם זה אפשרי: כרגע, החות'ים הם כיפת הברזל שמגינה על שונית האלמוגים הצפונית בעולם.