ננסה לדמיין את ישראל של היום שאחרי. לא היום שאחרי המלחמה בחמאס, אלא היום שאחרי המלחמה על הדמוקרטיה. מלחמה מול בנימין נתניהו ויריב לוין, מול שלמה קרעי ודוד אמסלם, מלחמה נגד מחריבי מערכת המשפט ואלה שמתנפלים על ראשי מערכות המשפט, הביטחון, הצבא והשב"כ.

מה יקרה ביום שאחרי כלכלת בעזרת השם, של שר האוצר המשיחי בצלאל סמוטריץ'? מה יקרה ביום שאחרי רפורמות הפקקים של מירי רגב? מה יקרה פה אחרי שגלי בהרב מיארה תודח וימונה "תותח על" כמו עמית חדד ליועמ"ש של משפחת נתניהו ובזמנו הפנוי גם של הממשלה?

זו שאלה שחייבים לדון בה, כי נראה שקואליציית החורבן והמחדל לא מתכוונת לוותר על שום חוק להרס המדינה. שום מטרה פסולה אינה פסולה בעיניה, גם אם היא צריכה בדרך לדרוס את נשיא העליון, או הורים שכולים, או חטופים הנמקים בשבי. אם זה משרת את השרידות בשלטון – הם יעשו זאת.

נראה שהקואליציה לא תוותר על שום חוק להרס המדינה, גם אם היא צריכה בדרך לדרוס את נשיא העליון, או הורים שכולים, או חטופים הנמקים בשבי. אם זה משרת את השרידות בשלטון – הם יעשו זאת

יצר השרידות בשלטון נמצא מעל הכל.
לכן נשאלת השאלה הפשוטה – בשביל מה?
ברור הם רוצים להישאר בשלטון לנצח. לשלוט בתקציבים, לפטור את החרדים משירות צבאי, להיות חופשיים מפסיקות בג"ץ, למנות את חבריהם לג'ובים הכי אטרקטיביים. לטוס לחו"ל מתי שרק המטוס ממריא, ברור.

אבל למה? מה התכלית של כל זה ביום שאחרי?
האם תהיה פה מדינה יותר טובה? יותר מוצלחת מבחינה כלכלית? בטוחה יותר בגבולותיה? כזו שתכניע את הטרור ואת אויביה ב"ניצחון מוחלט"? מדינה יותר מגובשת חברתית? מלוכדת? מוסרית, עם ערבות הדדית יותר גבוהה?
באמת?

איך זה יקרה, אם בראשות המשטרה כבר היום עומדת בובת מפכ"ל יס-מנית של השר העבריין שמינה אותה כדי שיהיה נאמן ל"מדיניותו"? אילו שוטרים יתגייסו למשטרה הזאת מלבד בריוני הימין? האם המשטרה הזאת, שמחדליה כבר היום חשופים למרבה הזוועה בכל תחום, תשרת ביעילות רבה יותר את אזרחי המדינה?

איך זה יקרה אם בראשות השב"כ יעמוד מינוי אישי של שרה נתניהו, מישהו בדמות רון דרמר, שמעולם לא שירת בצה"ל או בשב"כ ויתרונו הוא רק בנאמנותו למשפחת נתניהו? האם השב"כ הזה ימנע יותר פיגועים? יבצע יותר סיכולים? האם יתגייסו אליו במוטיבציה גבוהה יותר מיטב האנשים והנשים שמוכנים להקריב עבור המדינה את מיטב שנותיהם?

איזה מוסד יהיה פה אחרי שקואליציית הדמים והחורבן תמנה ל"ג'וב" הזה "פקיד" מטעמה? האם המוסד שבו ישרתו נאמני מרכז הליכוד יהיה מקצועי יותר? מחויב יותר למדינה? או לראש הממשלה אישית? האם יצליח לבצע פעולות מסמרות שיער נגד הגרעין האיראני, או יכשל במשימה החשובה ביותר לעתיד המדינה?
איזה צה"ל יהיה פה ביום שאחרי חוק ההשתמטות?

איך ייראה השב"כ אם יעמוד בראשו מינוי אישי של שרה נתניהו? האם המוסד בו ישרתו נאמני מרכז הליכוד יהיה מקצועי ומחויב יותר למדינה? או לראש הממשלה אישית? איזה צה"ל יהיה פה אחרי חוק ההשתמטות?

בימים אלה ממונה רמטכ"ל חדש והוא עדיין נהנה מאמון מי שמינה אותו ומאמון החיילים והוריהם. השאלה היא מה יקרה לו ביום שיתייצב נגד חוק ההשתמטות. מה יקרה למעמדו כשייאבק בשם ערכי השוויון והנאמנות למדינה, בשר הביטחון המגוחך שמינה נתניהו? האם גם עליו יפתחו שערי הגיהינום הביביסטי?
אלו הערכים שעליהם חיילים מוכנים להקריב את חייהם. ואם אלה לא הערכים של המדינה, אילו ערכים יהיו פה?

ומה יהיה ביום שאחרי כל הרפורמות ותיקוני החקיקה של יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפח שמחה רוטמן? האם חיילי מילואים יתגייסו ברצון לסבב חמישי ושישי ושביעי בעזה? למלחמה אין סופית ללא תכלית ולהרס משפחותיהם ועסקיהם, למען קואליציית החורבן, שכבר הוכיחה את חוסר המחויבות שלה להם ולמשרתים בסדיר ובקבע? קואליציה שנוטשת את החטופים ואת החיילים השבויים. האם חבריהם יסכימו לשרת מדינה שזהו השלטון בה?

השאלות אלה ברורות והתשובות עליהן ברורות יותר. פשוט משום  שראינו לאן הובילה הקואליציה הזו במשך פחות מעשרה חודשים, מרגע בחירתה ועד אסון 7 באוקטובר. מערכות המדינה כולן קרסו בתוך דקות. רק בנס לא הגיעו מחבלי נוח'בה לכור בדימונה ולמתקני חברת החשמל באשקלון.

רק לחימה של יחידים ומספר יחידות מנעו אסון, שספק אם ניתן היה להתאושש ממנו. תחקירי צה"ל ושב"כ מצביעים על המחדל ועל שורשיו. על מדיניות מטורפת של דרג מדיני חסר עכבות, שיכור מכוח מדומיין וקונספציות הזויות וקטסטרופליות, שהובילו את כולנו לחיות במדינה אפוקליפטית.

את ה"הספק" הזה ביצעה קואליציית המחדל בנהיגה מזגזגת נגד כיוון הדמוקרטיה והחוק על מסלול התנגשות צפוי מראש.

האם חיילי מילואים יתגייסו ברצון לסבב חמישי ושישי ושביעי בעזה? למלחמה אין סופית ללא תכלית ולהרס משפחותיהם ועסקיהם, למען קואליציה שכבר הוכיחה את חוסר מחויבותה להם ולמשרתים בסדיר ובקבע?

מה יקרה בעוד שנה או שנתיים? אפשר פשוט למדוד במכפלות של זמן ושל גודל המחדלים – מדינת ישראל תיהרס עד היסוד.

הרופאים כבר עוזבים בהמוניהם. אנשי ההייטק אחריהם. אחוז הגיוס ליחידות מילואים יורד בתלילות. כמות התאונות בדרכים עולה בקצב רצחני, תרתי משמע וכמות הנרצחים מהפשיעה במגזר הערבי לא מאפשרת לחיות בישובים הערבים.

כלכלת ישראל מתדרדרת למקומות אפלים בתחתית המזון העולמית. תקציביה נבזזים, פשוטו כמשמעו, בידי מפלגות סקטוריאליות חסרות מצפון ובושה. ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר כבר מבוקשים על פשעי מלחמה בהאג ובקרוב מאות חיילים וקצינים לא יוכלו לצאת מהארץ בלי סכנת מעצר בחו"ל. הטרור מתקיף יומיום בכל יישוב ותחנת אוטובוס מזדמנת. יריב לוין עדיין דוחף לחקיקת הרפורמה שתשאיר אותו ואת נתניהו בשלטון לנצח.

אז איזו מדינה תישאר תחת שלטונם המופקר? ובשביל מה כל זה היה? בשביל מה כל ההרס והחורבן והרפורמות וההסתה והמאבק בשופט נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ובראש השב"כ רונן בר וברמטכ"ל הרצי הלוי?

בשביל מה השפלתם והרבצתם להורים שכולים בכנסת? בשביל מה תקפתם משפחות חטופים והפקרתם את בניהם בשבי חמאס? אתם לא חושבים שתצטרכו את כל האנשים האלה כדי לקיים פה מדינה בעתיד? באמת? לא תצטרכו את מיטב הנוער בצבא, בשב"כ, במוסד, בהייטק, במערכת הבריאות, במשטרה, בחינוך? באמת תסתמכו על החברים של דודי אמסלם ושלמה קרעי? על היהלומים של מירי רגב? על האברכים הבטלנים המשתמטים של יצחק גולדקנופף? על הנאומים ההיסטריים של בנימין נתניהו?

האם לא תצטרכו את מיטב הנוער בצבא, בשב"כ, במוסד, בהייטק, במערכת הבריאות, במשטרה, בחינוך? באמת תסתמכו על החברים של אמסלם וקרעי? על היהלומים של רגב? על האברכים המשתמטים של גולדקנופף?

אתם עצמכן לא מאמינים בזה. לכן אתם לא מעלים בדעתכם לדון ולחשוב אפילו על היום שאחרי. לא היום שאחרי חמאס בעזה, אלא "היום שאחרי" ממשלתכם, פה בישראל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.