JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פסיכולוגים נגד קיצור ההכשרה: "מחטף ופוליטיזציה של התחום. סכנה לבריאות הנפש" | זמן ישראל
לשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בירושלים, 16 ביולי 2019 (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)
נעם ריבקין פנטון/פלאש90
לשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בירושלים, 16 ביולי 2019
פסיכולוגים נגד קיצור ההכשרה:

"סכנה לבריאות הנפש"

משרד הבריאות מקדם קיצור של כשלוש שנים בהכשרת פסיכולוגים, במטרה להרחיב את מעגל העוסקים במקצוע ● מאות מגיבים ושלל גופים מקצועיים פרסמו ניירות עמדה נגד המהלך, שוועדה מקצועית טרם הגישה לגביו המלצות ● "מהלך מסוכן שמוציא את הסמכות לקביעת הזכאות להתמחות מידי אנשי המקצוע ומעבירה לפקיד ממונה"

עריכה

הצעה לקיצור הכשרת הפסיכולוגים היישומיים מעוררת סערה וטענות למחטף ולפוליטיזציה של התחום. שורה ארוכה של גופים דורשים ממשרד הבריאות לעצור את המהלך, שלטענתם נעשה ללא עבודת מטה סדורה, ולבחון אותו ביסודיות לפני קביעת עובדות שישנו את ההכשרה באופן בלתי הפיך וישליכו גם על מוסדות הלימוד באקדמיה.

ערב התפטרותו מתפקיד שר הבריאות בסוף החודש שעבר, אוריאל בוסו פרסם להערות הציבור את טיוטת תקנות הפסיכולוגים, כשהמועד האחרון לתגובות עליה חל ביום רביעי האחרון. התקנות מניחות תשתית שתאפשר תוכנית לתואר שני ישיר ותקצר את הכשרת הפסיכולוגים בשנתיים עד שלוש. במצב הקיים, אפשר להתחיל התמחות לאחר סיום החובות לתואר מוסמך, למעט עבודת הגמר.

לפי ההצעה החדשה, הלומדים לתואר שני יוכלו להתחיל התמחות כבר לאחר סיום הפרקטיקום (התנסות מעשית תוך התערבות טיפולית מינימלית) והשלמת חובות הלימודים שהוגדרו בידי המנהל כדרישות הסף להתמחות. המטרה, כך צוין עוד, היא "להגדיל את מספר המתמחים ולהרחיב את השירות הניתן".

"תהליך ההכשרה חייב להיות בפיקוח ועדות מקצועיות ולא מושפע מאינטרסים פוליטיים. אני מאמינה שקיצור תהליך ההכשרה יפגע מהותית באיכות הטיפול, מה שיוביל לפגיעה משמעותית בבריאות הנפש של כולנו"

על פניו, נראה שמדובר בשינוי מבורך שירחיב את מעגל המשתתפים בתחום, שמאז הקורונה – וביתר שאת מאז המלחמה – עבר מירכתי המענים הבריאותיים לקדמת הבמה. את הצורך האקוטי הזה מבינים היום במשרד הבריאות, ולכן השר הזדרז לקדם את השינוי רגע לפני שעזב את לשכתו. התקנה הציתה מהומה שלא ציפו לה במשרד הבריאות, ולא פחות מ־600 תגובות פורסמו באתר החקיקה.

"תהליך ההכשרה חייב להיות בפיקוח ועדות מקצועיות ולא מושפע מאינטרסים פוליטיים. אני מאמינה שקיצור תהליך ההכשרה יפגע מהותית באיכות הטיפול, מה שיוביל לפגיעה משמעותית בבריאות הנפש של כולנו. תעצרו את המהלך הזה", כתבה אחת המגיבות בעילום שם.

שר הבריאות אוריאל בוסו, בדרכו לישיבת ממשלה בירושלים, 10 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
שר הבריאות לשעבר אוריאל בוסו (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

ברשתות החברתיות ובקבוצות פנימיות, המתנגדים מתריעים מפני מהלך "מסוכן" שמוציא את הסמכות לקביעת זכאות להתמחות מידי אנשי המקצוע ומעבירה להגדרה האמורפית של "מנהל" שימונה על ידי השר. כדי לשנות את המצב הקיים, שבו ועדות מקצועיות קובעות סטנדרטים להכשרה, "מבקשים לעקוף אותן ולהפוך את המקצוע למפוקח פוליטית – וזאת רק ההתחלה".

מסלול הכשרה מפרך

הם קוראים לציבור כולו להצטרף למחאה נגד מה שהם רואים כפגיעה בהכשרת המטפלים ובשירות למטופלים. מעבר לעניין עצמו, הם קובלים על חוסר תקינות ההליך, ובדומה לאווירה הרעילה סביב המהפכה המשפטית, מאשימים את מקדמי התוכנית בכך שהם מנסים להשליט את רצונם על כלל הציבור תוך גרימת "סכנה לבריאות הנפש של כולנו".

המתנגדים למהלך מאשימים את מקדמי התוכנית בכך שהם מנסים להשליט את רצונם על כלל הציבור תוך גרימת "סכנה לבריאות הנפש של כולנו"

שלל גופים פרסמו ניירות עמדה מפורטים הקוראים למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וליועצת המשפטית של המשרד דנה נויפלד, לעצור את השינוי: הוועדה לפסיכולוגיה חינוכית, הוועדה לפסיכולוגיה קלינית, התנועה לפסיכולוגיה ציבורית, ראשי מחלקות לפסיכולוגיה מכל מוסדות האקדמיה בארץ, האיגוד לפסיכותרפיה, האגודה לפסיכולוגיה קלינית וכן הסתדרות הפסיכולוגים.

ההיגיון של מקדמי התוכנית קשור בכך שבמציאות הקיימת, ההכשרה היא דרך חתחתים מפרכת: הסטודנטית צריכה להתקבל וללמוד תואר ראשון, להתנדב במחקר ובשדה כדי לקבל המלצות, ולהיאבק על כל נקודה כדי לסיים את התואר בציונים גבוהים. לאחר מכן עליה לעבור מבחן מתאם, הנערך פעם בשנה.

הפגנת הפסיכולוגים מול משרד הבריאות במחאה על הפחתת תקציב ההתמחויות. 6 בספטמבר 2016. (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
הפגנת הפסיכולוגים מול משרד הבריאות במחאה על הפחתת תקציב ההתמחויות. 6 בספטמבר 2016. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם תעבור אותו, היא תוכל להגיש מועמדות לאחת משש ההתמחויות היישומיות – ובראשן הקלינית הפופולרית, או החינוכית, השיקומית, הרפואית, ההתפתחותית והתעסוקתית. בכל שנה מגישות כ־2,100 מועמדות, ומתוכן מתקבלות כ־800. יש מעט מדי מקומות זמינים להתמחות, שנמשכת שנתיים במשרה מלאה, ובפועל רוב המתמחות משלימות אותה בארבע שנים בחצי משרה.

כדי לסיים בהצלחה מסלול שאורכו כעשור וחצי, נדרש גב כלכלי, רגשי ומשפחתי רחב – החל מעזרה בבייביסיטר לילדים, ועד למימון אפשרי של טיפול פסיכולוגי למתמחות עצמן. יתרה מכך, המתמחות מצויות בשנים קריטיות של פריון ביולוגי ותעסוקתי, וככל שהן מתחילות מאוחר יותר, כך קטנה הצבירה לפנסיה, פוחת הסיכוי להתקדם לתפקידים ניהוליים ולהמשיך ללימודי תואר שלישי.

בלוך הביאה את התוכנית לדיון במועצת הפסיכולוגים לפני כשלושה חודשים, ורתמה לצורך כך את השר, שפרסם את שינוי התקנות. אלא שוועדה מקצועית שכבר בוחנת את הנושא עדיין לא הניחה את המלצותיה

מי שיזמו את התוכנית לתואר שני ישיר הם אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, ופרופסור יונתן הפרט מהאוניברסיטה העברית. הם מקווים לקצר את המסלול באופן הבא: המועמדים יעברו מיונים למסלול הישיר כבר במהלך התואר הראשון, בידיעה שמדובר בחמש שנות לימודים, ובשנה הרביעית יתחילו התמחות בשכר.

בלוך הביאה את התוכנית לדיון במועצת הפסיכולוגים לפני כשלושה חודשים, ורתמה לצורך כך את השר, שפרסם את שינוי התקנות. אלא שוועדה מקצועית שכבר בוחנת את הנושא עדיין לא הניחה את המלצותיה.

משה בר סימן טוב בטקס לרגל חזרתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מעבר להתנגדות לעניין המהותי, באקדמיה חוששים שאם כיום סטודנטים נרשמים לתואר בתחום מבלי לדעת אם יתקבלו לתואר שני ולהתמחות, הרי שבמצב החדש חלקם יעדיפו לוותר אם יידעו מראש שנגוז החלום לשבת על כיסא המטפלת הקלינית למשך 50 דקות – או פחות מכך במקרה של הלקאניאניות – או להתמחות באחד התחומים האחרים.

אם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והאוניברסיטאות יגיעו לפשרה בנוגע לתוכנית החדשה, בלוך צפויה להביא אותה לאישור מחודש במועצת הפסיכולוגים ולהמליץ לשר הבריאות או לממלא מקומו לתקן את התקנות בהתאם לפתרון שיושג.

"יש באתר מאות הסתייגויות. אלה פסיכולוגים, כן? לא אנשים מאוד אקטיביים, ונדיר שכולם קמים יחד ואומרים: 'זה לא מקצועי'. זה חייב להתנהל משיקולים מקצועיים"

תיקון אחד שמסתמן הוא בסעיף שמעביר סמכות לזכאות להתמחות ל"מנהל", ולהוסיף הבהרה שהחובות האקדמיות יהיו זהות ללימודי הליבה כיום. לא בטוח שזה ירצה את המתנגדים.

בלי להתייעץ עם גורמי המקצוע

"זה עוד מקרה אחד מני רבים שבו הפקידות עושה מהלך מבלי להתייעץ עם גורמי המקצוע ונגד דעתם", אומרת ד"ר ירדן מנדלסון, מהאגודה הישראלית לפסיכולוגיה קלינית. "אני לא זוכרת אירוע שגרף כזו הסכמה בשטח וגם באקדמיה. כל ראשי החוגים מתנגדים, הוועדה הקלינית כתבה מכתב נוקב, התנועה לפסיכולוגיה ציבורית – אנחנו הובלנו מהלך בשטח.

ירדן מנדלסון (צילום: באדיבות המצולמת)
ירדן מנדלסון (צילום: באדיבות המצולמת)

"יש באתר מאות הסתייגויות – אלה פסיכולוגים, כן? לא אנשים מאוד אקטיביים, ונדיר שכולם קמים יחד ואומרים: 'זה לא מקצועי'. אי אפשר להשאיר את זה לגחמות של אדם אחד, זה חייב להתנהל משיקולים מקצועיים", הוסיפה.

גם היא סבורה שמדובר במחטף, וכי במקום ועדות מקצועיות שאמונות על קביעת הזכאות להתמחות ומשך הזמן שלה, "מעכשיו 'מנהל' יקבע את זה – מישהו שהשר בוחר. כיום הכוונה לפסיכולוג הארצי, מחר זה יכול להיות לא פסיכולוג, פשוט מישהו שממונה על ידי השר. הכיוון מאוד ברור: כיום עושים פרקטיקום וחובות לתואר השני, ורק אחרי שמסיימים הוועדה המקצועית מאפשרת להתחיל התמחות.

"יש בנצ'מרק אחיד ואז מתחילים. הם אומרים: 'נשנה הכול, בזמן הלימודים יוכלו להתחיל'. לכאורה זה חיובי – קיצרנו הכשרה, איזה יופי. מוכרים את זה באמצעות הכנסת פסיכולוגים למערכת. אבל זה לא יכניס יותר אלא יקטין את מספרם, כי היום יש גם פרקטיקנים וגם מתמחים, ולאחר המהלך יהיו פחות".

"לא יושבים על זה כמו שצריך, מועצת הפסיכולוגים לא קיבלה טיוטות לידיים שלה, יו"ר המועצה לא קיבלה אישור לעשות את זה. 'אמרתי למועצה' זה לא מספיק"

היא סבורה שיש שינויים שהמערכת צריכה, אבל "ממש לא זה. למשל, יש התמחויות חסרות כי אין מספיק מגמות לימוד. כל שנה מכשירים רק כ־30 רפואיים. קליניים יש כמו מים, וכל התוכנית לא פותרת את הבעיה הזו. אנשים לא יכולים לעבור בין מסלולים כי משך המעבר ארוך מדי. הבעיה היא לא לקצר את ההתמחות – זה פתרון זול, 'חאפ־לאפ'.

"נכון, בהתחלה מהר־מהר יוציאו פסיכולוגים למערכת, אבל מה אחרי זה? לא שיניתם דבר חוץ מלפגוע בהכשרה. שוב, הבעיה היא שעושה את זה פקיד. לא יושבים על זה כמו שצריך, מועצת הפסיכולוגים לא קיבלה טיוטות לידיים שלה, יו"ר המועצה לא קיבלה אישור לעשות את זה. 'אמרתי למועצה' זה לא מספיק. צריך לקיים דיון, אבל היא החליטה שבא לה – ולכן כל התגובות הכועסות האלה".

פסיכולוגיה להתפתחות הילד. אילוסטרציה (צילום: KatarzynaBialasiewicz/iStock)
אילוסטרציה: פסיכולוגיה להתפתחות הילד (צילום: KatarzynaBialasiewicz/iStock)

כאמור, ייתכן שיהיה שינוי בהכשרה, אך כרגע עוד אין הסכמה על האופן וההיקף. "אין התנגדות עקרונית לעצם השינוי, אבל צריך לבחון אותו לעומק – מה היתרונות והאם יתממשו, ומה הסיכונים ואיך מטפלים בהם", אומר יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר. הוא סבור שיש להמתין להמלצת הוועדה המקצועית לפני שיוצאים לדרך:

"שרי הבריאות והחינוך הקימו ועדה מיוחדת במל"ג שתבחן את הנושא, מתוך רצון שהשינוי יוטמע כבר בשנה האקדמית הקרובה. חלק מהתסכול הוא שהוועדה לא סיימה את עבודתה, ויש הרבה התנגדות מהאקדמיה ומהשטח.

"עוד לא הייתה המלצה סופית של מועצת הפסיכולוגים ואין התייחסות לנגזרות של השינוי ולמנגנונים שיבטיחו שרמת הפסיכולוגים לא תרד – וכבר מבקשים לשנות את תקנות ההתמחות"

"עוד לא הייתה המלצה סופית של מועצת הפסיכולוגים ואין התייחסות לנגזרות של השינוי ולמנגנונים שיבטיחו שרמת הפסיכולוגים לא תרד – וכבר מבקשים לשנות את תקנות ההתמחות ולהתאימן למודל החדש כאילו הוסכם עליו".

"לעצור את הסוסים"

יוזמי התוכנית היו רוצים להשיק אותה כבר בשנת הלימודים הבאה, ואילו יו"ר ההסתדרות הפסיכולוגים מציע תחילה לבצע ניסיון מצומצם: "כדי שהשינוי יקרה, צריך שיהיו מוסדות שבהם מתקיימים כמה מסלולים, ושמי שנכנס יוכל להתמיין למה שהוא רוצה. אבל ברוב האוניברסיטאות יש מגמות קליניות למבוגר או לילד בלבד, ואחרות כמעט לא קיימות.

"המוסד האקדמי היחיד שבו קיימות כל שש ההתמחויות הוא המכללה האקדמית תל אביב־יפו.

יורם שליאור (צילום: אורלי לנדאו)
יורם שליאר, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים (צילום: אורלי לנדאו)

"הצענו לעשות קודם פיילוט וממנו ללמוד וליישם, ולא ללכת מייד לשינוי רוחבי כי מה שנשנה לא יהיה ניתן להחזיר לאחור. הכוונה לשנות את תקנת ההתמחות בשלב הזה יוצרת משבר וחוסר אמון מול משרד הבריאות. אין התנגדות גורפת לקיצור ההכשרה, ייתכן שצריך שינוי אבל השאלה היא איך. צריך לעצור את הסוסים ולעשות חשיבה מסודרת".

המחסור הוא בשירות הציבורי

לפני כשנתיים היה עימות דומה, כאשר הוכנסו למערכת "תומכי בריאות הנפש" למענים ראשוניים, בניגוד להמלצת הסתדרות הפסיכולוגים שהתריעה מפני כך שמטופלים לא יעברו בזמן לגורמי המקצוע. כעת מקווים המתנגדים כי הפעם יצליחו להשפיע. על פניו, השינוי המוצע אמור להרחיב את מעגל הפסיכולוגים, אך שליאר סבור שזה לא מוכח, וממילא מחטיא את המטרה הנכונה.

"לתת כוח לאדם אחד להחליט אם סטודנט יכול להתחיל התמחות זה שינוי קיצוני. יש הטוענים שמדובר בטעות או בחוסר הבנה של הגורם המשפטי שניסח את התיקון"

"אין מחסור בפסיכולוגים בארץ אלא רק בשירות הציבורי, ואנחנו מקווים שעם שיפור התנאים בעקבות הסכם השכר החדש, יותר יחזרו לשירות. מצד שני, צוואר הבקבוק הוא שחסרים תקנים, מלבד בחינוך ששם אומנם קיימת תקינה אבל היא לא סבירה – פסיכולוג/ית אחד על אלף תלמידים בחינוך הרגיל ועל 300 בחינוך המיוחד – מה שיוצר שחיקה גדולה והרחקה של פסיכולוגים מהמערכת".

במה שנוגע להשלכות על האקדמיה, הוא מציין שאומנם יהיה לסטודנטים מספיק זמן ללמוד את מקצועות הליבה של התחום במסגרת התואר הראשון, אך זה יבוא על חשבון חשיפה להרחבת אופקים במסגרת תואר דו־חוגי, כפי שרוב הפסיכולוגים למדו עד היום.

מעבר לכך, הוא חושש שהם יהיו צעירים מדי ופחות בשלים לראות מטופלים ואף לבחור התמחות, כאשר כיום הדבר מתרחש רק בסוף התואר הראשון.

טיפול פסיכולוגי, אילוסטרציה (צילום: iStock / Elena Kalinicheva)
אילוסטרציה: טיפול פסיכולוגי (צילום: iStock / Elena Kalinicheva)

על כך שמנהל מטעם השר יקבע דרישות להתמחות במקום ועדות מקצועיות, הוא אומר: "יש סכנה שאלה יהיו החלטות מנהליות שלא לפי סטנדרטים. לתת כוח לאדם אחד להחליט אם סטודנט יכול להתחיל התמחות זה שינוי קיצוני. יש הטוענים שמדובר בטעות או בחוסר הבנה של הגורם המשפטי שניסח את התיקון, ויש הסבורים שלא מדובר במהלך תמים. אני נוטה להאמין בהסבר הראשון".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מוביל עבודת מטה מקיפה ומתמשכת לבחינת השינויים הנדרשים בתהליך ההכשרה של פסיכולוגים. במסגרת זו, התקיים הליך שיתוף ציבור לשמיעת עמדות, ונערכו דיונים במועצת הפסיכולוגים, שאליה גם יוחזרו התקנות לדיון נוסף בטרם יבוצע שינוי.

"שינוי תקנות ההתמחות הוא חלק מהמהלך הכולל ויושלם בהתאם לקצב ההתקדמות של התהליך הרחב. נכון לעכשיו, התהליך בעיצומו ואין תאריך יעד לסיום. לעניין 'המנהל' המוסמך בתקנות, הרי שמדובר בפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות ומטרת שינוי זה היא ליצור אחידות בדרישות בין כלל המתמחים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הפתרון המתבקש הוא לא פגיעה בפסיכולוגים, אלא הכשרה בחקיקה ראשית של כמעט 10,000 מטפלים באמנויות, שהם קלינאים שווי ערך ועשויים להוביל יחד עם המקצועות האחרים שינוי אדיר במערך הציבורי. כמוב... המשך קריאה

הפתרון המתבקש הוא לא פגיעה בפסיכולוגים, אלא הכשרה בחקיקה ראשית של כמעט 10,000 מטפלים באמנויות, שהם קלינאים שווי ערך ועשויים להוביל יחד עם המקצועות האחרים שינוי אדיר במערך הציבורי.
כמובן שגם כאן יש שיקולים לא ענייניים של עסקים חרדים שמונעים את זה.

לכתבה המלאה עוד 1,723 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: הרמטכ"ל זמיר ביקר באיחוד האמירויות במהלך המלחמה עם איראן

סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון מפגיעת פצמ"ר ● בשל הכישלון באיתור איינהורן: התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת העד שלמה פילבר צפוי להיסגר ● בג"ץ הוציא צו שמקפיא את החלטות הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה ● טראמפ על איראן: "פתרנו הרבה בעיות שאנשים אחרים לא היו מצליחים לפתור"

לכל העדכונים עוד 11 עדכונים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים
אמיר בן-דוד

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

למקרה שפיספסת

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.