המאמר לא טוב
ליבוביץ היה אלא פרובוקטור לפרנסתו
אהרון ידלין הצעיר קרא לבגין פאשיסט וזכה לחיבתם של אושיות מפאי .גם הוא התפרנס לא רע
ויאיר גולן? הולך הוא לאבד את הפנסיה שלו על דיבוריו .. צריכים אנו למעשים

כל הבסיס של הדברים הם שקר. ההשקפה הימנית היא הנכונה.
לא הייתה מעולם פלסטין ויו"ש הם לב ארצנו ולא שטחים כבושים. ולהפך, אם הערבים היו שולטים בהם אז היה כיבוש לא מוצדק. בקוראן, כמו בתנ"ך, כתוב שהארץ שלנו ואין בו כל אזכור לחשיבות הארץ באיסלאם וגם לא לירושלים (מסגד אלאקצא בירושלים הוא על שמו של המסגד בקןראן שבשם זה כשזמנו של הקוראן הוא לפני שנת 532 שבה מת מוחמד והמסגד בירושלים נבנה בשנים 713-694). זה מוכיח שטענות הערבים שקרים ו"הלאומיות הפלסטינית" היא בדיה ונועדה לפגוע בחיינו כאן וכהצהרת מנהיגים ערביים בתקשורת הערבית והבינ"ל במשך השנים. לכן אישים מוסלמיים שאינם שונאי יהודים, כמו האימאם עבדול האדי פאלאצי (מקובל פלאצי) מאיטליה תומכים בבעלות היהודים על הארץ כולל ירושלים ובכלל זה הר הבית.
אז איך אפשר אחרי זה להיות שמאלן?!

וכן כל התפיסות שהובילו לטבח באו מתוך אג'נדה שמאלנית ומקורן במרבית בכירי מערכת הביטחון שדעתם הייתה שאם ניתן להם כסף ותנאים טובים לאסירים ועוד האות יהיה טוב יותר. נתניהו קיבל את דעתם אף שהיא נשענת על השקפה שמאלנית. וכן שורש התעצמות הטרור והעזתו בהומניות השמאלנית כלפי שונאינו על חשבון ביטחוננו. היא התבטאה בין השאר בפסקי בג"ץ שפגעו במלחמה בטרור וחיזקו את הטרור כמו ביטול הטלטולים ונוהל שכן והנוהל שכל מי שנכנס לתוך מרחק 300 מ' מהגדר נורה. וכן התבטאה בתהליך אוסלו שהחיה את אש"ף שהיה מנודה הורים את ראש שונאינו כשמספר נפגעי הטרור מאז ביצוע תהליך אוסלו גדול ביותר מפי9.3 לשנה מאשר מאז קום המדינה ועד תהליך אוסלו. ובכל זאת כאמור שלא הייתה הצדקה לכך כי אין לערבים זכויות לאומיות והיסטוריות בארץ הזו אלא יו"ש הם ארצנו ולא אדמה ערבית וכאמור גם בקוראן כתוב שהארץ שלנו.

יפה פרשת משנתך! יציאה כגנגד הקבוצה, גם אם לטובתה, מעורר התנגדות והתלכדות סביב האינטרס המידי של הקבוצה. אם נוסיף לכך שיש בקירבנו אוכלוסיות שלא קיבלו חינוך לדמוקרטיה, ואפילו בחינוך הממלכתי הרגיל שאינו דתי, לא הוקדש לכך זמן משמעותי, הרי שרבים אינם מבינים חשש זה גם לאחר רצח רבין וגם היום. לצד המאבק יש להתגייס להסברה בקרב צעירים ומבוגרים ולא לשתף או להגיב לשיח שנאה ברשתות החברתיות.

למה אתה אומר "אנחנו סירבנו להקשיב"? אנחנו לא סירבנו. מי שמייצר את התהליך הוא שכמובן לא מקשיב. מה אתה עושה בזה שאתה אומר "אנחנו"? מה הסימטריה? מנין האחדות המזוייפת? הרי זה ברור שזה לא איזה 'אנחנו' מדומיין. זה הם. הם הם ורק הם.

זיהיתי את תחילת הנפילה כשבגין החליט לשבור את קיר הברזל של ז'בוטינקי להחזיר את סיני חבל ימית ואופירה כשרצה הראות שהו עשה שלום. שבר את קיר הברזל של ז'בוטינסקי והראה שאפשר לנצח את ישראל. זהיתי כששמיר החליט לבטל את הסכם אוסלו עם חוסיין. זיהיתי אצל נתניהו שאצלו טובתו האישית קודמת לטובת המדינה כפי שאמר דגן. כשראיתי שהוא שקרן פטלוגי ומקיף את עצמו ביס מנים שלא יעזו לחלוק עליו. זיהיתי וגם כתבתי על המלחמות בחמס כשכולם ביקשו הכרעה והוא ביקש שביתת נשק. כשהתחיל לשלם פרוטקשן לחמס כדי לקנות שקט. אבל מי מקשיב להדיותות כמוני. וכך הגענו ל-7.10. והמדינה לפני חורבן כי לא הקשבנו וגם היום כל התומכים בו לא מקשיבים. ראו באיזה חברי ממשלה הקיף עצמו ותבינו.

כל מילה!!! לומר את האמת, או רק לבקר את הנעשה, הופך אותך לבוגד ואוייב. מגמד אותך, לא משנה איזה תארים ותרומה למדינה יש לך, אתה הופך למסוכן ורדוף על ידי הבייס.
זו תולדה של הנהגה המורכבת מפאזל של מושחתים, משיחים וקנאים.

אני מוכרחה להודות שאני מתקשה לדמיין את עם ישראל מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים (לערבים ויהודים יש יותר סיכוי) לא רואה אותי מסוגלת לדבר עם רוטמן או לוין גוטליב או רגב ואטורי או קרעי. אם אקבל הזדמנות שאחד מן השמות או יותר עומד לפגוש אותי לא אוותר על מפגש כזה

"ומסיתה נגד מי שאינו בצד "הנכון"". כמעט כל המאמר נכון בדיוק באותה מידה על כת הקפלניסטים. אפס יכולת לקבל ביקורת כלשהי על מושא הערצת. אפס יכולת לביקורת עצמית. פחד מצמית. האמת היא ששני הצדדים צודקים טיפונת וזה מה שגורם להם לראות את השאר באותו צבע. נקודת המוצא שונה. צד אחד מאמין בזכותו של עם ישראל בארצו. אין הבדל בעצם הזכות בין העליה הראשונה לבין העליות הנוכחיות. הצד השני, מבחינתו אנחנו גזלנים כאן. זה ההבדל המהותי.

מצטער. לא רוצה לחיות עם הבבונים הביביסטים, עם החרדים הטפילים, ועם החרד"לים מהג'יהאד והחמאס היהודי במדינה אחת. יש לחלק את מדינת ישראל לשתי מדינות – יהודה (שעיר הבירה שלה היא ירושלים), וישראל (שעיר הבירה שלה היא תל אביב). יוכרז על תקופה של חמש שנים שבהם יושלם תהליך ההפרדה, ושתי המדינות יקומו זו לצד זו.

פלגים שונים, חופפים בחלקם,
שותפים לתהליכים מאיצים.
איזה מהם פתוחים לפשרות
רציונליות דמוקרטיות,
או ליישום מדיניות של שינוי ותיקון דמוקרטיה?:
1. אוטוקרטיה פשיסטית –
העדפה לכוחנות, סמכותנות ושמרנות,
מינוף פערים סוציואקונומיים, ליבוי שסעים.
2. תיאוקרטיה משיחית –
אמונה ורווח על ידי כיבוש, טרנספר
ומלכות בעקבות מלחמה.
3. תיאוקרטיה כתתית –
שימור דרך חיים בדלנית, השתמטות, סחטנות.
4. קלפטוקרטיה משעבדת-
ניאו ליברליזם, שחיתות (ועבריינות),
רמיסת מערכת משפט והכפפת האכיפה.
5. קקיסטוקרטיה פופוליסטית –
השתלטות תוך העצמה ומינוי מקורבים,
הינדוס נרטיב ושעבוד לבורות.
6. ממלכתיים של יחד ופשרה ו/או ציות –
אוחזים בתפיסה שיש הדמוקרטיה איתנה
ודיאלוגים יביאו לשיתוף פעולה,
יציבות ושגשוג,
בזמן, לפני קריסות.
7. בועתיים/קרנפים –
שאינם מכירים בתהליכים,
או מאמינים בהתמקדות בעולמם הפרטי,
אגב אמונה משתמעת –
שגישתם טובה ומועילה, ושאיכשהו הכל יסתדר.

הפופוליזם בעליה בכל העולם ולא רק פה (אתה יכול לקרוא לזה ביביזם או טראמפיזם, זה היינו הך). ברזיל, הונגריה, פולין, תורכיה ורוסיה אלה דוגמאות בולטות אך סימנים לכך יש גם במקומות 'נאורים' יותר. הסיבות לכך רבות וכלל וכלל לא מקומיות. תנועת המטוטלת מול ה'ווק' (הטיפשות הזו שרואים בהארווארד לדוגמה ואצל הגרטות למיניהן), האלגוריתמים של ה'רשתות החברתיות' שמגבירים את הדעות הקיצוניות והאפשרות של רוסיה לערבב את דעת הקהל