תקרית חמורה התרחשה ביום שני בבוקר מול החוף המזרחי של אנגליה. מכלית נפט הנושאת את דגל ארה"ב התנגשה בספינת משא פורטוגלית – ושתיהן התחילו לעלות בלהבות. עשרות אנשי הצוות של שני כלי השיט קפצו לים וככל הידוע כולם חולצו בשלום. שעות אחרי ההתנגשות עדיין דיווחו עדי ראייה על "כדור גדול של אש" שנצפה למרחוק.
העשן המתאבך מול חופי העיר האל הוא תפאורה הולמת – וגם איתות אזהרה – לדרמה שמתחוללת אלפי קילומטרים משם, במפרץ אילת. עד מחר (חמישי) המשרד להגנת הסביבה אמור להודיע על תשובתו לדרישה של קצא"א להגדיל אקספוננציאלית את כמויות הנפט שהיא מורשה להעביר במפרץ להיקף של שישה מיליון טון בשנה.
מדובר ברכבת של מכליות נפט, ודי בתאונת דרכים ימית אחת מהסוג שהתרחש זה עתה באנגליה כדי שייגרם נזק בלתי הפיך למפרץ אילת ולעיר עצמה.
מדובר ברכבת של מכליות נפט, ודי בתאונת דרכים ימית אחת מהסוג שהתרחש זה עתה באנגליה כדי שייגרם נזק בלתי הפיך למפרץ אילת ולעיר עצמה
כפי שדווח לאחרונה, ככל שמתקרבת שעת ההכרעה הלחצים מצד משרד ראש הממשלה וקצא"א גוברים, והמחלוקות הפנימיות במשרד להגנת הסביבה מלובנות בדיונים מתוחים.
אם המשרד לא יתקפל ולא ייתן יד להפיכת חופי אילת לטיילת של נפט זו תהיה שעתם היפה של אנשי מקצוע ומשרתי ציבור אמיצים בממשלה שבה כמעט לא נותרו כאלה. הקרדיט יגיע גם לשרה עידית סילמן, שדבקה בהתנגדותה לאורך כל הדרך.
השאלה היא כמובן אם אנשי המשרד להגנת הסביבה יעמדו בפרץ. בתנועה הסביבתית ממתינים במתח להכרעה, ומודעים לחששות של גורמים במשרד שאם לא יישרו קו תילקחנה מהם סמכויות הפיקוח על קצא"א.
בחברה להגנת הטבע אמרו אתמול ש"בשנה וחצי האחרונות המשרד להגנת הסביבה והעומדים בראשו נמצאים תחת מכבש לחצים אדיר המופעל על ידי משרד ראש הממשלה וסביבתו, ועד כה עמדתם הנחושה לא השתנתה.
מעיון בהסכם בין שתי המדינות עולה שאין בו אפילו סעיף אחד, וגם לא מילה אחת, שמתייחסים למיזם שינוע הנפט דרך מפרץ אילת באמצעות קצא"א
"אנו ניתן את הגיבוי המלא למשרד ולאנשיו באם תתקבל ההחלטה הנכונה ומחויבת המציאות שלא להגדיל את היקפי שינוע הנפט במפרץ אילת, ונעמוד לצידם כנגד כל הניסיונות לפגוע בעצמאותו המקצועית של המשרד".
הדרישה לאפשר לקצא"א לשנע נפט עבור החברה האמירתית MRLB נשענת במידה רבה על הטיעון הגיאופוליטי, לפיו ההסכם מהווה לכאורה נדבך חשוב ביחסים עם האמירויות, שקיבלו תוקף רשמי ב"הסכמי אברהם". רק שמתברר שלאמירתים זה כנראה הרבה פחות אכפת ממה שרוצים שנחשוב.
לפני מספר שבועות פרסם שר האנרגיה אלי כהן הודעה חגיגית לפיה ישראל והאמירויות חתמו על מזכר הבנות בילטרלי לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה. מעיון בהסכם בין שתי המדינות עולה שאין בו אפילו סעיף אחד, וגם לא מילה אחת, שמתייחסים למיזם שינוע הנפט דרך מפרץ אילת באמצעות קצא"א.
שבעה עמודים יש במזכר, 11 פרקים, ונציגי האמירויות לא מצאו לנכון להזכיר בו ולו ברמז את ההסכם שבישראל יש מי שמציגים אותו כחיוני למרקם היחסים בין שתי המדינות.
בשעתו סיפר שגריר איחוד האמירויות מוחמד מחמוד אל־חאג'ה לשרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג כי מדינתו אינה צד בעל עניין בהסכם הזה וכי מדובר בעסקיו של יזם פרטי
בשעתו סיפר שגריר איחוד האמירויות מוחמד מחמוד אל־חאג'ה לשרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג כי מדינתו אינה צד בעל עניין בהסכם הזה וכי מדובר בעסקיו של יזם פרטי. מזכר ההבנות שאושרר כעת מחזק את הדברים.
"המטרה של הסכם זה היא לאתר את פוטנציאל ההזדמנויות לקידום ולפיתוח שיתוף פעולה בין הצדדים בתחום האנרגיה", נכתב בראשית המסמך, "כולל תשתיות אנרגיה, טכנולוגיות מתקדמות, מחקר ופיתוח וקבוצות עבודה משותפות במגזר הממשלתי והפרטי".
תחת ראש הפרק "שדות פוטנציאליים של שיתוף פעולה" מופיעה רשימה ארוכה של אפשרויות – בראשן דווקא פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, וגם אנרגיית מימן, פרויקטים של צינורות גז, פיתוח של סקטור הגז הטבעי, אגירת אנרגיה, דלקים סינתטיים, הגנת סייבר על תשתיות אנרגיה, מסחר בחשמל ומחקר משותף.
באחד הסעיפים מופיע גם "קשרים כלכליים בשדה הנפט והתזקיקים", אבל כאמור, ללא שום התייחסות קונקרטית להסכם קצא"א.
"החלטנו שנעשה לכל הקווים הסמוכים לים קווים מקבילים, כך שבזמן תקלה נוכל להשבית קו אחד ומייד להחליף אותו בקו השני. הדירקטוריון החליט שהמפרץ יותר מדי חשוב"
בוועידה הלאומית לאנרגיה שנערכה אתמול (שלישי), שם יו"ר קצא"א ארז כלפון דגש על הפן הביטחוני, ערך קדוש שבישראל כידוע קשה להתווכח איתו. הוא הציג את אספקת הנפט לנמל קצא"א כמרכיב חיוני בביטחון האנרגטי של ישראל, אבל העובדות הן שמאז פרוץ המלחמה – ודווקא משיקולי ביטחון (ע"ע חות'ים) – כמעט לא הגיע נפט לישראל דרך נמל אילת.
בסתיו 2007, בערב חג הסוכות, קרס אחד מקווי הביוב של העיר אילת. כדי לתקן את התקלה היה צורך להשבית את המשאבות הסמוכות לים, אלה שסונקות את השפכים של המלונות, וכל הביוב של אזור המלונות זרם למפרץ.
"הייתה דרמה גדולה", נזכרת חן סלטי, מנכ"לית תאגיד המים של אילת "עין נטפים", "התאגיד היה אז חדש לגמרי, אני עוד עבדתי בהתנדבות. זה היה יום שישי וערב חג, העיר הייתה מפוצצת בתיירים, התפתחה תקרית בינלאומית כי נקראתי לעבור לצד הירדני ולהסביר למה אנחנו מזהמים להם את המפרץ.
"קיבלנו תביעות מהביטוח של המלונות כי האורחים שהגיעו לחג לא יכלו לשחות ודרשו את כספם בחזרה. עובדתית זה לא היה אירוע כל כך גדול אבל האפקט שלו היה עצום".
בכל הנוגע לביוב, יש לאילת שלייקס על שלייקס. כשמדובר במיליוני טונות של נפט, ממשלת ישראל מבקשת להשאיר אותה בלי שום שכבת מגן
אחרי שהצליחו להתגבר על התקלה, מספרת סלטי, התיישבו אנשי תאגיד המים לחשוב מה עושים הלאה. "אמרנו אוקיי, תקלות קורות, מה עוד שמדובר במערכות מורכבות עם הרבה חלקים. העניין הוא שבקרבה כזו גדולה למפרץ הזמן הוא קריטי, עד שאתה מגיע לטפל הביוב כבר גלש למים.
"החלטנו שנעשה לכל הקווים הסמוכים לים קווים מקבילים, כך שבזמן תקלה נוכל להשבית קו אחד ומייד להחליף אותו בקו השני. אמרו לנו שאנחנו זורקים כסף על שלייקס, אבל הדירקטוריון שלנו קיבל החלטה שהמפרץ יותר מדי חשוב, זו הפרנסה שהעיר מתבססת עליה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לסגור את הים כל פעם שיש תקלה.
"מכיוון שזו עובדה שתקלות קורות, אנחנו חייבים להקטין את הסיכון. מאז אילת מרושתת בקווי סניקה כפולים".
תקלת הביוב ההיא כמובן לא מדגדגת את ממדי האסון שעלול להתרחש במקרה של תאונת נפט במפרץ אילת. בכל הנוגע לביוב, יש לאילת שלייקס על שלייקס. כשמדובר במיליוני טונות של נפט, ממשלת ישראל מבקשת להשאיר אותה בלי שום שכבת מגן, כשנכון לעכשיו רק המשרד להגנת הסביבה חוצץ בינה לבין המצב המסוכן הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם