קולות המלחמה האחרונה לא פסחו הפעם על אף ישראלי, אם הוא גר בדרום, בצפון או שהה בכלל בחו"ל. מנהיגי המזרח התיכון יצאו להרפתקה מסוכנת והטיחו מהלומות במשקל של מאות קילוגרמי חומר נפץ. הפצצות שרקו מעל ראשיהם של מיליוני תושבים במזרח התיכון.

זה אינו מצב חדש, מאוקטובר 2023 חומר הנפץ ואבק השרפה נמצא באוויר של כולנו. אך בשבועות המלחמה עם איראן הישראלים הרגישו את רחשי המלחמה באופן מוחשי הרבה יותר. את המוות, את הריסות הבניינים, הרחובות והשכונות, ואת הלילות בחדרי בטון.

יחד עם אלה הופיעו פרשנויות של כל "המסבירים" הלאומיים, שהסבירו כי איראן מבצעת פשעי מלחמה, למשל כשטיווחה את הטילים הבליסטיים על בית החולים סורוקה ועל בנייני מגורים. ואכן, לפגוע באזרחים, בתי חולים ומטרות אזרחיות בהחלט עשוי להיחשב פשעי מלחמה על פי אמנת ז'נבה.

לצד המלחמה נגד איראן הופיעו פרשנויות "המסבירים" הלאומיים, שהסבירו כי איראן מבצעת פשעי מלחמה, למשל כשטיווחה את הטילים הבליסטיים על בית החולים סורוקה ועל בנייני מגורים

אם זו המסקנה של "המסבירים" הללו, אבקש לשאול איפה הייתם כאשר טענות דומות ואף חמורות מכך הוטחו בנוגע למדיניות של צה"ל והממשלה? האם הנורמות והמשפט הבינלאומי מגנים רק עלינו, הישראלים, ולא על האיראנים והפלסטינים?

התשובה היא שהחוק והנורמות הבינלאומית, כפי שהתעצבו באמנת ז'נבה ואמנת רומא (1998) אינם מבחינים בין דם לדם. הם כלים אוניברסליים שנועדו בדיוק לרגעים של הרולטה הרוסית בהובלת ממשלת נתניהו, חמאס, או משמרות המהפכה.

אלה נורמות שצמחו מתוך מראות ההרס והחורבן של המלחמות הגדולות ובהן שתי מלחמות העולם, מתוך שאיפה למנוע את הפגיעה העמוקה באזרחים ובניסיון לא לאבד צלם אנוש גם ברגעים האלימים ביותר.

מאוחר יותר אמנת רומא הייתה המענה הפרקטי לנורמות הללו. היא הביאה להקמת מנגנון אחריות אישית על המנהיגים שלנו באמצעות בית המשפט הפלילי הבינלאומי.

מעבר להגדרה הברורה מהו פשע מלחמה, אמנת רומא גם מטילה את האחריות על הפשע וההרס על מקבלי ההחלטות. המנהיגים אינם יכולים עוד להסתתר מאחורי מנגנון המדינה או לטעון "לביצוע פקודה".

אם זו מסקנת "המסבירים", איפה הייתם כשטענות דומות ואף חמורות מהן הוטחו בנוגע למדיניות צה"ל והממשלה? האם הנורמות והמשפט הבינלאומי מגנים רק עלינו הישראלים, ולא על האיראנים והפלסטינים?

אבל אחת הבעיות המרכזיות באמנת רומא ובבית המשפט הפלילי הבינלאומי היא שלא כל המדינות והשחקנים בעולם חתמו על המסמך המכונן. ישראל אמנם חתמה על אמנת רומא אך לא אשררה אותה. אותה ישראל שהייתה אמורה להיות "אור לגויים" בכל הקשור לפשעי מלחמה, בעיקר אחרי זיכרון השואה וההתחייבות "שלעולם לא עוד".

אחת הטענות נגד הצטרפות של ישראל לאמנה היא צמצום חופש הפעולה הצבאי הטלת ספק בחוקיות ההתנחלות בגדה המערבית (שכבר מוטלת בספק בחוק הבינלאומי) והגדרת התיישבות בשטח כבוש כפשע מלחמה.

אולם דווקא אשרור החתימה על אמנת רומא תוכל להיטיב עם כל תושב בין הירדן לים. יהיה מענה גם לאלימות שמופנית כלפינו – אם זה טיל, פלישה, חטיפה או ירי. לא נעמוד חסרי אונים מול מדיניות של אלימות חסרת תכלית. תהיה לכל אחד מאתנו אפשרות להעמיד לדין ציבורי ופלילי את המנהיגים חסרי האחריות שלנו.

זה לא יהיה מנגנון של "תרבות המערב" נגד "הישראליות" או רדיפה של חיילים (מילואים וסדיר) ברחבי העולם. בית המשפט הפלילי הבינלאומי יגן גם עלינו בפני פשעי המלחמה מצד ישויות עוינות ויעניק כלים פרקטיים להתמודדות עם מנהיגים אלימים מקרבנו.

נכון, זה יגביל את צה"ל ואת המנהיגים הישראלים. מקבלי ההחלטות בישראל לא יוכלו יותר להסתתר מאחורי מסך העשן של צה"ל והמודיעין. הם ייאלצו לעמוד לביקורת ציבורית, משפטית ונורמטיבית, עמודי התווך בדמוקרטיה המודרנית. המנהיגים שלנו לא יוכלו עוד לברוח מאחריות במקרה של הרס והרג מעבר לגבולות המדינה, או מהמחיר הכבד שפעולות אלו גובות מכל ישראלי.

זה לא יהיה "תרבות המערב" נגד "הישראליות" או רדיפת חיילים בעולם. בית המשפט הפלילי הבינלאומי יגן גם עלינו מפשעי מלחמה מצד ישויות עוינות ויעניק כלים פרקטיים להתמודדות עם מנהיגים אלימים מקרבנו

בחזרה לאיראן חמאס או כל גורם עוין אחר. יישום אמנת רומא יחזיר לנו כפרטים וכחברה את היכולת לקחת את הגורל בידיים. לא עוד נשב חסרי אונים מול הטלוויזיה בזמן שהמציאות שלנו נחטפת באלימות למלחמות עקובות מדם. נוכל לעמוד ולדרוש תשובות ברורות. זה יהיה צעד נוסף בהשבת הריבונות לידי ציבור, מידי מנהיגים צמאי כוח. פשעי מלחמה הם התחתית המוסרית של האנושות, אף אדם וקהילה בעולם אינם צריכים להיות קורבן חסר קול מולם.

ניצן דיסקין מתגורר בקנדה הצרפתית אחרי שנים של חינוך באמצעות טיולים במדבר הישראלי. השינוי הבלתי צפוי קרה יחד עם הטלטלה העולמית של תקופת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמציאות הישראלית. הריחוק הפיזי לצד ההכרות המעמיקה עם החברה הישראלית מעניקים לו מבט אחר על החברה, הפוליטיקה והמרחב הישראלי.