ב-10 בדצמבר יפנה הנשיא היוצא של ארגנטינה את כסאו לאחר שנכשל בניסיונו להבחר לקדנציה שניה. את מקומו יתפוס שוב נשיא מהמפלגה הפרוניסטית.

אבל יומיים לפני סיום המנדט יערכו בארגנטינה בחירות חשובות נוספות. אומרים שעבור מקרי להפסיד בבחירות האלה יהיה שקול להפסד הבחירות באחת מן הפרובינציות של ארגנטינה.

מאוריציו מקרי, בן לתעשיין מיליארדר שצבר את הונו בעסקים מפוקפקים עם המדינה, החל את הקרירה הפוליטית שלו כנשיא מועדון הכדורגל הגדול בארגנטינה, ומהמפורסמים בעולם

מדובר כמובן בבחירות לנשיאות מועדון הכדורגל בוקה ג'וניורס.
מאוריציו מקרי, בן לתעשיין מיליארדר שצבר את הונו בעסקים מפוקפקים עם המדינה, החל את הקרירה הפוליטית שלו כנשיא מועדון הכדורגל הגדול בארגנטינה, ומהמפורסמים בעולם.

ארגנטינה היא מעצמת כדורסל, נבחרת הרגבי שלה ממוקמת לא רע בצמרת העולמית, גם בכדורעף היא לא קוטלת קנים. הטניסאים הארגנטינאים מספקים  אף הם מידי פעם נציגות לטופ 10 ואפילו זכיה בגביע דיוויס יש באמתחתם.

אבל כל זה לא כל כך מעניין את רוב רובם של הארגנטינאים, בארגנטינה ספורט זה עדיין כמעט אך ורק כדורגל, וכדורגל שיסלחו לי השונאים, זה קודם כל בוקה ג'וניורס. (גילוי נאות, החתום מטה הוא אוהד בוקה)

אבל כל הענפים המצליחים הללו לא כ"כ מעניינים את רוב הארגנטינאים, בארגנטינה ספורט זה עדיין כמעט אך ורק כדורגל, וכדורגל שיסלחו לי השונאים, זה קודם כל בוקה ג'וניורס (גילוי נאות, החתום מטה אוהד בוקה)

עוד לא יצא לי להפגש בעשרים ושתיים שנים בארגנטינה אדם, שאם תשאל אותו איזו קבוצת כדורגל הוא אוהד, הוא לא יענה לך עם שם של קבוצה. זה בכלל לא משנה אם הוא אוהב כדורגל או לא. ואני מדבר על גברים, נשים, זקנים וטף. לכולם יש קבוצת כדורגל איתה הם מזדהים, זה כמעט כמו מס' תעודת זהות. כתבתי על זה במקום אחר.

מועדוני הכדורגל הגדולים ביותר נמצאים כמובן בבואנוס איירס, ובראשם שתי הגדולות, היריבות המושבעות – בוקה ג'וניורס וריבר פלייט. גם אם על ההישגים הספורטיביים שלהן אפשר להתווכח, בעיקר לאור השנים האחרונות המזהירות של ריבר פלייט בהן היא דורסת כל קבוצה במדינה וביבשת, כולל את יריבתה המושבעת.
בוקה ג'וניורס כמועדון, ככח כלכלי, פוליטי וסימבולי בארגנטינה נותרת ללא תחרות.

בוקה ג'וניורס כמועדון, ככח כלכלי, פוליטי וסימבולי בארגנטינה, נותרת ללא תחרות.(צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

מקרי כבר מזמן לא נשיא המועדון, אבל מאז שנבחר בפעם הראשונה הוא מנהל אותו מאחורי הקלעים, והנשיאים שבאו אחריו סרים למרותו.

מקרי מזמן לא נשיא המועדון, אך מאז נבחר לראשונה – מנהל אותו מאחורי הקלעים, והנשיאים שבאו אחריו סרים למרותו. נשיא בוקה הנוכחי הוא עו"ד, שמשמש במקביל כזרוע השלטון אצל הרשות השופטת

שיא בוקה הנוכחי שפורש בדצמבר בתום שתי כהונות רצופות, הוא עורך דין, שבנוסף לעיסוקו בכדורגל משמש כזרוע של השלטון אצל הרשות השופטת. שמועות על סחיטת שופטים, שוחד, כיבודים ולחצים מצידו של דניאל אנג'ליסי באות לא רק מצד האופוזיציה אלא מצד מקורות בתוך מפלגת השלטון עצמה.

עבור מקרי לאבד את האחיזה במוקד הכח העצום הזה, פירושו לא רק פגיעה עצומה באגו, אלא פגיעה פוליטית ממש. חלק גדול מהתמיכה העממית הראשונית שהשיג היה בזכות אוהדי בוקה שלא שכחו לו את שלל הגביעים והתארים שזכתה בהם הקבוצה בתקופת כהונתו השניה כנשיא.

קשה לראות איך בן העשירים המפונק ותכול העיניים הזה, היה משיג תמיכה משמעותית מהשכבות החלשות של פרברי העוני, בלי התמיכה של אוהדי בוקה ג'וניורס.

עבור מקרי, לאבד את האחיזה במוקד הכח העצום הזה, פירושו לא רק פגיעה עצומה באגו, אלא פגיעה פוליטית ממש. חלק גדול מהתמיכה העממית הראשונית שהשיג היה בזכות אוהדי בוקה

אבל גם אם מקרי היה נשיא בתקופת הזוהר של הקבוצה, הרי מי שהביא את הגביעים במו רגליו לא היה הוא אלא האליל מספר אחת של בוקה – חואן רומן ריקלמה.

האליל מספר אחת של בוקה – חואן רומן ריקלמה (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

השבוע זרק ריקלמה פצצה שגרמה לנדודי שינה אצל מקרי כמעט כמו הפצצה שהטילה קריסטינה קירשנר כשמינתה את אלברטו פרננדז למועמד לנשיאות.
ריקלמה, שמעולם לא היה מתומכיו של מקרי, הצטרף לאופוזיציה כמועמד לסגן נשיא, ובמשחק האחרון הקהל כולו שאג שירי תמיכה במועמדותו של הכוכב האהוב ביותר בהיסטוריית המועדון.

מקרי יודע שהוא עלול להפסיד את פרובינצית בוקה, אפשרות ההפסד כל כך ממשית עד כדי כך שבסביבתו הועלתה האפשרות המופרכת לנסות ולגייס לשורותיו את הכוכב הגדול מכולם הלא הוא דייגו ארמנדו מרדונה.

מקרי יודע שהוא עלול להפסיד את פרובינצית בוקה, אפשרות ההפסד כל כך ממשית עד כדי כך שבסביבתו הועלתה האפשרות המופרכת לנסות ולגייס לשורותיו את הכוכב הגדול מכולם הלא הוא דייגו ארמנדו מרדונה

יש רק שתי בעיות עם הרעיון הזה. דייגו הוא אכן כוכב הכדורגל הגדול ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה (כן כן, יותר ממסי) והוא אכן שיחק בבוקה, אוהד של בוקה ומזוהה עם בוקה, אבל ריקלמה אהוב יותר על אוהדי בוקה. השניים כבר התעמתו חזיתית על לב האוהדים כשמרדונה היה מאמן הנבחרת, ומרדונה יצא עם הזנב בין הרגליים. כתבתי על זה כאן.

מרדונה, חבר של הוגו צ'אבז. לא חבר של מקרי (צילום: AP Photo/Marcelo Hernandez)

הבעיה השניה היא, שמרדונה ומקרי זה לא ממש שידוך פוליטי מתקבל על הדעת. מרדונה מתעב את מקרי בכל ליבו,  ונטייתו הפוליטית הברורה היא לכיוון קריסטינה קירשנר שנואת נפשו של מקרי, ולכיוונם של הוגו צ'אבז וקסטרו המנוחים. ההיפך המוחלט מכל מה ששלטונו של מקרי מייצג.

מרדונה מתעב את מקרי בכל ליבו, ונטייתו הפוליטית הברורה היא לכיוון קריסטינה קירשנר שנואת נפשו של מקרי, ולכיוון הוגו צ'אבס וקסטרו המנוחים, ההיפך מכל מה ששלטון מקרי מייצג

הכדורגל תמיד שיחק תפקיד מרכזי בפוליטיקה הארגנטינאית, גם אם לפני מאוריציו מקרי לא היה נשיא שהתחיל את הקריירה הפוליטית שלו כמנהל מועדון כדורגל, אינספור פוליטיקאים בכל הדרגים עשו שימוש בכח, בכסף ובפופולריות שהאובססיה הלאומית מייצרת עבורם.

אחד מהאנשים החזקים במדינה, הוגו מוז'אנו' מנהיג ארגון העובדים של נהגי המשאיות, או אם תרצו "ג'ימי הופה הארגנטינאי" (למי שלא יודע או לא זוכר מי היה ג'ימי הופה שירוץ לראות את סרטו האחרון של מרטין סקורסזה, בעצם אין צורך לרוץ, אפשר לשבת, משדרים אותו בנטפליקס) הוא שליטה הלא מעורער של קבוצת אינדפנדינטה, אחד מהמועדונים הגדולים בארגנטינה והמתחרה של בוקה על תואר "מלך הגביעים הבינלאומיים".

הוגו מוז'נו – ג'ימי הופה הארגנטינאי (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

הגנרל פרון דאג בזמנו להפוך את ארגוני העובדים לכח עצום בארגנטינה, ויותר מכל הוא הפך אותם לארגונים מפלגתיים המשויכים למפלגה הפרוניסטית. כמות השביתות הכלליות שמשתקות את המדינה בזמן שלטונו של נשיא לא פרוניסטי, גדולה באופן משמעותי מכמות השביתות תחת שלטון פרוניסטי.

מי שקובע אם שביתה כללית היא אכן שביתה כללית, הוא אדון מוז'נו, מכיוון שברגע שהתחבורה הציבורית שובתת, גם העובדים שרוצים להגיע לעבודה לא יכולים לעשות זאת, ומי שמשבית את התחבורה הציבורית הוא מוז'נו.

הוגו מוז'נו מחזיק כח פוליטי וכלכלי עצום גם ללא מועדון הכדורגל, אבל אינדפנדינטה מוסיפה לו חוזים במיליונים לחברות שבשליטתו, וחשוב מכך, צבא האוהדים השרופים – שבארגנטינה הם ארגוני פשע לכל דבר ועניין

הוגו מוז'נו מחזיק בידיו כח פוליטי וכלכלי עצום גם ללא מועדון הכדורגל, אבל אינדפנדינטה מוסיפה לו חוזים במיליונים לחברות שבשליטתו, וחשוב מכך, צבא של Barras Bravas כמו שקוראים כאן ל"אולטרס" – האוהדים השרופים – שבארגנטינה הם ארגוני פשע לכל דבר ועיניין, המשמשים כשכירי חרב לפוליטיקאים ביחסי גומלין שכולם שחיתות, כסף, אלימות ועוצמה פוליטית.

האולטרס הם המחלה העיקרית של הכדורגל הארגנטינאי. יש שטועים ורואים בהם חלק מהפולקלור. הם אלה שנוכחים בכל המשחקים, מעודדים בכל מצב, לא מפסיקים לשיר ומספקים חלק מהחוויה שאין דומה לה שהיא משחק כדורגל בארגנטינה.

יש שטועים ורואים באולטרס חלק מהפולקלור (צילום: גיא נבו)

אבל האולטרס הם לא אוהדים, הם פשע מאורגן. אלה קבוצות של עבריינים עם מנהיג והיררכיה ברורה, שהשליטה בהן משמעותה הרבה מאד כסף, והמאבקים בין הפלגים מסתיימים בדרך כלל בקרבות יריות עם הרוגים.

האולטרס הם "בעלי הזכויות" על הספסור בכרטיסים, כרטיסים אותם הם מקבלים ישירות מידי הנהלת המועדון, איתו הם מתחלקים ברווחים ממכירתם במחירים מופקעים. הם גם האחראים כמובן על מכירת הסמים במגרש ובכל האזור סביב לו, בעצימת עין מוחלטת מצד המשטרה ובגיבוי הפוליטיקאים המקורבים למועדון.

האוהדים האלה מעורבים בהחלטות ההנהלה על בחירת מאמן ושחקנים, וכשמצב הקבוצה לא מזהיר הם לא נרתעים מלאיים ואף לפגוע בשחקנים, מאמנים ואנשי ניהול.

האוהדים האלה מעורבים בהחלטות ההנהלה על בחירת מאמן ושחקנים, וכשמצב הקבוצה לא מזהיר הם לא נרתעים מלאיים ואף לפגוע בשחקנים, מאמנים ואנשי ניהול

הסיבה שאף אחד בארגנטינה לא עושה שום דבר כדי לבער את הנגע של ה-Barras Bravas היא שהם כלי שימושי עבור הפוליטיקאים.

כשפוליטיקאי מקורב זקוק לקהל עבור עצרת פוליטית, האולטרס יספקו אותו. כשהוא זקוק לאבטחה מפני מפגינים, האולטרס יהיו שם כדי לשבור עצמות, או לפזר הפגנות או לשבור שביתות. האולטרס הם פלוגות מחץ פוליטיות שבתמורה עושות ככל העולה על רוחן במועדונים שנאלצים לשתף איתם פעולה.

בשנות נשיאותה של קריסטינה קירשנר הוקם ארגון גג שכלל את כל האולטרס של המועדונים החשובים, ממש כמו ארגון משפחות המאפיה. אנשים שבימים "כתיקונם" יהרגו איש את רעהו בקטטות רחוב, התאגדו למען אינטרסים משותפים, בין היתר נציגיהם של כל הארגונים הוטסו לגביע העולם בדרום אפריקה 2010 על חשבון המדינה. מה חבל שהון-שלטון-כדורגל זה לא חרוז.

ארגנטינה ייצאה לאורך השנים כשרונות כדורגל לא מעטים. גם אם יש וויכוח מי יותר גדול מרדונה או פלה (ברור שמרדונה), מסי או רונלדו (ברור שמסי) הרי אין ספק שלאורך השנים ארגנטינה היתה והינה חממת כשרונות יוצאת דופן.

אם ההישגים של הנבחרת לא מתקרבים לאלה של ברזיל או גרמניה למשל, הרי זה לאו דווקא בגלל מחסור בכשרון, אלא בעיקר משום שבארגנטינה הכל נעשה בחובבנות פושעת חוץ מאשר הפשע והשחיתות, אלה דווקא מתבצעים במקצוענות ברמה הגבוהה ביותר.

אם הישגי הנבחרת לא מתקרבים לאלה של ברזיל או גרמניה, זה לא בגלל מחסור בכשרון, אלא בעיקר משום שבארגנטינה הכל נעשה בחובבנות פושעת, חוץ מהפשע והשחיתות, שמתבצעים במקצוענות ברמה הגבוהה ביותר

לא רק כדורגלנים מקצועיים מיצאת ארגנטינה לעולם, אחת מה"תרומות" הגדולות שלה לתרבות הכדורגל העולמית היא שחיתות ברמה גבוהה לא פחות משל גדולי הכוכבים.

ההשחתה המוחלטת של פיפ"א, אחד הארגונים החזקים והמסואבים בעולם, התבצעה לא מעט בזכות איש אחד, שלימד את פיפ"א הגדולה להתנהל ממש כמו התאחדות הכדורגל הארגנטינאית, ואשר נפטר קצת לפני התפוצצות הסקנדל הידוע בארגנטינה כפיפ"א-גייט, או סקנדל השחיתות בפיפ"א.

חוליו גרונדונה, הסנדק (צילום:De Damian Zanini from Villa Regina, Argentina)

האיש הזה הוא חוליו גרונדונה, הסנדק של הכדורגל הארגנטינאי. מי שניהל את התאחדות הכדורגל הארגנטינאית AFA מתקופת שלטון הגנרלים ב 1979 ועד יום מותו ב 2014.

ב 1988 התמנה "הסנדק" גרונדונה לסגן יו"ר פיפ"א, שם יישם בהצלחה את "השיטה" הארגנטינאית של צירוף קבוצות קטנות תמורת שיריון ההצבעה שלהן עבורו לצורך התחפרות בכסא היו"ר, ספסור בזכויות השידור, ושוחד כמעט גלוי במכירה "פומבית" של הזכות לארח את משחקי גביע העולם.

דייגו מרדונה, נלחם בפיפ"א בזמן המונדיאל במקסיקו 1986 לשינוי שעת המשחקים, כדי לא לאלץ את השחקנים לשחק בחום כבד רק בגלל שעות השידור באירופה. בזכות "הסנדק" גרונדונה, במונדיאל הבא השחקנים ישחקו בטמפרטורה של 50 מעלות, בקטאר

דייגו מרדונה, כשרון ארגנטינאי ענק, נלחם בפיפ"א בזמן המונדיאל במקסיקו 1986, על מנת לשנות את שעת המשחקים כדי לא לאלץ את השחקנים לשחק בחום כבד רק בגלל שעות השידור באירופה.

בזכות הכשרון הארגנטינאי האחר -"הסנדק" גרונדונה, במונדיאל הבא השחקנים ישחקו בטמפרטורה של 50 מעלות, בקטאר, אשר לפי הטענות שילמה מיליונים רבים לכיסיהם של בכירי פיפ"א.

השמונה בדצמבר יהיה יום משמעותי לנשיא מקרי ולעתידו הפוליטי.
עבור בוקה ג'וניורס, עבור הכדורגל הארגנטינאי והפוליטיקה הארגנטינאית בכלל, מה שהיה הוא שיהיה. עירבוב של אינטרסים, שחיתות, אלימות, כסף גדול ויצרים לוהטים. זהו הסלט הארגנטינאי.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.