הצעה לקיצור הכשרת הפסיכולוגים היישומיים מעוררת סערה וטענות למחטף ולפוליטיזציה של התחום. שורה ארוכה של גופים דורשים ממשרד הבריאות לעצור את המהלך, שלטענתם נעשה ללא עבודת מטה סדורה, ולבחון אותו ביסודיות לפני קביעת עובדות שישנו את ההכשרה באופן בלתי הפיך וישליכו גם על מוסדות הלימוד באקדמיה.

ערב התפטרותו מתפקיד שר הבריאות בסוף החודש שעבר, אוריאל בוסו פרסם להערות הציבור את טיוטת תקנות הפסיכולוגים, כשהמועד האחרון לתגובות עליה חל ביום רביעי האחרון. התקנות מניחות תשתית שתאפשר תוכנית לתואר שני ישיר ותקצר את הכשרת הפסיכולוגים בשנתיים עד שלוש. במצב הקיים, אפשר להתחיל התמחות לאחר סיום החובות לתואר מוסמך, למעט עבודת הגמר.

לפי ההצעה החדשה, הלומדים לתואר שני יוכלו להתחיל התמחות כבר לאחר סיום הפרקטיקום (התנסות מעשית תוך התערבות טיפולית מינימלית) והשלמת חובות הלימודים שהוגדרו בידי המנהל כדרישות הסף להתמחות. המטרה, כך צוין עוד, היא "להגדיל את מספר המתמחים ולהרחיב את השירות הניתן".

"תהליך ההכשרה חייב להיות בפיקוח ועדות מקצועיות ולא מושפע מאינטרסים פוליטיים. אני מאמינה שקיצור תהליך ההכשרה יפגע מהותית באיכות הטיפול, מה שיוביל לפגיעה משמעותית בבריאות הנפש של כולנו"

על פניו, נראה שמדובר בשינוי מבורך שירחיב את מעגל המשתתפים בתחום, שמאז הקורונה – וביתר שאת מאז המלחמה – עבר מירכתי המענים הבריאותיים לקדמת הבמה. את הצורך האקוטי הזה מבינים היום במשרד הבריאות, ולכן השר הזדרז לקדם את השינוי רגע לפני שעזב את לשכתו. התקנה הציתה מהומה שלא ציפו לה במשרד הבריאות, ולא פחות מ־600 תגובות פורסמו באתר החקיקה.

"תהליך ההכשרה חייב להיות בפיקוח ועדות מקצועיות ולא מושפע מאינטרסים פוליטיים. אני מאמינה שקיצור תהליך ההכשרה יפגע מהותית באיכות הטיפול, מה שיוביל לפגיעה משמעותית בבריאות הנפש של כולנו. תעצרו את המהלך הזה", כתבה אחת המגיבות בעילום שם.

שר הבריאות לשעבר אוריאל בוסו (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

ברשתות החברתיות ובקבוצות פנימיות, המתנגדים מתריעים מפני מהלך "מסוכן" שמוציא את הסמכות לקביעת זכאות להתמחות מידי אנשי המקצוע ומעבירה להגדרה האמורפית של "מנהל" שימונה על ידי השר. כדי לשנות את המצב הקיים, שבו ועדות מקצועיות קובעות סטנדרטים להכשרה, "מבקשים לעקוף אותן ולהפוך את המקצוע למפוקח פוליטית – וזאת רק ההתחלה".

מסלול הכשרה מפרך

הם קוראים לציבור כולו להצטרף למחאה נגד מה שהם רואים כפגיעה בהכשרת המטפלים ובשירות למטופלים. מעבר לעניין עצמו, הם קובלים על חוסר תקינות ההליך, ובדומה לאווירה הרעילה סביב המהפכה המשפטית, מאשימים את מקדמי התוכנית בכך שהם מנסים להשליט את רצונם על כלל הציבור תוך גרימת "סכנה לבריאות הנפש של כולנו".

המתנגדים למהלך מאשימים את מקדמי התוכנית בכך שהם מנסים להשליט את רצונם על כלל הציבור תוך גרימת "סכנה לבריאות הנפש של כולנו"

שלל גופים פרסמו ניירות עמדה מפורטים הקוראים למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וליועצת המשפטית של המשרד דנה נויפלד, לעצור את השינוי: הוועדה לפסיכולוגיה חינוכית, הוועדה לפסיכולוגיה קלינית, התנועה לפסיכולוגיה ציבורית, ראשי מחלקות לפסיכולוגיה מכל מוסדות האקדמיה בארץ, האיגוד לפסיכותרפיה, האגודה לפסיכולוגיה קלינית וכן הסתדרות הפסיכולוגים.

ההיגיון של מקדמי התוכנית קשור בכך שבמציאות הקיימת, ההכשרה היא דרך חתחתים מפרכת: הסטודנטית צריכה להתקבל וללמוד תואר ראשון, להתנדב במחקר ובשדה כדי לקבל המלצות, ולהיאבק על כל נקודה כדי לסיים את התואר בציונים גבוהים. לאחר מכן עליה לעבור מבחן מתאם, הנערך פעם בשנה.

הפגנת הפסיכולוגים מול משרד הבריאות במחאה על הפחתת תקציב ההתמחויות. 6 בספטמבר 2016. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם תעבור אותו, היא תוכל להגיש מועמדות לאחת משש ההתמחויות היישומיות – ובראשן הקלינית הפופולרית, או החינוכית, השיקומית, הרפואית, ההתפתחותית והתעסוקתית. בכל שנה מגישות כ־2,100 מועמדות, ומתוכן מתקבלות כ־800. יש מעט מדי מקומות זמינים להתמחות, שנמשכת שנתיים במשרה מלאה, ובפועל רוב המתמחות משלימות אותה בארבע שנים בחצי משרה.

כדי לסיים בהצלחה מסלול שאורכו כעשור וחצי, נדרש גב כלכלי, רגשי ומשפחתי רחב – החל מעזרה בבייביסיטר לילדים, ועד למימון אפשרי של טיפול פסיכולוגי למתמחות עצמן. יתרה מכך, המתמחות מצויות בשנים קריטיות של פריון ביולוגי ותעסוקתי, וככל שהן מתחילות מאוחר יותר, כך קטנה הצבירה לפנסיה, פוחת הסיכוי להתקדם לתפקידים ניהוליים ולהמשיך ללימודי תואר שלישי.

בלוך הביאה את התוכנית לדיון במועצת הפסיכולוגים לפני כשלושה חודשים, ורתמה לצורך כך את השר, שפרסם את שינוי התקנות. אלא שוועדה מקצועית שכבר בוחנת את הנושא עדיין לא הניחה את המלצותיה

מי שיזמו את התוכנית לתואר שני ישיר הם אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, ופרופסור יונתן הפרט מהאוניברסיטה העברית. הם מקווים לקצר את המסלול באופן הבא: המועמדים יעברו מיונים למסלול הישיר כבר במהלך התואר הראשון, בידיעה שמדובר בחמש שנות לימודים, ובשנה הרביעית יתחילו התמחות בשכר.

בלוך הביאה את התוכנית לדיון במועצת הפסיכולוגים לפני כשלושה חודשים, ורתמה לצורך כך את השר, שפרסם את שינוי התקנות. אלא שוועדה מקצועית שכבר בוחנת את הנושא עדיין לא הניחה את המלצותיה.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מעבר להתנגדות לעניין המהותי, באקדמיה חוששים שאם כיום סטודנטים נרשמים לתואר בתחום מבלי לדעת אם יתקבלו לתואר שני ולהתמחות, הרי שבמצב החדש חלקם יעדיפו לוותר אם יידעו מראש שנגוז החלום לשבת על כיסא המטפלת הקלינית למשך 50 דקות – או פחות מכך במקרה של הלקאניאניות – או להתמחות באחד התחומים האחרים.

אם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והאוניברסיטאות יגיעו לפשרה בנוגע לתוכנית החדשה, בלוך צפויה להביא אותה לאישור מחודש במועצת הפסיכולוגים ולהמליץ לשר הבריאות או לממלא מקומו לתקן את התקנות בהתאם לפתרון שיושג.

"יש באתר מאות הסתייגויות. אלה פסיכולוגים, כן? לא אנשים מאוד אקטיביים, ונדיר שכולם קמים יחד ואומרים: 'זה לא מקצועי'. זה חייב להתנהל משיקולים מקצועיים"

תיקון אחד שמסתמן הוא בסעיף שמעביר סמכות לזכאות להתמחות ל"מנהל", ולהוסיף הבהרה שהחובות האקדמיות יהיו זהות ללימודי הליבה כיום. לא בטוח שזה ירצה את המתנגדים.

בלי להתייעץ עם גורמי המקצוע

"זה עוד מקרה אחד מני רבים שבו הפקידות עושה מהלך מבלי להתייעץ עם גורמי המקצוע ונגד דעתם", אומרת ד"ר ירדן מנדלסון, מהאגודה הישראלית לפסיכולוגיה קלינית. "אני לא זוכרת אירוע שגרף כזו הסכמה בשטח וגם באקדמיה. כל ראשי החוגים מתנגדים, הוועדה הקלינית כתבה מכתב נוקב, התנועה לפסיכולוגיה ציבורית – אנחנו הובלנו מהלך בשטח.

ירדן מנדלסון (צילום: באדיבות המצולמת)

"יש באתר מאות הסתייגויות – אלה פסיכולוגים, כן? לא אנשים מאוד אקטיביים, ונדיר שכולם קמים יחד ואומרים: 'זה לא מקצועי'. אי אפשר להשאיר את זה לגחמות של אדם אחד, זה חייב להתנהל משיקולים מקצועיים", הוסיפה.

גם היא סבורה שמדובר במחטף, וכי במקום ועדות מקצועיות שאמונות על קביעת הזכאות להתמחות ומשך הזמן שלה, "מעכשיו 'מנהל' יקבע את זה – מישהו שהשר בוחר. כיום הכוונה לפסיכולוג הארצי, מחר זה יכול להיות לא פסיכולוג, פשוט מישהו שממונה על ידי השר. הכיוון מאוד ברור: כיום עושים פרקטיקום וחובות לתואר השני, ורק אחרי שמסיימים הוועדה המקצועית מאפשרת להתחיל התמחות.

"יש בנצ'מרק אחיד ואז מתחילים. הם אומרים: 'נשנה הכול, בזמן הלימודים יוכלו להתחיל'. לכאורה זה חיובי – קיצרנו הכשרה, איזה יופי. מוכרים את זה באמצעות הכנסת פסיכולוגים למערכת. אבל זה לא יכניס יותר אלא יקטין את מספרם, כי היום יש גם פרקטיקנים וגם מתמחים, ולאחר המהלך יהיו פחות".

"לא יושבים על זה כמו שצריך, מועצת הפסיכולוגים לא קיבלה טיוטות לידיים שלה, יו"ר המועצה לא קיבלה אישור לעשות את זה. 'אמרתי למועצה' זה לא מספיק"

היא סבורה שיש שינויים שהמערכת צריכה, אבל "ממש לא זה. למשל, יש התמחויות חסרות כי אין מספיק מגמות לימוד. כל שנה מכשירים רק כ־30 רפואיים. קליניים יש כמו מים, וכל התוכנית לא פותרת את הבעיה הזו. אנשים לא יכולים לעבור בין מסלולים כי משך המעבר ארוך מדי. הבעיה היא לא לקצר את ההתמחות – זה פתרון זול, 'חאפ־לאפ'.

"נכון, בהתחלה מהר־מהר יוציאו פסיכולוגים למערכת, אבל מה אחרי זה? לא שיניתם דבר חוץ מלפגוע בהכשרה. שוב, הבעיה היא שעושה את זה פקיד. לא יושבים על זה כמו שצריך, מועצת הפסיכולוגים לא קיבלה טיוטות לידיים שלה, יו"ר המועצה לא קיבלה אישור לעשות את זה. 'אמרתי למועצה' זה לא מספיק. צריך לקיים דיון, אבל היא החליטה שבא לה – ולכן כל התגובות הכועסות האלה".

אילוסטרציה: פסיכולוגיה להתפתחות הילד (צילום: KatarzynaBialasiewicz/iStock)

כאמור, ייתכן שיהיה שינוי בהכשרה, אך כרגע עוד אין הסכמה על האופן וההיקף. "אין התנגדות עקרונית לעצם השינוי, אבל צריך לבחון אותו לעומק – מה היתרונות והאם יתממשו, ומה הסיכונים ואיך מטפלים בהם", אומר יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר. הוא סבור שיש להמתין להמלצת הוועדה המקצועית לפני שיוצאים לדרך:

"שרי הבריאות והחינוך הקימו ועדה מיוחדת במל"ג שתבחן את הנושא, מתוך רצון שהשינוי יוטמע כבר בשנה האקדמית הקרובה. חלק מהתסכול הוא שהוועדה לא סיימה את עבודתה, ויש הרבה התנגדות מהאקדמיה ומהשטח.

"עוד לא הייתה המלצה סופית של מועצת הפסיכולוגים ואין התייחסות לנגזרות של השינוי ולמנגנונים שיבטיחו שרמת הפסיכולוגים לא תרד – וכבר מבקשים לשנות את תקנות ההתמחות"

"עוד לא הייתה המלצה סופית של מועצת הפסיכולוגים ואין התייחסות לנגזרות של השינוי ולמנגנונים שיבטיחו שרמת הפסיכולוגים לא תרד – וכבר מבקשים לשנות את תקנות ההתמחות ולהתאימן למודל החדש כאילו הוסכם עליו".

"לעצור את הסוסים"

יוזמי התוכנית היו רוצים להשיק אותה כבר בשנת הלימודים הבאה, ואילו יו"ר ההסתדרות הפסיכולוגים מציע תחילה לבצע ניסיון מצומצם: "כדי שהשינוי יקרה, צריך שיהיו מוסדות שבהם מתקיימים כמה מסלולים, ושמי שנכנס יוכל להתמיין למה שהוא רוצה. אבל ברוב האוניברסיטאות יש מגמות קליניות למבוגר או לילד בלבד, ואחרות כמעט לא קיימות.

"המוסד האקדמי היחיד שבו קיימות כל שש ההתמחויות הוא המכללה האקדמית תל אביב־יפו.

יורם שליאר, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים (צילום: אורלי לנדאו)

"הצענו לעשות קודם פיילוט וממנו ללמוד וליישם, ולא ללכת מייד לשינוי רוחבי כי מה שנשנה לא יהיה ניתן להחזיר לאחור. הכוונה לשנות את תקנת ההתמחות בשלב הזה יוצרת משבר וחוסר אמון מול משרד הבריאות. אין התנגדות גורפת לקיצור ההכשרה, ייתכן שצריך שינוי אבל השאלה היא איך. צריך לעצור את הסוסים ולעשות חשיבה מסודרת".

המחסור הוא בשירות הציבורי

לפני כשנתיים היה עימות דומה, כאשר הוכנסו למערכת "תומכי בריאות הנפש" למענים ראשוניים, בניגוד להמלצת הסתדרות הפסיכולוגים שהתריעה מפני כך שמטופלים לא יעברו בזמן לגורמי המקצוע. כעת מקווים המתנגדים כי הפעם יצליחו להשפיע. על פניו, השינוי המוצע אמור להרחיב את מעגל הפסיכולוגים, אך שליאר סבור שזה לא מוכח, וממילא מחטיא את המטרה הנכונה.

"לתת כוח לאדם אחד להחליט אם סטודנט יכול להתחיל התמחות זה שינוי קיצוני. יש הטוענים שמדובר בטעות או בחוסר הבנה של הגורם המשפטי שניסח את התיקון"

"אין מחסור בפסיכולוגים בארץ אלא רק בשירות הציבורי, ואנחנו מקווים שעם שיפור התנאים בעקבות הסכם השכר החדש, יותר יחזרו לשירות. מצד שני, צוואר הבקבוק הוא שחסרים תקנים, מלבד בחינוך ששם אומנם קיימת תקינה אבל היא לא סבירה – פסיכולוג/ית אחד על אלף תלמידים בחינוך הרגיל ועל 300 בחינוך המיוחד – מה שיוצר שחיקה גדולה והרחקה של פסיכולוגים מהמערכת".

במה שנוגע להשלכות על האקדמיה, הוא מציין שאומנם יהיה לסטודנטים מספיק זמן ללמוד את מקצועות הליבה של התחום במסגרת התואר הראשון, אך זה יבוא על חשבון חשיפה להרחבת אופקים במסגרת תואר דו־חוגי, כפי שרוב הפסיכולוגים למדו עד היום.

מעבר לכך, הוא חושש שהם יהיו צעירים מדי ופחות בשלים לראות מטופלים ואף לבחור התמחות, כאשר כיום הדבר מתרחש רק בסוף התואר הראשון.

אילוסטרציה: טיפול פסיכולוגי (צילום: iStock / Elena Kalinicheva)

על כך שמנהל מטעם השר יקבע דרישות להתמחות במקום ועדות מקצועיות, הוא אומר: "יש סכנה שאלה יהיו החלטות מנהליות שלא לפי סטנדרטים. לתת כוח לאדם אחד להחליט אם סטודנט יכול להתחיל התמחות זה שינוי קיצוני. יש הטוענים שמדובר בטעות או בחוסר הבנה של הגורם המשפטי שניסח את התיקון, ויש הסבורים שלא מדובר במהלך תמים. אני נוטה להאמין בהסבר הראשון".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מוביל עבודת מטה מקיפה ומתמשכת לבחינת השינויים הנדרשים בתהליך ההכשרה של פסיכולוגים. במסגרת זו, התקיים הליך שיתוף ציבור לשמיעת עמדות, ונערכו דיונים במועצת הפסיכולוגים, שאליה גם יוחזרו התקנות לדיון נוסף בטרם יבוצע שינוי.

"שינוי תקנות ההתמחות הוא חלק מהמהלך הכולל ויושלם בהתאם לקצב ההתקדמות של התהליך הרחב. נכון לעכשיו, התהליך בעיצומו ואין תאריך יעד לסיום. לעניין 'המנהל' המוסמך בתקנות, הרי שמדובר בפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות ומטרת שינוי זה היא ליצור אחידות בדרישות בין כלל המתמחים".