האירועים הטרגיים שהתרחשו במתחם בז"ן בעקבות התקפת הטילים האיראנית, אשר גבו אובדן חייהם של שלושה עובדים מסורים, הם בראש ובראשונה טרגדיה אנושית שהותירה את כולנו אבלים וכואבים.

מבצע "עם כלביא", במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובתוך כך בערים כמו בת ים, ראשון לציון, בני ברק, תל אביב, באר שבע וחיפה. עם זאת, אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתידו של משק האנרגיה בישראל, כפי שמובאות בכתבתו של אביב לביא שפורסמה לאחרונה ב"זמן ישראל". למרבה האירוניה, העובדות המובאות בכתבה מובילות דווקא למסקנה הפוכה מזו שהכותב מציע – והן מחייבות חיזוק התעשייה המקומית, בוודאי שלא פירוקה.

מבצע "עם כלביא" הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובהם בערים כבת ים, ראשון לציון, בני ברק, ת"א, חיפה ועוד. אך אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתיד משק האנרגיה בישראל

דווקא מהאירוע – לאספקת דלק עצמאית יש חשיבות אסטרטגית

בתי הזיקוק בחיפה מספקים למעלה ממחצית מתצרוכת הדלק לתחבורה במדינה, ועוד שלל מוצרים רבים קריטיים לתפקודה של המדינה, בכל תחומי המשק – ביטחון, תעשייה, חקלאות, סביבה, בנייה, תחבורה וכו'.

בכתבה נטען כי יש לעבור לייבוא תזקיקים בלבד ולסגור את בתי הזיקוק, אך העובדות עצמן מצביעות כאמור על מסקנה הפוכה: לנוכח פגיעות שרשראות האספקה הבינלאומיות בזמני חירום – קיים סיכון חמור בשיתוק התחבורה האזרחית, הצבאית ושל כוחות החירום, דווקא בשעותיה הקריטיות ביותר. ישראל זקוקה ליכולת עצמאית לזיקוק דלקים. בית זיקוק מקומי הוא לא איום – הוא ביטוח חיים.

פתרון "אחסון תזקיקים" – מסוכן, יקר ובלתי ישים

הצעות להקים תשתיות ענק לאחסון תזקיקים תחליפיים הינן הצעות תאורטיות, שייתקלו בהתנגדויות כבדות, אך גם מתבררות כמסוכנות ובלתי סבירות. אחסון כמויות הדלק הנדרשות לצורכי המדינה בשגרה ובחירום דורש פריסת מתקנים בקנה מידה חסר תקדים, הקמת תשתיות חירום עצומות ופיזור גיאוגרפי רגיש. גם מתקנים אלו יהיו פגיעים למתקפות, לשריפות ולדליפות, אך ללא הגמישות והיכולות המקצועיות של תשתית ייצור מתקדמת כמו זו של בז"ן.

אחד מהיתרונות הקריטיים של בתי זיקוק מקומיים הוא היכולת להתאים את תמהיל הייצור בהתאם לצורכי המשק בזמן אמת, כולל מעבר בין סולר, נפטא או דלקים תעופתיים – לפי דרישה ביטחונית, אזרחית או עונתית. עמידות וניהול משברים אינם דבר מובן מאליו.

לנוכח פגיעות שרשראות האספקה הבינלאומיות בזמני חירום – יש סיכון חמור בשיתוק התחבורה האזרחית, הצבאית ושל כוחות החירום, דווקא בשעות קריטיות ביותר. ישראל זקוקה ליכולת עצמאית לזיקוק דלקים

ההיבט הסביבתי – מבט מאוזן וכולל

בנוסף לכל הנאמר עד כה, הכתבה מתעלמת מהשלכות שינוע התזקיקים. למעשה, שינוע תזקיקים באניות יכביד משמעותית על הנמלים, שממילא מהווים כיום את המקור המרכזי לזיהום האוויר העירוני באזורים כמו חיפה ואשדוד.

ייבוא תזקיקים, בהיקף משמעותי ביחס ליבוא נפט גולמי, יוביל לעלייה בכמות האניות, במשך השהייה שלהן בנמל, בצריכת דלק ימי, ובפליטות מזהמים לאוויר באזורי מגורים. האם זו החלופה הסביבתית הראויה?

התעשייה כאחריות, לא כאויב

מערך הזיקוק באתר בז"ן חזר במהירות לספק דלקים מהמלאי הקיים, ופועל במרץ לחזור לכשירות מלאה בהקדם האפשרי. תגובה מהירה זו, לצד רציפות תפקודית ותיאום עם כלל גורמי המשק, ממחישים את החוסן של התעשייה הישראלית ואת תרומתה החיונית לביטחון הלאומי.

דווקא בשעת חירום אנו למדים עד כמה חיונית תשתית זיקוק עצמאית במדינה. הפגיעה בבז"ן מצערת וכואבת – אך היא גם הוכחה לעוצמה התפעולית, לרוח המקצועית ולנכונות לשוב לפעילות תחת אש. התאחדות התעשיינים קוראת להפיק את הלקח הנכון: לחזק את הייצור המקומי, ולא לפרק את מה שמהווה נדבך קריטי בביטחון ובכלכלה הישראלית.

התאחדות התעשיינים קוראת לפיכך לממשלה לבצע "חישוב מסלול מחדש" של מעבר הדרגתי ומבוקר לאנרגיה מתחדשת –  ללא פירוק תשתיות קיימות, אלא תוך שדרוגן והתאמתן לעולם האנרגיה החדש.

התאחדות התעשיינים קוראת לממשלה לבצע "חישוב מסלול מחדש" של מעבר הדרגתי ומבוקר לאנרגיה מתחדשת –  ללא פירוק תשתיות קיימות, אלא תוך שדרוגן והתאמתן לעולם האנרגיה החדש

במקום לסגור את בז"ן, יש להשקיע בהתאמתה לטכנולוגיות מתקדמות יותר, תוך שילוב טכנולוגיות לטיהור מתקדם, והתבססות על מימן ירוק כחלק מהחזון ארוך הטווח. זוהי הדרך הנכונה להפוך את התעשייה ממזהם פוטנציאלי – למובילה סביבתית וטכנולוגית.

עתידה של ישראל טמון לא באשליית פרידה מהתעשייה – אלא בחדשנות, באחריות, ובהשקעה נכונה שתשלב בין ביטחון, תעשייה וסביבה.

ניר קנטור הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.