לתחושה התמידית של "עוני בזמן" יש מחירים כבדים ברמה האישית, הקשורים לירידה חדה ברמת האושר והסיפוק, לירידה בפרודוקטיביות ובבחירות תזונתיות גרועות. אם זה מנחם אתכם, אז אתם לא לבד בתחושה הזו, והדבר החשוב יותר – זו תחושה סיזיפית שניתן להתמודד איתה.

*  *  *

האם יכול להיות מצב שתהיו עשירים, או לכל הפחות אמידים, עם נכסים והון נזיל במיליוני שקלים, אבל עדיין תחושו עניים?

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

בכל הנוגע למלחמת ההסברה הקריטית, אנחנו נלחמים עם פרשים בשדה קרב של רחפנים וטנקים, והתוצאה היא כמובן בהתאם. כל הכלים על השולחן, מה שחוסם אותם זה רק האטימות של שרי הממשלה שעוסקים בתחום. אם תרצו, בהחלט ניתן לומר שהקונספציה מכה שנית.

*  *  *

מה עושים כשכל העולם נגדנו? בוכים על האנטישמיות, על חוסר הצדק ועל חוסר המסוגלות של מוסדות המדינה להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים שאנו מצויים בהם? במקום להמשיך עם מסכת הקורבנות והתלונות, יש אפשרות אמיתית לשנות את המצב, והיא בראש ובראשונה מתחילה בהבנה של ניהול חדש בעולם של תקשורת חדשה.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

באופן בלתי נתפס רובן המכריע של עלילות הדם במאה ה-21 מומצאות על ידי ישראלים. איך הגענו למצב שישראל הפכה מנוע לרעל שמופץ נגד יהודים בכל העולם?

*  *  *

במהלך סיור בקורס טבע שבו השתתפתי עם הילדים שלי, הסבירו לנו שהמטרה של חוקי הגנת הצומח והאיסור על קטיף צמחי בר, נובעת מתוך מדיניות סדורה שמטרתה לפגוע בערבים, שרק רצו ללקט צמחי תבלין ומאכל לביתם.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

ההיסטוריה הוכיחה שסולידריות מתקיימת גם בהיעדר הסכמה. ברגע שנבין שלמי שיוצאים להפגין ברחובות אכפת מהמדינה לא פחות, נפסיק לפחד ממחלוקות ונתחיל לומר עליהן תודה. "במחלוקת ננצח" הוא אולי סלוגן לא קליט, אבל הרבה יותר מציאותי.

*  *  *

תודה על המחלוקות. אני מאחל לנו שלעולם לא נסבול מאחדות. אבל תחילה מעט פרופורציה. נראה שבישראל לכולם נדמה שמעולם לא היו מחלוקות בסדר גודל כמו שאנחנו עדים להן כיום. מדובר בשיא אולימפי בזיכרון לטווח קצר. לאורך ההיסטוריה המחלוקות בעמנו בערו בעוצמה גבוהה בהרבה בהשוואה להיום.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

לחלק מהאוכלוסייה החרדית יש תירוץ קבוע בנוגע לטקסי האבלות בימי הזיכרון – "מנהג הגויים", אבל השטריימל הוא לא כמנהג גויים? לחלק מהאוכלוסייה הערבית יש תירוץ אחר – זו בעיה של היהודים. הגיע הזמן שהחברה שלנו תפסיק לקבל את הביזוי ההמוני של האנשים שנפלו למעננו.

*  *  *

בואו נדמיין רגע יחד. אתם נמצאים במדינה זרה כתיירים, ואחד מימי הטיול שלכם נופל במקרה על יום אבל לאומי במדינה שבה אתם מבקרים. כחלק מיום האבל האזרחים עומדים דקה דומיה. מה אתם עושים? ממשיכים לנסוע ברכב כרגיל? מתעלמים מכולם ופשוט ממשיכים ללכת באדישות ברחוב? כנראה שלא. סביר להניח שהייתם יושבים דקה בצד, מתוך כבוד למקום ולאנשיו, ואחרי דקה הייתם חוזרים לעיסוקיכם.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

הרפורמה המשפטית עוררה דיון ציבורי שמתאפיין בביטול הצד השני ואף באלימות.  השיח המתלהם חודר לבית ולבתי הספר ויוצר נזק לילדים, שלא לומדים להתמודד עם אי הסכמה. אך אפשר אחרת: להפוך את המחלוקת להזדמנות להקנות לילדינו מיומנויות חיוניות.

אחת המיומנויות החשובות ביותר שמציינים החוקרים של עולם העבודה החדש, היא היכולת לעבוד בצוות ולנהל אי הסכמות. האתגר הזה נעשה סבוך כשלוקחים בחשבון כי אחד המאפיינים של התקופה העכשווית הוא הצפה של מידע קצר ושטחי, ובמקרים רבים, בעיקר כשמדובר ברשתות החברתיות, השיח נוטה להפוך לאוסף של סיסמאות. בפועל, בכדי שפעילות בעולם העבודה החדש תחשב כיעילה ומפרה, היא דורשת יכולת לייצר דיון שמשלב כמה דעות ומתמודד עם תפיסות שונות, גיוון תרבותי, אישיותי וחברתי. מסיבה זו,  חשוב כל כך להעניק לילדים את הכלים לנהל דיון במצבי מחלוקת.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

שוב ושוב אני שומע על אנשים שמאיימים בעזיבת הארץ במקרה שבו חבר הכנסת איתמר בן גביר יתמנה לשר. עם כל הכבוד, בצלאל סמוטריץ' ובן גביר אינם הגורמים הקיצוניים בכנסת. בכנסת ישראל יש גורמים שמדינות חשוכות כמו הרפובליקה האסלאמית של איראן קטנות עליהם, כי אפילו שם הם היו נחשבים הקיצוניים ביותר.

עם כל הכבוד, סמוטריץ' ובן גביר אינם הגורמים הקיצוניים בכנסת. בכנסת ישראל יש גורמים שמדינות חשוכות כמו הרפובליקה האסלאמית של איראן קטנות עליהם. אפילו שם הם היו נחשבים הקיצוניים ביותר

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".