תוכניות גרועות לא מתות, הן רק מתעדכנות. ככה זה עובד במערכת התכנון בישראל. גם התוכנית לבנייה בעמק השלום מסרבת לגווע. כמו מפלצות בסרטי אימה נחותים היא קמה לתחייה רגע לפני כותרות הסיום ומבהירה שהסיפור לא תם – הוא רק מתחיל.
כבר יותר מעשור נמשך, בגלגולים שונים, המאבק להצלת המרחב הירוק שבין יקנעם לארץ המנשה מפני התוכנית לכסות אותו בבטון ואספלט.
המאבק נגד הבנייה בעמק – שחברו אליו אלפי תושבים מקיבוצי ומושבי האזור ומיקנעם עצמה – נחל הצלחה רבתי: בשיאו, השתכנעה שרת הפנים דאז, איילת שקד, שלא לחתום על העברת השטח מסמכות השיפוט של מועצה אזורית מגידו לידי יקנעם, ובכך טרפדה את התוכניות של ראש העירייה המיתולוגי, סימון אלפסי, לבנות בעמק שכונה של אלפי יחידות דיור.
אנשי משרד השיכון מצאו את עצמם מנסים לשכנע את ועדת התכנון של מחוז צפון (ועדת ההתנגדויות) לאשר תוכנית בנייה שעל פי דוח שהם עצמם הזמינו מוטב לו לא הייתה באה לאוויר העולם
העמק, שבטבורו שלושה נחלים, ניצל, אבל אז התברר שבבוידעם מתחממת תוכנית שאושרה לפני כ־20 שנה לבנות על מורדותיו שכונה בשם "רמת השניים", עם 900 יחידות דיור ומלון גדול שישתרעו על פני 400 דונם.
בקיץ האחרון גם התוכנית הזו ספגה מכה קשה. משרד השיכון – המשרד שלא מחמיץ הזדמנות להציף את ישראל בתוכניות שמהוות בכייה לדורות – הובך כהוגן כשהאקולוג שהמשרד שכר את שירותיו לבצע תסקיר סביבתי, ד"ר גיא רותם, כתב דוח שמתאר את עושר החי והצומח באזור, דוח שעיון בו מעלה את התהייה למה לעזאזל מישהו חשב בכלל לבנות על המקום הזה.
וכך, אנשי משרד השיכון מצאו את עצמם מנסים לשכנע את ועדת התכנון של מחוז צפון (ועדת ההתנגדויות) לאשר תוכנית בנייה שעל פי דוח שהם עצמם הזמינו מוטב לו לא הייתה באה לאוויר העולם.
"לי אישית לא יצא להיתקל בהרבה תוכניות שהיו כל כך עקומות", אמר אז לזמן ישראל אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, שכבר ראה תוכנית או שתיים בחייו. "נעשתה פה עבודה לא רצינית. יש תוכניות שכשאתה מסתכל עליהן זה פשוט לא נראה נכון. כשזה לא מתאים זה לא מתאים".
בימים אלה החזיר משרד השיכון אל שולחן הוועדה את התוכנית המתוקנת, וכעת היא עומדת להתנגדויות הציבור. מטה המאבק נאלץ לשוב ולהתארגן לפעולה
ואכן, גם חברי הוועדה סברו שהתוכנית עתירת ליקויים, והחזירו אותה לשולחן השרטוטים כדי ליישם כמה מההמלצות של האקולוג רותם – כמו הרחקת הבנייה באופן משמעותי מגדת הנחל וצמצום מספר יחידות הדיור. במטה המאבק קיוו שאולי אחרי הקיצוצים הללו הבנייה כבר לא תהיה כדאית והתוכנית תיגנז.
אבל זה לא קרה.
משרד השיכון וראש עיריית יקנעם – עכשיו זה כבר רומן פרס, ממשיך דרכו של אלפסי – מסרבים להרפות מהעמק. בימים אלה החזיר משרד השיכון אל שולחן הוועדה את התוכנית המתוקנת, וכעת היא עומדת להתנגדויות הציבור. מטה המאבק נאלץ לשוב ולהתארגן לפעולה.
בשבוע האחרון אנשי המטה מריצים קמפיין מימון המונים במטרה לממן ייצוג בוועדת התכנון ואחר כך, אם יהיה צורך, בעתירה משפטית. נכון להיום (רביעי) גויסו כמעט 72 אלף שקל מתוך יעד של 120 אלף.
לטענת אילן הראל, הייטקיסט מיקנעם וממובילי המאבק, הוא וחבריו נדהמו לגלות שגם התוכנית ה"משופרת" מלאה ליקויים: "מצאנו בתוכנית דברים מאוד מוזרים", הוא אומר, "הם לא עמדו בהנחיות של הוועדה. למשל, הוועדה הורתה להתרחק 90 מטר מהנחל, והם בונים ממש על הנחל. זה נראה כאילו יש להם טעות בתשריט".
ויש גם משהו יותר מטריד מיחידות הדיור: ממש מעל העמק וערוצי הנחלים מתכננים למקם תחנה לסניקת ביוב. בתחנות כאלה, יודע כל מי שעוסק בישראל בביוב ותשתיות, יש מדי פעם תקלות
ויש גם משהו יותר מטריד מיחידות הדיור: ממש מעל העמק וערוצי הנחלים מתכננים למקם תחנה לסניקת ביוב. בתחנות כאלה, יודע כל מי שעוסק בישראל בביוב ותשתיות, יש מדי פעם תקלות. כשתקלה כזו מתרחשת, הביוב זורם לסביבה. הסביבה, במקרה הזה, היא העמק ושלושת הנחלים שעוברים בו.
יש כל כך מעט נחלים נקיים, זורמים וצלולים בישראל. נחל השופט, שקק"ל השקיעה בשיקומו 25 מיליון שקל ומושך יותר מבקרים ממצדה, הוא אחד מהם.
"לומר שזה חלם לסכן את נחל השופט זו לשון ההמעטה של השנה", אומר גורם בתחום הסביבה. בדיון שנערך בקיץ שעבר התברר שגם נציגת לשכת התכנון לא רגועה. "אנחנו בחבירה של שני נחלים, סנין והשופט", ציינה בהתייחס לתחנת הסניקה, "פחד אמיתי מזיהום אמיתי".
מאחורי הקלעים של המאבק רוחשת הפוליטיקה האזורית. המועצה האזורית מגידו, שבשטחה מצוי עמק השלום, היא המועצה הביוספרית היחידה בישראל שמוכרת על ידי אונסק"ו, ומתוקף זה שמירה על הסביבה ומרחבי הטבע הם מרכיב יסוד בהתנהלות שלה.
חברי מטה המאבק ציפו מראש המועצה, גיל לין, לעמוד בחזית ההתנגדות לבניית השכונה, אבל לפחות בתחילת הדרך היה נדמה שהוא מהסס. השבוע, אחרי פגישה עם רומן פרס, השכן מיקנעם, לין כבר נשמע החלטי: "מגידו מתנגדת בכל התוקף לתוכנית לבנות את השכונה", אמר לזמן ישראל. "המועצה תומכת במאבק של התושבים נגד הבנייה ומתכוונת להגיש התנגדויות לוועדה".
ההתנגדות של מגידו חשובה, אבל בסופו של דבר ההחלטה אינה בידיה: המורדות שעליהם מתוכננת להיבנות השכונה משויכים מוניציפלית ליקנעם
ההתנגדות של מגידו חשובה, אבל בסופו של דבר ההחלטה אינה בידיה: המורדות שעליהם מתוכננת להיבנות השכונה משויכים מוניציפלית ליקנעם והתוכנית בת 20. המפתח, במידה רבה, נמצא בידיו של ראש עיריית יקנעם.
באופן אירוני, הוא הביע לאחרונה מספר פעמים משאלה לחבור למגידו במרחב הביוספרי האזורי ולהפוך לעיר הביוספרית הראשונה בישראל. רק שיש סתירה מהותית בין בניית שכונה מהסוג שעל הפרק לבין הרצון להיות עיר ירוקה. פרס, אם כך, ניצב בפני צומת של הכרעה: ביכולתו להיכנס להיסטוריה כראש העיר הביוספרית הראשונה בישראל, או להיזכר כמי שבנה על עמק השלום.
בדיון בהתנגדויות יעלו פרטים כמו המרחק מהנחל, ההסתברות לתקלה בתחנת הסניקה, מספר יחידות הדיור ועוד אי אילו סוגיות שנויות במחלוקת. אבל יותר מהפרטים, חשובה התמונה הכוללת, ואת התמונה הזו מיטיב לתאר פרופסור אורי שיינס, אקולוג בעל שם מאוניברסיטת חיפה: "לבנות עיר על מקום כל כך יפה, הוט ספוט עולמי של מגוון ביולוגי – זה פשוט טירוף".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נקווה שהתוכנית ההרסנית לא תעבור. לא מבין למה הורסים את הטבע וממלאים אותו בבטון. ולראש העיר החדש, מאחל לך לראות את רצון התושבים שבחרו בך ולא לדאוג לשום אינטרסים פוליטיים, כלכליים , או אינטרסים שמונעים מתוך שיגעון גדלות.