התפיסה הרווחת בישראל היא שהחילונים הם אנשים לא מאמינים, אבל די להביט בכיכר השבת בתל אביב, בצומת כרכור או על גשר הירקון כדי לראות את האמת: אלפי חילונים עומדים בגשם ובשמש, שבוע אחר שבוע, עם שלטים, נרות ותמונות החטופים.

מה מניע אותם? התשובה פשוטה: אמונה. אמונה עמוקה בערך חיי אדם.

"אני מאמינה בכוחות ההדדיים של אנשים ונשים ליצור חיים בעלי ערך", אומרת הרבה החילונית-הומניסטית רותי בידץ, ששבתה רעב ארוכות באוהל מחאה בירושלים. והיא אחת מעשרות רבנים ורבות חילוניים-הומניסטים שהפכו לחוד החנית של המאבק להשבת החטופים.

מה מניע את המפגינים? התשובה פשוטה: אמונה עמוקה בערך חיי אדם. "אני מאמינה בכוחות ההדדיים של בני אדם ליצור חיים בעלי ערך", אומרת הרבה החילונית הומניסטית רותי בידץ, ששבתה רעב באוהל מחאה

הרב החילוני דובי אביגור מגיע להפגנה אחרת מדי שבוע, הרב החילוני אלעד ארנון דורש בכיכרות עם תנ"ך ביד, והרב החילוני ד"ר אורן יהי-שלום הקים את יוזמת "אנחנו היהדות של מגילת העצמאות".

אבל הם רק סמל למשהו גדול הרבה יותר. בכל רחבי הארץ, מאות אלפי ישראלים חילונים – אנשים שאולי לא ייכנסו לבית כנסת בכל חייהם – מפגינים יום אחר יום, שבת אחרי שבת, למען החזרת כל החטופים, ללא יוצא מן הכלל.

כששואלים אותם מדוע, התשובות תמיד מגיעות לאותה נקודה: "כי כל אדם הוא עולם ומלואו", "כי כולנו משפחה אחת", "כי לא מפקירים אף אחד בשטח". הם אולי לא יודעים שהם מצטטים את המשנה – "וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" – אבל הם חיים אותה בכל נימי נפשם.

ה"כל ישראל ערבים זה לזה" של דור 2025 מתגלם באלפי מתנדבים ומתנדבות שעזבו עבודות, משפחות ולפעמים בתים כדי להצטרף למאבק. ערבות הדדית זו אינה נמדדת בתפילות או בקיום מצוות, אלא בפעולה. החילונים המובילים את המחאה אינם מחכים לנס משמיים. "תיקון עולם" בגרסה החילונית הוא כולו מעשה ידי אדם.

מגילת העצמאות הפכה ליסוד מכונן של זהות חילונית-ישראלית. בעוד שלאורך שנים רבות הייתה המגילה מסמך היסטורי, היום היא הפכה לטקסט מעורר השראה עבור ציבור גדול. הערכים המעוגנים בה – שוויון, חירות, צדק חברתי – אינם רק עקרונות מופשטים, אלא מצפן מוסרי ותרבותי של ממש.

ה"כל ישראל ערבים זה לזה" של דור 2025 מתגלם באלפי מתנדבים ומתנדבות שעזבו עבודות, משפחות ולפעמים בתים כדי להצטרף למאבק. ערבות הדדית זו אינה נמדדת בתפילות או בקיום מצוות, אלא בפעולה

בימים שבהם הדמוקרטיה הישראלית מותקפת והממשלה מקדמת פגיעה בשלטון החוק, מגילת העצמאות היא עוגן ערכי שמאחד סביבו את רוב עם ישראל.

לא במקרה נולדה היוזמה "התנ"ך העצמאות" – יוזמה שקוראת להוסיף את מגילת העצמאות כמגילה שישית לתנ"ך. יוזמיה רואים במגילה לא רק מסמך משפטי, אלא טקסט קנוני המבטא את הייעוד של העם היהודי בעת החדשה.

עבור ישראל החילונית, יום הזיכרון ויום העצמאות הם "הימים הקדושים" האמיתיים שלה. יום הזיכרון הוא רגע של חשבון נפש לאומי. הטקסים בבתי העלמין הצבאיים ועמידת הדום בצפירה מבטאים קדושה חילונית. יום העצמאות אינו רק חגיגה לאומית, אלא ביטוי עמוק לאמונה של הציבור החילוני בפרויקט הציוני ובדמוקרטיה הישראלית.

בדומה למועדים לאומיים אלה, גם רגעי משבר כמו זה שאנחנו חווים כעת חושפים את עומק האמונה והזהות החילונית. המלחמה הנוכחית והמאבק להשבת החטופים מהווים מראה המשקפת את נשמתה האמיתית של החברה הישראלית.

האם האמא החילונית, שלא ישנה בלילות וגוזרת סרטים צהובים למען בני ערובה שמעולם לא פגשה, היא באמת אדם ללא אמונה? האם האב, שמדליק נר מדי שישי ומתפלל בדרכו שלו לשלום החטופים, הוא באמת אדם לא מאמין?

יום הזיכרון הוא רגע של חשבון נפש לאומי. הטקסים ועמידת הדום בצפירה מבטאים קדושה חילונית. יום העצמאות אינו רק חגיגה לאומית, אלא ביטוי עמוק לאמונת החילונים בפרויקט הציוני ובדמוקרטיה

לחילונים יש שורשים יהודיים עמוקים המתבטאים בפעולה, במחויבות ובנכונות להקרבה. הם לא זקוקים לבתי כנסת או לספרי תפילה; הכיכרות הן המקדשים שלהם והמעשים הם תפילותיהם. הם לא מבחינים בין קודש לחול; הם מקדשים את החיים עצמם, את הערבות ההדדית ואת הדמוקרטיה הישראלית.

רודריגו רמניק הוא רב חילוני הומניסטי מטעם מכון תמורה, איש חינוך, מנחה טקסים וסוציולוג. גדל במחתרת בצ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית, להורים שנאבקו למען זכויות אדם ודמוקרטיה, עלה לישראל ב-1999 ומתגורר בקיבוץ כפר גליקסון עם בת זוגו ענבל וילדיהם אילן, אורי ומאיה.