החל מקיץ 2025, כל צעירה דנית בת 18 עשויה למצוא את עצמה מוזמנת בצו גיוס חובה לשירות בצבא הדני – לרבות ליחידות קרביות. ההחלטה התקבלה לאחרונה על ידי ממשלת דנמרק, בשל הצורך להרחיב באופן משמעותי את מספר החיילים הקרביים לנוכח ריבוי המשימות הצבאיות. משימות המדינה במסגרת נאט"ו התרחבו, ובמקביל גוברת התחושה בדנמרק לאיום מצדה של רוסיה.

ההודעה על החלת גיוס חובה לנשים התקבלה בהבנה בציבור הדני. מזה יותר מעשור, תקציב הביטחון של דנמרק נמצא במגמת עלייה, והמדינה הנורדית הקטנה – השולטת על צד אחד של מצרי דנמרק, המחברים בין הים הבלטי לים הצפוני – מביעה חשש גובר מפני תוקפנות רוסית.

גיוס הנשים ייעשה רק לאחר שמוצה פוטנציאל המתגייסים והמתגייסות בהתנדבות. את פערי כוח האדם הנותרים ימלא הצבא באמצעות הגרלה, בדומה לנוהל הקיים כיום עבור גברים בני 18. כלומר, לא כל צעירה תקבל צו גיוס, אלא רק אלו ששמן יעלה בגורל.

עד כה הורשו נשים בדנמרק להתנדב לשירות צבאי, כולל ליחידות קרביות, אך לא חויבו לכך. שיעור הנשים מכלל המשרתים בצבא הדני עומד על כ־10%

עד כה הורשו נשים בדנמרק להתנדב לשירות צבאי, כולל ליחידות קרביות, אך לא חויבו לכך. שיעור הנשים מכלל המשרתים בצבא הדני עומד על כ־10%. מספריהן משמעותיים יותר בחיל האוויר ובחיל הים, בעוד שבתפקידי לחימה ביבשה ייצוגן מזערי.

בשנים האחרונות התייחסו בדנמרק לצבא כגוף מיושן הזקוק לרפורמות ולריענון. מתוך אוכלוסייה של שישה מיליון תושבים, כלל מערך הביטחון – כולל שירותי החירום – מונה כ־16 אלף איש בלבד. בפברואר 2025 הודיעה ראשת הממשלה מדה פרדריקסן על העלאת תקציב הביטחון ל־3% מהתוצר המקומי הגולמי. לדבריה, המהלך נועד בעיקר להתמודד עם התחמשות רוסית גוברת.

ראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן (משמאל) משוחחת עם חיילת דנית על סיפון הפריגטה הדנית F363 Niels Juel בנוק, גרינלנד, 15 ביוני 2025 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)

עם זאת, ברקע ההחלטה עמדו גם ההצהרות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע לכוונתו להשתלט על גרינלנד. בדנמרק סבורים כי עליהם להפחית את התלות המדינית בארה"ב – ולהיערך לאיומים ממזרח באופן עצמאי יותר.

כפי שקורה לעיתים קרובות בכל מה שקשור לשינויים מגדריים־חברתיים, ההחלטה לכלול נשים בשירות החובה באופן שוויוני אינה נובעת מאידיאולוגיה או ערכים, אלא מצרכים מערכתיים.

בצה"ל של 2025 שורר מחסור חמור בכוח אדם. הצבא פונה לציבור החרדי בבקשה לתרום את חלקו – ומקבל מענה אטום. החלופה, גם במקרה הזה, היא גיוס מוגבר של נשים

כך היה גם בישראל: צה"ל ביקש להקצות יותר לוחמים גברים למשימות קרביות מחוץ לגבולות המדינה, והרחיב את גיוס הנשים לחיל מערך הגבולות – עם גדודי קרקל המעורבים – למשמר הגבול ולחטיבת החילוץ וההדרכה (פלח"ץ), שגדודיה מבצעים משימות ביטחון שוטף בגדה המערבית ובאזורי קו התפר.

בינתיים, בצה"ל של 2025 שורר מחסור חמור בכוח אדם. הצבא פונה לציבור החרדי בבקשה לתרום את חלקו – ומקבל מענה אטום. החלופה, גם במקרה הזה, היא גיוס מוגבר של נשים צעירות.

אילוסטרציה: לוחמת צה"ל (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

ד"ר ניר לויטן, חוקר במרכז בגין–סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן ועמית מחקר באוניברסיטת דרום דנמרק במרכז ללימודי המלחמה הקרה, אומר כי שילוב הנשים ביחידות הלוחמות נועד בראש ובראשונה לאפשר לדנמרק לעמוד ביעדי ההשתתפות הצבאית שלה במסגרת ברית נאט"ו.

"זה קשור בעקיפין למה שקורה בגרינלנד", הוא מסביר. "ההודעות של טראמפ על כוונות הסיפוח שלו, על החלת ריבונות אמריקאית, הביאו את דנמרק למקום שבו היא רוצה להעביר מסר של הגדלת הכוחות הצבאיים והוצאות הביטחון.

"כיום מוצבים כוחות יבשתיים סדירים משוודיה בלטביה, ודנמרק צפויה לספק עוד כוחות למשימות באזור הים הבלטי, הים הצפוני ואף האזור הארקטי"

"כמובן שיש גם את התרומה בכוח אדם של דנמרק לברית נאט"ו, וגם את גידול המשימות של נאט"ו עצמה. כיום מוצבים כוחות יבשתיים סדירים משוודיה בלטביה, ודנמרק צפויה לספק עוד כוחות למשימות באזור הים הבלטי, הים הצפוני ואף האזור הארקטי.

"זה חלק מהשיח מול האמריקאים, שהיה בסגנון של 'אין לכם צבא מספיק חזק, ולכן צריך לספח את גרינלנד'. אז הדנים רוצים לתת לכך מענה – והם פשוט צריכים עוד כוח אדם".

ד"ר ניר לויטן (צילום: אוניברסיטת בר אילן)

זה אומר שיגייסו חיילים וחיילות בעיקר לחיל הים?
"אכן לחיל הים, אבל לא רק. הם זקוקים לחיילים למשימות שוטפות של נאט"ו, בעיקר באירופה וגם באזור הבלטי. החשיבה הדנית היא שהמדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה – הן הבאות בתור מבחינת התוקפנות הרוסית. כבר כיום קיים שם חשש לשיבושי תשתיות תקשורת, מתקפות סייבר וערעור יציבות.

"למדינות הנורדיות יש ברית ביטחונית עם המדינות הבלטיות – NORDEFCO – ומבחינתן יש חשיבות צבאית להגן על הבלטיות, אחרת הן ייפגעו באפקט דומינו. בדנמרק רואים את עצמם כבאים בתור לאגרסיות הרוסיות, ולכן כיום הם מבצעים תרגילים ימיים משותפים".

"בדנמרק רואים את עצמם כבאים בתור לאגרסיות הרוסיות, ולכן כיום הם מבצעים תרגילים ימיים משותפים"

לפי דיווחים מדנמרק, גם שם מתקיימים כעת פיילוטים לשילוב נשים בחיל הרגלים – תהליך המזכיר את זה של צה"ל.
"הם מכניסים את הנשים בהדרגה. לפי דוח רשמי של הצבא הדני, הפיילוט נחשב למוצלח. מדובר ביחידות של חי"ר קל, עדיין לא סיירות. בחיל הים הדני יש שילוב נשים ממושך יותר – ושם גם רואים נשים בדרגות פיקודיות, בעיקר פיקוד על ספינות מלחמה באזור הגבול".

איך השילוב הזה מתקבל בחברה הדנית?
"השיח הפנים־דני הפך לצבאי יותר, משום שכל אזור צפון אירופה משתנה. הם מדברים על כך שצריך לסמוך פחות על האמריקאים ויותר על הגרמנים. יש הבנה חברתית שתקציב הביטחון עלה – כלומר, שמדובר בתקופה אחרת.

חיילים דנים מסיירים באזור נמל אורהוס, דנמרק, 16 בינואר 2023. (צילום: Sergei GAPON / AFP)

"ראשת הממשלה פרדריקסן נחשבת למנוסה מאוד, ובתוך החברה הדנית מדברים על כך שהם כבר לא בעידן של 'פוסט־מלחמה', אלא בעידן של 'טרום־מלחמה'. הם מבינים שתהיה התנגשות – ומתכוננים אליה".

"לגבי עצם שילוב הנשים, החברה הדנית מאוד מתקדמת בשוויון נשים. ויחד עם זאת, עוד לא הגיעו למצב של גיוס חובה מסיבי, ולכן כל עוד מדובר במילוי שורות בשל חוסרי כוח אדם, אחרי שיש כבר מתנדבים – אז זה בסדר.

"הדנים חוששים שהמתקנים הגרעיניים יהפכו את דנמרק ליעד צבאי. כיום חלק מהשיח בינם לבין ארה"ב הוא על פשרה מצידם, שתאפשר לארה"ב להציב בשטחם נשק לא קונבנציונלי – בתמורה לוויתור אמריקאי על גרינלנד"

"המודל הזה מצליח עבורם והם לא מתקרבים לאירועי סירוב. השאלה היא מה יקרה אם יהיה גיוס גדול לכוחות קרקע. לצבא הדני הייתה מעורבות חי"ר בעיראק ואפגניסטן, אבל עם מיעוט נשים. כיום הנשים משובצות בעיקר בחיל האוויר ובהפעלת כטב"מים – אבל הם מצנזרים את זה".

באשר להיסטוריה הביטחונית של דנמרק, לויטן מציין שהדנים זוכרים היטב את הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה בין השנים 1940 ל־1945. בעשורים לאחר מכן היה לדנים ויכוח ממושך עם האמריקאים על הצבת מתקנים גרעיניים בשטחם.

כלי שיט של חיל הים הדני מסייר במים מול הבירה נוק, גרינלנד, 11 במרץ 2025 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)

"הדנים חוששים שהמתקנים הגרעיניים יהפכו את דנמרק ליעד צבאי. כיום חלק מהשיח בינם לבין ארה"ב הוא על פשרה מצידם, שתאפשר לארה"ב להציב בשטחם נשק לא קונבנציונלי – בתמורה לוויתור אמריקאי על גרינלנד.

"בנושא שירות הנשים, הדנים רואים את עצמם כצבא מודרני יותר בהשוואה לישראל. הם טוענים שיש להם יכולת לשלב נשים בתפקידים בכירים ומבצעיים. מצד שני, יש להם הרבה פחות ניסיון מבצעי מאשר לצה"ל ונשים בצה"ל.

"היחידה המעורבת בסגנון קרקל הוקמה בצבא הדני עוד לפני ישראל. באפגניסטן השתתפו נשים בלחימה והיו מעורבות בפעולות תחת אש, והם תמיד שלחו נשים לכוחות רב־לאומיים של האו"ם"

"היחידה המעורבת בסגנון קרקל הוקמה בצבא הדני עוד לפני ישראל. באפגניסטן השתתפו נשים בלחימה והיו מעורבות בפעולות תחת אש, והם תמיד שלחו נשים לכוחות רב־לאומיים של האו"ם".