1

אי אז, בעידן הקדום המוכר בשם "לפני המלחמה", התנהל מאבק ממושך, רווי פיתולים ותפניות, על היקף תעבורת הנפט במפרץ אילת.

קצא"א, בשיתוף פעולה עסקי עם גורמים באמירויות, לחצה להגדיל משמעותית את מספר מכליות הנפט שמורשות לעגון בנמל אילת, ארגוני הסביבה הזהירו מפני אסון, והמשרד להגנת הסביבה סיכל את התוכנית בקדנציה של תמר זנדברג ועבר להשמיע קולות מגומגמים מאז הקמת הממשלה הנוכחית. הלחצים הלכו וגברו, בלשכת ראש הממשלה ובמל"ל נערכו דיונים, ואז הגיע 7 באוקטובר.

עם פרוץ המלחמה, המשרד להגנת הסביבה התיר לקצא"א – שכבר מיצתה את מכסת המכליות המותרת ל-2023 – להמשיך להכניס מכליות נפט לנמל ובלבד שמדובר בנפט למטרות ייבוא לטובת המשק הישראלי ומערכת הביטחון שזקוקים לו.

בתחילת המלחמה הגיעה מכלית אחת שפרקה נפט בנמל אילת, ומכלית שנייה עגנה בנמל ב-8 בנובמבר. למחרת התפוצץ כטב"מ על בית ספר באילת (במזל גדול לא היו נפגעים), והמכלית מיהרה להרים עוגן ולהסתלק מהאזור.

בתחילת המלחמה הגיעה מכלית אחת שפרקה נפט בנמל אילת, ומכלית שנייה עגנה בנמל ב-8 בנובמבר. למחרת התפוצץ כטב"מ על בית ספר באילת (במזל גדול לא היו נפגעים), והמכלית מיהרה להרים עוגן ולהסתלק מהאזור

לא ברור אם הספיקה לפרוק את כל מטען הנפט שהביאה איתה. לאור העובדה שבדרך כלל המכליות עוגנות באילת פרק זמן של כמה ימים, לא מן הנמנע שהיא עזבה כשחלק מהנפט נותר בבטנה. מאז, ככל הידוע, לא הגיעו עוד מכליות נפט לאילת.

מיכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

הכטב"מ המדובר אמנם שוגר מסוריה, אבל את דממת הנפט שהשתררה מאז אפשר לייחס במידה רבה למורדים החות'ים בתימן. בתחילה הם רק טיווחו את אילת – מה שכמובן מגדיל את ההסתברות שמכלית עמוסה תיפגע ותדמם נפט שיזהם את המפרץ הרגיש; אחר כך עברו ליירט ספינות שעושות את דרכן לישראל. לפי כמה פרסומים, לפחות אחת מהמכליות שהחות'ים פגעו בהן הובילה נפט.

בנסיבות שנוצרו, השטת נפט במפרץ אילת הפכה לסיכון בממדים לא סבירים.  "החות'ים כנראה לא מודעים לזה", אומר באירוניה גורם בתחום, "אבל הם ראויים לקבל את פרס איכות הסביבה של ישראל. הם גורמים נזק אדיר לכלכלה הישראלית והגלובלית, אבל על הדרך יכול להיות שהם הצילו את מפרץ אילת מזיהום נפט".

"החות'ים כנראה לא מודעים לזה", אבל הם ראויים לקבל את פרס איכות הסביבה של ישראל. הם גורמים נזק אדיר לכלכלה הישראלית והגלובלית, אבל יכול להיות שהם הצילו את מפרץ אילת מזיהום נפט"

"מלאכתם של צדיקים נעשית בידי רשעים", אומר בחיוך מור גלבוע, מנכ"ל "צלול", העמותה שהובילה את המאבק נגד הסכם קצא"א והאמירויות.

גלבוע מקווה שהלקחים ייזכרו גם ביום שאחרי המלחמה: "זה שהחות'ים ואיראן שמו את נמל אילת על הכוונת רק מדגיש שמעבר להיבט הסביבתי, גם מבחינה ביטחונית צריך לצמצם כמה שיותר את תנועת הנפט במפרץ אילת".

2

רגע לפני כניסת השבת הודיע משרד האוצר שהשר בצלאל סמוטריץ' ירד מהעץ: המס על המשקאות הממותקים יוחזר בסופו של דבר. אם כי יש לקחת בחשבון ששום דבר לא סופי עד שהשבת תצא והידיעה תגיע אל החברים אריה דרעי ומשה גפני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

צריך לברך את סמוטריץ' – שבעבר כינה את המס החיוני והצודק הזה "מטורלל" – על התפנית, אבל כדאי לשים לב לדברים שמסר משרד האוצר בנימוקים לחידוש המס: הקפאת המס, מתברר, הביאה לעלייה חדה בצריכה, אבל לא הורידה את המחירים. חברות המשקאות לא שרשרו את ביטול המס אל כיסיהם של הצרכנים.

זה מאיר באור מגוחך עוד יותר את הקמפיין הציני של ש"ס ודרעי, שהאשימו את ממשלת לפיד-ליברמן בהרעבת הילדים החרדים (כאילו בקבוק קולה השביע אי פעם מישהו). מתברר שאם הכסף הולך לקופה הציבורית זו הרעבה, ואם הוא הולך לכיסיהם של בעלי חברות המשקאות זה סבבה.

פניית הפרסה של סמוטריץ' אינה מלאה: הוא אמנם מחזיר לתוקף את המס החשוב ביותר – זה שחל על המשקאות הממותקים – אבל ממשיך להקפיא את המס על משקאות הדיאט ועל המיצים הטבעיים.

פניית הפרסה של סמוטריץ' אינה מלאה: הוא אמנם מחזיר לתוקף את המס החשוב ביותר – זה שחל על המשקאות הממותקים – אבל ממשיך להקפיא את המס על משקאות הדיאט ועל המיצים הטבעיים

בכך הוא מתעקש להתעלם מהמלצות אנשי המקצוע והבריאות, שמסבירים ששתיית מיץ (בעיקר אם הוא לא נשתה מייד לאחר הסחיטה) זו הדרך הנחותה ביותר לצרוך פרי, שכן הוא מכיל הרבה סוכר אבל בדרך הולכים לאיבוד הסיבים וערכים נוספים שיש בפרי טרי; ואילו במשקאות דיאט אמנם אין סוכר אבל הם מרגילים אותנו לצרוך מתוק וכמובן מכילים ממתיקים מלאכותיים.

ועוד לא דיברנו על ההשלכות הסביבתיות הקשות של תעשיית בקבוקי הפלסטיק, אבל קצת מוגזם לקוות שזוטות כאלה יטרידו את שר האוצר, שהצעד הראשון שלו במשרד היה לבטל את המס על החד"פים.

מדף קוקה קולה בסופרמרקט. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

3

כשליקיפריה קאנגוג'אם חזרה השבוע הביתה ציפתה לה קבלת פנים מרגשת במיוחד. תושבי באשיקונג, הכפר שבו היא מתגוררת בהודו, התייצבו משני צדי הכניסה לכפר וקיבלו את פניה במחיאות כפיים, בשירה ואפילו בשטיח אדום. אין הרבה נערות בנות 12 שזוכות בכבוד כזה.

קאנגוג'אם חזרה הביתה מ-COP28, ועידת האקלים שהתקיימה בדובאי. על אף גילה הצעיר, כבר יש לה ותק של כמה שנים באקטיביזם נגד משבר האקלים. אחרי כמה הופעות בפורומים בינלאומיים היא זכתה לכינוי "גרטה ההודית", אבל הבהירה שהיא לא מתלהבת מההשוואה.

על אף גילה הצעיר, כבר יש לליקיפריה קאנגוג'אם ותק של כמה שנים באקטיביזם נגד משבר האקלים. אחרי כמה הופעות בפורומים בינלאומיים היא זכתה לכינוי "גרטה ההודית", אבל הבהירה שהיא לא מתלהבת מההשוואה

בדובאי היא זכתה ב-15 שניות של תהילה כשהתפרצה אל הבמה המרכזית של אולם הדיונים, הניפה שלט "הפסיקו עם הדלקים הפוסיליים, הצילו את הפלנטה ואת עתידנו", נשאה נאום קצר, ולקול מחיאות הכפיים הורדה מהבמה על ידי הסדרנים.

הלקח מהסיפור של קאנגוג'אם נוגע לא רק לפער הדורות ולזעם המבעבע בקרב בני נוער בכל קצווי הכדור שמרגישים שהדור הוותיק משאיר להם עולם מסוכן, אלא גם לפער בין העולם המערבי למדינות המתפתחות כמו הודו.

בעולם המתפתח רבים כבר מרגישים את משבר האקלים על בשרם ולא חווים אותו כסוגייה פריבילגית של מחבקי עצים כפי שהוא לעיתים נתפס במערב (וגם בישראל).

קבלת הפנים לליקיפריה קאנגוג'אם בכפר באשיקונג בהודו, 15 בדצמבר 2023 (וידיאו מטוויטר)

קאנגוג'אם גרה במדינת מאניפור בשוליים הצפון-מזרחיים של הודו, אזור מבוסס חקלאות שבו החקלאים בכלל והנשים בחקלאות בפרט מתמודדים בשנים האחרונות עם הקצנה קשה של אירועי האקלים, שכוללים בעיקר שטפונות עזים ועלייה בטמפרטורות. עבורם שינוי האקלים הוא לא תיאוריה, הוא החיים עצמם.

לכן, אחרי קבלת הפנים החמה לה זכתה בשובה הביתה, צייצה קאנגוג'אם: "אנשי הקהילה הכינו לי קבלת פנים הרואית כשחזרתי מוועידת האקלים מפני שהקהילה שלי היא כבר קורבן של שינוי האקלים. אין לי מילים חוץ מדמעות".

לכן, אחרי קבלת הפנים החמה לה זכתה, צייצה קאנגוג'אם: "אנשי הקהילה הכינו לי קבלת פנים הרואית כשחזרתי מוועידת האקלים מפני שהקהילה שלי היא כבר קורבן של שינוי האקלים. אין לי מילים חוץ מדמעות"

4

השבוע בעוטף, תמונה ראשונה: חניון גדול סמוך לאחד הקיבוצים. בימים היפים של דרום אדום המקום מתפקע ממכוניות מטיילים, עכשיו הוא מהווה מרכז התארגנות ליציאה לכיוון עזה.

חיילים אוספים פסולת בעוטף עזה, 12 בדצמבר 2023 (צילום: אביב לביא)

השטח רווי פסולת מפוזרת שמתעופפת ברוח, ופתאום הפתעה נעימה: קבוצה של חיילים עם שקיות גדולות ממלאים אותן באשפה ומפנים מהמקום. רחוק מלהיות הצבא הכי ירוק בסביבה, אבל ניצוצות של הבנה שאין סיבה שכל מקום שצה"ל עוזב ייראה כמו מזבלה.

קבוצה של חיילים עם שקיות גדולות ממלאים אותן באשפה ומפנים מהמקום. רחוק מלהיות הצבא הכי ירוק בסביבה, אבל ניצוצות של הבנה שאין סיבה שכל מקום שצה"ל עוזב ייראה כמו מזבלה

השבוע בעוטף, תמונה שנייה: מתחם המסיבה ברעים, חודשיים אחרי. קצת אחרי הגשמים הראשונים, השטח כבר מכוסה במרבד ירוק שמרחיב מעט את הלב. אני לא יודע לגבי החיטה, אבל מה שבטוח – העלווה צומחת שוב.

האזור ליד קיבוץ רעים שבו התקיימה מסיבת נובה, עשרה שבועות אחרי טבח חמאס בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: אביב לביא)