הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן.

לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד המלחמה חסרת התכלית בעזה ועל ההיבטים הישראליים של הסוגיה הפלסטינית והאזורית.

בשורה התחתונה – השאיפות של טראמפ לקדם תהילה עבורו ועסקים לכלכלת ארה"ב בביקור במפרץ הערבי (המכונה בארץ הפרסי), אם יכללו גם חתירה משותפת אל עבר קידום פתרון שתי המדינות, עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, אבל מנוגדים לאינטרס האידאולוגי ובעיקר הפוליטי של ממשלת נתניהו. צריך לקוות שטראמפ יבין את זה ולא יושפע מהשותפים של בנימין נתניהו בוושינגטון.

שאיפות טראמפ לקדם תהילה עבורו ועסקים לכלכלת ארה"ב בביקורו במפרץ הערבי, אם יכללו גם חתירה משותפת לפתרון שתי המדינות – מתיישבים עם האינטרס הישראלי, גם אם מנוגדים לזה של ממשלת נתניהו

שלוש מדינות בהן לא יבקר טראמפ משפיעות על הביקור – סין, איראן וישראל. היעד של מניעת השפעה של סין באזור היא מטרה בי-פרטיזנית (חוצת מפלגות) בארה"ב ואחת הסיבות שגם ממשל ביידן שינה דרמטית את יחסו לסעודיה מעוינות – לניסיון לשדרוג היחסים הבילטרליים.

המו"מ של ארה"ב עם איראן משפיע גם הוא על הביקור בשל הצורך לתאם עם מדינות ה-GCC (מועצת מדינות המפרץ) את הדרישות של ארה"ב מאיראן, כאשר הדדליין של אפשרות החזרת הסנקציות (snapback) באוקטובר מתקרב. בניגוד לספין שמפיץ הימין בישראל, המדינות הסוניות במפרץ מעוניינות בהסכם של ארה"ב עם איראן ומאוד חוששות מהתקפה ישראלית, או אמריקאית, שתוביל למלחמה אשר תפגע בהן קשות.

הפסקת המלחמה עם עסקה שתשחרר את החטופים היא אינטרס של שלוש המדינות בהן יבקר טראמפ – סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות, וגם אינטרס ישראלי מיידי ומובהק.

אולי נתניהו יכול לטעון שהאיומים בפעולה מועצמת של צה"ל בעזה הובילו להתכופפות חמאס – אך ברור שהמפתח לעסקה נמצא בירושלים ובלחץ של טראמפ על נתניהו, אשר חשוב שהביקור ייצר.

קידום נורמליזציה של סעודיה ואיתה רוב העולם המוסלמי הסוני עם ישראל וצירוף מדינות נוספות ובעיקר סעודיה להסכמי אברהם – היא מטרה חשובה מאוד, אבל מאוד קשה להשגה בשל הממשלה הנוכחית בישראל.

בניגוד לספין שמפיץ הימין בישראל, המדינות הסוניות במפרץ מעוניינות בהסכם של ארה"ב עם איראן ומאוד חוששות מהתקפה ישראלית, או אמריקאית, שתוביל למלחמה אשר תפגע בהן קשות

למזלנו, כיום הפנטזיות למעקף נוסף של הפלסטינים, כפי שהיה בהסכמי אברהם אינן יכולות להתממש, לאור העמדה הברורה של כל המדינות באזור, שהאזרחים שלהן צופים מדי יום באל ערביה או אל ג'זירה בזוועות מעזה ואינן יכולות להתעלם מהפלסטינים.

המטרה העיקרית של סעודיה, קטאר והאמירויות היא שדרוג היחסים הבילטרליים עם ארה"ב כלכלית וביטחונית, וטראמפ רואה את שלוש המדינות העשירות הללו כפוטנציאל לשיפור כלכלי, שיסייע לו לקדם את האג'נדה הפנים-אמריקאית שלו, בעיקר על רקע המשבר שנוצר לאחר ההכרזות על המכסים.

טראמפ מעוניין בעיקר בעסקים ובתהילה שתקרב אותו לפרס נובל לשלום. הוא חשב שהפרס הגיע לו כבר לאחר החתימה על הסכמה אברהם. בהיבטים הבילטרליים, נראה שיש סיכוי גבוה להכרזות של השקעות ושיתופי פעולה טכנולוגיים שטובות לשני הצדדים. באשר לתהילה קשה להעריך, אך יש בהחלט דברים שטראמפ יכול לעשות שיהיו טובים לו וגם יקדמו את האינטרס הישראלי בהשתלבות אזורית ובקידום חזון שתי המדינות.

סעודיה מעוניינת בהסכם שיתוף פעולה גרעיני אזרחי, ונראה שפרטיו ברובם סוכמו, אבל הוא מצריך תמיכה מספיקה בקונגרס, כדי למנוע הצבעה נגד ההסכם לפי הכללים בחוק האמריקאי לגבי שיתופי פעולה גרעיניים (The U.S. Atomic Energy Act Section 123).

סעודיה מעוניינת גם לרכוש מערכות נשק וחימושים, וטראמפ ישמח למכירות שטובות לכלכלה האמריקאית. סעודיה גם מעוניינת בהתחייבות אמריקאית לביטחונה, אבל הסיכוי להשיג את 67 האצבעות הדרושות בסנאט לאישור ברית הגנה ללא מרכיב ישראלי ופלסטיני לא גבוה, ולכן יתכן שיסתפקו בפחות.

סעודיה, קטאר והאמירויות מעוניינות בשדרוג היחסים הבילטרליים עם ארה"ב כלכלית וביטחונית, וטראמפ רואה במדינות העשירות הללו פוטנציאל לשיפור כלכלי, שיסייע לו לקדם את האג'נדה הפנים-אמריקאית

על מנת להתגבר על העובדה שממשלת נתניהו אינה מסוגלת לספק שום אופק מדיני לפלסטינים שיספק את סעודיה, טראמפ יכול להכריז על הכרה אמריקאית במדינה פלסטינית. הוא יכול להכריז גם על נכונות לשנות את החוקים האמריקאים שמונעים סיוע לאו"ם אם פלסטין תוכר כמדינה חברה, ועל אלו שמונעים סיוע אמריקאי בילטרלי לרשות הפלסטינית. מהלך כזה יכול לאפשר מהלכים סעודיים לקראת נורמליזציה ולהשפיע דרמטית של דעת הקהל הישראלית והפלסטינית לתמיכה בפתרון שתי המדינות במסגרת ברית אזורית.

לקטאר יש כבר יחסים ביטחוניים משמעותיים עם ארה"ב. קטאר מארחת את הבסיס הגדול ביותר של ארה"ב באזור ויש לה מעמד של שותפה שאינה חברה בנאט"ו (MNNA). מעבר להשקעות קטאריות בארה"ב, חשוב שטראמפ ינצל את הביקור כדי לגייס את קטאר לסייע להקמת ממשלת טכנוקרטים פלסטינית שתחליף את חמאס בעזה.

חשוב שקטאר תנצל את השפעתה על חמאס לא רק בהקשר של עסקת החטופים, אלא גם לגבי היום שלאחר הפסקת האש, שבו חמאס לא יהיה בשליטה, אבל עדיין תהיה לו השפעה על עתיד הרצועה ועתיד ההסדר.

הקטארים בוודאי ינסו להשפיע על טראמפ למנוע מישראל להמשיך לסכסך בינם לבין מצרים, באופן שפוגע בעסקת חטופים וגם במציאות בעזה לאחר הלחימה, שם יש לתאום קטארי ומצרי חשיבות רבה.

באבו דאבי יש פוטנציאל כלכלי עצום לארה"ב וגם לאמירתים מבחינת גישה לטכנולוגיות אמריקאיות בעיקר בתחום ה-AI. האמירתים, שהתגאו בכך שהסכמי אברהם הם אלו שמנעו סיפוח דה יורה, כפי שתכננו נתניהו והשגריר האמריקאי דאז דיוויד פרידמן – צריכים להעביר מסר ברור שהם מתנגדים גם לסיפוח דה פקטו, שמתרחש בגדה המערבית על סטרואידים.

לאמירתים אין השפעה על חמאס, אבל יש הרבה פוטנציאל להשפעה בפתח ותמיכה באופוזיציה החילונית לאבו מאזן. האמירתים יכולים להשפיע על מי יעמוד בראש ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית, שכן הם מנעו כל מעורבות של אבו מאזן ואנשיו עד כה והם חייבים להיות חלק מההסכמות לגבי הדרישות מהרשות הפלסטינית כדי שיתמכו במהלך.

שלוש המדינות מצפות מטראמפ להשפיע על ישראל לא לפגוע בשינויים המאוד חיוביים שהן רואות בהחלשת ההשפעה האיראנית בלבנון ובסוריה. חשוב מאוד שיבהירו גם שהן מצפות מטראמפ להביא להקמת מדינה פלסטינית, שגם היא אינטרס ציוני מובהק.

3 המדינות מצפות מטראמפ להשפיע על ישראל לאפשר ניסיונות להחליש את ההשפעה האיראנית בלבנון ובסוריה. חשוב שיבהירו גם שהן מצפות מטראמפ להביא להקמת מדינה פלסטינית, גם היא אינטרס ציוני

כרגיל, במקרה של טראמפ קשה מאד לחזות מה יעשה, אבל יש בהחלט פוטנציאל לשינוי כיוון אזורי לחיוב, אם טראמפ ישתחרר מהשפעת הניצים והשותפים של נתניהו בפוליטיקה האמריקאית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.