כְּשֶׁהָיִיתִי חַיָּל, נָגַסְתִּי
בְּתַאֲוָה בְּדֻבְדְּבָנִים
חֲמוּצִים בְּאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן.
הַחַרְצָנִים, שֶׁיָּרַקְתִּי
עַל הַשֶּׁלֶג הַצָּחֹר,
הוֹתִירוּ חֹרִים אֲדֻמִּים
מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּנַּגְמָ"שׁ,
שֶׁנִּפְגַּע מִמִּטְעֲנֵי חַבָּלָה
שֶׁל הַחִזְבַּאלְלָה.

מילים אלו נכתבו בשיר שלי "דובדבנים מלבנון", בו מתואר מקרה טרגי של נגמ"ש צה"לי שטוף דם, שחייליו נהרגו ונפצעו ממטעני חבלה. הוא הועמס על מוביל בדרום לבנון והועבר לבסיס בצפון הארץ, שם אני וחבריי לגדוד 601 של הנדסה קרבית נתקלנו במראה המזוויע.

בשיר תיארתי מקרה טרגי של נגמ"ש צה"לי שטוף דם שחייליו נפגעו ממטעני חבלה, הועמס על מוביל בדרום לבנון והועבר לבסיס בצפון, שם אני וחבריי לגדוד 601 של הנדסה קרבית נתקלנו במראה המזוויע

למרבה הצער, מקרה זה היה חלק ממציאות אכזרית, בה 675 חיילים נפלו בלבנון מאז סיום מלחמת לבנון הראשונה, מהם 414 ברצועת הביטחון אחרי הנסיגה של שנת 1985 לרצועה צרה לאורך גבול הצפון.

מאז חלפו כבר יותר מ-30 שנה, אבל המציאות הנוראה בה ילדים בני 19 ו-20 מסיימים את חייהם כתוצאה ממטעני חבלה שמטמין האויב מתחת, מעל או בקרבת כלי המלחמה המשוריינים – לא מפסיקה לדמם אל חיינו. רק ביוני, שהסתיים זה מכבר, נהרגו 20 חיילים בשורה של תקריות – והוא הפך לחודש הקטלני ביותר בשנת 2025.

מספר החיילים ההרוגים הגבוה ביותר נרשם דווקא כשצה"ל החל לאותת על סיום המלחמה, וגם הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, כך על פי פרסומים בכלי התקשורת, אמר בדיון מצומצם אצל ראש הממשלה על המלחמה בעזה כי "חמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים".

מעל 21 חודשים נלחמים חיילי וחיילות צה"ל ברצועת עזה הארורה, שממנה הגיחו שליחי התופת של חמאס הישר לקציר דמים שלא ידענו כמותו מעולם בקיבוצים, ביישובים, בערים, בבסיסים ובמוצבי צה"ל בעוטף עזה, כולל הטבח הנוראי על האדמה המדממת של מסיבת הנובה בקיבוץ רעים.

לְלֹא הֶרֶף דּוֹאֲבוֹת נִשְׁמוֹתֵינוּ
עַל אֵינְסְפוֹר חַיָּלִים וְחַיָּלוֹת,
שֶׁנֶּהֶרְגוּ בִּגְבוּל עַזָּה, בַּהֲגָנָה
עַל בְּסִיסִים, מֻצָּבִים וְיִשּׁוּבִים.

לְרֶגַע לֹא מַפְסִיקוֹת לִזְלֹג דִּמְעוֹתֵינוּ
עַל הַנָּשִׁים, הַגְּבָרִים, הַיְּלָדִים,
הַפָּעוֹטוֹת וְהַקְּשִישִים
שֶׁנֶּחְטְפוּ בְּאִיּוּמִים – מְדַמְּמִים אוֹ חַיִּים.

(מתוך השיר שלי "הנה מוטלות גדרותינו")

מספר החיילים ההרוגים הגבוה ביותר נרשם דווקא כשצה"ל החל לאותת על סיום המלחמה, והרמטכ"ל אמר בדיון מצומצם אצל ראש הממשלה על המלחמה בעזה כי "חמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים"

לא צריך להיות גנרל או קצין בכיר בדימוס כדי להבין את מה שרוב אזרחי ואזרחיות המדינה יודעים כבר ממזמן: המלחמה בעזה הגיעה לסיומה מבחינה צבאית והיסטורית.

כל אמא ואבא שיש להם בן לוחם או בת לוחמת בעזה, מכירים את תחושת המועקה שמתחילה להתפשט בלב לאחר שברשתות החברתיות מתחילות להיות מופצות שמועות על "אירוע קשה בעזה".

אז מתחילים מייד לברר מאיזו יחידה החיילים שנפגעו, נושמים לרווחה לרגע קט כשמגלים שהיחידה המדוברת היא לא זו של בנך או בתך, והעצב מתחיל להשתלט על הלב כשהבשורות המרות הופכות לרשמיות.

מתוך שיירה מקיסריה לנובה, לעצירת המלחמה והחזרת החטופים, 2 ביולי 2025 (צילום: יהורם גלילי)

הורים כמוני לחיילים ולחיילות, שנלחמו בעזה או ממשיכים בפעילויות מבצעיות שם מעבר לגדר הגבול הקרובה אלינו, לא מפסיקים לשמוע סיפורי זוועות מילדיהם על מה שבאמת מתרחש במלחמה שם, ועל כך שילדינו האהובים כבר מזמן לא עוסקים רק בלחימה.

הם נכנסים למבנים רעועים כדי לבדוק אם הם ממולכדים ומטהרים אותם ממחבלים פעם אחר פעם, לפעמים אפילו ארבע או חמש פעמים אחרי שמקומות אלו נכבשו וננטשו שוב.

הורים כמוני לחיילים ולחיילות שנלחמו בעזה או ממשיכים בפעילויות מבצעיות שם מעבר לגדר הגבול הקרובה אלינו, לא מפסיקים לשמוע סיפורי זוועות מילדיהם על מה שבאמת מתרחש במלחמה שם

הם מסכנים את חייהם כשהם נוסעים על הצירים בעזה בכלי מלחמה ממוגנים, אשר פעמים רבות הופכים למלכודות מוות שאיש כמעט לא ניצל מהן.

הם נשלחים לחפש גופות של חטופים וחטופות ישראליים, שנרצחו כבר בשבעה באוקטובר או זמן קצר לאחר מכן, ודואגים להביאן לקבר ישראל.

פעמים רבות הם מזדעזעים כשהם רואים כלבים אוכלים חלקים מגופות של אנשים או מחבלים בעזה.

בימים אלו התפקיד העיקרי שלהם הוא להיות קבלני הריסות של בתים ובניינים. לא בשביל זה הפקדנו את ילדינו הלוחמים בידי מפקדים שאמורים להיות ראויים לכך.

ילדינו לא מפסיקים להשתתף בפעילויות מבצעיות מסביב לשעון, ולשחיקה הזאת בגוף ובנפש יש מחיר גבוה מאוד. על פי פרסום ב"ישראל היום" מינואר השנה מתוך 409 חללים מתחילת התמרון (לא כולל השבעה באוקטובר) – 76 לוחמים נהרגו בתאונות מבצעיות. מאז כמובן המספרים רק גדלו.

נתניהו וממשלת ישראל, אנחנו, הורים ללוחמים וללוחמות, קוראים בקול גדול: הגיע הזמן לצאת מעזה עכשיו באמצעות הסדר מדיני בחסות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומנהיגים נוספים ממדינות המערב וממדינות ערב, וכמובן להחזיר הביתה את כל החטופים והחטופות, שהפכו לקלף מיקוח פוליטי על ידי שרים וחברי כנסת האשמים במחדל הנוראי שגרם לחטיפתם – חיים ומתים.

ילדינו מסכנים את חייהם בנסיעתם על צירים בעזה בכלי מלחמה שלעתים הופכים למלכודות מוות. הם נשלחים לחפש גופות חטופים שנרצחו, ומזדעזעים למראה כלבים האוכלים חלקי גופות

וְיֵדְעוּ מַנְהִיגֵינוּ כִּי כָּל רֶגַע
שֶׁמִּתְאַחֵר לְפִדְיוֹנֵנוּ
פּוֹרֵם אֶת רִקְמַת הָאֵמוּן
שֶׁבֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לִמְדִינָתֵנוּ.

(מתוך השיר שלי "מי יחלצנו")

זה נכון לגבי החטופים והחטופות וכמובן גם לגבי החיילים והחיילות שלנו, שחייבים לצאת מעזה כבר היום.

יהורם גלילי נואם בשיירה מקיסריה לנובה, לעצירת המלחמה והחזרת החטופים, 2 ביולי 2025 (צילום: באדיבות המצולם)

יהורם גלילי הוא משורר, סופר, עיתונאי, עורך ספרותי ולשוני ומוציא לאור, מחבר "ראשונים תמיד" ספר המורשת של חיל הנדסה קרבית. בספר השירים "פוטו מלחמה" (חדרים הוצאה לאור) הוא חושף בשיריו חוויות רבות שעבר במהלך פעילויות מבצעיות בדרום לבנון, בעזה ומעבר לקו הירוק כלוחם ששירת במשך כ-20 שנה בסדיר ובמילואים כלוחם בהנדסה קרבית