בניגוד לטענתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן לא עבר עבירת סחיטה באיומים בדברים שאמר בריאיון ליונית לוי ביום חמישי האחרון.

במכתב ששיגר נתניהו למפכ"ל המשטרה באמצעות עו"ד אוריאל ניזרי, האשים נתניהו את ארגמן בכך שבדבריו בריאיון הוא עבר עבירת סחיטה באיומים כלפי ראש הממשלה, וכן כי בכוונתו לעבור עבירות על חוק שב"כ ועבירה של גילוי ידיעה סודית, בהתאם לחוק העונשין.

בטענותיו של נתניהו כלפי ארגמן אין ממש, והן בבחינת ספין פוליטי רב עוצמה – שעשוי בנסיבות מסוימות לחזור אל נתניהו כבומרנג ולהציב אותו בסכנה של חקירה פלילית נגדו. אך קודם לכן – הנה חלק מהדברים שאמר ארגמן בראיון לחדשות 12 ושהציתו את המהומה:

"יש חשיבות גדולה לאינטימיות שבין ראש שב"כ לבין ראש הממשלה, ואני לא חושב שנכון לפגוע באותה אינטימיות, בשביל להבטיח את תקינות היחסים ואת קשרי העבודה ואת השקיפות שחייבת להתקיים בין ראש שב"כ לראש הממשלה.

"זאת הסיבה שאני כרגע שומר את כל מה שקרה בארבע עיניים ביני לבין ראש הממשלה במקום הזה. ברור לגמרי שיש לי הרבה מאוד ידע, אני יכול לעשות בו שימוש ואני לא משתמש בו מאותן סיבות שציינתי".

ומתי כן תשתמש בו? שאלה לוי. ארגמן השיב:

"אם אני אגיע למסקנה שראש הממשלה החליט שהוא פועל בניגוד לחוק, אז אם לא תהיה ברירה, אני אומר את כל מה שאני יודע ומנעתי מבעדי עד היום בשביל לשמור על חשיבות הקשר בין ראש שב"כ לראש הממשלה.

"אם אנחנו נחשוב שיש דברים שאנחנו יודעים עליהם שמסכנים את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, נעשה בהם שימוש על פי החוק".

נתניהו פרסם תגובה בטוויטר זמן קצר אחרי הפרסום, הגדיר את דבריו של ארגמן כסחיטה באיומים, וקשר ביניהם לבין סחיטה באיומים שמבצע נגדו, לטענת נתניהו, גם ראש שב"כ הנוכחי רונן בר.

בא-כוחו של נתניהו הוסיף, במכתבו למפכ"ל, כי "ארגמן בחר לאיים ולסחוט באיומים ראש ממשלה מכהן, בשיטות ובצורות הנהוגות אצל ארגוני פשיעה, משל היה ראש גוף הביון של ישראל איש מאפיה, זאת תוך שימוש בפרקטיקה מהעולם התחתון וחציית הקווים באופן מוחלט".

"ארגמן בחר לאיים ולסחוט באיומים ראש ממשלה בשיטות ובצורות הנהוגות אצל ארגוני פשיעה, משל היה ראש גוף הביון של ישראל איש מאפיה, תוך שימוש בפרקטיקה מהעולם התחתון וחציית הקווים באופן מוחלט"

זו לשונו של סעיף 428 לחוק העונשין, שכותרתו סחיטה באיומים:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכול כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ נדב ארגמן בטקס הענקת פרסים למצטייני השירות, 4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

על מנת שאכן תתקיים עבירת סחיטה באיומים, צריכים להתמלא כל יסודות העבירה המנויים בסעיף. כלומר, על האיום שאיים ארגמן על נתניהו, להיות כזה ה"מניע אותו לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה שהוא רשאי לעשותו".

אלא שדבריו של ארגמן אינם ממלאים את היסוד הזה. ארגמן יצר התניה ברורה בדבריו – הוא יספר את הדברים הידועים לו רק אם נתניהו יפעל בניגוד לחוק ויסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

אלא שדבריו של ארגמן אינם ממלאים את היסוד הזה. ארגמן יצר התניה ברורה בדבריו – הוא יספר את הדברים הידועים לו רק אם נתניהו יפעל בניגוד לחוק ויסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל

במילים אחרות: ארגמן מתרה בנתניהו כי עליו לפעול אך ורק בהתאם לחוק. ורק אם נתניהו יפעל בניגוד לחוק, בנושאים הקשורים להפעלת כוחו העצום של שב"כ במטרה לפגוע במנגנונים דמוקרטיים, אזי ארגמן יספר דברים הידועים לו.

היסוד שעניינו איום בחשיפת מידע הוא אכן אחד מיסודות עבירת סחיטה באיומים, אך היסוד של הנעה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה שה"נסחט" רשאי לעשותו – איננו. שכן, ה"מעשה" שנתניהו מונע לעשות באמצעות הסחיטה כביכול, הוא פעולה בהתאם לחוק. וההימנעות מעשיית מעשה היא הימנעות מהפרת חוק.

ראש שב"כ לשעבר המאלץ בדרך זו את ראש הממשלה לפעול בהתאם לחוק, איננו עובר עבירה, אלא מונע מראש הממשלה לעבור עבירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש שב"כ נדב ארגמן וראש המל"ל מאיר בן שבת בקריה בתל אביב, 20 במאי 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

בה בעת, גם טענותיו של נתניהו כי ארגמן הצהיר כי בכוונתו לעבור עבירות על חוק שב"כ וכן עבירה של גילוי ידיעה סודית, אינן משכנעות.

סעיף 19 לחוק שב"כ אוסר על עובד שב"כ למסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו או במסגרת פעילותו, אך נתניהו מניח את המבוקש כאשר הוא מגדיר את המידע שארגמן הודיע כי בכוונתו למסור, אם נתניהו יפר חוק, כמידע האסור בגילוי, ובכך שהוא מניח שארגמן יחשוף את המידע למי שאינו מוסמך לקבלו.

הסעיף בחוק שב"כ מסייג את האיסור, וקובע כי עובד השירות רשאי למסור את המידע האמור, אם הוא "נדרש לכך כדין" או שקיבל היתר בכתב למסור אותו, וממילא האיסור חל רק על מסירת המידע "למי שאינו מוסמך לקבלו"

בנוסף, הסעיף בחוק שב"כ מסייג את האיסור, וקובע כי עובד השירות דווקא רשאי למסור את המידע האמור, אם הוא "נדרש לכך כדין" או שקיבל היתר בכתב למסור אותו, וממילא האיסור חל רק על מסירת המידע "למי שאינו מוסמך לקבלו". מעניין, את החלקים האלה של סעיף 19 לחוק שב"כ, עורך דינו של נתניהו השמיט ממכתבו למפכ"ל.

בסופו של דבר, ארגמן מתאר תרחיש אפשרי, שבו נתניהו יעשה שימוש בלתי חוקי בכוחו של שב"כ על מנת לפגוע בדמוקרטיה.

במקרה כזה, ארגמן עשוי למסור מידע משמעותי, המצוי ברשותו, לרשויות החוק – למשל, ליועצת המשפטית לממשלה. היא בוודאי מוסמכת לקבל מידע כזה בנסיבות הללו. ובמצב כזה, אין ספק שארגמן "יידרש כדין" למסור את הידוע לו. הוא לא יעבור שום עבירה פלילית.

ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

המסקנה היא, שהספין של נתניהו אינו עובר שום רף מינימלי של בחינה משפטית. לא תיפתח חקירה פלילית נגד נדב ארגמן, אך ראש הממשלה אולי כבר השיג את מבוקשו: מיקוד הדיון הציבורי בשאלה האם ראש שב"כ לשעבר עבר עבירה פלילית.

הספין של נתניהו אינו עובר שום רף מינימלי של בחינה משפטית. לא תיפתח חקירה פלילית נגד נדב ארגמן, אך ראש הממשלה אולי כבר השיג את מבוקשו: מיקוד הדיון הציבורי בשאלה האם ארגמן עבר עבירה פלילית

זאת בשעה שהדיון הציבורי צריך להתמקד בתוכן דבריו של ארגמן – כלומר בחשש שנתניהו מוליך את הדמוקרטיה אל פי תהום, כאשר הוא שוקל לעשות שימוש בכוחו של שב"כ, שראש הממשלה הוא הממונה עליו, על מנת לפגוע במרקם הדמוקרטי הישראלי, העדין והשברירי ממילא.