"אם ממשל ביידן היה מנהל משא ומתן ישיר עם חמאס, אמריקה הייתה עולה בלהבות. ולכן מה שמצופה מכל ישראלי… מכל ממשלה ישראלית, הוא לחבל במשא ומתן הזה מלכתחילה".

גם באולפן שכבר סיפק במה ללא מעט התבטאויות קיצוניות והעניק הכשר לעמדות שאסור להשלים איתן, האמירה של עמית סגל, שלפיה מצופה היה מישראל לחבל במשא ומתן לשחרור עידן אלכסנדר משבי חמאס אחרי 584 ימים, היא אמירה מעוררת פלצות.

גם באולפן שכבר סיפק במה ללא מעט התבטאויות קיצוניות – האמירה של עמית סגל, לפיה מצופה היה מישראל לחבל במשא ומתן לשחרור עידן אלכסנדר משבי חמאס אחרי 584 ימים, היא אמירה מעוררת פלצות

אם נתעכב בקצרה על הרישא של הדברים, שווה לציין שסגל מכשיל את עצמו: אם ממשל ביידן היה מנהל משא ומתן ישיר עם חמאס, אמריקה ממש לא הייתה עולה בלהבות. אמנם במכונת הרעל היו מוציאים עשן מהאוזניים, דף המסרים היה מתגולל על הנשיא האמריקאי וסגל עצמו אולי היה מתלקח ספונטנית, אבל אמריקה?

למגינת לבו של סגל, להבדיל מלשכת ראש ממשלת ישראל, במשרד הסגלגל ממש לא סופרים את בכיר פרשנינו. אם כבר, סגל מזכיר לנו שבמכונת התעמולה השלטונית, שאותה הוא משרת נאמנה, הכל שאלה של פוזיציה: אם לפריץ קוראים ג'ו ביידן, אפשר להסית נגדו בלי בושה ולתקוף אותו ללא מורא; אבל אם לפריץ קוראים דונלד טראמפ, הכול נזהרים בכבודו פן יבולע להם.

ועכשיו ללב האמירה חסרת הלב של סגל – הציפייה לחבל במשא ומתן מול חמאס לשחרור אלכסנדר. סגל פותח את קריאתו בליפסוס פרוידיאני: "מה שמצופה מכל ישראלי". הציפייה כמובן אינה "מכל ישראלי", בין היתר משום שלישראלי הממוצע אין כל יכולת לחבל במגעים דיפלומטיים. לאיזה אדם מן הישוב כן יש יכולת כזו? נכון מאוד – לאיש תקשורת רב השפעה, שבאצטלה של פרשנות פועל לעצב את דעת הקהל הישראלית.

אך האמירה של סגל עומדת בניגוד גמור לְמה שמצופה מכל ישראלי, ועל אחת כמה וכמה למה שמצופה מממשלת ישראל. מה שמצופה מכל ישראלי – למעשה, מכל אדם באשר הוא – הוא לתמוך בהחזרתם הביתה של אזרחים שנחטפו מתוך מדינתם. ומה שמצופה מכל ממשלה ישראלית, בלי קשר לעמדותיה הפוליטיות או המדיניות, הוא לעשות הכול כדי להחזירם. הדבר האחרון שהיה מצופה מממשלת ישראל הוא הפקרתם הממושכת והפושעת של החטופים והחבלה השיטתית במגעים להשבתם.

אם ממשל ביידן היה מו"מ ישיר עם חמאס, אמריקה ממש לא הייתה עולה בלהבות. אמנם במכונת הרעל היו מוציאים עשן מהאוזניים, דף המסרים היה מתגולל על הנשיא וסגל עצמו אולי היה מתלקח ספונטנית, אבל אמריקה?

מי שמבקש לחבל במגעים להשבת חטופים לא מסוגל להבין מה מצופה מכל ישראלי כי הוא אינו מייצג את הישראליות. הוא מייצג משיחיות יהודית שמקדשת את האדמה ואת העקידה על פני החיים, ושרואה במדינה כלי למימוש פנטזיות משיחיות, במקום ישות שמחויבת לשלומם של כלל אזרחיה.

מי שמבקש זאת, מבקש לחבל באתוס המכונן של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי ולהחליפו באתוס יהודאי סיקריקי, קנאי וקיצוני. וכאשר בלשכת ראש הממשלה יושב אדם חסר עכבות המבקש להיאחז בשלטון בכל מחיר, לחסידי האתוס היהודאי ולתועמלניו יש בן ברית נאמן למאמצי החבלה שלהם.

אך כאשר בממשל האמריקאי מבינים שממשלת ישראל פועלת לחבל לא רק באינטרסים שלה אלא גם באינטרסים שלו עצמו, הם לא מהססים לעקוף את הממשלה וללכת לה "מעל הראש" – תרתי משמע. ואם יש משהו שמפחיד את משרתי האתוס היהודאי, הרי זו האפשרות שהממשל האמריקאי ימשיך לעקוף את ישראל ולכפות עלינו הסדרים ישירים הר כגיגית – ראשית הסדר לסיום המלחמה ואחריתו מי ישורנה.

לכן האמירה של סגל, מתועבת ככל שתהיה, מעידה יותר מכול על הבהלה האוחזת בו לנוכח ההבנה שמהלכים אמריקאיים כמו המגעים שהביאו לשחרור עידן אלכסנדר, עולים בקנה אחד עם מה שכל ישראלי נורמטיבי היה צריך לצפות לו – ומכאן שהם מאיימים על הפרויקט המשיחי, שסגל הוא מבכירי תועמלניו. בתבהלתו סגל מגיב בצורה אינסטינקטיבית וחושף בקריאתו את צורת החשיבה שלו עצמו: אם המציאות לא תואמת את האג'נדה שלך, מצא את הדרך לחבל בה.

מי שמבקש לחבל במגעים להשבת חטופים לא מסוגל להבין מה מצופה מכל ישראלי כי הוא אינו מייצג את הישראליות. הוא מייצג משיחיות יהודית שמקדשת את האדמה ואת העקידה על פני החיים

ואחרי שמבינים זאת, אפשר לחזור לציפיות: מה שמצופה מכל ישראלי הוא להבין שסגל אינו עיתונאי או פרשן נטול פניות אלא תועמלן של אג'נדה משיחית אשר מאיימת על עתיד ישראל. מה שמצופה מכל ישראלי להבין זה שבניגוד לשקר הרווח, חדשות 12 ממש לא רודפים את השלטון אלא משרתים אותו נאמנה – מי במישרין ומי בעקיפין.

ולבסוף, מה שמצופה מכל ישראלי הוא להחרים כל גוף שידור שקורא לחבל במגעים להחזרת חטופים מהשבי, לכל הפחות עד להשעייתו לאלתר של מי שקרא לכך ושידור התנצלות בפני צופיו.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.