הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

המתח ביישובי המועצה האזורית מגידו הגיע השבוע לשיאו. ההתארגנות לקראת ביקורה של שרת הפנים איילת שקד הזכירה הכנות למסדר המפקד: משימות חולקו, שלטים נכתבו, מסרים חודדו. למרבה המזל, לא היה צריך לצבוע שום דבר – עמק השלום, מושא הביקור, מכוסה בימים אלה בשמיכה ירוקה טבעית שמשובצת פרחים בשלל גוונים מסנוורים.

שקד הגיעה כדי להכריע מה לעשות עם העמק הנחשק: האם להניח לו לנפשו ולאפשר למאות אלפי ישראלים, מקומיים ומטיילים, ליהנות מפיסת הטבע המהממת הזו כפי שהם עושים כבר שנים רבות; או לספח אותה לעירייה הסמוכה יקנעם שעלולה לכסות אותו בבטון ולהפוך אותו לשכונה.

כדי לאפשר לשרה לשמוע את שני הצדדים במחלוקת, סוכם שראש מועצת מגידו איציק חולבסקי וראש עיריית יקנעם סימון אלפסי ייסעו איתה ביחד במכונית במהלך הסיור.

שקד באה, שמעה, הצטלמה על רקע המרחבים הירוקים ונתקלה בכל פינה וצומת בתושבי האזור, ביניהם צעירים ובני נוער רבים, שהפצירו בה לא להרוס להם את הבית. כשהפמליה שלה עזבה, התושבים נשארו באי-ודאות ובמתח עצום. לא היה להם מושג איך התרשמה, לאיזה כיוון היא נוטה וכמה זמן ייקח לה לגבש החלטה.

שקד לא הותירה אותם בערפל זמן ממושך. כבר למחרת בבוקר היא פרסמה פוסט ובו הודיעה על פסק הדין: "כשהגעתי לסיור קיבלו את פניי תלמידי תיכון מהאזור שהפגינו וביקשו לא לבנות בעמק השלום", כתבה, "והאמת, הם צודקים. יש אפשרויות אחרות.

"אז הנה צפירת הרגעה. אני לא אעביר את השטחים של עמק השלום ליקנעם. זה אזור ייחודי ועלינו לשמור עליו ולא להרוס פנינת טבע יפהפייה כמו זו".

אנחת הרווחה ומצהלות הגיל נשמעו מרמת השופט ועד רמות מנשה, מהזורע ועד יקנעם – שחלק מתושביה שותפים למאבק נגד שאיפות ההתרחבות של ראש העיר סימון אלפסי.

אנחת הרווחה ומצהלות הגיל נשמעו מרמת השופט ועד רמות מנשה, מהזורע ועד יקנעם – שחלק מתושביה שותפים למאבק נגד שאיפות ההתרחבות של ראש העיר

ההודעה של שקד לא רק משמחת מאוד – היא גם לא צפויה. הרזומה שלה בתור שרת הפנים, שממונה על מערך התכנון, לא בישר טובות. מאז שנכנסה למשרד היא מובילה קו מוצהר שמקדש את הבנייה, בנייה, בנייה – ומתעלם כמעט לחלוטין מהצורך לשמור על השטחים הפתוחים.

בניגוד למדיניות התכנון הרשמית של ישראל ועמדת רוב אנשי המקצוע, שקד מקדמת בעקביות החלטות על בניית יישובים חדשים, בעיקר בדרום, ואף נכנסה לאחרונה לקרב ציוצים נגד מבקריה, ממנו עלתה תחושה שהיא כלל לא מבינה מה הבעיה בהקמת עוד ועוד יישובים במקום ציפוף הערים הקיימות. החשש היה שזה בדיוק הקו שתוביל גם ביקנעם – אבל כגודל החששות גודל ההפתעה.

לא מן הנמנע שהמגע ששקד חוותה השבוע עם הטבע עצמו – במקרה של עמק השלום מדובר בטבע מסחרר – דחף להחלטה. ייתכן שגם לתזמון של הביקור, כשהעמק בשיא פריחתו אחרי הגשמים, הייתה תרומה לתוצאה הסופית.

לא מן הנמנע שהמגע ששקד חוותה עם הטבע עצמו – במקרה של עמק השלום מדובר בטבע מסחרר – דחף להחלטה. ייתכן שגם לתזמון של הביקור, כשהעמק בשיא פריחתו אחרי הגשמים, הייתה תרומה לתוצאה הסופית

בעוד 3-4 חודשים, כשהירוק יתחלף בחום של הקיץ, המרחב הזה יהיה לא פחות חשוב מבחינה אקולוגית ונופית – אבל יאבד משהו מהאפקט המהמם של החורף.

לקח אפשרי: פוליטיקאים ומקבלי החלטות צריכים לבקר בכל מקום שאת גורלו הם חורצים ולחוש אותו באופן בלתי אמצעי. עמקים, הרים ושדות צריך לראות ולחוות ורק אז להחליט. אי אפשר לעשות את זה מהמשרד בירושלים.

תושבי אזור עמק השלום מקדמים את פניה של שרת הפנים איילת שקד בשלטי מחאה נגד התוכנית לבנות בשטחי העמק, 15 בפברואר 2022 (צילום: עמקניוז – חדשות העמק)

לצד שקד, גלובוס ירוק וחגיגי מוענק השבוע גם לתושבי האזור, מרימי נס המאבק (ודף הפייסבוק) "מצילים את עמק השלום", שלא נחו לרגע בשנים האחרונות, האמינו שכאזרחים וכקהילה באמת יש להם יכולת להשפיע ויצאו, פשוטו כמשמעו, למלחמה על הבית. ואיזה בית יפה יש להם – בהחלט אחד ששווה להילחם עליו.

גלובוס ירוק וחגיגי מוענק השבוע גם לתושבי האזור, מרימי נס המאבק, שלא נחו לרגע בשנים האחרונות, האמינו שכאזרחים וכקהילה באמת יש להם יכולת להשפיע ויצאו, פשוטו כמשמעו, למלחמה על הבית

הגלובוס השחור: מזהם השבוע

בצירוף מקרים מאלף זרמו השבוע בצנרת האקטואליה, בתוך דקות ספורות, שתי הידיעות הבאות: בראשונה דווח על הרשעתם של כמה מבכירי קצא"א בזיהום חמור של נחל צין לפני יותר מעשור – אז דלפה כמות גדולה של נפט סילוני מצינור של החברה וזרמה באפיק הנחל; בידיעה השנייה דווח על מפגע ריח חריף באזור אשקלון, ולאחר בדיקה התברר שמקורו בדליפת דלק מאחד המכלים של קצא"א.

מדובר באותה קצא"א, כזכור, שמבקשת להזרים כמויות ענק של נפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת, מרחק נגיעה משונית האלמוגים ומהחופים המתוירים, וטוענת להגנתה שאין מצב, פשוט אין, שתתרחש שם דליפה של נפט שתגרום למפרץ נזק בלתי הפיך.

לומר שזה לא היה השבוע של קצא"א, זו לשון המעטה. אבל את הגלובוס השחור אני מבקש להקדיש דווקא להתמשכות הבלתי נתפסת של ההליכים המשפטיים.

נחל צין ספג מכת זיהום חמורה בקיץ 2011. לא יכול להיות שרק ב-2022 ניתנת ההכרעה המשפטית באשר לאירוע הזה. בין אם זו התמשכות החקירה של המשטרה הירוקה, השתהות הפרקליטים בהגשת כתב אישום או התמשכות ההליכים בבית המשפט עצמו; לאזרח הסביר באמת לא אכפת איפה נמצא צוואר הבקבוק.

נחל צין ספג מכת זיהום חמורה בקיץ 2011. לא יכול להיות שרק ב-2022 ניתנת ההכרעה המשפטית באשר לאירוע הזה

בשורה התחתונה: לאמרה השחוקה שהצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות, כדאי להוסיף – להיראות ולהיעשות בתוך פרק זמן סביר. כשאירוע כזה מסתיים 11 שנים לאחר התרחשותו (ובעצם אולי לא הסתיים, במקרה שיוגש ערעור), רוב הציבור שכח מזמן את הנסיבות, חלק מבעלי התפקידים הרלוונטיים כבר לא בתמונה, והאפקט ההרתעתי והתודעתי נשחק לחלוטין.

טיפ ירוק לשבת

אגב עמק השלום – אם חשקה נפשכם ללכת בעקבות שרת הפנים ולהתרשם מכלי ראשון ממושא המריבה, זו העונה הכי מומלצת בשנה. כמה טיפים לדרך:

1. לא בשבת. סואן מדי. בעונה הזו גם באמצע השבוע יש אנשים, אבל העמק יודע להכיל את כולם בנחת.
2. גם אם יש דרכי עפר שמאפשרות את זה, אין סיבה להיכנס עם המכונית לתוך הטבע. אם המטרה היא לחסוך הליכה – אז פספסתם את הפואנטה. כאן כל דקה של הליכה בתוך העמק היא תענוג צרוף. אפשר לכוון בווייז ליקנעם, אל הכיכר שמפגישה בין רחוב עמק השלום (למרבה ההפתעה) ורחוב התבור, ולחנות בנקודה הכי קרובה לשביל שיורד אל העמק. משם פשוט לצעוד פנימה ולהיבלע בתוך הירוק.

נחל מפעפע בעמק השלום (צילום: יותם יעקבסון, מטה המאבק להצלת עמק השלום)

3. נחל השופט הוא המפורסם באזור, אבל אם תיצמדו לאפיק של נחל סנין או נחל השניים לא תתאכזבו.
4. להביא מצרכים לפיקניק. אם כבר יש תפאורה מושלמת לארוחה בחיק הטבע, חבל שלא תהיה ארוחה. אבל בלי חד"פים – ולא לשכוח לנקות אחריכם!