כן, כן – אני מתכוון לסמי הזיה. ולא, לא איבדתי את זה, נשבע.

פוליטיקה ופסיכדליים נשמעים כמו ניגוד גמור. הראשונה עוסקת בשליטה, השניים בשחרור. אבל אולי דווקא כאן טמון הפוטנציאל.

מחקרים מצביעים על כך שחוויות פסיכדליות עמוקות מעוררות חמלה, תחושת חיבור ויכולת להבין מערכות מורכבות מזווית רחבה. נראה לי שרובנו נסכים: זה בדיוק מה שחסר היום בחדרי קבלת ההחלטות.

מחקרים מצביעים על כך שחוויות פסיכדליות עמוקות מעוררות חמלה, תחושת חיבור ויכולת להבין מערכות מורכבות מזווית רחבה. נראה לי שרובנו נסכים: זה בדיוק מה שחסר היום בחדרי קבלת ההחלטות

מייסד אפל סטיב ג'ובס טען שטריפ LSD היה אחד משני הדברים החכמים ביותר שעשה בחייו. אלדוס הקסלי, מחבר "עולם חדש מופלא", ביקש מאשתו שתזריק לו פסיכדליים על ערש דווי. כך רצה להיפרד מהעולם: בצלילות.

שימו בצד את הדימוי של סמי מסיבות. יש אנשים שלוקחים "טריפ" בצורה מפוקחת ומבוקרת, ומתוך כוונה ללמוד משהו חדש על העולם ועל עצמם. אפילו במסורת היהודית אין איסור גורף.

במסכת כלאיים מוזכרים "סמים" בלשון חיובית. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (הרדב"ז) פסק שהם מותרים, ובספר שמות נאמר "קח לך סמים" בציווי. יש קרקע רוחנית שתומכת בכך, במיוחד כשמדובר על מסע של ריפוי או התבוננות.

בארצות הברית השיח מתקדם. ג'ק ברגמן, גנרל מרינס בדימוס וכיום חבר קונגרס רפובליקאי וחבר שדולת הטיפול הפסיכדלי, הפך לדובר נלהב של טיפול ב־MDMA בשילוב פסיכותרפיה עבור חיילים עם פוסט טראומה. לדבריו, כל יום שעובר בלי אישור – עולה בחיי אדם. "הרבה מהחיילים האלה על מסלול אפל", אמר באצבעות בצורת אקדח לראש.

ברגמן מוביל קואליציית מחוקקים, רופאים ואקטיביסטים. לצדו עומד שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור שמביע תמיכה ברפורמות במדיניות הסמים, כולל פתיחות לשינוי סיווג פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה.

סטיב ג'ובס טען שטריפ LSD היה אחד משני הדברים החכמים ביותר שעשה בחייו. אלדוס הקסלי, מחבר "עולם חדש מופלא", ביקש מאשתו שתזריק לו פסיכדליים על ערש דווי. כך רצה להיפרד מהעולם: בצלילות

ומה אומרים הנתונים? במדינות שאישרו החזקה של פסילוסיבין, נרשמה ירידה חדה בעבירות פליליות הקשורות להזיות. המשטרה דיווחה שפסילוסיבין לא היווה בעיה לפני ההתרה ולא אחריה. מחקרים מצביעים על טיפול מוצלח דרכן בהתמכרויות והפרעות נפשיות. כל זה מצדיק לכל הפחות שיח ציבורי פתוח ונטול טאבו.

במיוחד כשפטריות היו כאן הרבה לפנינו. פטריות מתקשרות זו עם זו ברשת תת־קרקעית שמכונה "האינטרנט של הטבע", משתפות חומרים ומידע בין עצים. הן תועדו בציורי סלע בני 7,000 שנה בדרום אלג'יריה, ובכתבי חרטומים מצריים בני 4,600 שנה. הן אפילו נחקרות כיום כתרופה אפשרית לאלצהיימר.

אז דמיינו איך חומרים כאלה יכולים לעזור לפוליטיקאים עצמם.

מי שבקיא בנעשה בכנסת יודע עד כמה שינוי כזה יכול להיות גיים צ'יינג'ר. פחות תגובתיות, יותר אמפתיה. פחות אגו, יותר פרספקטיבה. דמיינו שכל החלטה בוועדות הכנסת הייתה מתקבלת מתוך תודעה פתוחה, רגישה. לא מונעת מכעס או יצר שליטה.

אז שאלתי את עצמי: מה היה קורה אם קברניטי המדינה היו חייבים לעבור חוויה פסיכדלית שתגרום להם להתבונן מחדש במציאות שהם מעצבים? ואפילו כתבתי על זה מותחן פוליטי, "ממלא המקום".

מי שבקיא בנעשה בכנסת יודע עד כמה שינוי כזה יכול להיות גיים צ'יינג'ר. פחות תגובתיות, יותר אמפתיה. פחות אגו, יותר פרספקטיבה. דמיינו שכל החלטה בוועדות הכנסת הייתה מתקבלת מתוך תודעה פתוחה, רגישה

בעולם של קיטוב ורעש, האומץ האמיתי הוא להפסיק לפחד מהרחבת התודעה, ולהתחיל לחשוש מהעיוורון בלעדיה. והמציאות שלנו לא תשתנה לטובה כל עוד מקבלי ההחלטות לא ילמדו להסתכל פנימה.

תומר אביטל הוא אקטיביסט ועיתונאי עצמאי, ממייסדי הגופים במימון הציבור ״שקוף״ ו״לובי 99״. לאורך השנים כתב, עבד והגיש פינות בין היתר ב״עובדה״, ״כלכליסט״, ״הצינור״, ערוץ 14, "הארץ", "מקור ראשון" ו"כאן". הוא זכה בפרס "דיגיט" לעיתונות מצטיינת ודורג ברשימת 100 המשפיעים של ״גלובס״ ו״דה מרקר״. אביטל פרסם את ספר המתח ״המשכן – תעלומת רצח במסדרונות הכנסת״ ו״מדריך מעשי לקריאה ביקורתית של החדשות בישראל״. הוא מכיר את מערכות השלטון מבפנים, וכעת שוזר את סודותיהן האפלים בספרו השלישי "ממלא המקום". הוא מועמד ב״דמוקרטים״ ומרצה לחשיבה ביקורתית.