שתי ועדות בכנסת עסקו בשבוע שעבר בנושא הלוחמות בצה"ל: ועדת המשנה למשאבי אנוש של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, דנה בנושא ביום רביעי האחרון; מליאת ועדת החוץ והביטחון, בראשות יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, הקדישה לנושא מספר שעות במסגרת הדיון האחרון בחוק הפטור ללומדי תורה – חוק ההשתמטות.

בשני הדיונים השתתפו נציגים מאגף כוח אדם בצה"ל, בהם תת־אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א), ורב־סרן ספיר ברבי, ראש מדור מקורות באכ"א. השניים הציגו לחברי הכנסת מידע רשמי על הזינוק המשמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בתפקידי לחימה.

ברבי ציינה כי העלייה ב"גיוס נשים ליחידות לוחמות היא אקספוננציאלית". לדבריה, בין השנים 2012 ל־2024 – לפי נתוני שנתון הגיוס (ללא נתוני 2025) – נרשמה עלייה של פי עשרה במספר הנשים הלוחמות. "כיום נשים מהוות 20.9% מכוח הלחימה של צה"ל – זהו מספר חסר תקדים. גם במערכים טכנולוגיים אנו רואים עלייה, אבל עיקר הזינוק הוא בנשים לוחמות", ציינה.

"כיום נשים מהוות 20.9% מכוח הלחימה של צה"ל – זהו מספר חסר תקדים. גם במערכים טכנולוגיים אנו רואים עלייה, אבל עיקר הזינוק הוא בנשים לוחמות"

באשר לסוגי מקצועות הלחימה הפתוחים לנשים, בצה"ל מציינים כי הן יכולות להתמיין ל־58% מתפקידי המערך הלוחם. התחום הסגור בפניהן הוא בעיקר לוחמת חי"ר מתמרנת – כלומר תפקידי רגלים בחטיבות הצנחנים, גולני, גבעתי, נח"ל, כפיר וחטיבת הקומנדו.

במהלך 2024 פתח צה"ל בפיילוטים לשילוב נשים ביחידות מיוחדות, בהן 669, סיירת מטכ"ל ויהל"ם – סיירת קרבית של חיל ההנדסה. הפיילוט ביהל"ם כבר הסתיים, ובצה"ל ממתינים להחלטה סופית באשר לפתיחת היחידה באופן סדיר לשירות נשים.

ועדת המשנה למשאבי אנוש של ועדת החוץ והביטחון, 7 במאי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כמה מהחיילות שסיימו את המסלול כבר יצאו לקורס קצינות, ואחרות כבר משלימות שנתיים ביחידה. לא ברור אם צה"ל שילב את מסיימות המסלול בפעילות מבצעית מעבר לקו הגבול.

ביחס ליחידות 669 וסיירת מטכ"ל, שלוש חיילות גויסו למסלולים: שתיים ל־669 ואחת למטכ"ל. השתיים שנכנסו ל־669 נשרו מהמסלול, ואין פרטים פומביים על מצבה של הלוחמת שגויסה לסיירת מטכ"ל. בשלב זה לא ידוע על המשך הפיילוט ועל צירוף מלש"ביות נוספות ליחידות אלה.

פיילוט נוסף שצפוי להיפתח לנשים לוחמות במסגרת גיוס 2025 הוא ביחידה 504 – היחידה האחראית לגיוס סוכנים בשטח אויב ולחקירת שבויים, הן בשטח מבצעי והן במתקנים צה"ליים

בצה"ל מדגישים כי בתחילת הדרך עמדו כלל הלוחמות בגיבושים ובדרישות המסלול הקרבי, תוך שימוש בסרגל מאמצים מותאם לנתוני הפתיחה הפיזיים שלהן.

פיילוט נוסף שמתקיים בימים אלה בצה"ל עוסק בשילוב נשים ביחידת הניוד של חיל הרגלים. מחלקות ניוד קיימות כיום בכל גדוד חי"ר, והן כוללות לרוב לוחמי חי"ר רגילים העוברים הכשרות נוספות בנהיגה מבצעית על האמרים ו/או טרקטורונים.

סוף טירונות בחיל הגנת הגבולות, מחנה סיירים (צילום: דובר צה"ל)

משימת הניוד העיקרית היא העברת אספקה כבדה לכוחות הפועלים בשטח אויב – מים, מזון, תחמושת, מרגמות, טילים ועוד. תפקידים נוספים כוללים פינוי פצועים תחת אש, או ביצוע משימות ניוד של ציוד בין מפקדי פלוגות (מ"פים) או בין מ"פים למפקדי גדודים (מג"דים), גם תחת אש.

הפיילוט הנ"ל החל לאחרונה וכולל כ־30 לוחמות שהתגייסו כמחלקה מגובשת. הן נמצאות כיום באימון מתקדם בבסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, במחנה איתן הסמוך לקיבוץ שומריה.

שיעור הנשים בגדודים המעורבים עומד על כ־60%, והלוחמים והלוחמות צומחים יחד מרגע הגיוס, דרך שלבי ההכשרה ועד להצבה בגבולות. במהלך מלחמת 7 באוקטובר השתתפו הגדודים בלחימה בתוך רצועת עזה

לדברי רס"ן ברבי, מסלול ההכשרה שלהן זהה לחלוטין לזה של הלוחמים. בצה"ל הוחלט לגבש את החיילות כמחלקה נפרדת מגדרית בתוך הבא"ח (בסיס האימונים החטיבתי), ולא לשלב אותן במחלקות המעורבות עם לוחמים.

פיילוט נוסף שצפוי להיפתח לנשים לוחמות במסגרת גיוס 2025 הוא ביחידה 504 – היחידה האחראית לגיוס סוכנים בשטח אויב ולחקירת שבויים, הן בשטח מבצעי והן במתקנים צה"ליים. יחידה 504 משתייכת לאגף המודיעין של צה"ל, שהוא החיל שבו משרת מספר הנשים הגבוה ביותר בתפקידי מודיעין כלליים.

לוחמת עוקץ (צילום: דובר צה"ל)

בצה"ל קיים שירות קרבי משותף לנשים ולגברים זה כ־20 שנה במסגרת הגדודים המעורבים, המוגדרים כ"חי"ר קל". מדובר בארבעה גדודים בחיל הגנת הגבולות: קרקל, ברדלס, לביאי הירדן ואריות הירדן.

הגדודים אמורים לעסוק באבטחת גבולות השלום של ישראל עם מצרים וירדן, אך עוד לפני פרוץ המלחמה הועברו חלק מהם למשימות ביטחון שוטף בגדה המערבית – מה שסייע לשחרר את חטיבות החי"ר הגדולות למשימות אחרות. לאחרונה הוכרז על הקמת גדוד מעורב חמישי – גדוד "פנתר".

אף שלוחמות השריון עברו כבר שורת פיילוטים והתנסויות – ואף הוכיחו את עצמן בלחימה – בצה"ל עדיין מהססים לשלב אותן בשריון מתמרן או לפתוח בפניהן את חיל השריון באופן מלא

שיעור הנשים בגדודים המעורבים עומד על כ־60%, והלוחמים והלוחמות צומחים יחד מרגע הגיוס, דרך שלבי ההכשרה ועד להצבה בגבולות. במהלך מלחמת 7 באוקטובר השתתפו הגדודים המעורבים בלחימה בתוך רצועת עזה.

במקביל, בחיל הגנת הגבולות פועלת גם פלוגת טנקיסטיות, שזכתה לפרסום על חלקה בקרב באזור כרם שלום. אף שלוחמות השריון עברו כבר שורת פיילוטים והתנסויות – ואף הוכיחו את עצמן בלחימה – בצה"ל עדיין מהססים לשלב אותן בשריון מתמרן או לפתוח בפניהן את חיל השריון באופן מלא. ברבי ציינה כי צה"ל נערך לשלב נשים בשריון מתמרן בשנה הקרובה, אך לא פירטה מעבר לכך.

ח"כ שרון ניר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהלך הדיון בוועדה העירה ח"כ תא"ל (במילואים) שרון ניר מישראל ביתנו, ששימשה בעבר כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר: "למה צריך עוד פיילוט? הן הוכיחו את עצמן בגבורה ב־7 באוקטובר, הן סיפור הצלחה מהדהד בכל מקום – ואתם כל הזמן אומרים שחסרים חיילים בצה"ל. ההבחנה בין שריון מתמרן לשריון לא מתמרן היא מלאכותית ולא נחוצה".

גם ח"כ מרב מיכאלי מהדמוקרטים התייחסה בדיון לשיטת הפיילוטים של צה"ל, והאשימה את הצבא כי הוא משתמש בה ככלי לעיכוב שילובן של נשים בתפקידי לחימה. "אני לא רואה שאוכלוסיות אחרות עומדות לפיקוח תחת כל מיני פיילוטים למיניהם", אמרה. "תנו להן להתמיין לפי מדיניות 'האדם הנכון לתפקיד הנכון' ותחדלו מכל הפיילוטים האלה כבר".

אחד הנושאים שנדונו בדיון היה החלטת צה"ל לאפשר ליותר חיילות דתיות להשתלב בתפקידי לחימה במסגרת "מחלקות מגדריות", בדומה לאפשרות הניתנת לגברים דתיים שלא מעוניינים לשרת לצד נשים לוחמות

אחד הנושאים המעניינים שנדונו בדיון היה החלטת צה"ל לאפשר ליותר חיילות דתיות להשתלב בתפקידי לחימה במסגרת "מחלקות מגדריות", בדומה לאפשרות הניתנת לגברים דתיים שלא מעוניינים לשרת לצד נשים לוחמות. כך למשל, צה"ל צפוי לפתוח בקרוב מחלקה מגדרית במערך האיסוף הקרבי – ככל הנראה בגדוד "איתם" – וכן מחלקה נוספת בסוללות "כיפת ברזל".

גם בנושא זה הביעה מיכאלי הסתייגות. לדבריה, הגישה של צה"ל – הכוללת חלוקה פנימית לכיתות ומחלקות מגדריות או ייעוד מסגרות לחרדים בלבד – היא גישה מסוכנת שעלולה לפגוע ביעדים המבצעיים של הצבא.

יו"ר העבודה מרב מיכאלי בוועדת החוקה של הכנסת, 20 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"החלוקה לכיתות לפי מגדר או מין לא נובעת מצרכים מבצעיים אלא מסיבות פוליטיות", אמרה. "תיארתם פה תופעה של חיילים דתיים (בני ישיבות) שלא רוצים להגיע לתותחנים כי הם נדרשים לשרת לצד לוחמות. זו גישה מסוכנת לצה"ל. החשש הגדול הוא שההפרדה המגדרית תתרחב, ובסופו של דבר זה יפגע בצה"ל – ויפגע בנשים".

מקום נוסף בצה"ל שבו נרשמה עלייה משמעותית במספר הנשים המשרתות בתפקידים קרביים הוא בהכשרות לפרמדיקיות קרביות, וכן בגדודי חטיבת החילוץ וההדרכה – שם צפוי להיפתח בקרוב גדוד קרבי חמישי. לוחמות החילוץ מבצעות משימות ביטחון שוטף בגבולות ובגדה המערבית, למעט במקרים שבהם הגדודים מוקפצים למשימות חילוץ.

במהלך הדיון אמר ראש מדרשת לינדנבאום, הרב אהד טהרלב, כי בעקבות עליית הצרכים הרוחניים של נשים דתיות לוחמות, הגיעה העת לאפשר גם לנשים לכהן כרבניות בצה"ל

רס"ן ברבי נשאלה על שיעור הנשירה של לוחמות מהמסלולים הקרביים, וציינה כי בחיל הגנת הגבולות שיעור הנשירה בקרב נשים עומד על 15%, לעומת 14% בקרב גברים. "אין הבדל גדול בין המגדרים", אמרה, "והמספרים של עזיבת תפקידי לחימה דומים בכלל המסגרות".

אם יש נתון המעיד על הצמיחה במספר הנשים המשרתות בתפקידים משמעותיים בצה"ל, הרי זה שיעור הנשים במערך המילואים. במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 עמד שיעור הנשים ששירתו במילואים על 3% בלבד. במבצע "צוק איתן" בשנת 2014 עלה השיעור ל־8%, ובמלחמת 7 באוקטובר 2023 זינק שיעור הנשים במילואים ל־20%.

הרב אהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום, בכנסת, 7 במאי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

במהלך הדיון סיפר ראש מדרשת לינדנבאום, הרב אהד טהרלב, על המסגרות הדתיות שהוא מוביל להכשרת צעירות דתיות לקראת שירות בצה"ל. במשך שנים פעל להעלות את שיעור המתגייסות הדתיות, והגיע לכך שכ־30% מהן מתגייסות (בעוד היתר משרתות בשירות לאומי).

עם זאת, עד 7 באוקטובר הוא התנגד באופן אישי לשילובן של נשים דתיות בשירות קרבי. "כל חיי עסקתי בהקמת מסלולים לעידוד נשים להתגייס לצה"ל, אבל התנגדתי לכך שהן יהיו קרביות", אמר. "במלחמה הופתעתי מכמות הפניות שהגיעה אליי לאפשר להן להיות קרביות והבנתי שהרגע הזה הגיע. כיום יש לי שבע תלמידות במסלול באיסוף קרבי".

כיום מכהנות בפורום מטכ"ל שתי אלופות בלבד – משפטניות. "עד שלא תשבנה נשים בפורום מטכ"ל – נשים שצמחו מהמערך הלוחם והמבצעי – לא נוכל לומר שהתקדמנו"

עוד סיפר כי בעקבות עליית הצרכים הרוחניים של נשים דתיות לוחמות, הוא סבור שהגיעה העת לאפשר גם לנשים לכהן כרבניות בצה"ל. "המציאות ברבנות הצבאית כיום לא מאפשרת לנשים להיות רבניות על מדים – זו טעות", אמר.

בדיון השתתפה גם מנכ"לית פורום דבורה, עפרה אש, שציינה כי עדיין קיים פער בפיתוח נשים לתפקידי פיקוד בכיר בצה"ל. "עד שלא תשבנה נשים בפורום מטכ"ל – נשים שצמחו מהמערך הלוחם והמבצעי – לא נוכל לומר שהתקדמנו", אמרה. כיום מכהנות בפורום מטכ"ל שתי אלופות בלבד – משפטניות.

חיילת מיחידת עוקץ וכלב בפעילות ברצועת עזה, 26 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

הנשים הלוחמות כבר לא בשוליים

כאמור, למוחרת – ביום חמישי, 8 במאי – התקיים דיון המשך בוועדת החוץ והביטחון. בפתח דבריו, אמר תת־אלוף טייב אמירה מהותית בנוגע לשירות הקרבי של נשים בצה"ל: "האפקטיביות של שירות נשים ביחידות קרביות היא יוצאת מן הכלל, וזה עוד מלפני המלחמה.

"הנוכחות של הנשים אפשרה אימונים ותעסוקה מבצעית זה לצד זה, וכל הקמה של גדוד סדיר מעורב – נשים וגברים – מהווה פוטנציאל אדיר להפחתת התלות במערך המילואים". לדבריו, השירות הקרבי של נשים הוא לא רק תגובת־נגד לשירות הגברים, אלא אפקטיבי מבצעית כשלעצמו. "השירות הקרבי של נשים הוא אינטרס מבצעי הכרחי, ואנו צריכים  נשים בכמה שיותר מערכים".

טייב הסביר כי גדוד סדיר אחד – לדוגמה, גדוד מעורב בחיל הגנת הגבולות – שקול לפעילות של כשבעה גדודי מילואים

טייב הסביר כי גדוד סדיר אחד – לדוגמה, גדוד מעורב בחיל הגנת הגבולות או בחטיבת החילוץ וההדרכה – שקול לפעילות של כשבעה גדודי מילואים. לדבריו, ברמה הצה"לית הכללית, 90% מהמקצועות בצה"ל פתוחים כיום בפני נשים (כפי שצוין לעיל, במערך הקרבי מדובר על 58%).

עוד נתון שחשף טייב נוגע לזהותן הדתית של המועמדות לשירות ביטחוני (מלש"ביות): 37% מהן מצהירות על עצמן כדתיות – חרדיות או דתיות לאומיות. כמו כן, 25% מהמתגייסות משובצות למסלולים שבהם חובת השירות עומדת על 32 חודשים, בדומה לגברים.

נערות ישראליות (תלמידות י"ב) במהלך אימון ב"מלכת הארץ" – מיזם הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, הפועל במרכז הארץ ומיועד לבנות בלבד, 8 באוקטובר 2024 (צילום: מרים אסלטר/פלאש90)

במהלך הדיון שאל ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית כיצד ייתכן שהקפיצה בשיעור גיוס הנשים למערך הלוחם, ובפרט של נשים דתיות, התרחשה באופן אורגני – מבלי שצה"ל נקט מהלכים מיוחדים. זאת, בשעה שצה"ל משקיע מאמצים לוגיסטיים וכספיים משמעותיים בניסיון לגייס חרדים – ללא הצלחה דומה.

חברות הכנסת ניר, מיכאלי ואפרת רייטן ניסו להשיבו לרוטמן: במקרה של גיוס נשים, צה"ל אכן לא ניהל מערך עידוד מיוחד – הדרישה לשירות משמעותי הגיעה מלמטה, מהשטח. לדבריהן, המוטיבציה בקרב הנשים נולדה מהצפייה באחים ובחברים מתגייסים, ומהרצון לקחת חלק שווה. להפך – במקרים רבים, הסביבה המשפחתית דווקא לא עודדה נשים לבחור בשירות קרבי.