מישעיהו ליבוביץ, דרך אהרון ידלין ועד יאיר גולן – מה משותף לאנשים שזיהו סכנות בזמן אמת? איך החברה הישראלית מגיבה למי שמרימים דגל אזהרה? ומה המחיר של עיוורון מוסרי?

*  *  *

 "אני ראיתי תהליכים היסטוריים… בתהליכים כאלה, מי שלא מזהה בזמן – משלם מחיר".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המשפט הזה, שהפך לציטוט המזוהה ביותר עם האלוף (במיל') יאיר גולן, נאמר בערב יום השואה 2016 ועורר סערה אדירה. אבל הוא לא הראשון שראה תהליכים. הקדימו אותו שני אישים  – פרופ' ישעיהו ליבוביץ, ובאופן מפתיע ומוקדם עוד יותר: אהרון ידלין, ממנהיגי תנועת העבודה ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה.

האלוף (במיל') יאיר גולן לא הראשון שראה תהליכים. הקדימו אותו שני אישים  – פרופ' ישעיהו ליבוביץ, ובאופן מפתיע ומוקדם עוד יותר: אהרון ידלין, ממנהיגי תנועת העבודה ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה

מה משותף לשלושתם?

הם לא פחדו לומר את האמת – גם כשזה לא היה פופולרי. הם ראו תהליכים.
הם ניסו להעיר אותנו – לא בשביל לייאש, אלא כדי למנוע. וכמו תמיד, קל יותר לתקוף את השליח מאשר להתמודד עם המסר.

אז לא, זה לא מאמר על פשיזם. זה מאמר על עיוורון. על מה שקורה כשמתרגלים לשנאה, לגזענות, לדיכוי — ומפסיקים לקרוא לזה בשם. ועל מה שקורה כשמצפנים מושתקים, וקצינים, אנשי רוח ומחנכים הופכים למוקצים.

בין קולות ההסתה וההפחדה, כדאי שנעצור ונקשיב דווקא להם: לאלוף שראה הכל מקרוב, לפילוסוף שדיבר אמת, ולמחנך שלא שתק.

הם לא היו מושלמים. אבל היה להם מצפן.

ידלין, כך מסתבר, פרסם כבר ב־1961 (!) מאמר נבואי בעיתון "דבר" תחת הכותרת "קואליציה המרפדת את הדרך לפשיזם". לא פחות. הוא התריע מפני ברית מסוכנת של לאומנות תוקפנית כלפי חוץ עם מגמות להנצחת הקפיטליזם התאגידי והפיכתו למערכת טוטליטרית כלפי פנים. לדבריו, הסכנה הזו מלוּוה ב"הולכת שולל דמגוגית של המוני העם וריכוז כל האלמנטים הממורמרים והמקופחים".

60  שנה חלפו, והאבחנות חיות ובועטות.

ליבוביץ, באותה רוח, התריע שוב ושוב מפני הכיבוש, שהיה לדעתו מתכון ודאי להשחתה מוסרית של החברה הישראלית. הוא השתמש בביטויים קשים, אפילו קיצוניים, ונודה לשוליים. היום ברור שהוא ראה היטב את הנתיב שבו אנו צועדים.

זה לא מאמר על פשיזם. זה מאמר על עיוורון. על מה שקורה כשמתרגלים לשנאה, לגזענות, לדיכוי — ומפסיקים לקרוא לזה בשם. ועל מה שקורה כשמצפנים מושתקים, וקצינים, אנשי רוח ומחנכים הופכים למוקצים

וכשיאיר גולן – קצין אמיץ עם עבר צבאי מובהק, לא פרופסור ולא אינטלקטואל שמאלני – מזהה תהליכים דומים, שוב מקימים עליו קול זעקה. אלה אותם תהליכים, אותה תגובת נגד.

מה יש לנו, כחברה, נגד מי שמזהים תהליכים?ה אם זה נובע מפחד? מהדחקה? מהרצון לשמר את האשליה ש"הכול בשליטה"?

ואולי, וזה החמור מכל – דווקא הם, הנביאים המדויקים מדי, הם אלה שמאיימים על הסדר הישן. כי הם חושפים את ערוות המלך. הם מעזים לומר שהכיוון לא טוב, גם כשיש על השולחן שיקולים פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים.

בהיסטוריה הישראלית וגם היהודית יש דפוס מוכר: החברה לא אוהבת נביאים. במיוחד לא נביאי זעם. הנביא ירמיהו הוכה, נרדף, הושלך לבור – לא כי שיקר, אלא כי צדק מוקדם מדי.

גולן, ליבוביץ וידלין לא היו דומים, אבל הם חלק משרשרת נדירה של אנשי אמת שראו את התמונה. הם לא קראו להסתה, לא להפיכה, לא לאנרכיה. הם פשוט ראו תהליכים – וניסו לעצור אותם.

ובינתיים, החברה הישראלית הידרדרה בדיוק לאן שהם הזהירו. אנחנו חיים היום במדינה שבה שופטים מאוימים, עיתונאים מושתקים, מיעוטים מושמצים, והציבור – מנותק מהאמת ומכור לפייק.

גולן, ליבוביץ וידלין לא היו דומים, אבל הם חלק משרשרת נדירה של אנשי אמת שראו את התמונה. הם לא קראו להסתה, לא להפיכה, לא לאנרכיה. הם פשוט ראו תהליכים – וניסו לעצור אותם

ולכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עכשיו, דווקא עכשיו: האם אנחנו עדיין מסוגלים לזהות תהליכים? האם נוכל להקשיב לאותם קולות – גם אם הם לא נעימים, גם אם הם מזעזעים את אמות הספים? האם ייתכן שהשילוב הקטלני בין התלהמות לאומנית, השתקת ביקורת פנימית, והתעלמות מהמציאות – הוא בדיוק התהליך שעליו התריעו לנו גולן, ליבוביץ וידלין?

אלו אינן שאלות תיאורטיות. בעיניי אלו השאלות המוסריות־אזרחיות הדחופות ביותר של הזמן הזה. מי שלא יזהה תהליכים – ימצא את עצמו מתעורר מאוחר מדי, לעולם שכבר השתנה מול עיניו. ומי שכן יזהה – מוטב שיידע מראש: הוא לא יקבל תודה. אבל אולי, אם נקשיב הפעם – לא נצטרך להתנצל שוב בעוד עשרים שנה.

כי מי שמונע מהאזרחים את יכולת ההבחנה, מנווט אותם בפחד, שיסוי, והפצת שקרים – יודע בדיוק מה הוא עושה. ואנחנו? אנחנו חייבים לדעת לזהות, לא רק להיזכר. ואני? אני מהרהר שאולי זה הזמן להפסיק להירתע מהמילה "פשיזם", לא כי אנחנו שם – אלא כדי שלא נגיע.

לוחם ותיק בצבא הדמוקרטיה. מזהה תהליכים, מודאג מעומק השחיתות ומזועזע מהגזענות, המשיחיות והאלימות בישראל. מייסד "הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי" - קבוצה ציבורית בפייסבוק וקהילה שהולכת וגדלה מיום ליום. כותב בקביעות בעיקר בפייסבוק על נושאים של דמוקרטיה, חברה ושיח ציבורי.