הרצוג היה שמח שהתפוח אדמה הלוהט הזה יוסר משולחנו באיבחת נפיחה. מאז ומתמיד הוא רצה להיות בעל הדימוי של "בחור טוב" בסדר עם כ-ו-ל-ם!!!
הסיפור הזה מוריד אותה ביגון שאלה. בכל החלטה שיקבל יפתחו עליו עשרה שערי גהינום.
לבריאותו עדיף לו להתפטר. מסכן!!!

את כל המאמר הזה אפשר לסכם באמירה אחת של קלאוזביץ: "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים"
כשאין מדיניות יש התברברות אינסופית שאחריתה מי ישורנה.
וכבר אמרה חנה אשת שמואל בשירתה: "לא בכח יגבר איש"

הטיפול באחראים לפשלה לא יכול להסתיים באלו שהיו בשירות פעיל ב-7.10. הוא צריך לכלול רמטכלים ואלופים שהייתה להם אחריות ישירה. דוגמאות – אביב כוכבי היה רמטכל עד כ-10 חודשים לפני ה-7.10. כך גם טולדנו שהיה אלוף פיקוד עד 4 חודשים לפני. וחוץ מזה הפשלה האגמית היא פי כמה יותר גדולה מן הפשלה המודיעינית. איך ייתכן שטרקטור עלוב יפיל את גדרות המערכת ויאפשר להמוני עזתי להיכנס לישראל, לטבוח ולקת בשבי אזרחים תמימים. מי בנה את תורת העבודה של ההיערכות הזו הוא אבי הפשלה הגדולה.

בשני חורבני הבית היה מאפיין זהה- חטא היוהרה בניגוד לניתוח מצב רציונאלי והבנה של מקומנו בזירה הבינלאומית.
הדיבורים על נצחון מוחלט הם המאפיין של ימינו. האם נגיע לסיום הפרויקט הציוני בגין יוהרה זו – ימים יגידו. אבל בהחלט יש מקום לדאגה.