שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא הביאו לידי הודעה משותפת, כפי שקיווינו, על סיום המלחמה, ועל הסכם שחרור חטופים. ובכלל, טראמפ ונתניהו הגיבו על הפגישות ביניהם כל אחד בנפרד. זה עשוי להעיד על אחד מן השניים: או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבל את הסיכומים שבכל זאת הושגו, עד שיגיעו לפגרת הכנסת בעוד כשבועיים, שבמהלכה אי אפשר להפיל את הממשלה.

או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבלת הסיכומים שהושגו, עד מועד פגרת הכנסת, בה הפלת הממשלה לא אפשרית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לפיכך, יש לחשב את פרסום ההסכם לתוך פגרת הכנסת, כאשר איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' יהיו מרותקים לממשלה בלי יכולת לפרוש. עד אז נשמע קולות של אי הסכמות בגלל עמדותיה הקשוחות של ישראל בעיקר בעניין "העיר ההומניטרית" ברפיח.

כל עניין העיר ההומניטרית הוא המצאה חדשה, שכל פניו נראית מכשול בפני עסקה, מבית היוצר של סמוטריץ'. כל כוונת עניין "העיר ההומניטרית", שם שנבחר על פי האסכולה הביביסטית, הוא שניתן יהיה לומר את ההפך ממה שמתכוונים. הכוונה האמיתית היא לפנות שטח מחיה להתנחלויות בצפון הרצועה, ולייצר לחץ על מצרים לקבל פליטים עזתים לתחומה.

אל-ג'זירה פרסמה את המפה שהגישה ישראל למתווכות, וברור שהמתווכות לא יכולות לקבל זאת. לא כל כך בגלל הפרימטר המגן על ישראל מפני 7 אוקטובר חדש, אלא בגלל ניתוק מצרים מעזה על ידי הקמת "העיר ההומניטרית" ברפיח.

יש לציין כי הפרימטר הזה כבר הוסכם על חמאס בעבר, וזה היה שטח סמוך לגבול שלתוכו חמאס לא אמור היה להיכנס – אבל חמאס שחק את השטח הזה בלי שישראל הגיבה, עד למצב שבו חמאס נגע בגבול, והתוצאות האסוניות באו לידי ביטוי ב-7 באוקטובר.

כעת, ברור שבלי הפרימטר, אפילו עמוק, לא יכול להיות הסכם. השאלה היא אם צה"ל יישאר בפרימטר, או ישגיח עליו מעבר לגבול. זה עדיין לא ברור. בשלב הזה נשמע את הדיבורים התקיפים על גבורה ועוצמה, הנעימים לאוזן של היהדות הפוליטית, אך האם הם ישתקפו בהסכם הסופי? נחיה ונראה.

הפרימטר סמוך לגבול כבר הוסכם על חמאס בעבר, ולשם הוא לא היה אמור להיכנס – אך הוא שחק את השטח הזה בלי תגובה מישראל, עד למצב בו חמאס נגע בגבול, והתוצאות האסוניות של ה-7 באוקטובר

על פי הידיעות בתקשורת הערבית, בין טראמפ לנתניהו היו חילוקי דעות בעניין יכולת הטרפוד של שני הקיצוניים המנהלים את ממשלתו של נתניהו. טראמפ לא הבין איך אחרי כל מה שעשה למען ישראל, ולמען נתניהו אישית, כולל התערבות במשפטו, והפינוק הגדול לגברת ולילד באירוח מלכותי בבית הלבן – נתניהו עדיין דבק בסמוטריץ' ובן גביר. כבר פורסם כי נתניהו הרבה לצלצל לסמוטריץ', כלומר: תיווך בין נשיא המעצמה הגדולה בעולם לבין ראש מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה.

בשבוע שעבר הניו יורק טיימס פרסם כתבה על איך שני מנהיגי הימין הרדיקלי בישראל טרפדו לנתניהו לפני חצי שנה עסקה לסיום המלחמה בעזה, כחלק מפתיחת מהלך עם סעודיה.

לסעודיה עמדה פומבית, לפיה היא לא תתקשר עם ישראל כל עוד השניים חברים בממשלה. הכשלת המהלך המדובר לפני חצי שנה מסבירה מדוע סעודיה לא מאמינה לנתניהו, ועל מנת לשכנע אותה לשנות את דעתה על ראש ממשלתנו והרכב ממשלתו – על טראמפ להבטיח לה שיפעיל את מנופיו כדי שנתניהו לא יעקוץ אותם.

כאשר סעודיה נעדרת משולחן המשא ומתן – קטאר עמוק בפנים. מי שליווה ברקע השיחות בין נתניהו וטראמפ היה שר החוץ של קטאר, ונמסר כי היה מעורב בתיווך עם חמאס.

יש לתהות – האם התיווך של קטאר בעניין חמאס היה העניין שלשמו אץ נתניהו לוושינגטון? כדי לתפוס את הרגע בו סעודיה נעדרת ולקבע את קטאר כמעצמה הערבית של היום שאחרי במקומן של סעודיה, מצרים, האמירויות ואינדונזיה?

אז אם קטאר בתמונה ולא סעודיה ומדינות ברית אברהם, אז גם חמאס נשאר ועמו "המוקאוומה". במילים אחרות: קטארגייט מהמקפצה.

להזכירכם: המחלוקת בין סעודיה וקטאר היא שסעודיה דורשת לפרק את חמאס מנשקו, וקטאר מתנגדת.

האם תיווך קטאר בעניין חמאס היה העניין שלשמו אץ נתניהו לוושינגטון? כדי לתפוס את רגע היעדרותה של סעודיה ולקבע את קטאר כמעצמה הערבית של היום שאחרי, במקום סעודיה, מצרים, האמירויות ואינדונזיה?

לצד הניתוח הלא מעודד הזה, יש סימנים להסכמות הממתינות לפגרת הכנסת, למשל ההודעה של האיחוד האירופי על כך שישראל תמנף את הסיוע לעזה, כולל לצפון הרצועה, ובכך יבוא הקץ לתוכנית "השינוע" של סמוטריץ' ועמו חזון גוש ההתנחלויות החדש.

יש לשים לב כי הפרסום בניו יורק טיימס הגיע מייד בתום שיחותיו של נתניהו עם טראמפ, על רקע שתיקתו הכבדה של טראמפ בעניין. פורסם שגם גורמים אמריקאיים מממשל ביידן ומהממשל הנוכחי היו מעורבים בכתבה. האם היה זה איתות מצדו של טראמפ לנתניהו – על כך שעוד גילויים ממתינים לו בקנה?

טראמפ מצפה מנתניהו לתמורה שעומדת בסדר הגודל של המתנות היפות שהוא נתן לו. נתניהו, כך נראה, כבר הסכים – אבל ביקש מטראמפ הזדמנות לשלוט בנרטיב כדי שיוכל לשמור על ממשלתו.

החשש הוא שנתניהו יסבן את טראמפ כמו שסיבן את בני גנץ, שהרי טריקים ושטיקים הם טבעו. נקווה בשביל כולנו שעוקץ גנץ לא יחזור בגרסה של טראמפ.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.