השופט בנימין הלוי קבע בשנת 1957, במשפט מבצעי טבח כפר קאסם, עיקרון יסוד בדמוקרטיה הישראלית: פקודה בלתי חוקית בעליל היא כזו שאי החוקיות שלה "יתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה".

על חיילי צה"ל לסרב לציית לפקודות שאי חוקיותן מתנוסס כדגל שחור מעליהן, וכשהחיילים מצייתים להן – הם נושאים באחריות פלילית מלאה לכך. כיום אנו עומדים בפני מציאות דומה, אך הפעם לא רק בפקודה בודדת אלא במלחמה שלמה.

על חיילי צה"ל לסרב לציית לפקודות שאי חוקיותן מתנוסס כדגל שחור מעליהן. אם הם מצייתים להן – הם נושאים באחריות פלילית מלאה. כיום אנו עומדים בפני מציאות דומה, אך לא בפקודה בודדת אלא במלחמה שלמה

מלחמת השבעה באוקטובר, שהפכה למלחמת "חרבות ברזל", שבנימין נתניהו החליף את שמה ל"מלחמת התקומה", ואז החליף שוב ל"מרכבות גדעון" – כדי להסוות את מחדליו ואולי כדי לאפס את מניין הנופלים במערכה – הפכה ממלחמת מגן למלחמת הישרדות פוליטית אישית של ראש ממשלה. ראש ממשלה הנושא באחריות לגדול המחדלים שנראו בישראל ולאסון הכבד ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה.

העובדות מדברות בעד עצמן: אין למלחמה מטרות סדורות ומדידות. הצהרת "מיטוט חמאס" נותרה חלולה, כאשר למעלה משנה וחצי, מעל 600 יום, למרות הישגים צבאיים מרשימים, הממשלה נכשלת בהורדת ארגון הטרור חמאס מהשלטון בעזה, ואפילו בחיסול מנהרותיו.

במקביל, הממשלה בוגדת בחטופים – 41 מהם נרצחו בשבי בעוד הממשלה "סופרת" אחרים כמי שהצליחה "להשיב". הממשלה והצבא מסתירים את הנעשה ברצועת עזה, תמונות הגלויות לעיניי כל שאר העולם מלבדנו, ואין מסיבות עיתונאים משמעותיות. זהו מהלך מכוון של הסתרת אמת מהציבור.

נתניהו, שקוע עד צוואר באישומיו הפליליים בבית המשפט ובחקירות "קטארגייט", פיטר את שר הביטחון יואב גלנט ומנסה לפטר את שומרי הסף – את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ואת ראש שב"כ רונן בר.

על אף העומס הכבד על הלוחמים ומחיר הדמים, נתניהו מחרב את עקרון השוויון ומגביר את התופעה המחפירה של השתמטות משירות. יחסי החוץ של ישראל מתדרדרים, הכלכלה והחברה נפגעות אנושות.

העובדות מדברות בעד עצמן: אין למלחמה מטרות סדורות ומדידות. הצהרת "מיטוט חמאס" נותרה חלולה, כשמעל 600 יום ולמרות הישגים צבאיים מרשימים – הממשלה נכשלת בהורדת חמאס מהשלטון בעזה

אך החמור מכל: במדינת ישראל, כל מלחמה או מחדל חמור הובילו להקמת ועדת חקירה, ברוב המקרים ממלכתית. נתניהו, כראש הרשות המבצעת, מסרב להקים ועדה כזו. הוא יודע שהעם איבד בו אמון – כל הסקרים במשך שנה וחצי מראים זאת בבירור.

בהיעדר ועדת חקירה, הטיעון שהממשלה מבטאת את רצון הציבור אינו תקף. הממשלה נדבקת לכיסאות בטענה מופרכת ש"זה רצון הציבור", אך העובדות אומרות אחרת. הסירוב ללכת לבחירות מוקדמות וההשתמטות מהקמת ועדת חקירה שומטים את הלגיטימיות והחוקתיות מהממשלה.

המצב החמיר עוד יותר כאשר בג"ץ קבע שפיטורי ראש השב"כ לא התנהלו בדרך חוקית וכי יש ניגוד עניינים במעמדו של נתניהו כנחקר בפרשת קטארגייט. הכוחנות שלו, כשצפצף על החלטת בג"ץ ועל הנחיית היועצת המשפטית, פוגעת באושיות סדרי השלטון בישראל.

התזכיר של רונן בר, יחד עם עדויות של ראשי שב"כ בעבר ובכירים נוספים מכוחות הביטחון, חושף פגיעות מהותיות בדמוקרטיה: פנייה לראש השב"כ לציית לו אישית ולא לפסיקות בג"ץ, בקשה לחתימה על מסמך מזויף למשפטו, פתיחה בהליך הדחת ראש השב"כ בגין החקירה שמתנהלת בארגונו על פרשת קטארגייט, ותביעה לפסילת שר מכהונה בעילה שקרית.

כאשר כהונת ראש הממשלה נקלעת למצב בלתי חוקתי בעליל, ובמקביל הוא מנהל מלחמה בלתי חוקית בעליל, על בית המשפט הגבוה לצדק לקבוע עמדה מהותית. לא רק בנוגע למינוי ראש השב"כ החדש, אלא כלפי כל המערכת של התנהלות נתניהו. זאת, לצד הצורך הדחוף בכך שהיועצת המשפטית לממשלה תחדד ותדגיש את המלצותיה לנוכח ההפרה הבוטה והצפצוף של נתניהו ואיתמר בן-גביר על הסכמי ניגוד העניינים שהם התחייבו להם.

כשכהונת רה"מ נקלעת למצב בלתי חוקתי בעליל, ובמקביל הוא מנהל מלחמה בלתי חוקית בעליל, על ביהמ"ש הגבוה לצדק לקבוע עמדה מהותית. לא רק בנוגע למינוי ראש שב"כ החדש, אלא כלפי כל מערכת התנהלות נתניהו

בג"ץ לא יכול ולא צריך להכריז על בחירות מוקדמות במקום הכנסת, אך כבית הדין הגבוה לצדק עליו להדליק את כל נורות האזהרה המתבקשות. בעתות מלחמה, הפקרה וניתוק – על אחת כמה וכמה. הדגל השחור מתנוסס כבר מעל התנהלות הממשלה. הגיע הזמן שבג"ץ יקבע במפורש שאין לציית לפקודות בלתי חוקיות בעליל – גם כשהן מגיעות מראש הממשלה.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.