בתחילת אוגוסט יתקיים אירוע לא שיגרתי: אנשי משרד הבינוי והשיכון ינסו לשכנע את ועדת התכנון של מחוז צפון (ועדת ההתנגדויות) לאשר תוכנית בנייה שעל פי דוח שהם עצמם הזמינו מוטב לו לא הייתה יוצאת לאוויר העולם.

זו תהיה נקודת הקצה של תהליך רצוף כשלים, שעלול להסתיים בכך ששכונה חדשה תיבנה בפאתי יקנעם על מורדות עמק השלום – אחד ממרחבי הטבע המיוחדים והיפים בארץ, שמיליוני ישראלים פוקדים אותו ונהנים מהשפע הירוק שיש לו להציע.

הרגע שבו משרד השיכון יצטרך להתייצב נגד עצמו היה יכול להיות מצחיק, אלמלא התוצאה שעלולה להיות בכייה לדורות.

תקציר הפרקים הקודמים: עמק השלום, המרחב הפתוח שמשתרע בין רמות מנשה ומועצה אזורית מגידו ליקנעם, היה בשנים האחרונות יעד לשלל תוכניות בנייה הרסניות.

העובדה שמדובר בשטח עתיר טבע מסחרר שמשלב שלושה נחלים זורמים, פריחות מרהיבות ומגוון בעלי חיים, לא הפריעה לראש עיריית יקנעם דאז סימון אלפסי לחלום על בנייה של אלפי יחידות דיור על אדמת העמק

העובדה שמדובר בשטח עתיר טבע מסחרר שמשלב שלושה נחלים זורמים – נחל השופט הוא הגדול והמפורסם ביניהם – פריחות מרהיבות ומגוון בעלי חיים, לא הפריעה לראש עיריית יקנעם דאז סימון אלפסי לחלום על בנייה של אלפי יחידות דיור על אדמת העמק.

תושבי אזור עמק השלום מקדמים את פניה של שרת הפנים איילת שקד בשלטי מחאה נגד התוכנית לבנות בשטחי העמק, 15 בפברואר 2022 (צילום: עמקניוז – חדשות העמק)

המאבק הנחוש של אלפי תושבים מקיבוצי ומושבי האזור ומיקנעם עצמה הסתיים בהצלחה רק כששרת הפנים דאז, איילת שקד, הגיעה לסיור, התרשמה ממראה עיניה, וסירבה לחתום על העברת שטחי העמק לגבולותיה המוניציפליים של יקנעם.

התוכנית הגדולה נגנזה, אבל תוכנית אחרת המשיכה לרחף מעל העמק כמו עננה – תוכנית שנקראת "רמת השניים" לבניית שכונה חדשה ביקנעם עם 900 יחידות דיור ומלון גדול, שמשתרעת על פני 400 דונם על המדרונות שיורדים מהעיר לעבר העמק ונחל סנין שחוצה אותו.

התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, שגם הפעם פוגש יריבים נחושים בדמות מטה המאבק של התושבים שאחד ממוביליו הוא אילן הראל, יזם הייטק מצליח.

התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, שגם הפעם פוגש יריבים נחושים בדמות מטה המאבק של התושבים שאחד ממוביליו הוא אילן הראל, יזם הייטק מצליח

המתנגדים הצביעו על ליקוי חמור בתוכנית – היא לא כללה סקר אקולוגי המבוצע על ידי אקולוג מקצועי, כמקובל בתוכניות שעתידות לפגוע בשטחים רגישים. בסקר אמורה להיבחן רמת הערכיות הסביבתית של השטח המיועד לבנייה, שמתבטאת במגוון בעלי חיים, צמחים, מקורות מים ונוף.

במשרד השיכון סירבו להזמין סקר אקולוגי בטענה שדי בכך שלתוכנית יש יועץ סביבתי, אז התושבים הזמינו בעצמם סקר מד"ר רון פרומקין, אקולוג ששמו הולך לפניו. הדוח של פרומקין לא הותיר מקום לספק: מדובר בנכס טבע ייחודי שראוי לשמור עליו מכל משמר.

פריחה בעמק השלום (צילום: יונתן ניר)

"פרומקין הוא אחד האקולוגים המנוסים והבכירים בארץ", אומר גורם בתחום התכנון שעוקב אחרי התהליך, "מישהו שכשהוא אומר משהו, קשה להתעלם ממנו. ואם הוא אומר שזה שטח עם ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד, אז ברור שלבנות בו זו טעות".

הדוח של פרומקין אולי לא שכנע את אנשי משרד הבינוי והשיכון, אבל בדיון שנערך בוועדה שדנה בהתנגדויות לתוכנית התברר שלא כולם נותרו אדישים אליו.

"קרה שם משהו שלא קורה אף פעם", אומר הגורם התכנוני, "מהנדס העיר יקנעם מייק סקה התייצב בפני הוועדה והציג עמדה שנוגדת את עמדת העירייה שלו. ראש העיר סימון אלפסי הודיע שהוא לא מתמודד על ראשות העיר בקדנציה הבאה, וסקה כנראה הרגיש משוחרר יותר.

"קרה שם משהו שלא קורה אף פעם", אומר הגורם התכנוני, "מהנדס העיר יקנעם מייק סקה התייצב בפני הוועדה והציג עמדה שנוגדת את עמדת העירייה שלו"

"הוא אמר לוועדה שהוא תומך בהזמנת סקר אקולוגי בדיוק כמו שהתושבים דרשו. אז הוועדה עצרה הכול ואמרה שאם זה מה שאומר מהנדס העיר, אי אפשר להמשיך – ושלחה את משרד הבינוי והשיכון להזמין סקר אקולוגי ולחזור אליה. המשמעות הייתה עצירה של לפחות חצי שנה".

בהתאם להנחיית הוועדה, משרד הבינוי והשיכון הזמין סקר. רק שגם כאן התרחש אירוע לא שיגרתי.

ראש עיריית יקנעם לשעבר סימון אלפסי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"בדרך כלל היזמים לוקחים אקולוג מטעם", אומר הגורם התכנוני, "תמיד הכול נסגר בדילים מאחרי הקלעים שאף אחד לא מודה בהם. 'מסבירים' לסוקר מה המסקנות שהוא מצפה להביא והוא מתיישר.

"הפעם לקחו את גיא רותם, דוקטור לאקולוגיה עם המון אינטגריטי. יש לו הרבה מה לסכן ובניגוד לסוקרים אחרים לא שווה לו לוותר על היושרה ולא אכפת לו שמשרד השיכון לא יזמין ממנו עבודות להבא"

"הפעם לקחו את גיא רותם, דוקטור לאקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון שיש לו משרד לייעוץ סביבתי (EcologyWise) עם המון אינטגריטי. יש לו הרבה מה לסכן ובניגוד לסוקרים אחרים לא שווה לו לוותר על היושרה ולא אכפת לו שמשרד השיכון לא יזמין ממנו עבודות להבא".

אז איך קרה שלקחו אותו?
"מבחינתם זו פשלה. כל התוכנית הזו היא רצף של פשלות שכולו ממוסמך בפרוטוקולים. ואכן, רותם עשה סקר שחבל על הזמן".

רמז ראשון לכיוון שאליו ייפנה הסקר של ד"ר רותם ניתן בדף הפייסבוק שלו. פוסט שהעלה באמצע חודש אפריל הסגיר את העובדה שהאיש, ירחם השם, מתחבר לטבע שהוא נשלח לתעד.

"אמנם עונת הכלניות מאחורינו", כתב, "אך עדיין ניתן להספיק ליהנות מכל היופי שיש לטבע האביבי להציע! זכינו לערוך סקר זואולוגי ובוטני בשטחים הדרומיים של יקנעם עילית – רמת השניים, ונחשפנו לעושר אדיר: שטחים ערכיים, מגוונים, המהווים בית למאות מיני צומח ביניהם אירוס הביצות המוגדר מין אדום.

"אם אתם טיפוס של זריחות, תוכלו ליהנות ממראה מלבב של חוחיות נהנות מתפרחות גדילנים ושירה ערבה של ירגזים. גם אם תגיעו בצוהרי היום, תוכלו להתרשם מפעילות הציד של בזים אדומים, אשר חגו מעלינו ונסקו מטה ללכוד פרוקי רגליים וזוחלים קטנים שיש לשטח להציע. מקווים מאוד ששכנענו אתכם לצאת לאזור וליהנות מכל הטוב הזה".

הראל וחבריו למטה המאבק של התושבים כבר הבינו שכדאי לחכות לדוח. ואכן, למקרא 65 העמודים שד"ר רותם וצוות הסוקרים שלו חיברו, עולה שאלה פשוטה: למה לעזאזל מישהו חושב שצריך לבנות על המקום הזה?

הראל וחבריו למטה המאבק של התושבים כבר הבינו שכדאי לחכות לדוח. ואכן, למקרא 65 העמודים שד"ר רותם וצוות הסוקרים שלו חיברו, עולה שאלה פשוטה: למה לעזאזל מישהו חושב שצריך לבנות על המקום הזה?

העושר הטבעי העצום של השטח מוצג בפירוט בדוח, ואילו פרק ההנחיות המעשיות כולל המלצות לגרוע מתוכנית הבנייה שטחים גדולים בצפונה, בדרומה, ליד הנחל ובקיצור – לא להשאיר ממנה הרבה.

במשרד השיכון, כצפוי, פחות התלהבו מהדוח. הישיבה בה רותם הציג לאנשי המשרד את ממצאיו הייתה סוערת. אדם שנכח בישיבה מתאר סוג של זובור שרותם נאלץ לעבור.

"האנשים של משרד השיכון התפוצצו מזעם. אחרי כל משפט שד"ר רותם אמר, הם ירו עליו שאלות מי אתה ומה אתה ואני משלם לך את הכסף ואני אחראי איזה דוח יופיע. מרוב שהיו צעקות, לא הצליחו לסיים את הדיון.

האקולוג ד"ר גיא רותם (צילום: EcologyWise)

"הם הבינו היטב שאם קוראים את המסקנות שלו לעומק, המשמעות היא שאי אפשר לבנות לפחות חצי תוכנית, ואז היא הופכת ללא כדאית מבחינה כלכלית. מכיוון שהם לא הצליחו לכופף אותו, הם הבינו שהם חייבים לפרסם את הדוח, אחרת יצטרכו להזמין דוח חדש והכול מתעכב בעוד שנה לפחות".

מה זאת אומרת לא לפרסם את הדוח? הוא כבר קיים.
"הם מזמיני העבודה והם יכולים להגיד שאם המסקנות לא מקובלות עליהם, הם פשוט לא מפרסמים אותן. זה נעשה די הרבה. ראיתי למשל תוכנית שבה הסוקר כתב שהתכנון מחורבן ושהולך להיות אי חום עירוני ותושבים שיסבלו מ-45 מעלות, ואמרו לו 'אנחנו לא מוכנים שתכתוב את זה בדוח'".

אלה דברים חמורים.
"עולם התכנון מאוד בעייתי וזה הולך ומחמיר. הכול פרוץ ואנשים משמשים עלי תאנה לתהליכי תכנון דפוקים. המקרה של רמת השניים חשף את המנגנון הזה. לקחו אזור שהוא סופר רגיש, עם המון צמחייה ונחלים זורמים ודו חיים וכלניות ופריחה משגעת ומה לא, ואמרו נבנה על הכול כאילו אין שם כלום.

"אנחנו באירוע של פשיטת רגל בעולמות התכנון ברמה הכי קשה שיש. ומדובר בתחום שבו ברגע שקובעים עובדה בשטח, היא פוגעת ביישובים, בתושבים ובמדינה לעשורים רבים קדימה".

"אנחנו באירוע של פשיטת רגל בעולמות התכנון ברמה הכי קשה שיש. ומדובר בתחום שבו ברגע שקובעים עובדה בשטח, היא פוגעת בתושבים ובמדינה לעשורים רבים קדימה"

"אם הסקר היה נעשה בתחילת הדרך של התוכנית כפי שצריך להיות, היא לא הייתה מגיעה לשום שלב, היא הייתה נעצרת עוד בהתחלה", אומר אילן הראל. "כל השטח בערכיות גבוהה עד גבוהה מאוד. ד"ר רותם ממליץ להוריד חלק ניכר מיחידות הדיור – הוא לא נוקב במספר מדויק, אבל כשאתה מבין מה הוא אומר, אז בעצם לא נשאר שם כלום.

"חשוב להגיד שהבנאדם מאוד אמיץ. מבחינת משרד השיכון, זה גול עצמי. בפעם הבאה אין שום סיכוי שיפנו אליו ויזמינו עבודה".

נחל מפעפע בעמק השלום (צילום: יותם יעקבסון, מטה המאבק להצלת עמק השלום)

אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, עיין השבוע בדוח של רותם. "לי אישית לא יצא להיתקל בהרבה תוכניות שהיו כל כך עקומות", הוא אומר. "נעשתה פה עבודה לא רצינית, אתה אמור קודם לעשות סקר ואז לתכנן. פה עשו ההיפך.

"אנחנו נעשה ככל יכולתנו כדי לצמצם את הפגיעה ואת התוכנית. ברור שאם היו עושים את הסקר בזמן אמת היה סיכוי הרבה יותר טוב למנוע את הבנייה לגמרי. יש תוכניות שכשאתה מתסכל עליהן, זה פשוט לא נראה נכון. כשזה לא מתאים זה לא מתאים".

"לי אישית לא יצא להיתקל בהרבה תוכניות שהיו כל כך עקומות. נעשתה פה עבודה לא רצינית, אתה אמור קודם לעשות סקר ואז לתכנן. פה עשו ההיפך. אנחנו נעשה ככל יכולתנו כדי לצמצם את הפגיעה"

לקראת הדיון, אם כך, השאלה היא האם משרד השיכון יצליח לרבע את המעגל ולשכנע את חברי הוועדה לתת אור ירוק למימוש תוכנית הבנייה.

רמז ניתן בתגובה הרשמית שפרסם משרד האדריכלים קורין-יחיאל שמוביל את התוכנית מטעם משרד השיכון, שנראית כמו מלאכת מחשבת של ניסיון לקבל את הסקר ולמסמס אותו בו זמנית – להסכים עם רוב הסעיפים וההמלצות אבל לוותר על מספר מינימלי, אם בכלל, של יחידות דיור. השאלה אם חברי הוועדה יזרמו עם הפליק-פלאק הווירטואוזי הזה.

"אם זה בטעות יעבור בוועדה, אנחנו הולכים להגיש עררים ולהגיע עד בג"ץ", אומר הראל, "זה אחד האתרים הכי מטוילים והכי יפים בארץ, ואין לנו שום כוונה לוותר עליו".