כתבת מדם ליבך וקל לי להזדהות עם הדברים וההרגשות שאתה מתאר.
יחד עם זאת אני באופן אישי פחות רוחני ויותר מעשי ומה שמטריד אותי ביום זה של ט' באב זה הפער העצום בין גבורת העם, גדולת העם (עם= עמך, חיילים, שוטרים, מורים, רופאים, ……) לבין המנהיגות ערלת הלב, שאמנם נבחרה אבל מעלה בתפקידה.
מרעילה, ומשסעת בעם. ממש לא ממלכתית!!!
תפקידנו לאחר שנלחם על החזרת אחינו ואחיותינו ולסיים את המלחמה.
לבנות כללים דמוקרטים משודרגים שאסון כזה לא יקרה שוב. אמן !!!

כל הכבוד, אמיץ! מאוד קשה להסתכל ביושרה פנימה והחוצה, אבל בלי הדיאלוג הבוברייני הכנה שלוינס וגם פרנקל הכירו לא נוכל להתקדם. בלי מצפן הומניסטי לא יהיה השלום שנרצה. בזה אנחנו עוסקים כאן בתמורה. הרב רודריגו רמניק הוא בוגר: https://www.israeli-judaism.org.il/

ההסתכלות על האחר. היא אכן חשובה מאוד, והדברים שכתבת ראויים.
אבל חוץ מהחטופים ובני משפחותיהם, יש גם את כל תושבי העוטף, הדרום ואזרחי מדינת ישראל בכלל.
מדובר כאן במליוני פנים, שצריך להסתכל עליהם, ולחשוב האם אני מחזיר אותם לאותה הנץמציאות הקשה של לפני שמחת תורה תשפ"ד ואולי אפילו חס וחלילה אל המציאות של שמחת תורה ההוא ףבעצמו.
גם אלה ראויים להתייחסות.

קראתי בעניין. אני מתחברת לקריאה לשאול שאלות ולהסתכל על העבר בעיניים פתוחות, לתת מקום לסתירות ולקשיים, אבל באותה נשימה חוששת שהרכבת דוהרת ודורסת את מי שעוצר ונוהג בסבלנות ובהקשבה. הלוואי שאני טועה.

1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב.
2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת השבר, או קו פרשת המים, היתה בתקופת מלחמת לבנון השניה.

לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק שבדר, נותרת השאלה – למה לטעון כך? למה אני צריך להראות לאחרים שהדעה שלי היא לגיטימית, או שאני סובייקט ייחודי שחושב אחרת? האם זה למען ה'להראות'? או למען המסר – אנרגיה של שינוי בדפוסי החשיבה ההגמוניים.

המאמר שלך כתוב היטב ומעלה בי בדיוק את השאלה של הפילוסופיה, האם הדברים נשקלים במטרה לייצר חשיבה גדולה, גבוהה יותר שתביא שינוי תפיסתי? או שהכיכרות, ההזדהות, הפיתוי לחזור לעבר – לנורמה – ולקדש אותו אל מול השינוי שאנו חווים – זה רק ניסיון שלנו להרגיש איזהושהיא שליטה- במציאות שאנחנו יודעים שאיננה בשליטתנו.

בני האדם אוהבים שליטה, ובמקום ובזמן שבו יש שינוי מבני של האנושות – של העולם, אנחנו מנסים לשמור על שליטה שהיא מראש פנטזיה אחת גדולה. אז הכי קל לנו לעשות זאת, באמצעות טיעונים, זריקה של מסרים קיצוניים, וסמלי לאום.

תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל לפי פנטזיות משיחיות
של טרנספר ופוגרומים
ועושק וגזל ושחיתות
מחליפים טוהר מידות וחוק צדק
ומינוי בורים ביריונים
מלווה ברמיסת אנשי מקצוע ישרים
ואין עוצר.
אוטוקרטיה פשיסטית תיאוקרטית פירומנית
קלפטוקרטית משעבדת קקיסטוקרטית בורה
תקרוס.
קונספציה
ואף פילוספיה (והדחקה) לא יועילו
בלי שינוי מהותי, עכשיו.

טיפשות. אתם מאמינים כמו כל אדם בר דעת. אך, אינכם יהודים. מי שאינו מאמין בבורא עולם ובתרי"ג מצוות אינו יהודי. הוא יכול לחיות בכל מקום בעולם. מדוע בא לארץ ישראל? יכלו להקים מדינה באוגנדה למשל, או לקנות חבל ארץ בכל מקום בעולם.
ואז לא היו מתקוטטים עם הערבים.

בתור "חילוני" אי מקדש רק את היהדות ! זו הממשלה הכי לא יהודית שהייתה פה מאז חורבן בית שני. ממשלה של קיצונים יהודים, סיקריקים (תאמינו לגפני)
רבנים תאבי בצע ושלטון מושחת = חורבן .
כל פעמוני האזעקה מצלצלים עוד מאסון מירון.

לא לפני ארבה זמן סה"כ 80 שנה… איכמן שלח הצעה לעיסקה… להפסיק את שילוח " ח צ י מ י ל י ו ן " יהודי הונגריה ל מ ש ר פ ו ת באושוויץ. תמורת כמה מאות (או כמה אלפים) של משאיות אוכל (אפילו לא נשק)… וההנהגה של יהודי אמריקה החילונית והרפורמית וכן ההנהגה הציונית בארץ ובחו"ל. כולם אמרו פה אחד עם אויבים לא עושים עסקים. וחצי מליון יהודי הונגריה שרובם היו חילוניים רפורמיים ומתבוללים . עלו בעשן של תאיי הגזים והמשרפות של אושוויץ… כנראה החילוניים והרפורמיים לפני שמונים שנה לא היו הומניסטים ולא מאמינים ……..

תודה על המאמר החשוב הזה.

אנו נוטים בטעות להתייחס לחילוניים כאנשים לא מאמינים אבל האמת היא שבשל אמונתם בשוויון בכלל ובשוויון מגדרי בפרט, בחירות, בכבוד האדם, בגישה המדעית לחיים ובאחריות האדם לעולם הזה בהווה ובעתיד, בשל כל אלה, החילוניים כופרים בגישה הדתית.

הטענה החילונית שליקום אין תכלית או משמעות לא גוררת חלילה את הטענה שלחיים שלנו אין משמעות. אנחנו אלה שנוטעים את המשמעות בחיינו וככאלה אנחנו מלאים באמונה.

יישר כוח.

אני מצטערת אבל באמת שמדובר בכתבה רדודה, אבדת אותי ב"רב חילוני"… עדיף לעשות טוב בעולם מאשר להרחיב את אי ההסכמות והפלגנות. החטופים חשובים לכולנו, דתיים וחילונים. נסיון לצבוע את הקריאה להחזרתם היא חילונית בלבד – פשוט בורות של אחרון הטוקבקיסטים ובושה לקיבוץ כפר גליקסון

סתם סקרנות, האם אמונה בערכם של חיי אדם אינה משליכה גם על אמונה בכך שצריך גם לדאוג לעתיד של בני אדם ולא רק להווה? האם יתכן, לדוגמא, ששיחרור גלעד שליט שהוביל לרצח וחטיפות אולי פחות תרם להגנה על חיי אדם?
המפגינים סבורים שחשוב יותר לדאוג לחטופים הנוכחיים מאשר לחטופים הפוטנציאליים העתידיים. יש בכך היגיון. אבל זה לא קשור למוסר אלא לניתוח הגיוני מבחינתם. חלק מהציבור סבור שקניית שקט עכשיווי תמורת מלחמה עתידית אינו רצוי.

שתי הערות:
א. הסרטים הצהובים שמסמלים את המאבק לשחרור החטופים.
הומצא במלחמת וייטנאם, ויש אפילו שיר מפורסם על כך.
אין לסמלים האלו שום סממן יהודי, ההיפך יש לזה סממן נוצרי.

ב. הוזכר בכתבה כמה פעמים, שמאות אלפים משתתפים בהפגנות.
אנני מסכים עם המפגינים בכלום.
אני נמצא בקשת הפוליטית אחרת לגמרי.
והשתתפתי בכ 10 הפגנות לפחות.
המעניין הוא, שמעולם לא ראיתי. מאות אנשים מפגינים.
לעיתים היו כמה מאות ולפעמים אלפים בודדים.
אבל הקטע המעניין ביותר היה, שתמיד אלו אותם אנשים ובעיקר מבוגרים.
ההתלהמות שבכתבה אין לה סימוכים.