נאום ביטול הבחירות כבר נכתב. לא צריך לחפש ב"בילד" הגרמני ולא ב"וושינגטון פוסט" או ב"ניו יורק טיימס" שידליפו. ממש לא. עמית סגל, אתה יכול לנוח.

כמו בנאום הכפכפים השבוע, בנימין נתניהו כבר ישבץ בתוך אותו נאום את הטקסטים הפסיכודליים המוכרים ויעטר בכמה משפטי סלוגן קליטים, בהם יודיע כי אי אפשר לקיים בחירות בשעה שחיילנו הגיבורים נלחמים במלחמת התקומה על הישרדות מדינתנו האהובה.

כמו שאי אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית תוך כדי מלחמה וכמו שאפשר לוותר על כמה טייסות אבל לא על ממשלה.

כמו בנאום הכפכפים השבוע, נתניהו כבר ישבץ בנאום את הטקסטים הפסיכודליים המוכרים ויעטר בכמה משפטי סלוגן קליטים, בהם יודיע כי אי אפשר לקיים בחירות בשעה שחיילנו הגיבורים נלחמים במלחמת התקומה

הנאום ההיסטורי כבר חרוט על קירות לשכת ראש הממשלה, אותה הוא לעולם לא יעזוב מרצונו. גם לא מרצון הבוחר.

מלחמה היא שלום, כתב ג'ורג' אורוול בספרו "1984", ונתניהו רק מעתיק ומעלה. מלחמה היא הישרדות פוליטית, מלחמה מבטיחה שלטון לנצח, מלחמה מאפשרת להמשיך לשקר לכל הציבור כל הזמן, מלחמה היא תירוץ לחמוק מאחריות, מלחמה עם חטופים בשבי היא ממש בוננזה להמשך המלחמה, ומלחמה היא סיבה מצוינת למנוע לדחות או לבטל את הבחירות.

הנאום הזה יוקלט בלי עיתונאים ויישלח למהדורות החדשות בשעה חמישה לשמונה כ"הצהרה מיוחדת". העורכים לא יספיקו בכלל לראות אותו בטרם יפיצו כהרגלם את נאום ביטול הבחירות לרייטינג הצמא בבית.

כמו בנאום הכפכפים, כמו בנאום פילדלפי, כמו בנאומי הגרעין – נתניהו יעטה ארשת פנים קודרת בהתחלה, יקפוץ את אגרופיו ואף יכווץ את עיניו במבט מזרה אימים. כמעט כמו זה של ישראל כ"ץ, שר הביטחון שלו. הוא יבטיח ניצחון מוחץ, סופי, קטלני, מיידי.

הוא יספר שוב על חיסול חסן נסראללה ויחיא סנוואר, אסמאעיל הנייה ועוד סנוואר, הפעם מוחמד, ואז פניו ילבשו ארשת זחוחה, חייכנית, מעין טפיחה עצמית על השכם, שתלך ותתעצם ככל שיפליג אל מחוזות ההבטחות הריקים. שדות תות לנצח הוא יבטיח, וישכנע את גרעין תומכיו הביביסטים החרדים והחנפנים בעתיד ורוד אם רק יבוטלו הבחירות.

הנאום הזה יוקלט בלי עיתונאים ויישלח למהדורות החדשות בשעה חמישה לשמונה כ"הצהרה מיוחדת". העורכים לא יספיקו בכלל לראות אותו בטרם יפיצו כהרגלם את נאום ביטול הבחירות לרייטינג הצמא בבית

הרי ממילא השופט יצחק עמית הבוגד יפקח על הבחירות האלו ולכן הן יהיו מוטות ולא ישקפו את רצונו של העם – כך הוא ידגיש בפומפוזיות מוכרת עם אצבע נוזפת לפנים. הן בחירות שיושפעו מתומכי חמאס בקרב הגיס החמישי של ערביי ישראל ויאיר גולן.

זה לא מה שדרוש כעת, יאמר הנואם. למען נצח ישראל והדורות הבאים עלינו להישאר מאוחדים סביב הממשלה שמובילה אותנו להצלחות כבירות.

שוב הוא יזכיר את חטופינו המוחזקים בידי חמאס האכזריות בכפכפים, שוב יחזור על מספרי החטופים ששוחררו, ושוב יעטה לרגע פרצוף עצוב כשהוא מזכיר את 20 החטופים החיים, או פחות.

מייד בתום נאום ביטול הבחירות, האולפנים יפנו אל עורכי הסקרים שלהם. מי בעד ביטול הבחירות ומי נגד. התוצאות ילוו בחיוך חמוץ של דני קושמרו ויונית לוי בערב למחרת, וביטול הבחירות יועבר לוועדת כנסת מיוחדת להכנת חוק מיוחד שהקואליציה תזדרז להעביר.

הכל כמובן למען חיילי המילואים הגיבורים והניצחון המוחלט הדרוש לישראל כדי לעמוד בשבע חזיתות מול אויבינו שבחוץ והחזית השמינית בבית – התקשורת העוינת. ויאיר גולן.

מייד בתום נאום ביטול הבחירות, האולפנים יפנו אל עורכי הסקרים שלהם. מי בעד ביטול הבחירות ומי נגד. התוצאות ילוו בחיוך חמוץ של קושמרו ויונית למחרת, וביטול הבחירות יועבר לוועדת כנסת להכנת חוק מיוחד

אז תונח ההחלטה על ביטול הבחירות לפניהם של ראשי האופוזיציה. פיק ברכיים, זיעה קרה, דפיקות לב ונקישות מוח יגרמו להם לרוץ לבית הנשיא. לחפש פשרה רקובה במקרר שבמרתף. אולי אביו שכח שם איזו חנינה מיותרת כדי לשחרר את נתניהו ממשפטיו, להעניק לו גריסת כתבי אישום, להעביר את כנף ציון על שמו ושם רעייתו כמובן, ולבקש ממנו לערוך בכל זאת בחירות ב-2030.

הנשיא יצחק בוז'י הרצוג יתעורר משנת או שנתיים של יופי, מיד יעלה ציוץ שמגנה את יאיר גולן על שהוא ממשיך להתנגד לכל דבר שהממשלה מחליטה ועושה. הוא יכנס את בני גנץ, את יאיר לפיד ואת חילי טרופר במשרדו.

הארבעה יגדלו שם זקן, יחליפו גרביים כל חצי שנה, יתקלחו וייצאו אחרי ארבע שנים עם החלטה לקבל את הצעת נתניהו למען ישראל. כי ישראל לפני הכל ומשום שצריך להוריד את הלהבות של הקיצוניים משני הצדדים, למען משפחות החטופים ולמען חללי המילואים הגיבורים. אלה שנפלו למען תקומת ישראל.

נאום ביטול הבחירות כבר כתוב. הטקסט כבר מתנגן בפיו של כל שלמה קרעי זב חוטם, או פרחח ניסים ואטורי. או טלי גוטליב צרחנית הרעל.

הטקסט כבר מונח לפניהם של מאות אלפי ישראלים הטסים בהמוניהם לחו"ל בקיץ ומסרבים לצאת לכיכר להבטיח שלילדיהם תהיה פה מדינה כשהם חוזרים.
נדמה להם שמתן צנגאוקר הוא בעיה פרטית של עינב אמו, טרגדיה אישית, כמו שקראה לזה עירית לינור.

מאות אלפי הישראלים לא מאמינים שעוד הפגנה ועוד שלט ישנו משהו. הם מקבלים עליהם כל יריקה של נתניהו, כל שקר מתועב ככל שיהיה, כל חוק מופרע וכל שחיתות וביזה והפקרה ואפליה.

הרצוג יתעורר משנת או שנתיים של יופי ויעלה ציוץ שמגנה את גולן על שהוא ממשיך להתנגד לכל דבר שהממשלה עושה. הוא יכנס את גנץ, לפיד וטרופר במשרדו והם יגדלו שם זקן ויחליטו אחרי 4 שנים לקבל את הצעת נתניהו

ישראלים שעדיין מוכנים להיהרג למען המדינה לא מוכנים לצאת מאזור הנוחות לרחוב ולזעוק את זעקת הדמוקרטיה הנשחטת לנגד עיניהם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.