באופן בלתי נתפס רובן המכריע של עלילות הדם במאה ה-21 מומצאות על ידי ישראלים. איך הגענו למצב שישראל הפכה מנוע לרעל שמופץ נגד יהודים בכל העולם?

*  *  *

במהלך סיור בקורס טבע שבו השתתפתי עם הילדים שלי, הסבירו לנו שהמטרה של חוקי הגנת הצומח והאיסור על קטיף צמחי בר, נובעת מתוך מדיניות סדורה שמטרתה לפגוע בערבים, שרק רצו ללקט צמחי תבלין ומאכל לביתם.

במהלך סיור בקורס טבע בו השתתפתי עם הילדים, הסבירו לנו שחוקי הגנת הצומח והאיסור על קטיף צמחי בר, נובעים ממדיניות סדורה שמטרתה לפגוע בערבים, שרק רצו ללקט צמחי תבלין ומאכל לביתם

מה שמדהים בסיפור הזה הוא, שלא נדרשות יותר מעשר דקות של שיטוט ברשת כדי להבין שמדובר בהמצאה. למעשה חלק מהצמחים המוגנים בארץ כמעט נכחדו ביהודה ושומרון בגלל ליקוט מסחרי של האוכלוסייה הערבית במקום.

במדינות ערב צמחים ובעלי חיים רבים נעלמו בגלל צייד וליקוט חסרי שליטה מצד ערביי המקום. אך במקום להגיד מילה טובה למדינה היחידה במזרח התיכון שבה מגינים באדיקות על צמחי הבר, מצאו המדריכים לנכון לעסוק בהאשמה כלפי רשויות המדינה היהודית, שבמוחן היצירתי מצאו אף דרך לגייס את חוקי הגנת הסביבה לצורך פגיעה בערבים.

זהו לא מקרה יחיד כמובן; עלילות הדם על הרוע של היהודים ומוסדותיהם מופצות כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות. הן לא אנקדוטה. הן הסיבה המרכזית לפגיעה ביהודים ברחבי העולם והן חלק מהתעמולה של ארגוני הטרור.

סיפור אחד שהופץ בעולם, למשל, הוא על חיילים ישראלים שקושרים ערבים לחמורים ומריצים אותם בשדות כדי להרוג אותם בעינויים. ככל הידוע, אין סימוכין לסיפור הזה והעובדות לא רלוונטיות כמובן. הסיפור הזה מופץ כבר שנים.

סיפור אחר הוא על האופן שבו ישראל פוצצה את הסכר של נהר עזה וגרמה להצפה של העיר. העובדה שאין נהר או סכר בעזה לא רלוונטית כמובן, כשעד היום הסיפור הזה ממשיך לתפוס אחיזה ברשתות החברתיות ברחבי העולם.

אחד הסיפורים עוסק באופן בו ישראל פוצצה את הסכר של נהר עזה וגרמה להצפת העיר. העובדה שאין נהר או סכר בעזה לא רלוונטית כמובן, כשעד היום הסיפור הזה ממשיך לתפוס אחיזה ברשתות החברתיות ברחבי העולם

אלו הן עלילות הדם המודרניות, שבדומה לעלילות הדם בעבר גורמות לשנאה ולשפיכת דמם של יהודים. ובאופן בלתי נתפס – מה משותף לשלוש עלילות הדם האלה ולמאות אחרות שמופצות היום ברשתות? הן נוצרו על ידי יהודים בישראל.

לרוב מדובר בפעילים ישראלים הקוראים לחרם על ישראל, שכותבים מאמר עיתונות בארץ, בעולם או בעיתונות פסאודו מדעית. לרוב מדובר בעובדות חלקיות ללא שום בדיקה מעמיקה.

אבל הסיפור תמיד זהה – מה שהיהודים הרעים עושים מיועד לפגוע בערבים התמימים שרק רוצים לחיות את חייהם בשלום.

הכוונה, כך אני מניח, היא חיובית, למצוא מקומות שבהם ניתן להשתפר ולעשות צדק, ואולי אף למנוע פעילויות שיש בהן פוטנציאל לפגיעה כנגד שכנינו. אבל הכותבים לרוב לא מודעים לכך שהם מפיצים אנטישמיות שפוגעת בפועל ביהודים בכל רחבי העולם.

סביר שגם אם אני או אתם היינו קוראים שוב ושוב סיפורים על הרוע של היהודים ומוסדותיהם היינו משתכנעים וחושבים לעצמנו: אפילו אם עשרה אחוז מזה נכון, הרי שמדובר כאן ברוע טהור מבחינה מוסרית.

העובדה היא שהמעיין המרכזי שממנו נובעות עלילות הדם האנטישמיות ביותר מגיע מישראל. הדוגמה לסיפור על הגנת חוקי הצומח הוא רק עוד נדבך קטן לעלילת הדם כנגד מדינת היהודים. היא גם תופץ היטב בעולם ותביא בהכרח לפגיעה ביהודים.

אלו הן עלילות הדם המודרניות, שבדומה לעלילות הדם בעבר גורמות לשנאה ולשפיכת דמם של יהודים. ובאופן בלתי נתפס – מה שמשותף להן ולמאות אחרות שמופצות ברשתות? הן נוצרו על ידי יהודים בישראל

וזה שהדברים לא נכונים? העובדות הרי לא באמת משנות.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".