הטענה שלפיה מחסור בתחמושת שנגרם בגלל "אמברגו ביידן" עלה בחיי לוחמים אינה מתיישבת עם העובדות. ביידן אכן עצר משלוח מסוים של פצצות כבדות, אך מדובר היה במשלוח אחד, שנועד בעיקר להפעיל לחץ על ישראל בעניין הפעולה ברפיח; בהמשך שוחררו 1,700 הפצצות במשקל 500 ליברות שהיו בו, בעוד שהעיכוב נותר בעיקר לגבי 1,800 פצצות במשקל 2,000 ליברות. במקביל המשיכה ארה"ב לספק לישראל נשק, תחמושת וסיוע ביטחוני בהיקפים עצומים, ואף העבירה לקונגרס ואישרה חבילת סיוע חדשה של מיליארדי דולרים.

חשוב מכך, צה"ל עצמו קבע בתגובתו לדוח מבקר המדינה כי מצאי התחמושת לא פגע ביכולות הלחימה ולא סיכן את חיי הלוחמים. לעומת זאת, דוחות מבקר המדינה מצביעים על בעיה ישראלית ארוכת טווח: שחיקת יכולות הייצור המקומיות, היעדר שימור של קווי ייצור חיוניים והיעדר הצטיידות מספקת. עיקר התקופה שבה נוצרו הפערים הללו היה בתקופות שבהן בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי ישראל תשקיע 350 מיליארד שקל בעשור בבניית עצמאות חימושית, כולל ייצור עצמי של כלי טיס ישראליים, כפי שדווח ב-TheMarker. בהמשך אף דרש נתניהו להגדיל את התוכנית לכ-400 מיליארד שקל ולהאריך אותה מעבר לעשור.

אלא שכאן נמצאת הנקודה המרכזית: 350 מיליארד השקלים אינם סעיף תקציבי מאושר, אינם תוכנית שאושרה בממשלה ואינם תוצאה של עבודת מטה שהציגה לממשלה את העלות, המקורות והמטרות. מדובר בהכרזה של ראש הממשלה על יעד תקציבי עצום, שבשלב זה עדיין דורש הליך ממשלתי ותקציבי כדי להפוך להתחייבות מדינתית.

בקצרה:

• תוכנית ה"עצמאות" בייצור הביטחוני שעליה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו – כרוכה בתוספת של כ-350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.
• בבנק ישראל מעריכים כי התוכנית צפויה להעלות את החוב של ישראל לרמות שיא של יותר מ-80% מהתוצר.
• גם במשרד האוצר מזהירים מזינוק ביחס החוב לתוצר, ואף מפגיעה באמון המשקיעים בתעשייה הביטחונית.
• נתניהו הכריז על התוכנית בלא התייעצות עם גורמי המקצוע.
• למרות שמה, התוכנית מבוססת למעשה על ההנחה שהסיוע האמריקאי יימשך, שכן יישום שלה לצד הפסקת הסיוע יובילו לנזק פיסקלי קשה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בספטמבר שעבר תוכנית להרחיב את התעשייה הצבאית הישראלית כך שתספק את כל צורכי צה"ל באופן עצמאי. נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ודובריהם מכנים את התוכנית, לסירוגין, "עצמאות ביטחונית", "עצמאות חימושית" או "סופר ספרטה". נתניהו אומר כי התוכנית תקום בהשקעה של כ-108 מיליארד דולר (כיום כ-330 מיליארד שקל) במשך כעשור.

בשעות הראשונות של הטבח ב-7 באוקטובר 2023, כשכבר היה ברור לרבים מאזרחי ישראל ולכל ההנהגה שמתרחש אסון ענק, הדבר שהעסיק את לשכת השר לביטחון לאומי לא היה ניהול הקרבות, שבהם השתתפה גם משטרת ישראל, אלא ניסוח הכותרות.

מתחקיר ערוץ 13, שנחשף בו ארכיון ההתכתבויות הפנימיות של השר ויועציו, ומניתוח פרסומים, תחקירים ודוחות על הלחימה עולה שביום הטבח בן גביר לא עסק בהערכת מצב, לא במעקב אחרי התקדמות הכוחות והלחימה, לא בניסיון להשתתף בניהול האירוע – אלא רק בגיבוש המסר התקשורתי שיקדם את צרכיו.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במשך שנים בנה לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תדמית ציבורית של "מר ביטחון". אלא שבדיקת האופן שבו נבנה כוחו הצבאי של צה"ל, קבלת ההחלטות ברכש מערכות נשק וההכנות להתמודדות מול איראן וחזבאללה, מציגה תמונה שונה בתכלית: תשתית שנשחקה שנים, תפיסת ביטחון לא ברורה, הימנעות מהחלטות לצד קבלת החלטות שגרמו נזק, אובדן הרתעה והתעלמות מהתרעות.

במשך השנים התברר כי הכוח הצבאי שנבנה בתקופת נתניהו היה קטן מדי; עקרונות תפיסת הביטחון המסורתית קרסו; נוצר מחסור כרוני במיירטים; רכש הצוללות התנהל באופן לקוי; מדיניות ה"הכלה" מול ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס כשלה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

כיצד השפיעה מדיניות חלוקת הרישונות לכלי ירייה שהוביל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על ביטחונן של נשים בישראל?

הנתונים על החימוש ועל האלימות נגד נשים בשנים 2023-2026. מצביעים על כך שמדיניות החימוש, כפי שיושמה, לא הביאה לשיפור בביטחונן של נשים, ואף הגדילה את הסיכונים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.