המטח ששוגר לישראל מאיראן ביום חמישי בבוקר כלל לראשונה במלחמה הנוכחית איום מסוג שונה: אחד הטילים שנפל באזור המרכז נשא ראש קרבי שהתפזר למאות פצצות קטנות – מה שמוכר בציבור כחימוש מצרר, ובשפה המקצועית כ"ראש קרבי פזיר" או תת־חימוש. ההתמודדות עם זירה כזו מורכבת במיוחד, וזמן הטיפול והניקוי שלה עשוי להימשך כמה ימים.
האחריות לטיפול ולזיכוי זירות מהסוג הזה מוטלת על מערך החבלה של המשטרה, ולעיתים פועלים לצידם גם צוותי סילוק פצצות של צה"ל. במשטרה לא הופתעו מהזירה החריגה ביום חמישי – למעשה, הפעם הראשונה שבה נתקלו בחימוש מצרר במהלך המלחמה הנוכחית הייתה במתקפה האיראנית באפריל, בזירה שבה נהרגה ילדה בפזורה הבדואית.
מבחינת הציבור, השורה התחתונה נשארת זהה: לא משנה מה סוג השריד – קטן או גדול – אין לגעת, אין לאסוף מזכרות, אלא רק לדווח מייד למשטרה ולהתרחק מהמקום. השרידים עלולים להכיל חומרים רעילים, שלא בהכרח כוללים חומרי נפץ, כמו חומצות המסכנות את מערכת הנשימה או צורבות את העור.
למעשה, הפעם הראשונה שבה נתקלו בחימוש מצרר במהלך המלחמה הנוכחית הייתה במתקפה האיראנית באפריל, בזירה שבה נהרגה ילדה בפזורה הבדואית
כדאי גם לזכור שצילום אופי הפגיעה בקרקע עשוי לסייע לאויב להעריך את מידת הצלחתו. פצצות המצרר עשויות להיות בגודל של קנקן שתייה, וחלק מהן עלולות להגיע לקרקע לאחר שהתפוצצו – אך אחרות עדיין לא, מה שמחייב זהירות רבה.
"הרש"ק (ראש קרב) הפזיר מפזר כך וכך פריטים, שלכל אחד מהם משקל של כמה קילוגרמים. זה לא מאפיין זירת הרס רגילה, כמו שהייתה בחולון או בבת ים, שבה נדרשה פצצה אחת במשקל של 150 קילו ומעלה", אומר גורם במשטרה.
בסוג החימוש הפזיר, החלק הקדמי של הטיל בנוי כמכל קונוס שבו נמצאת הליבה, וסביבה מסודרים תתי־חימוש שיכולים להגיע למאות פריטים שונים – בהם רסס, זרחן ולעיתים גם אמצעים עם מנגנוני השהיה, כמו מוקשים.
החבלנים יודעים לנתח את אופי הפגיעה לפי תמונת מהשטח: מכתש קטן עשוי להעיד שהראש הקרבי לא התפוצץ אלא רק נקבר בקרקע. לחלופין, ייתכן שמדובר בתת־חימוש – ואז ייווצר מוקד פיצוץ קטן של כשני קילוגרמים. במקרה כזה, החבלנים ימשיכו לחפש מוקדים נוספים בזירה. פתיל הפיקוד שבתוך הקונוס אמור לפרוץ את הליבה, ותתי־החימוש מתפזרים בהתאם לגובה הכיול.
"שיעור הנפלים גבוה, ולא רוצים לעזור לאויב לדעת שיש לו בעיה בחימוש. לכן, כל תמונה שמועברת מהזירה היא אסון מודיעיני ממש, כי בצד השני יושבים לעשות בקרת פגיעות"
מאות פצצות קטנות
הפיזור יכול להתרחש מגובה של חמישה קילומטרים, ואז הרדיוס יהיה עצום; או מגובה של 300 מטרים, ואז טווח הפיזור יהיה מצומצם. חבלנים נתקלו לראשונה בזירת מצרר במהלך מלחמת לבנון השנייה, כשרקטה שנורתה על ידי חזבאללה נפלה בהר בנטל שברמת הגולן. בזירה נמצאו 22 פצצות קטנות מתוצרת סין.
"שיעור הנפלים גבוה, ולא רוצים לעזור לאויב לדעת שיש לו בעיה בחימוש. לכן, כל תמונה שמועברת מהזירה היא אסון מודיעיני ממש, כי בצד השני יושבים אנשים כמוני, עושים בקרת פגיעות, ואז אומרים לעצמם: 'צריך לסובב את סרט הנצרה לצד השני' או 'להפוך את הפצצה' – ודברים מהסוג הזה. הם לומדים ומתקנים", אומר גורם שעסק בכך עד לאחרונה.
"מומלץ לא לצלם מכתשים וזירות. כך הצלחנו לעבור מלחמה שלמה ואת העימותים האחרונים מבלי שהאויב ידע שיש לו בעיה בחימוש. מבחינתנו, זירה של תתי־חימוש היא הסיוט הכי גדול שאפשר לדמיין. צריך למצוא את כולם כדי לזכות את השטח – ואם יש 250 פצצות, לא תצא משם עד שתמצא 250 מכתשים ונפלים. אחרת, אי אפשר להחזיר את הציבור למקום", הוסיף.
לדבריו, החבלנים יודעים להעריך את הפוטנציאל המלא של הפצצות, אף שלעתים המשגרים בצד השני משנים את הרכב הטיל – למשל על ידי הפחתת משקל – כדי להשפיע על אופן התמרון שלו.
"הם בודקים את המערכות, כמו תהליך כיול אצל תותחנים – יורים אחד לאוויר, ואז מכיילים כדי לבדוק מה עובד ומה לא, באיזה מסלול, באיזו גישה, איזה אזור רגיש ואיפה יש יותר מיגון"
"הם מאוד מתוחכמים. יכולים לשים פחות תתי־חימוש כדי שהטיל יהיה יותר מתמרן, או משיקולים אחרים. לפעמים שמים משקולת, לפעמים בטון – כל מיני דברים שמשנים את מסלול המעוף לסחרור במקום למסלול מאוזן, כדי לנסות להפתיע את המיירטים.
"בכל רש"ק אנחנו רואים את (טביעת היד של) אנשי המקצוע שעמדו מאחוריו, לפי אופי הפגיעה והמוקד. אם נורו עשרה טילים ולא כולם יצרו את אותם מכתשים, אתה שואל את עצמך: 'רגע, מה הם עושים?' יש מכתשים של 150 קילו ויש של טונה וחצי. הם בודקים את המערכות, כמו תהליך כיול אצל תותחנים – יורים אחד לאוויר, ואז מכיילים כדי לבדוק מה עובד ומה לא, באיזה מסלול, באיזו גישה, איזה אזור רגיש ואיפה יש יותר מיגון", הוא מסביר.
בנפילות מסוג זה יש לרוב פיצוצי משנה, כפי שמציגים הצילומים מהזירה ברמת גן ביום חמישי האחרון. בדרך כלל תתי־החימוש מופעלים במנגנון הקשה מיידי, אך לעיתים עשויה להיות השהייה של עד 12 שעות לפני הפיצוץ.
"הטיפול כולל פינוי האוכלוסייה, פינוי הפריט או השמדתו במקום – באמצעות פיצוץ מבוקר או בערה מהירה. בתוך שטח עירוני זה אתגר לא פשוט.
"אם נבחר לפנות את הפריט – מה, נעשה את זה 150 פעמים הלוך ושוב? זה מסובך, מסוכן ומאתגר. לרוב אנחנו בודקים את מצב המנגנון של הפצצה, ולפי זה מחליטים על שיטת הטיפול", מסביר הגורם.
בנפילות מסוג זה יש לרוב פיצוצי משנה, כפי שמציגים הצילומים מהזירה ברמת גן ביום חמישי. בדרך כלל תתי־החימוש מופעלים במנגנון הקשה מיידי, אך לעיתים עשויה להיות השהייה של עד 12 שעות לפני הפיצוץ
"אם השכונה הלכה החבלן רגוע"
עד כה, זירות הנפילה כללו פצצות רגילות, אך במשטרה ובצה"ל לוקחים בחשבון גם תרחישים מטרידים יותר – בהם שימוש בנשק לא קונבנציונלי שעשוי להיכלל כחלק מהחימוש המצררי.
"החבלנים בדרך כלל לא ירוצו בזירה – הם ינשמו עמוק, ילכו לאט ויבחנו אם ממדי ההרס תואמים לגודל הראש הקרבי. אם מגיעים והשכונה כולה נהרסה, החבלן דווקא רגוע – יש אומנם אסון, אבל אין נפלים. אבל כשמגיעים וההרס לא תואם את עוצמת הרש"ק, ייתכן שמדובר בנפל – ולאו דווקא קונבנציונלי. זה יכול להיות כימי או ביולוגי, ואנשים נוטים לשכוח שגם האפשרות הזו.
"צה"ל השמיד מתקן פרמצבטי ששימש לייצור נשק שעוקף אמנות בינלאומיות. אם שמים ברש"ק חמישה קילו, אפשר לגמור את תל אביב. לכן החבלן צריך לבחון אם יש הלימה בין האיום לבין מה שהוא רואה בזירה. כשההרס גדול, אתה מעריך שמדובר בין חצי טון לטון וחצי. מאה קילו זה בדרך כלל כטב"מים או שילוב של כמה אמצעים. לפעמים הפענוח פשוט, ולפעמים – מורכב מאוד.
"במהלך כל מבצע ובסיומו אנחנו מטפלים באלפי נפלים. רואים חור באדמה בלי מכתש פיצוץ – זה נפל, ואז יש לנו מאות זירות פתוחות. המלחמה נגמרת, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד עוד חודשים. אם יש חשד לחימוש מצרר, זה חייב לעלות מייד – כי אז כל תנועה מסוכנת: אתה עלול לדרוך, או לתת מכה, וזה מתפוצץ.
"צה"ל השמיד מתקן פרמצבטי ששימש לייצור נשק שעוקף אמנות בינלאומיות. אם שמים ברש"ק חמישה קילו, אפשר לגמור את תל אביב. לכן החבלן צריך לבחון אם יש הלימה בין האיום לבין מה שהוא רואה בזירה"
"לעיתים הנפל יכול להיות גם של מיירט – והשבוע היה מקרה כזה עם חץ. לפעמים נותנים לצוותי סילוק פצצות של צה"ל לטפל בזירה, אבל מפקד המרחב תמיד יעדיף שמערך החבלה יהיה זה שינהל את האירוע, ויבקש ממנו אישור לזכות את השטח", הוא אומר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם