בסוף חודש מאי הודיע דובר צה"ל על עצירת המחזור להכשרת לוחמות במקצועות חיל רגלים ניוד, כחצי שנה לאחר שנפתח. למחזור גויסו בתחילת דצמבר 2024 30 חיילות, ומהן החליטו שבע לפרוש בתוך כמה שבועות. 23 חיילות המשיכו את מסלול ההכשרה עד עצירתו.

בהודעת צה"ל על עצירת ההכשרה – שכונתה "פיילוט" – נמסר כי בשנה הבאה יגובש פיילוט מותאם להכשרת לוחמות בתחום זה. "ההחלטה התקבלה בעקבות הצגת הממצאים על ידי הגורמים המקצועיים ועל ידי סגלי ההכשרה, לאחר כשישה חודשי הכשרה. מהממצאים עלה כי הישגיהן של החיילות בתחומים המקצועיים גבוהים מאוד ודומים לאלה של לוחמים גברים בהכשרות דומות.

"לצד זאת, בתחום הכושר הקרבי והגופני עלה כי החיילות שעודן משתתפות בהכשרה אינן צפויות להשלים בהצלחה את התכנים הנדרשים המסמיכים למקצוע. כמו כן הוצגו נתונים רפואיים באשר לסיכון הבריאותי האפשרי הנובע מהמשך ההכשרה, זאת בין היתר לאור הגברת העומס הצפויה".

ברקע ההחלטה לעצור את הפיילוט קשה שלא להיזכר בצעדים שעשה צה"ל קדימה ואחורה בנוגע להכשרת נשים ללחימה בטנקים

ברקע ההחלטה לעצור את הפיילוט קשה שלא להיזכר בצעדים שעשה צה"ל קדימה ואחורה לאורך השנים בנוגע להכשרת נשים ללחימה בטנקים. גם במקרה ההוא, שהחל בפיילוטים בשנת 2017, בחן צה"ל את החיילות, קבע שהן אינן עומדות בסטנדרטים, ביטל את התוכנית, פתח פיילוט חדש, ובסופו של תהליך רווי התלבטויות – הוחלט לשלב נשים בהכשרת טנקיסטיות, חרף התנגדות רבנים מהציונות הדתית שחששו לשלב חיילים דתיים בשירות עם נשים בשריון.

אף שהחיילות עמדו במשימות הפיזיות המורכבות – פריסת זחל, טעינת פגזים ועוד – חיל השריון לא הורשה לקבל "בעלות" על המשימה, והטנקיסטיות הוכשרו במסגרת חיל הגנת הגבולות בלבד, מבלי להפוך לחלק מהשריון המתמרן.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בבוקר 7 באוקטובר, אחת מפלוגות הטנקים שהוצבה באזור ניצנה, סמוך לגבול מצרים, זינקה לקרב שריון אמיץ בכרם שלום, חולית וסופה. פעולתן של החיילות והקצינות בלמה את גל המחבלים השלישי מדרום הרצועה, ובפועל הצילה חבל ארץ שלם. עם תום הלחימה, זכו הלוחמות לשבחים ולהוקרה בצה"ל ובציבור.

למרות זאת, עד היום צה"ל הותיר אותן במסגרת חיל הגנת הגבולות, ומסרב לשלב אותן בשריון. כל מה שביקשו אותן חיילות הוא כומתה שחורה והכלה. הן לא קיבלו זאת.

לצה"ל יש "תיק תרגיל" מסודר להכנסת נשים צעירות בנות 18 למסלולים קרביים, ואף על פי כן נדמה כי ההכנות שנעשו הפעם לשילוב נשים בתפקיד ניוד חי"ר נועדו מראש לכישלון

ב־20 השנים האחרונות הוכנו בצה"ל עבודות מחקר רבות שעסקו בדרכי גיוס וקידום של חיילות לתפקידים מבצעיים מורכבים. כיום, מתוך כלל הלוחמים בצה"ל, 20.9% הן נשים המשרתות בתפקידי לחימה בגדודי קרקל, בטנקים, בתותחנים, בחטיבת החילוץ וההדרכה, בעוקץ, במג"ב, באיסוף הקרבי, וכן כטייסות, חובלות ולוחמות ימיות.

לצה"ל יש "תיק תרגיל" מסודר להכנסת נשים צעירות בנות 18 למסלולים קרביים, ואף על פי כן נדמה כי ההכנות שנעשו הפעם לשילוב נשים בתפקיד ניוד חי"ר נועדו מראש לכישלון.

לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

צה"ל מחויב לבחון את שילוב הנשים ביחידות הלוחמות בהתאם לעקרון "האדם המתאים לתפקיד המתאים", שנקבע במספר עתירות שהוגשו לבג"ץ. העתירה הרלוונטית לפיילוט ניוד חי"ר הוגשה בשנת 2020, אז עתרו כמה מועמדות לשירות צבאי נגד שר הביטחון דאז, בדרישה לאפשר להן להתגייס לכלל היחידות הקרביות – בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת 669, יהל"ם ואחרות.

בדיון שהתקיים לפני כשנה, צה"ל פירט את הפיילוטים הצפויים להיפתח בפני נשים – ומאז ניסה לשלב אותן במספר מסגרות.

זום עם 200 מלש"ביות אקראיות

איך נפתח פיילוט הניוד בראשית דצמבר 2024? לפי בירורים שערכנו, כשלושה שבועות לפני גיוס החיילות בסוף שנת 2024, קיים צה"ל שיחת זום למועמדות לשירות המעוניינות להצטרף לפיילוט. לא ברור היכן פורסמה ההודעה על הזום המיוחד ולמי בדיוק פנו בצה"ל. לשיחה הצטרפו כ־200 צעירות, שהשתתפו במפגש חשיפה עם קצין בכיר בדרגת תת־אלוף.

מבין כ־200 המשתתפות, כ־80 הביעו עניין בפיילוט חי"ר ניוד, ומתוכן בחר צה"ל 30 מועמדות. כל ההליך התבצע כשלושה שבועות בלבד לפני מועד החיול

הקצין סקר בפני המועמדות את עיקרי התוכנית, הדגיש שמדובר בהתנסות בלבד, וציין כי עליהן לחתום על טופס התנדבות, שכן הצטרפות נשים למסלול לוחם נעשית רק על בסיס רצונן, בניגוד לחיילים גברים המגויסים במסלול זה בצו.

מבין כ־200 המשתתפות, כ־80 הביעו עניין בפיילוט חי"ר ניוד, ומתוכן בחר צה"ל 30 מועמדות. כל ההליך התבצע כשלושה שבועות בלבד לפני מועד החיול. בחירת החיילות נעשתה על בסיס הנתונים הרשומים של כל מלש"בית, בדומה לאופן שבו צה"ל בוחר מועמדים גברים ליחידות כמו צנחנים או גולני כשיש עודף ביקוש – ולא על סמך מיון פיזי כלשהו.

אילוסטרציה: גיבוש לוחמות לשירות ביחידת יהל"ם (צילום: דובר צה"ל)

אחת הבעיות המרכזיות בגיוס נשים ליחידות לוחמות היא היעדר הכנה פיזית למסלול. כאשר חיילות אינן מגיעות מוכנות, הפיילוט מראש נמצא בסיכון לכישלון. גם אם מישהי רוצה להתכונן, שלושה שבועות אינם פרק זמן מספק.

חלק מהצעירים השואפים להתגייס לשירות קרבי מתחילים כבר בגיל 16 להשתתף בחוגי כושר קרבי. הבנים זוכים לעידוד מצד ההורים, האחים, הסביבה החברתית, ולעיתים אף מקבלים דחיפה מבית הספר. רבים מהם בונים סרגל מאמצים לכושר גופני, לעיתים במשך כשנתיים לפני הגיוס.

במילים אחרות, החיילות הגיעו לפיילוט מתוך מאגר של כ־200 נשים שנבחרו ללא מיון פיזי מוקדם, מבלי שיכלו להיערך מבעוד מועד להעלאת הכושר הקרבי

מנגד, נשים צעירות המעוניינות בשירות קרבי לרוב אינן זוכות לעידוד דומה מהסביבה הקרובה. למעט נערות העוסקות בספורט באופן מקצועי או חצי־מקצועי, רובן מגיעות למסלולי הגיוס מבלי לבנות לעצמן סרגל מאמצים.

כדי לגשר על הפער הזה, החליטו בצה"ל להעניק לחיילות שהצטרפו לפיילוט כשבועיים וחצי של אימוני כושר גופני וכושר קרבי במכון וינגייט. הפיילוט עצמו היה זהה לחלוטין למסלול רובאי 07 (רמת רובאות מתקדם ג') של הגברים, למעט אותם שבועות בווינגייט – שהחלו כשבעה שבועות לאחר תחילת השירות הצבאי.

אילוסטרציה: הכשרת לוחמות (צילום: דובר צה"ל)

במילים אחרות, החיילות הגיעו לפיילוט מתוך מאגר של כ־200 נשים שנבחרו ללא מיון פיזי מוקדם, מבלי שיכלו להיערך מבעוד מועד להעלאת הכושר הקרבי. רק לאחר כחודשיים משלב הגיוס נערך בצה"ל המהלך שנועד להעלות את כשירותן הגופנית.

בצה"ל מדגישים כי חיילות השואפות להגיע לרמת רובאי 07 נדרשות לעמוד באותם סטנדרטים כמו החיילים. עם סיום ששת חודשי ההכשרה בפיילוט, אף אחת מ־23 החיילות שנותרו במסלול לא עמדה בדרישות הכושר הגופני והקרבי הנחוצות. הכושר הגופני כולל ריצה, עליות מתח, כפיפות בטן ועוד, בעוד שכושר קרבי כולל ביצוע פעולות דומות עם ציוד צבאי ומשקלים.

"לקחת מישהי מהבית ולחשוב שתוך כמה חודשים היא תהפוך ללוחמת, זה מראש נועד לכישלון. עושה זאת מי שרוצה שהנשים לא יצליחו. זה כמו לקחת אדם שלא למד ביסודי ולהכניס אותו ישר לחטיבת ביניים"

לכן, הוחלט בצה"ל להפסיק את הפיילוט עוד לפני סיום המסלול, ואף לפני שלב ההכשרה הייעודית למקצוע הניוד, מתוך כוונה שלא להעמיס על גופן של החיילות ולמנוע סיכון בריאותי.

עם זאת, פרופסור נעמה קונסטנטיני, מומחית לרפואת משפחה וספורט ומנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית החולים שערי צדק, סבורה כי הגישה הזו שגויה. קונסטנטיני, המשמשת גם כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה ולרפואה מותאמת מין ומגדר מטעם משרד הבריאות, הביעה תמיהה על כך שצה"ל לא הפיק לקחים ממקרים דומים בעבר.

פרופ' נעמה קונסטנטיני, מומחית לרפואת משפחה וספורט ומנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית החולים שערי צדק (צילום: באדיבות המצולמת)

"נשים צריכות הכנה לפני הגיוס. אפשר לעשות זאת בקורס קדם צבא (קד"צ) – הכשרה של כמה חודשים שנועדה להכין אותן לעמידה בדרישות התפקידים", אמרה. "לקחת מישהי מהבית ולחשוב שתוך כמה חודשים היא תהפוך ללוחמת, זה מראש נועד לכישלון. עושה זאת מי שרוצה שהנשים לא יצליחו. זה כמו לקחת אדם שלא למד ביסודי ולהכניס אותו ישר לחטיבת ביניים. פשוט לא פייר".

"בנוסף, הצבא לא ערך למועמדות מיון פיזי. לא בדקו את מי לקחו. אם אלה נשים שלא התאמנו – מה הסיכוי שזה יצליח? אני מתקשה להבין מדוע הצבא ביצע פיילוט בניגוד להמלצות של ועדות קודמות בצה"ל, כולל ועדת אלוף יהודה שגב (ראש אכ"א לשעבר) משנת 2007. אחרי אותה ועדה נבנו סרגלי מאמצים, בהתבסס על מחקרי ספורט לנשים. מה שנעשה בפיילוט הזה הוא מאוד מטריד – זה נשמע כאילו צה"ל החליט לחזור לאחור".

קונסטנטיני, שחקרה את תחום ספורט הנשים ואת סרגלי המאמצים הנדרשים לשירות קרבי, מציינת כי תמוה בעיניה שהפיילוט התקיים ללא ליווי של רופא או רופאת ספורט נשים

קונסטנטיני, שחקרה את תחום ספורט הנשים ואת סרגלי המאמצים הנדרשים לשירות קרבי, מציינת כי תמוה בעיניה שהפיילוט התקיים ללא ליווי של רופא או רופאת ספורט נשים. לדבריה, לאורך השנים היא חקרה את צפיפות העצם, רמות הברזל והסידן בגופן של נשים ספורטאיות, והנגישה לצה"ל מחקרים בנושא סרגל המאמצים הדרוש עוד בטרם הגיוס.

מבירורים שערך זמן ישראל מול צה"ל עולה כי לפיילוט הוצמדה נגדת מומחית לכושר גופני וכושר קרבי, שליוותה את החיילות באופן צמוד לאורך כל תקופת ההכשרה. סגל הפיילוט כלל מפקד פלוגה גבר, בוגר קורס מ"פים, וכן קצינות ומ"כיות ששימשו מפקדות מטעם יחידת עוקץ – נשים בעלות הכשירות הגבוהה ביותר שניתן היה למצוא לצורך פיקוד על חיילות הפיילוט, זאת מאחר שבצה"ל אין בוגרות חי"ר ניוד, ולכן לא ניתן היה להציב מפקדות מתוך התחום עצמו.

אילוסטרציה: לוחמת צה"ל (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

במהלך הפיילוט, החיילות נפגשו בתדירות גבוהה עם פיזיותרפיסטים, והוצמד להן שעון כושר שאִפשר מעקב אחר מדדים שונים לאורך התקופה.

אולם, קונסטנטיני סבורה כי ליווי רפואי ייעודי הוא חיוני בתהליך הזה. "יש רופאים שמבינים בספורט נשים ויודעים ללוות פרויקט כזה באופן מדויק יותר. אם צה"ל מתכנן לפתוח פיילוט נוסף בעוד שנה, ויעשה זאת שוב ללא הליווי המתאים – אני אומרת מראש שגם זה ייכשל. מדובר בניסוי שנועד לכישלון, וחבל.

"בצה"ל היה בעבר תהליך למידה ארוך מאוד, שכלל התייעצות עם גורמים רבים בצבאות זרים. הגענו למסקנות מאוד ברורות, ולצערי הצבא לא מיישם את ההמלצות של עצמו – של אלוף שגב – ואז מתפלא כשהדברים לא עובדים. מפסידים בנות מצוינות, אבל כשלא בוחרים את הבנות נכון, ואם לא מכשירים אותן כמו שצריך – אז מפסידים".

"בצה"ל היה בעבר תהליך למידה ארוך מאוד, שכלל התייעצות עם גורמים רבים בצבאות זרים. הגענו למסקנות מאוד ברורות, ולצערי הצבא לא מיישם את ההמלצות של עצמו"

במג"ב הוכיחו שאפשר גם אחרת

קונסטנטיני מביאה דוגמה מניסיונה המקצועי בהכשרת לוחמות במג"ב, כדי להמחיש כיצד ניתן למנוע כשלים פיזיים מראש באמצעות ליווי רפואי מותאם. "בשנת 1995, כשהחלו גיוסי לוחמות למג"ב, פנה אליי קצין הרפואה הראשי של המשטרה, שהכיר אותי כרופאת ספורט בווינגייט, וסיפר לי של־50% מהלוחמות יש שברי מאמץ ושאל מה אפשר לעשות.

"התחלתי ללוות את ההכשרות של מג"ב. הבאתי מומחה עצם, ערכנו בדיקות דם, בדקנו אנמיה, חסר בברזל – וראינו שאפשר לטפל בזה. אישה היא לא 'גבר במידות קטנות'. הציוד לא מתאים, המשקלים שונים. בעבודה משותפת עם צמרת מג"ב הצלחנו להפחית את שיעור שברי המאמץ בצורה משמעותית".

"לצערי, צה"ל לא השכיל לקחת את זה ברצינות כפי שעשו במג"ב. כל פעם הם ממציאים את הגלגל מחדש".

שוטרי מג"ב בשער שכם בעיר העתיקה של ירושלים, 29 בינו אר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם אלוף־משנה במילואים נירה שפק, לשעבר ראש ענף הכשרות בזרוע היבשה וקצינת אג"ם בבית הספר לאיסוף קרבי, מצביעה על ליקויים בפיילוט. שפק, כיום חברת הוועד המנהל של פורום דבורה, הייתה בעבר שותפה בצוותי שילוב נשים ביחידות האיסוף הקרבי ובחיל התותחנים.

"כשצה"ל מבצע בחינה של רה־ארגון, או מקים יחידה חדשה, או משנה את כשירותה של יחידה – הוא נוהג להשקיע בתהליך הרבה יותר ממה שנעשה כאן", היא אומרת. "הבעייתיות בפיילוט הזה מתחילה כבר בשלב הפנייה למלש"ביות. האם הם פנו לכלל האוכלוסייה? האם פורסם שהולכת להתקיים שיחת זום עם מפקד בכיר?"

"הבעייתיות בפיילוט הזה מתחילה כבר בשלב הפנייה למלש"ביות. האם הם פנו לכלל האוכלוסייה? האם פורסם שהולכת להתקיים שיחת זום עם מפקד בכיר?"

"כשצה"ל רוצה לפרסם דברים לכלי התקשורת ולפנות לקהל רחב, הוא יודע לעשות את זה היטב. במקרה הזה, נראה שפשוט צירפו 200 מועמדות לשיחת זום, שלושה שבועות בלבד לפני הגיוס, ולא ברור אם בכלל פורסם שהשיחה מתקיימת. איך אפשר לדעת שהגיעו מועמדות מתאימות? חלק מהמלש"ביות נמצאות באותה תקופה בחופשה לפני הגיוס, ולא מודעות בכלל לכך שהאפשרות הזו קיימת.

"האם המידע על הפיילוט הופיע בשאלון ההעדפות (מנילה) באפליקציה של כל המועמדות? האם התקיים תהליך של איתור נשים מתאימות? האם היו מועמדות שדירגו את הפיילוט במקום גבוה?

ח"כ לשעבר ואל"ם במילואים נירה שפק (צילום: באדיבות המצולמת)

"צה"ל יודע להיות נוכח בתיכונים, בפעילויות, בסדנאות; הוא יודע לדבר עם בני נוער ועם הוריהם, ויודע לפעול דרך הרשויות המקומיות. מישהו דיבר עם המועמדות מבעוד מועד – לא רק שלושה שבועות לפני החיול? הכינו להן 'יום סיירות' כמו לגברים?"

"אני נזכרת בספר של אלוף־משנה דרור ויינברג ז"ל, איש סיירת מטכ"ל שנהרג בציר המתפללים בחברון. קראתי את הספר והוא מספר על תהליך החיול והמיון שלו. הוא כותב על עצמו: 'לא רצתי', 'לא הרמתי', 'לא הצלחתי', 'הייתי בטוח שאני לא עובר' – אבל הוא עבר תהליך. בסוף בחרו אותו בזכות מרכיבי חוסן.

"ייתכן שכל ה־200 שעלו לזום לא מייצגות מנעד נכון של מועמדות. הרי 200 מתוך כלל המלש"ביות לא משקפות את רוחב היריעה של הנשים בחברה"

"ומה נעשה כאן עם החיילות? זימנו את מי שהייתה פנויה ורצתה להתנסות? ייתכן שכל ה־200 שעלו לזום לא מייצגות מנעד נכון של מועמדות. הרי 200 מתוך כלל המלש"ביות לא משקפות את רוחב היריעה של הנשים בחברה.

"מדוע צה"ל לא ניסה לאתר את אותן מועמדות שכבר משתתפות בחוגי הכושר של תנועת 'אחריי', למשל? יש נשים שנמצאות כבר בסרגלי מאמצים לפני הצבא".

שפק מביעה דאגה עמוקה מהגישה של צה"ל כלפי שילוב נשים בשירות הקרבי. לדבריה, נדמה לעיתים כי החיילות הקרביות נתפסות כ"חלקי חילוף" או "ממלאות מקום" – כלומר, מגויסות לתפקידי לחימה במג"ב או בגדוד קרקל, כדי לשחרר גברים לתפקידי חוד נחשבים יותר.

נערות ישראליות (תלמידות י"ב) במהלך אימון ב"מלכת הארץ" – מיזם הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, הפועל במרכז הארץ ומיועד לבנות בלבד, 8 באוקטובר 2024 (צילום: מרים אסלטר/פלאש90)

"צה"ל צריך לבחון את שילוב הנשים בכלל התפקידים – ולא רק לשמש כחלקי חילוף לתפקידים הפחות אטרקטיביים. הן צריכות להיות בכל מקום", אומרת שפק. "אני זוכרת שכשנשים נכנסו ליחידות האיסוף הקרבי, מייד כולם אמרו שכעת הגברים לא יסכימו לבוא לשם, כי זה 'פחיתות הדור'. כנ"ל לגבי השריון. זו גישה שאינה מקובלת".