ב-18 החודשים האחרונים, כאשר מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מערכה ביטחונית מורכבת ומתמשכת, קיימים היבטים קריטיים אשר עלולים לחמוק מתשומת הלב הציבורית. אחד מהנושאים הללו, שאינו זוכה למספיק תהודה אך חשיבותו עצומה, הוא מערכת הבריאות שלנו.

דווקא עכשיו, כאשר הקשב הציבורי נתון ברובו לנעשה בחזיתות הלחימה, יש צורך דחוף להרים קול ולקרוא לחיזוק מערכת הבריאות, משום שהיא מהווה את עמוד התווך של החברה שלנו, גם בעתות שלום וגם בשעות חירום.

דווקא עכשיו, כשהקשב הציבורי נתון ברובו לנעשה בחזיתות הלחימה, יש צורך דחוף להרים קול לחיזוק מערכת הבריאות, המהווה את עמוד התווך של החברה שלנו, גם בעתות שלום וגם בשעות חירום

המלחמה האחרונה, במיוחד בשל אורכה וההיקפים האדירים אליהם הגיעה, הפכה לאתגר לאומי בקנה מידה חסר תקדים. בעוד שהתקשורת והציבור מתמקדים בעיקר בהתפתחויות הביטחוניות ובשדה הקרב, בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ מתנהלת מלחמה אחרת, קשה וממושכת לא פחות. מלחמה זו אינה מתנהלת מול אויב חיצוני, אלא מול מחלות קשות, פציעות טראומטיות ומצוקות רפואיות מורכבות. עבור חולים רבים, ובהם ילדים חולי סרטן, ההתמודדות היומיומית נמשכת ללא הפסקה, גם כשבחדשות עוסקים במבצע צבאי זה או אחר.

מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים גם בשגרה: מחסור בכוח אדם, עומס תורים בלתי נסבל, ציוד רפואי מתיישן ואתגרים טכנולוגיים הדורשים מענה. כאשר המדינה נכנסת למצב חירום, כל הבעיות הללו מועצמות פי כמה.

צוותים רפואיים מגויסים לשירות מילואים, זמינות הציוד הרפואי נפגעת בשל שיבושים בשרשרת האספקה, והלחץ על המחלקות השונות – בעיקר על מחלקות טיפול נמרץ, אונקולוגיה וחדרי המיון – הופך לבלתי נסבל. במציאות כזו, החולים ובני משפחותיהם מוצאים עצמם במצב בלתי אפשרי, בו הם עלולים לשלם מחיר כבד בשל חוסר במשאבים רפואיים חיוניים.

אולם, מצב זה אינו גזירת גורל. מדינת ישראל הוכיחה לא פעם כי היא מסוגלת להתמודד עם אתגרים לאומיים, וכי יכולת זו אינה מוגבלת אך ורק לשדה הקרב. עם השקעה נאותה ותכנון נכון, ניתן להיערך טוב יותר למצבי חירום ולחזק את מערך הבריאות כך שיוכל להעניק טיפול מיטבי לכל מי שזקוק לו. הזכות לבריאות היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, ועל המדינה חלה החובה להבטיח שכל אזרח יוכל לממש אותה, גם בזמנים של אי-ודאות ומשבר.

אני עד מדי יום למסירותם ולכוחם האדיר של הצוותים הרפואיים בבתי החולים, הרופאים, האחיות והמתנדבים, אשר נלחמים כתף אל כתף עם החולים ובני משפחותיהם. אך אסור להניח שהמאבק הזה יתנהל ללא תמיכה מערכתית מספקת. העומס המוטל על אנשי הרפואה הוא עצום, ואין זה הוגן או יעיל להותירם להתמודד לבדם עם משבר הבריאות המתמשך. מלחמה היא מבחן לחוסן הלאומי שלנו – לא רק בזירות הלחימה אלא גם במסדרונות בתי החולים.

בעוד שהתקשורת והציבור מתמקדים בעיקר בהתפתחויות הביטחוניות ובשדה הקרב, בבתיה"ח ברחבי הארץ מתנהלת מלחמה אחרת, קשה לא פחות. לא מול אויב חיצוני, אלא מול מצוקות רפואיות מורכבות

אם נדע להקצות משאבים ולחזק את מערכת הבריאות כעת, נוכל לצאת מהמשבר הזה חזקים יותר, מאוחדים יותר ומוכנים טוב יותר להתמודד עם אתגרי העתיד. החוסן הלאומי של ישראל אינו נמדד אך ורק ביכולתה לנצח אויבים חיצוניים, אלא גם ביכולתנו לדאוג זה לזה, לחולים ולפצועים, לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, דווקא ברגעים הקריטיים ביותר.

בשם הילדים החולים ובני משפחותיהם, בשם כל המטופלים והצוותים הרפואיים, אני קורא לממשלה ולמקבלי ההחלטות: אל תזניחו את מערכת הבריאות שלנו. חזקו אותה, השקיעו בה, העניקו לה את הכלים הדרושים לה כדי שתוכל להמשיך ולהציל חיים. זו אינה רק משימה לאומית – זו גם חובתנו המוסרית כחברה וכמדינה.

שימי גשייד הוא מנכ"ל רחשי לב. מכהן בתפקידים חברתיים מגוונים, המחברים בין מגזרים וקהלים שונים. בנוסף מנהל את ארגון "חברים" האחראי על תפעול מערך השירות האזרחי, המשלב את צעירי המגזר החרדי במסגרות שירות לאומי-אזרחי.