ההיסטוריה הוכיחה שסולידריות מתקיימת גם בהיעדר הסכמה. ברגע שנבין שלמי שיוצאים להפגין ברחובות אכפת מהמדינה לא פחות, נפסיק לפחד ממחלוקות ונתחיל לומר עליהן תודה. "במחלוקת ננצח" הוא אולי סלוגן לא קליט, אבל הרבה יותר מציאותי.
* * *
תודה על המחלוקות. אני מאחל לנו שלעולם לא נסבול מאחדות. אבל תחילה מעט פרופורציה. נראה שבישראל לכולם נדמה שמעולם לא היו מחלוקות בסדר גודל כמו שאנחנו עדים להן כיום. מדובר בשיא אולימפי בזיכרון לטווח קצר. לאורך ההיסטוריה המחלוקות בעמנו בערו בעוצמה גבוהה בהרבה בהשוואה להיום.
ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. מנהל קבוצת הפייסבוק "אנשי המחר".
לחלק מהאוכלוסייה החרדית יש תירוץ קבוע בנוגע לטקסי האבלות בימי הזיכרון – "מנהג הגויים", אבל השטריימל הוא לא כמנהג גויים? לחלק מהאוכלוסייה הערבית יש תירוץ אחר – זו בעיה של היהודים. הגיע הזמן שהחברה שלנו תפסיק לקבל את הביזוי ההמוני של האנשים שנפלו למעננו.
* * *
בואו נדמיין רגע יחד. אתם נמצאים במדינה זרה כתיירים, ואחד מימי הטיול שלכם נופל במקרה על יום אבל לאומי במדינה שבה אתם מבקרים. כחלק מיום האבל האזרחים עומדים דקה דומיה. מה אתם עושים? ממשיכים לנסוע ברכב כרגיל? מתעלמים מכולם ופשוט ממשיכים ללכת באדישות ברחוב? כנראה שלא. סביר להניח שהייתם יושבים דקה בצד, מתוך כבוד למקום ולאנשיו, ואחרי דקה הייתם חוזרים לעיסוקיכם.
ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. מנהל קבוצת הפייסבוק "אנשי המחר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אז מה נעשה?! נריב איתם כל היום? או שפשוט נדיר אותם? מרחב נקי מהם יהיה משמעותית נעים יותר, אבל ההדרה משמעותה פגיעה בהשתלבות שלהם בכלכלה והעמקת הנתמכות שלהם, פיתרון ע"י התעלמות הוא הפשוט והפרקטי ביותר.
הרפורמה המשפטית עוררה דיון ציבורי שמתאפיין בביטול הצד השני ואף באלימות. השיח המתלהם חודר לבית ולבתי הספר ויוצר נזק לילדים, שלא לומדים להתמודד עם אי הסכמה. אך אפשר אחרת: להפוך את המחלוקת להזדמנות להקנות לילדינו מיומנויות חיוניות.
אחת המיומנויות החשובות ביותר שמציינים החוקרים של עולם העבודה החדש, היא היכולת לעבוד בצוות ולנהל אי הסכמות. האתגר הזה נעשה סבוך כשלוקחים בחשבון כי אחד המאפיינים של התקופה העכשווית הוא הצפה של מידע קצר ושטחי, ובמקרים רבים, בעיקר כשמדובר ברשתות החברתיות, השיח נוטה להפוך לאוסף של סיסמאות. בפועל, בכדי שפעילות בעולם העבודה החדש תחשב כיעילה ומפרה, היא דורשת יכולת לייצר דיון שמשלב כמה דעות ומתמודד עם תפיסות שונות, גיוון תרבותי, אישיותי וחברתי. מסיבה זו, חשוב כל כך להעניק לילדים את הכלים לנהל דיון במצבי מחלוקת.
ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. מנהל קבוצת הפייסבוק "אנשי המחר".
שוב ושוב אני שומע על אנשים שמאיימים בעזיבת הארץ במקרה שבו חבר הכנסת איתמר בן גביר יתמנה לשר. עם כל הכבוד, בצלאל סמוטריץ' ובן גביר אינם הגורמים הקיצוניים בכנסת. בכנסת ישראל יש גורמים שמדינות חשוכות כמו הרפובליקה האסלאמית של איראן קטנות עליהם, כי אפילו שם הם היו נחשבים הקיצוניים ביותר.
עם כל הכבוד, סמוטריץ' ובן גביר אינם הגורמים הקיצוניים בכנסת. בכנסת ישראל יש גורמים שמדינות חשוכות כמו הרפובליקה האסלאמית של איראן קטנות עליהם. אפילו שם הם היו נחשבים הקיצוניים ביותר
ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. מנהל קבוצת הפייסבוק "אנשי המחר".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.
דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.
ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. מנהל קבוצת הפייסבוק "אנשי המחר".
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
כל העדויות מלמדות כי נתניהו איבד עשתונות ולא תיפקד בימים הראשונים שלאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ביישובי העוטף ומחנות צה"ל.
מי שהיה בקרבתו מעיד שהוא היה מנותק, חסר ביטחון ולא ממש ניהל את האירוע. הוא לא הנהיג את המדינה ולא את זרועות הביטחון שהיו אמורות להוביל למתקפת נגד בעזה.
עיתונאי, מפיק ועורך משדרי טלוויזיה. בימים אלה, מתמקד בהפקת סרטי תעודה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המבצר בהחלט נפל. המבצר הליברלי-דמוקרטי שלא בוצר כהלכה על ידי אבותינו המייסדים המופלאים הללו. לא פיללו ולא מיללו שיחליף אותם עבריין סידרתי נרקיסיסט מוקף במשפחה קוקוריקו ומשיחיים, לאומנים, ועובדי אלילים ( אשר מכונים אצלנו משום מה 'חרדים') שמנצלים את הפופולריות שלו אצל הביביסטים הבורים (המכונים על ידי ינון מגל 'בבונים'). והיתר יהיה כתוב בדברי ימיה הקצרים של המדינה הזו.
בשנה שעברה מאז יום המחדל וההפקרה של אזור הנגב המערבי במדינת ישראל נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מה שהתרחש בנגב המערבי ביום שבת הארור של ה-7.10.2023.
יש כאלו המגדירים זאת כטיהור אתני, יש המדגישים את הפשעים נגד האנושות וחלק מצביעים על כך שמדובר על אירוע אשר במשפט הבינלאומי מתקרב להגדרה של רצח עם.
ד"ר אמיר פלג הוא חבר מועצת "יד ושם", ההיסטוריון הראשי בישראל של ועידת התביעות נגד הגרמנים, ותושב מושב עין הבשור במועצה האזורית אשכול
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא יודעת במה יש לך דוקטורט אבל אם בהסטוריה אז אתה הסטוריון גרוע: אלטלנה טובעה לא !!! בגלל שנשק יגיע לארגון הלא-נכון אלא כנגד ארגון שפעל בצורה לא !!! חוקית לאחר שהוכרז על פירוק כל המחתרות כולל הפלמ"ח וההגנה וצה"ל כבר הוקם. במדינה דמוקרטית אין !!! מקום לפלנגות חמושות שפועלות בצורה עצמאית ושני הארגונים היחידים !!! להגנה חמושה הם הצבא והמשטרה. ולעיתון האינטרנטי – כדאי לבדוק מערכתית מה מפורסם אצלכם.
טקסט מעניין אך לדעתי מנותק לחלוטין מהמציאות של היום. הקיטוב והקיצוניות נובעים ממחלוקת שאינה בין עמדות ימין לשמאל, לא בין שיטה כלכלית כזו או אחרת או מעורבות ממשלתית במגוון נושאים, במרכז המחלוקות ניצבת מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית מול דיקטטורה משיחית ועל זה צריך להילחם.
יש הבדל גדול בין מחלוקות לשם שמיים או בגרסה החילונית מחלוקת אקדמית ובין המחלוקות שמשסעות את הקבוצות במדינה היום. היום המחלוקות הן בסיסיות ונוגעות לקיום המדינה ואזרחיה. חלק מאזרחי המדינה רוצים מדינה עם מאפיינים פאשיסטיים/ תיאוקרטים/ משיחיים וחלק אחר רוצים מדינה יהודית דמוקרטית. בתק' הסזון חלק גדול בעם חשב שמיעוט קטן מנסה לטרפד את הקמת המדינה ועל זה הוא לא היה מוכן לעבור לסדר היום. ב- 2023 כשמיעוט של פאשיסטיים ניסה לנצל הזדמנות פוליטית כדי לשנות את סדרי השלטון לשלטון עם מאפיינים פאשיסטיים, המונים יצאו לרחובות.