לאחרונה, ניתן בבית המשפט העליון, פסק דין (עפ"ג 23486-12-24 מדינת ישראל נ. חמזה מוחמד דחלה) על ידי השופט יוסף אלרון, אשר עוסק בערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על שני מורשעים בפרשת סחיטה באיומים.

פסק הדין חושף מציאות מטרידה שהפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים העסקיים בישראל – תופעת גביית "דמי החסות" (פרוטקשן), שפוגעת לא רק בבעלי העסקים אלא בכלל המשק.

פסק הדין חושף מציאות מטרידה שהפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים העסקיים בישראל – תופעת גביית "דמי החסות" (פרוטקשן), שפוגעת לא רק בבעלי העסקים אלא בכלל המשק

במקרה זה, הנאשמים כפו תשלומים על בעלי עסקים, חקלאים ואף רוכשי קרקעות, תוך שימוש באיומים ובשיטות אלימות חמורות. בית המשפט העליון לא נותר אדיש למעשים, קיבל את ערעור המדינה והחמיר משמעותית את עונשם של הנאשמים – עד פי שניים מהעונש שנגזר בערכאה הראשונה. פסיקה זו שולחת מסר חד וברור: מערכת המשפט לא תאפשר לתופעה הזו להמשיך ולשגשג.

ענף הבנייה – כר פורה לפרוטקשן

אחד הענפים המרכזיים שנפגעים מתופעת דמי החסות הוא ענף הבנייה. קבלנים, יזמים ובעלי מקצוע רבים מדווחים כי הם נאלצים לשלם "דמי שמירה" לגורמים עברייניים כדי למנוע פגיעה בעובדים, בציוד ובמתקנים. לעיתים מדובר ב"שירותי שמירה" מדומים, ולעיתים באיומים ישירים על חיי הקבלנים והיזמים.

השלכות התופעה חמורות: הפרויקטים מתעכבים, מחירי הדיור מזנקים, והמשק כולו סופג פגיעה כלכלית. כשעבריינים הם אלו שמכתיבים את כללי המשחק בשוק הבנייה, כולנו משלמים את המחיר.

פסיקת העליון: צעד הכרחי אך לא מספיק

בפסק דינו הדגיש השופט אלרון כי מדובר ב"מכת מדינה" המאיימת על יציבות הכלכלה והחברה בישראל. לדבריו, אין להסתפק בענישה מקלה, שכן היא אינה מספקת הרתעה מספקת. לכן, העליון החמיר את עונשי המאסר של הנאשמים מ-36 ו-31 חודשי מאסר לשבע ושש שנות מאסר, בהתאמה – עונשים שמהווים עליית מדרגה משמעותית במדיניות הענישה כלפי עברייני פרוטקשן.

בפסק דינו הדגיש השופט אלרון כי פרוטקשן הוא "מכת מדינה". המאיימת על יציבות הכלכלה והחברה בישראל. לדבריו, אין להסתפק בענישה מקלה, שכן היא אינה מספקת הרתעה מספקת

תיקון 146 לחוק העונשין – צעד נוסף במאבק

בשנת 2023 נוסף לחוק העונשין סעיף ייעודי לטיפול בגביית דמי חסות, במסגרת תיקון 146. הסעיף החדש מבדיל בין גבייה תוך ניצול מצוקה לבין גבייה באיומים, כאשר העונשים על הסוג השני חמורים במיוחד. נוסף על כך, נקבעו עונשי מינימום מחייבים, שמטרתם להרתיע ולצמצם את שיקול הדעת השיפוטי במקרים חמורים במיוחד.

אמנם העבירות המתוארות בפסק הדין בוצעו לפני כניסתו לתוקף של תיקון זה, אך השופט אלרון מדגיש כי מגמת ההחמרה המשתקפת בתיקון המדובר משקפת את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות הללו. בהתאם לכך, הוא מעניק ביטוי ברור למגמה זו בגזירת הדין שנקבע לנאשמים.

פסיקת העליון היא צעד חשוב, אולם אכיפתו של התיקון עדיין דורשת חיזוק משמעותי. על המדינה לוודא כי התיקון מיושם בצורה אפקטיבית, ולא להסתפק רק בענישה – יש לנקוט בצעדים מניעתיים ואכיפתיים ברמה הגבוהה ביותר.

מה עוד נדרש למיגור התופעה?

החמרת הענישה היא מרכיב קריטי במאבק בפרוטקשן, אך היא אינה מספיקה. יש צורך במדיניות כוללת ובין היתר, הגברת האכיפה המשטרתית –  השקעת משאבים בהקמת יחידות ייעודיות למאבק בפרוטקשן, בדגש על אזורי בנייה רגישים, חקיקה מתקדמת – הרחבת סמכויות המדינה לתפיסת רכושם של עברייני פרוטקשן לצד הגנות למתלוננים על סחיטה באיומים, שיתוף פעולה עם המגזר העסקי –  יצירת מנגנוני דיווח מוגנים לקבלנים ולעסקים קטנים שיחשפו ניסיונות סחיטה, ושימוש בטכנולוגיה אשר תאפשר מעקב דיגיטלי אחר התקשרויות חשודות.

אחד האתגרים המרכזיים באכיפת עבירות של סחיטה באיומים הוא החשש של הקורבנות להתלונן, מה שמקשה על המשטרה לאסוף ראיות ולפעול נגד העבריינים. בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות בענף הבנייה בוחרות לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כמו בינה מלאכותית (AI) מצלמות חכמות וניתוח נתונים לצד העסקת מאבטחים פרטיים, במטרה להגן על עצמן ועל עובדיהן. המאבטחים, שפועלים בתיאום עם גורמי האכיפה, יכולים לספק מענה מיידי לאיומים ולשתף פעולה עם המשטרה בעת הצורך, ובכך לשפר את יכולת ההתמודדות עם התופעה.

אחד האתגרים המרכזיים באכיפת עבירות סחיטה באיומים הוא חשש הקורבנות להתלונן, מה שמקשה על המשטרה לאסוף ראיות ולפעול נגד העבריינים. לאחרונה חברות בענף הבנייה פונות לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים

לסיכום,  פסק הדין של בית המשפט העליון מהווה נקודת מפנה חשובה במאבק נגד גביית דמי החסות. עם זאת, רק שילוב של ענישה מרתיעה, חקיקה מחייבת, הגברת האכיפה ושיתוף פעולה הדוק בין המדינה למגזר העסקי יוכלו להביא למיגור התופעה.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.