כותרת העיתון האיראני באנגלית "איראן דיילי" מהראשון במרץ הייתה זועקת במיוחד: "דריסת הרגל של ישראל באזרבייג'ן אמורה להדליק נורה אדומה".  העיתון איראן דיילי כפוף ישירות ללישכתו של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן. מעניין עוד יותר, שהפעם הכתב נוויד כמאלי התייחס לפרסום של המרכז בגין-סאדאת (באס"א) ולא הפליג בתיאור הקונספירציות הרגילות שהמשטר האיראני מייחס לישראל.

מחקר באס"א מתאר את היחסים בין ישראל ואזרבייג'ן, וממליץ לממשל טראמפ כיצד לרתום את אזרבייג'ן לתוכניות הנשיא דונלד טראמפ ולאינטרס הישראלי. הכתבה האיראנית של כמאלי דנה בתוכן המחקר הישראלי, ולפי הכתב, כל מקבלי ההחלטות באיראן צריכים לקחת ברצינות את מסקנות המכון הציוני וכי "איראן חייבת לעקוב אחרי כל פעילות של המשטר הציוני על מנת למנוע את התפשטותו ואת התבססותו בקרבת גבולותינו".

מחקר באס"א מציע לממשל טראמפ לרתום את אזרבייג'ן לתוכניותיו ולאינטרס הישראלי, והכתב האיראני ממליץ למקבלי ההחלטות באיראן לקחת ברצינות את מסקנות המכון ולעקוב אחרי פעילות המשטר הציוני

לדאגה האיראנית יש סיבות מבוססות, אולם כדי להבין אותן צריך להביא בחשבון כמה נתונים על רפובליקת אזרבייג'ן שאינם ידועים לקהל הרחב.

משמעותה האסטרטגית של אזרבייג'ן לישראל

1

רפובליקת אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית היחידה שמקיימת יחסי ידידות ושיתוף פעולה עם מדינת ישראל יותר משלושים שנה. אמנם אוכלוסייתה היא מוסלמית שיעית, אך המדינה האזרית והחברה האזרית הן חילוניות. כמו כן, אזרבייג'ן חיזקה את קשריה עם ישראל דווקא בעת מלחמות, החל מהאינתיפאדה השנייה וכלה במלחמת חרבות ברזל.

2

לאזרבייג'ן מיקום גיאוגרפי אסטרטגי בקווקז, כשהיא גובלת באיראן וברוסיה מבלי להפוך לגרורה של אף לא אחת משתי המעצמות האזוריות הללו. מכאן נובעת גם חשיבותה היתרה של אזרבייג'ן לביטחון אזורי.

3

מזה שלושים שנה אזרבייג'ן הפכה לספק העיקרי של אנרגיה לישראל. יתרה מכך עם פרוץ מלחמת חרבות הברזל הגדילה אזרבייג'ן את ייצוא הנפט לישראל ב-55 אחוז.

אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית היחידה שמקיימת ידידות ושת"פ עם ישראל מעל 30 שנה. אוכלוסייתה מוסלמית שיעית, אך המדינה והחברה האזרית חילוניות, והיא חיזקה את קשריה עם ישראל דווקא במלחמות

4

באקו, בירתה של אזרבייג'ן היא אחת הלקוחות המכובדים והוותיקים של התעשיות הביטחוניות, כאשר הייצוא הישראלי הביטחוני לאזרבייג'ן לא מצטמצם לסוג מסוים של אמל"ח.

5

שתי המדינות, ישראל ואזרבייג'ן, רואות באיראן איום קיומי, ועקב כך לשתיהן עניין במניעת איומים איראניים וסיכול חתרנות איראנית. למרות שאיראן הרשמית טוענת שאזברייג'ן הפכה את עצמה לבסיס של צה"ל כדי לתקוף את איראן, יש רובד יותר עמוק של שנאה איראנית לאזרבייג'ן. זהו רובד שמעולם לא בא לידי ביטוי בכלי תקשורת רשמיים, אבל נמצא למכביד במדיה חברתית בלתי פורמלית המזוהה עם המשטר. עצם קיומה של מדינה שיעית, חילונית ובעלת אוריינטציה מערבית הוא לצנינים בעיני המשטר האיראני.

בעצם, חרף גינונים דיפלומטיים, איראן לא מכירה באזרבייג'ן העצמאית. אחד הסימנים לכך הוא הימנעותם של כלי תקשורת בלתי פורמליים מלכנות את המדינה הקווקזית "רפובליקת אזרבייג'ן". היא מכונה בדרך כלל "באקו" או "המשטר של באקו".

6

הקשרים בין ישראל לאזרבייג'ן משתרעים אל מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני ומסחר. היהודים באזרבייג'ן מעולם לא סבלו מאנטישמיות. לאחרונה משרד החינוך האזרי הציג ספרי לימוד חדשים להיסטוריה, שבהם כמה פרקים מוקדשים לעם היהודי, לשואה ולהיסטוריה. הטרור הערבי מכונה "טרור" ולא "מאבק לאומי". מובן שספרי הלימוד החדשים האלה עוררו את זעמו של המשטר האיראני, שהשתלח בנשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב.

ישראל ואזרבייג'ן רואות באיראן איום קיומי, ולשתיהן עניין בסיכול איומים חתרנות איראניים. למרות טענת איראן שאזברייג'ן הפכה לבסיס צה"ל כדי לתקוף את איראן, יש רובד יותר עמוק של שנאה איראנית לאזרבייג'ן

הדרך קדימה

 למרות מצב הדברים הקיים החיובי, הפוטנציאל רחוק ממיצוי. לא ארה"ב ולא ישראל משקיעות מספיק תשומות באזור הקווקז, חרף חשיבותו האסטרטגית. חיזוק היחסים עם אזרבייג'ן הוא האמצעי הטוב ביותר לכך. אם כן, מה ואיך צריך לעשות לשם כך?

• יש לפעול בכל המישורים ובכל הכיוונים, החל מביטחון וכלה בדוגמה שמציבה אזרבייג'ן בתור מדינה מוסלמית הדוגלת בסובלנות דתית.
• הכוחות הפרו-ישראליים בארה"ב צריכים לראות את אזרבייג'ן דרך הפריזמה של ביטחון אזוריה ואסטרטגיה רבתי, במקום ללכת שולל אחרי נרטיבים עוינים לאזרבייג'ן. לא מפתיע שמי שעומד מאחורי מיחזור הנרטיבים האנטי-אזרים זה קבוצות ארמניות מסוימות וסוכני ההשפעה של איראן.
• ארצות הברית צריכה לבטל את החלטת הסנקציות על אזרבייג'ן מס 907, המונעת הידוק היחסים של ארצות הברית עם אזרבייג'ן. הסנקציות האלה הוטלו ב-1992 בעקבות המאמץ של קבוצות לחץ ארמניות.
• אזרבייג'ן יכולה להנות מהטבות שמקבלות כל המדינות שהסכימו לנורמליזציה ביחסים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם.

הסכמי אברהם בהקשר זה אינם הסכמים משפטיים פורמליים, אלא יותר מסגרת  לקידום האינטרסים האמריקאיים והישראליים. לא במקרה המשטר האיראני מביע דאגה – הן מהסכמי אברהם בפני עצמם והן מתוכנית טראמפ. האיראנים רואים בתוכנית טראמפ תוכנית אסטרטגית כוללת לדחיקתם מהאזור ולצמצום השפעתם. מבחינתם תוכנית טראמפ לעזה היא רק צלע אחת של כל התוכנית, ולאו דווקא החשובה ביותר.

האיראנים רואים בתוכנית טראמפ תוכנית אסטרטגית כוללת לדחיקתם מהאזור ולצמצום השפעתם. מבחינתם תוכנית טראמפ לעזה היא רק צלע אחת של כל התוכנית, ולאו דווקא החשובה ביותר

המשטר האיראני מנהל נגד מדינת ישראל מלחמה היברידית, קרי מלחמה כוללת בכל המישורים ובכל המקומות. לכן גם על ישראל להפנים עובדה זו ולהשיב מלחמה שערה במגוון אמצעים העומדים לרשותה.

אחת השיטות בהן ישראל יכולה להשיב מלחמה – היא לקדם את האינטרסים שלה באזור הקווקז באמצעות קשרים עם אזרבייג'ן.

המודיעין שלנו מעולם לא עסק בגילוי נקודות תורפה אצל אויבים בתור מאמץ מתמיד וכולל, ולא רק לצורך מבצע ספציפי. אחת הדרכים לגלות נקודות רגישות אצל האויב זה לראות את תגובותיו לפעילות שלנו.

כאשר השר האיראני מומחד-באקר קאליבאף ביקר בבאקו לפני שבועיים, כל האתרים האזרים השייכים למדינה הותקפו על ידי האקרים מטעם משמרות המהפכה.

לכאורה קשה להבין מדוע בחרו האיראנים לקיים מתקפה כזאת בדיוק במהלך הביקור של קאליבאף, שדווקא דיבר על קשרי ידידות ואחווה בין איראן לאזרבייג'ן.

העילה למתקפת סייבר נעוצה בביקור יועצו המיוחד של הנשיא אלייב, חיכמת  חאג'ייב בירושלים. ביקורו של היועץ האזרי בירושלים התקיים בדיוק באותו לו"ז שבו התקיים ביקורו של קאליבאף בבאקו. מובן שהרמז לא נעלם מעיני האיראנים.

המשטר האיראני מנהל מלחמה היברידית נגד ישראל בכל המישורים. לכן גם על ישראל להשיב מלחמה במגוון אמצעים. אחת השיטות היא לקדם את האינטרסים שלה באזור הקווקז באמצעות קשרים עם אזרבייג'ן

הלקח הוא, שאם האיראנים נבהלים ממשהו ומגיבים באופן המשדר מצוקה – סימן שגילינו את נקודת החולשה שהם רוצים להסתיר, וכי דווקא אותה יש לנצל.

פרופ' ולדימיר (זאב) חנין הוא ראש התוכנית לחקר הסכסוכים הפוסט-סובייטים במרכז בגין סאדאת ומלמד מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

אלכס גרינברג הוא חוקר איראן במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה, דובר פרסית וערבית.