במאי אשתקד הגיע ניר חפץ למשרדיו של ראש עיריית כפר סבא רפי סער כדי לדון בשיתוף פעולה כלכלי אפשרי. חפץ – במסגרת פעילותו בתחום התקשורת אחרי המעצר המתוקשר והחתימה על הסכם עד מדינה שחתם במשפט נתניהו – ביקש לרתום את העירייה לפרסם ברשת המקומונים המקוונים שהקים באזור השרון בשנים האחרונות: "שרון אונליין".
לצידו של חפץ השתתף בפגישה גם צחר רותם, בעלים שותף במיזם המקומי, אותו הם מכנים "מקומון היפר לוקאלי". לטענת נוכחים בפגישה הונחה על סדר היום בקשה להתחיל בהתקשרות פרסומית קבועה של העירייה במקומון.
"עד אז היו בסך הכול פרסומים חיוביים עלינו במקומון של חפץ", אומר גורם שנכח בפגישה. "השבנו לניר שנחשוב על זה, נבדוק את האפשרות להשקיע בפרסום, אבל הבהרנו שאנחנו לא מבטיחים דבר".
את תוצאות התהליך שהתרחש אחרי אותה פגישה, ולאורך השנה שחלפה מאז, אפשר למצוא באמצעות מנוע החיפוש של המקומון. סער שב וטוען באוזני מקורביו כי הוא חש "מאוים" מבחינה עיתונאית.
"עד אז היו בסך הכול פרסומים חיוביים עלינו במקומון של חפץ", אומר גורם שנכח בפגישה. "השבנו לניר שנחשוב על זה, נבדוק את האפשרות להשקיע בפרסום, אבל הבהרנו שאנחנו לא מבטיחים דבר"
בקרב משפחתו, עוזריו ועורכי דינו יש קונצנזוס: חפץ יצר זיקה מובהקת בין אי-נכונותה של העירייה לפרסם במקומון שלו, לבין גל "מטורף" לדבריהם של פרסומים שליליים במיוחד, חלקם מרושעים, חלקם אישיים, וחלקם, כך נטען, שקריים ודיבתיים גם מבחינה עובדתית וגם מבחינת הלך הרוח שנילווה אליהם.
"זה מאד פשוט", אומר גורם מקורב לראש העיר, "אחרי הפגישה במאי חפץ ואנשיו החלו לנדנד באופן כמעט יומיומי להנהלת העירייה וללשכה של רפי. הם ממש ישבו לנו על הווריד: 'מה קורה עם תשובה', 'מה קורה עם תשובה'. מכל מיני סיבות, העירייה לא מיהרה לקבל החלטה. היו כנראה אנשים שחשו לא נוח לעבוד מול חפץ.
"אלו היו חודשיים של ניג'וס – ואז, ב-4 ביולי, כנראה ניתן האות: המקומון של חפץ פצח במסע פרסומים תוקפני ולא אתי על רפי ועל העירייה הכולל מסכת השמצות שיטתית כוזבת. ומאז הוא לא חדל לרגע".
חפץ הקים עם שותפים את המקומון בשרון כחלק מתהליך חזרה הדרגתי לעולם העיתונות, אחרי שנים של גלות בעקבות הכישלון של עריכת "מעריב" בבעלות נוחי דנקנר, שקרס בשאון רב לפני כעשור, ובעקבות הסתבכותו הפלילית בתיקי האלפים.
"אלו היו חודשיים של ניג'וס – ואז, ב-4 ביולי, כנראה ניתן האות: המקומון של חפץ פצח במסע פרסומים תוקפני ולא אתי על רפי ועל העירייה הכולל מסכת השמצות שיטתית כוזבת. ומאז הוא לא חדל לרגע"
בעבר שימש חפץ כעורך ראשי של רשת המקומונים של "ידיעות תקשורת" וכעורך המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בטרם דילג ללשכת ראש הממשלה ומונה למנהל מערך ההסברה הלאומי. משם עבר לשרת את דנקנר כיועץ מיוחד ואחר כך חזר ללשכת ראש הממשלה, הפעם כיועץ מיוחד למשפחת נתניהו.
לפני ארבע שנים החל בהקמת מיזמים אינטרנטיים בתחום התקשורת, בהם מקומון תל אביבי ואתר רפואי בשם "מדניוז". את "שרון אונליין" חפץ ושותפיו מפיצים באמצעות קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות והוא מיועד בעיקר לתושבי הרצליה, כפר סבא, רעננה, רמת השרון והסביבה. לאחרונה הצהירה הקבוצה על התרחבות הרשת והקמת מקומון גם באזור השפלה.
הפרסום הראשון נגד ראש עיריית כפר סבא הופיע ב-4 ביולי 2024 וכמו כמעט כל הפרסומים החדשותיים והכתבות במקומון "השרון אונליין" הוא לא היה חתום על ידי כתב אלא על ידי "מערכת השרון אונליין". הידיעה התבססה על פרסום ב"דה מרקר" יום קודם לכן שתיעד את ניסיונות הפיטורים של מהנדסת העיר שסער שמינה – מערכת יחסים עכורה שזכתה לסיקור מוצדק, גם בעיתונות הכלכלית הארצית.
אולם בסיומה של הידיעה ב"השרון אונליין" מפורסמת לראשונה מעין "הערת אזהרה" פובליציסטית, שאין לדעת מי עומד מאחוריה: "רפי סער, מצידו, חייב לציבור בעיר הסבר מלא, שקוף ופומבי לגבי התנהלותו החריגה ולגבי ההסתרה והפעולה במחשכים, כאילו כפר סבא היא עסק פרטי שלו".
האם חפץ עצמו עומד מאחורי העמדה הזאת? כאמור, הכתבות מפורסמות ללא חתימה, אך לחפץ עצמו יש טור קבוע במקומון שנקרא "הערת אזהרה מאת עו"ד ניר חפץ". ומאז החל גל הפרסומים נגד סער, חפץ ארסי במיוחד בטורו כלפי ראש העיר.
"סיפור עצוב על אטימות, יהירות ונהנתנות", כתב חפץ באחד הטורים, שהתבסס על ציטוט מתוך "מכתב שהתקבל במערכת המקומון הדיגיטלי". "מאחורי המכתב המנומס הזה, עומדת לא פחות מאשר התנהלות שערורייתית, אטומה ונהנתנית מצדו של ראש העיר", כתב חפץ.
בטור אחר בדצמבר 2024 תוקף חפץ את סער על "ביטול מרוץ כפר סבא במרץ 2025 לזכרו של לוחם הצנחנים, זיו בלאלי ז"ל, בושה וחרפה דווקא בימים אלה". הכותרת: "רפי סער, תתבייש". בפועל טוענים בעירייה כי המרוץ לא התבטל כלל, ואכן התקיים ב- 22.3 השנה. זה לא הפריע לחפץ לכתוב כי "סער צריך קודם כל להתבייש, אחר כך להתנצל ולבסוף לחזור בו. ויפה שעה אחת קודם".
גם כאשר הסיקור של המקומון נשמע ענייני ובהחלט לגיטימי, ניכר שהשפה בה משתמשים חפץ וחברי המערכת שלו צבעונית ובוטה, במיוחד בכותרות.
בכותרת המשנה של ידיעה על הדחת סער מניהול אספת המורשים של מפעל המים נכתב כי סער "הסתגר בחדרו כמו תינוק שלקחו לו את הצעצוע"; בידיעה על זימון מורה לבירור, סער אויר כמי שמתבוסס בתוך שלולית בוץ ובכותרת המשנה נכתב כי את "הצחוק של סער וסגנו – שמעו עד קלקיליה"; כאשר כמה עשרות הורים הפגינו נגד סער ברחבת העירייה נטען במאמר מערכת כי סער לא ניגש אליהם, שכן "משהו לא טוב עובר עליו. מאוד לא טוב".
במקביל המקומון פצח גם בסדרה של פרסומים נגד אשתו של ראש העיר, מיטל סער, שבבעלותה עסק פרטי. בסביבתו של ראש העיר טוענים כי הפרסומים פגעו בעסקיה
במקביל המקומון פצח גם בסדרה של פרסומים נגד אשתו של ראש העיר, מיטל סער, שבבעלותה עסק פרטי. בסביבתו של ראש העיר טוענים כי הפרסומים פגעו בעסקיה.
בלשכת ראש העיר אומרים כי הם מכינים כעת תביעת לשון הרע על שורה של פרסומים אשר לטענתם ניתן להוכיח כי הם מבוססים על עובדות שקריות או נעשו בזדון, לרבות מספר פרסומים על רעיית ראש העיר, על הטענות להתעמרות במהנדסת העיר, על ביטול המרוץ ועוד.
לטענת גורמים בסביבתו של סער, בחלק לא קטן מהפעמים כלל לא התקבלה מחפץ בקשת תגובה, או שנעשתה פנייה שעות ספורות בלבד לפני הפרסום, מבלי להמתין כלל לקבלתה. הטענה על נתיב בקשות תגובה קלוקל חזרה גם בשיחות עם בכירי עיריות אחרות כמו רעננה, הרצליה ועוד.
בלשכת ראש העיר אומרים כי הם מכינים כעת תביעת לשון הרע על שורה של פרסומים אשר לטענתם ניתן להוכיח כי הם מבוססים על עובדות שקריות או נעשו בזדון, לרבות מספר פרסומים על רעיית ראש העיר
"מילה טובה על פישר – נא לא להתרגל"
בהרצליה, הסיפור היה מעט שונה. מזה כמה חודשים טוענים בכירים בצמרת העירייה כי אפשר להראות איך נתיב הכסף משפיע ישירות על אופי הכתבות, שהופכים מחיוביים לשליליים וחוזר חלילה.
"בתחילת הדרך הסכמנו לפרסם במקומון שלו כמו בכל מקומון באזור", מספר בכיר בעירייה. "היקף הפרסום עמד על אלפי שקלים בודדים במסגרת קמפיינים מקומיים שאנחנו מעלים – כמו קונצרטים בפארק, למשל. כל המקומונים מקבלים את אותו היקף הפרסום ולא הייתה בעיה.
"זה נמשך כמה חודשים והכול היה על מי מנוחות. הסיקור גם היה ענייני בסך הכול. ואז, בסביבות אוקטובר אשתקד, הגיעה בקשה להעלות את מחירי הפרסום בבת אחת, באופן קיצוני. זאת הייתה בקשה מטורפת. היא לא הגיעה ישירות מחפץ אלא מגורם אחר במקומון שהציג עצמו כמנהל המכירות. פתאום נדרשנו לשלם 15,000 שקל בחודש.
"הבנו שזאת שיטה, והבנו שאסור להסכים לדרישה הזאת. אנחנו מוכנים בעירייה לפרסם במקומונים במחירים סבירים, אבל אין שום סיבה שמקומון מסוים יקבל סכומים כל כך גבוהים, מה גם שמדובר בכספי ציבור. אז אמרנו 'לא'. ומרגע שסירבנו התחיל גל בלתי פוסק של כתבות מרושעות, מאד שליליות".
גם הפעם, על כל הכתבות שהתיימרו לסקר "סיפורים חדשותיים" חתם המקומון ללא כתב או גורם המזוהה עם הידיעה, ובמקביל חפץ נתן את חלקו בשורה של מאמרי דעה.
"לפני שנה הדהים (ראש עיריית הרצליה) יריב פישר רבים, כשהדיח בבחירות לראשות העיר הרצליה את משה פדלון", נכתב תחת התיוג "הבלוגר" – ללא חתימה של כתב – בפברואר האחרון.
"מה הוא הספיק לעשות בשנת כהונתו הראשונה? בעיקר להעלות סרטונים של עצמו לרשתות החברתיות, בהם הוא מתפאר בעשייה שולית בחיי עיר… אם לוקחים בחשבון מעשים – ולא דיבורים, שבחים עצמיים, הודעות יח"צ ואינסוף סרטונים אני-ואני-ואני שמעלה פישר לחשבונות האינסטגרם והפייסבוק שלו".
הכתבה, שהייתה מעוטרת בשבחים לראש העיר הקודם משה פדלון ("צנוע, ללא יומרות… מנהיג דגול ובלי רעש וצלצולים. בשקט-בשקט, ללא מערכת יחסי ציבור משומנת…") כללה גם אזהרה: "השנה הבאה קריטית".
גם טורו החתום של "עו"ד ניר חפץ" הנושא את השם "הערת אזהרה" הוקדש מספר פעמים לראש העיר הכושל של הרצליה.
"בשבת קרס מצוק בחוף השרון. זה קרה 3 שבועות אחרי קריסת המצוק בחוף סידנא עלי. ראש העיר הרצליה, יריב פישר, שיגר מהשטח הודעת יח"צ פומפוזית וצילומים עצמיים"
"את האסון הבא בחוף הרצליה לא ימנעו דיבורים כמו חול", כתב בדצמבר אשתקד. "בשבת קרס מצוק בחוף השרון. זה קרה 3 שבועות אחרי קריסת המצוק בחוף סידנא עלי. ראש העיר הרצליה, יריב פישר, שיגר מהשטח הודעת יח"צ פומפוזית וצילומים עצמיים. בפועל הוא מעכב את הפתרון שהציעה המדינה. טור אישי על סכנת נפשות ודיבורים כמו חול".
ב-10 ביוני חטף פישר מהמקומון על "גל נטישות של מנהלי בתי ספר בהרצליה", בעקבות התפטרות של מנהלת בית ספר הנדיב בעיר. המנהלת התפטרה אחרי שמונה שנים בתפקיד – לא בדיוק קדנציה קצרה במיוחד – אבל לטענת המקומון מדובר בשרשרת של התפטרויות מנהלים מאז כניסתו של ראש העיר לתפקיד.
אבל אז משהו משתנה, גם בטון הסיקור וגם ביחס לפישר. החל מאמצע יוני ועד עכשיו אפשר למצוא בעיקר מחמאות לראש העיר הכושל, הצל החיוור כביכול של קודמיו. יתכן שבמקומון השתכנעו שפישר החל לעבוד פתאום כמו שצריך. אבל חלק מהמחמאות נראות מופרזות, ותזמונן מעורר תהיות.
אבל אז משהו משתנה, גם בטון הסיקור וגם ביחס לפישר. החל מאמצע יוני ועד עכשיו אפשר למצוא בעיקר מחמאות לראש העיר הכושל, הצל החיוור כביכול של קודמיו
ב-11 ביוני נכתב בפעם האחרונה על "סרטוני התדמית שמפיץ ראש העירייה". ב-18 יוני מתפרסמת ידיעה עם הכותרת הראשית החריגה: "מילה טובה על פישר (נא לא להתרגל)": "ראש עיריית הרצליה זוכה ללא מעט ביקורת במקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, אבל המבצע המהיר שהוביל להוספת 25 מקלטים שפתוחים 24/7 ברחבי העיר – ראוי לציון", נכתב בה.
יום למחרת מתפרסמת ידיעה מפרגנת על חזרת אלפי ישראלים דרך הים של הרצליה. "עיריית הרצליה, יחד עם הנהלת המרינה, המכס, ביקורת הגבולות והשיטור העירוני והימי פועלים במשותף על מנת להבטיח מעבר חוקי, יעיל ובטוח. בין השאר, יוצב אוהל המתנה עם כסאות לנוחות השבים לארץ".
הידיעה כוללת גם, לראשונה מזה זמן, התייחסות רשמית של ראש העיר: "במציאות שבה המדינה מתקשה להחזיר ישראלים מחו"ל ארצה, עיריית הרצליה מסייעת להביא אותם באמצעות המרינה".
ביולי כבר אפשר להתחיל להתרגל: הפרסומים נראים מתואמים עם העירייה. יש "שירות היסעים חינמי בין השכונות" שעיריית הרצליה תשיק באוגוסט (17 ביולי); יש "תוכנית לדיור בר השגה בעיר" – "תהליך חשוב שמוביל סגן ראש העירייה המכהן כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה" (20 ביולי, למרות שהחלטת ועדת התכנון התקבלה בכלל חודש קודם לכן).
משום מה פעילות שבעבר נחשבה בזבזנית וקרתנית, הפכה כעת למבורכת. רק ביום העצמאות, סוף אפריל האחרון, ביקר המקומון של חפץ בעוצמה רבה ראשי ערים שהזמינו אומנים להופעות.
"משהו טוב עובר על ראשי הערים של הרצליה ורעננה", כותב בסרקזם הבעלים השותף צחר רותם ב-24 באפריל, "מתברר שהם מרגישים שאת יום העצמאות הקרב ובא צריך לחגוג – ובגדול. מה זה בגדול, בענק! לא לציין, לא לחגוג בצניעות. לחגוג עם הפקה גרנדיוזית. עם אומנים מובילים עם תקציב ענק ועם הגברה ואבטחה שיעלו הון על חשבון משלמי המיסים – והכל, בזמן ש-59 אחינו עדיין בשבי הארור של חמאס". הכותרת: "עצמאות מביכה".
"משהו טוב עובר על ראשי הערים של הרצליה ורעננה", כותב בסרקזם הבעלים השותף צחר רותם ב-24 באפריל, "מתברר שהם מרגישים שאת יום העצמאות הקרב ובא צריך לחגוג – ובגדול. מה זה בגדול, בענק!"
עברו אך שלושה חודשים, "אחינו" עדיין בשבי החמאס, אבל עכשיו מצעד האומנים הקיצי של עיריית הרצליה הופך לצל"ש: "איתי לוי, התקווה 6 ויסמין מועלם בהרצליה", מכריז המקומון בכותרת. ובכותרת המשנה מפרגן לראש העיר שמצהיר: "אחרי אירועים ביטחוניים צריך אוויר לנשימה".
"מה שקרה מאחורי הקלעים זה שביוני, סביב המלחמה עם איראן, היו גישושים לסולחה", אומר גורם בעירייה. "במשך חודשים ארוכים לא ענינו לבקשות תגובה שלהם, היה נתק מוחלט, שזה די קיצוני בשבילנו. פשוט הבנו שמה שלא נעשה, נחטוף. ואז היו מגעים להפסקת אש". בעיריית הרצליה מאמינים שההודנה הזו לא תחזיק מעמד.
מכוון, מקרי או ענייני בהתאם להתפתחויות בשטח – בדיקת זמן ישראל מראה אמנם על מגמה של שינוי, אך זו אינה חד-משמעית.
בחודש האחרון מצאנו באתר המקומון כ-60 ידיעות על הרצליה שאפשר לכנות "חיוביות" או "ענייניות" ללא ביקורת על העירייה, מאמר אחד אישי ושלילי מאת חפץ מהימים האחרונים ("יריב פישר, חובב תשבחות-עצמיות סדרתי איפשהו בטווח שבין נרקיסיזם לילדותיות"; "האפרורי-הנצחי"; "הילד הכי מוחצן בגן"; "התינוק יריב" וכו') וארבע כתבות בעלות אופי ביקורתי על העירייה – אך כאלה שמוצגות באופן ענייני עם תגובת העירייה במקום בולט.
בחודש אחר – מאמצע מאי עד אמצע יוני, תקופה שבה לטענת בכירים בעירייה היחסים היו מתוחים, עדיין על רקע הסירוב לכאורה לפרסם במקומון – הטונים והמספרים היו שונים.
מתוך 45 כתבות שהזכירו את הרצליה, תשע כללו ביקורת שלילית קשה ולעיתים אישית על ראש העיר ("בושה, החרפה וההזנחה במקלט ציבורי במערב הרצליה"; "מציאות מטרידה של הזנחה עירונית"; "מרכז הרצליה מטונף – תפקוד ירוד של העירייה"; "תגובות מלגלגות לפוסט של העירייה"; "שיחת צעקות מלשכת ראש העירייה" ועוד).
שאר הכתבות התייחסו בעיקר לנושאים שאינם קשורים במישרין לעירייה. בשתי כתבות ניתן היה להבחין בנימה או במידע שמתפרש כמשבח את העירייה (אך לא בהכרח את פישר עצמו).
רעננה: יחסים עכורים וסגירת חשבונות
בטורו "הערת אזהרה" נוהג חפץ, לעיתים, להזכיר את עברו הציבורי כדובר ראש הממשלה ומשפחת נתניהו. באחד הטורים, כשהתייחס באופן עקרוני לסוגיית "הסדרי ניגוד העניינים בעיריות" כתב כך:
"אני בעצמי חתמתי בעבר על הסכם כזה, כשייעצתי לראש הממשלה, ומדי שלושה חודשים נדרשתי לעדכן את הנספח בהסכם – שכלל את רשימת כל לקוחותיי במשרד הייעוץ שלי בזמנו. עיתונאים מסוימים, שדרשו לקבל את ההסכם על פי חוק חופש המידע, פרסמו את רשימת הלקוחות".
בדיקת זמן ישראל מראה כי ההתקשטות הזאת בשקיפות רחוקה מלהיות מדויקת. חפץ סירב בעיקשות לחשוף את רשימת לקוחותיו, וככל הידוע מעולם לא פורסמה רשימת לקוחות זו, בוודאי לא במלואה.
בדיקת זמן ישראל מראה כי ההתקשטות הזאת בשקיפות רחוקה מלהיות מדויקת. חפץ סירב בעיקשות לחשוף את רשימת לקוחותיו, וככל הידוע מעולם לא פורסמה רשימת לקוחות זו, בוודאי לא במלואה
ביוני 2024 נענתה בקשתה של עמותת "הצלחה" כך על ידי משרד ראש הממשלה:
"באשר לבקשתך לקבל את כל רשימת הלקוחות והעדכונים להן שהועברו על ידי מר חפץ בקשר עם הסדר ניגוד עניינים זה…מר חפץ התנגד למסירת המידע ולאחר שנשקלו מלוא השיקולים הרלוונטיים לעניין… הוחלט לדחות את בקשתך".
בקשה דומה הוגשה מחדש שוב בשבועות האחרונים וטרם זכתה למענה.
לאורך השנים נחשפו מעת לעת חלק מלקוחותיו המרכזיים של חפץ בעיתונות, אולם הדבר לרוב לא נעשה ביוזמתו אלא באמצעות עבודה עיתונאית. בחלק מהמקרים העבודה עם לקוחות אלה העלתה גם ניחוח של ניגוד עניינים למרות החתימה על ההסדרים.
כך, למשל, בחשיפתם של רביב דרוקר בערוץ 10 ושל רוני לינדר ונתי טוקר ב"דה מרקר", באשר ללקוחותיו של חפץ בתחום הבריאות.
חפץ גם הסתיר מהציבור באופן עקבי לפחות לקוח אחד מרכזי: מפלגת הליכוד, אשר שילמה את משכורתו (כ-30 אלף שקל בחודש) במשך תקופה ממושכת, למרות שבפועל שימש כיועץ תקשורת של משפחת נתניהו, מבלי לעבוד עבור הליכוד.
במכתב של היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין מדצמבר 2015 נטען כי הוא "מעניק לנתניהו שירותים ללא תמורה וכי הוא ידיד קרוב של המשפחה". אחרי שהח"מ חשף בתחקיר ששודר בגל"צ את ההעסקה הכפולה והלא-חוקית לכאורה, הפסיקה מפלגת הליכוד את ההתקשרות עם חפץ, ומבקר הפנים של הליכוד מתח על היועץ חפץ ביקורת קשה.
חפץ גם הסתיר מהציבור באופן עקבי לפחות לקוח אחד מרכזי: מפלגת הליכוד, אשר שילמה את משכורתו (כ-30 אלף שקל בחודש) במשך תקופה ממושכת, למרות שבפועל שימש כיועץ תקשורת של משפחת נתניהו
בין ראש עיריית רעננה חיים ברוידא לבין ניר חפץ יש דם רע עתיק יומין עוד מהימים ששני האישים עבדו עבור קבוצת "ידיעות אחרונות", בשנות התשעים. "אקדים ואומר", כתב חפץ במרץ השנה בטור אישי על ראש עיריית רעננה, "אני מכיר את ברוידא כמעט 35 שנה, מהתקופה שבה היה כתב ידיעות אחרונות באזור השרון, ואני כתבתי וערכתי במקומון של קבוצת 'ידיעות' באזור זה".
בין חפץ לברוידא לא התנהל משא ומתן על פרסום מודעות, ככל שהצלחנו לבדוק. הסיקור במקומון נגד ברוידא, בניגוד לזה בעניינו של פישר בהרצליה או אפילו של סער בכפר סבא, נותר די יציב מאז הקמתו, והוא לרוב חד-ממדי: שלילי באופן קיצוני, ולא אחת מרושע ואפילו משפיל.
"איך הפכה דווקא רעננה – פעם 'פנינת השרון' – לזירה של אלימות ושנאה?" נכתב בכותרת המשנה של מאמר מאת חפץ, שמעוטר בקריקטורה של ברוידא ישוב על כיסא מנהלים על הררים של זבל. "עו"ד ניר חפץ, שהתגורר בעיר עשרים שנים, סבור שהבעיה ברעננה נעוצה בחוסר מנהיגות של ראש עירייה חיוור וחלש".
"איך הפכה דווקא רעננה – פעם 'פנינת השרון' – לזירה של אלימות ושנאה?" נכתב בכותרת המשנה של מאמר מאת חפץ, שמעוטר בקריקטורה של ברוידא ישוב על כיסא מנהלים על הררים של זבל
שאר כותרות הביניים מלאות בעלבונות: "ככה לא מתנהל מנהיג. כך נוהג פוליטיקאי קטן. עסקן"; "חסר: מנהיג שסופרים אותו"; "ברוידא שוב עסוק בתירוצים".
תחת הכותרת "הצל", ברוידא מאויר כגמד לצד דמותו הענקית של זאב בילסקי, קודמו בראשות עיריית רעננה, הזוכה לתשבחות בלתי פוסקות מצד חפץ. "מבין ראשי הערים של רעננה בעשורים האחרונים – חיים ברוידא הוא בעיניי ראש העירייה הגרוע ביותר בעיר, שפעם הייתה פנינת השרון", כותב חפץ.
באחת התמונות הציג חפץ את ברוידא כשהוא רוכב על שור מכני ומתחתיו הכיתוב: "ברוידא רוכב על בובת שור (ועל התשתית העירונית שבנה זאב בילסקי)".
חלק לא מבוטל מהכותרות בעניינו של ברוידא – גם בידיעות עם ביקורת עניינית לכאורה – כוללות ניסיונות לעלוב בו: "ברוידא מתפרע", "תבוסה לברוידא", "תבוסה משפטית לברוידא", "דיקטטורה נוסח רעננה", "ברוידא, האחריות עליך", "כאוס פוליטי ברעננה" ועוד.
ברוידא טוען כבר מזמן ש"השרון אונליין" ובעליו רודפים אותו מתוך רגשות נקם וסגירת חשבונות. בפוסט שפרסם בפייסבוק בינואר השנה כתב:
"בחודשים האחרונים, אותו עד מדינה שולט ב'כלי נשק' חדש. הוא עורך (יתכן גם בעל מניות ושותף) של אתר אינטרנט בשם 'שרון אונליין'. גם אני וגם עמיתיי ראשי הרשויות בשרון, מוצאים עצמנו מול סגנון כתיבה מבזה, שנועד לשם הכפשה ותו לא.
"בעולם העיתונות שאנוכי וגם ניר חפץ הגענו ממנו, לצערי, לא נדרשת אינטליגנציה גבוהה, כדי לפרסם מאמר חלול וקיקיוני, שמטרתו להכפיש, ולפגוע על לא עוול.
"המניע לכתיבה אלימה ומכוונת שכזו הוא גם לכאורה כלכלי. לייצר כותרות בומבסטיות, פוגעניות ומציצניות כדי לגרור כמה שיותר כניסות וצפיות של קוראים. זה טוב לביזנס. בעיקר כי זה המדד להביא מפרסמים לאתר בתשלום. פעמים רבות אתרים שוליים ניסו להפעיל לחץ על מקבלי החלטות כדי לקדם אינטרסים כאלה ואחרים, אני לא נכנע ולא אכנע לגחמות מסוג זה".
בשיחה עמו חוזר ברוידא על הטענות ואף טוען כי הוא חש "מאוים" על ידי הכתבות של חפץ. "הוא ממשיך עם השיטה הזאת שאפיינה אותו מאז ומתמיד", ראש העיר אומר לזמן ישראל. "בהתחלה לא הגבתי, אחר כך כתבתי לו דבר מה. הוא קילל אותי ואז מחק.
"אני תוהה מדוע אדם שעננה כבדה ריחפה מעל ראשו ושהודה בעבירות פליליות במסגרת הסכם עד מדינה מחזיק כלי תקשורת ועושה בו ככל העולה על רוחו כולל לחסל חשבונות עם אנשי ציבור"
"אני תוהה מדוע אדם שעננה כבדה ריחפה מעל ראשו ושהודה בעבירות פליליות במסגרת הסכם עד מדינה מחזיק כלי תקשורת ועושה בו ככל העולה על רוחו כולל לחסל חשבונות עם אנשי ציבור".
"תפסיק לדבר כמו עבריין"
לא כל ראשי הערים בשרון התלוננו על שיטות חפץ. בסביבתו של יצחק רוכוורגר, ראש עיריית רמת השרון, הבהירו כי אין להם תלונות על המקומון וכי לא הבחינו בסיקור מכוון או מוטה במיוחד – על אף שלפעמים הבקשות לתגובה מגיעות מאוחר מדי, לטענתם.
בסביבתו של יצחק רוכוורגר, ראש עיריית רמת השרון, הבהירו כי אין להם תלונות על המקומון וכי לא הבחינו בסיקור מכוון או מוטה במיוחד – על אף שלפעמים הבקשות לתגובה מגיעות מאוחר מדי, לטענתם
ברמת השרון גם הבהירו כי העירייה אינה מרבה לפרסם במקומונים, וכאשר היא כן מפרסמת – היא עושה זאת במשורה ובסכומים זעומים.
ראש מועצה אחר בשרון, שביקש להישאר בעילום שם, תיאר התנהלות בוטה של חפץ מולו שהסתיימה כמעט באותה מהירות שבה היא החלה.
"הוא ניסה לעניין אותנו בשיתוף פעולה מסחרי וגישש. הוא שלח לי בתחילת הדרך הודעה אחת סבירה ומנומסת שלא עניתי לה, כי אני יודע במי מדובר. למחרת הטון התהפך לגמרי והוא כבר כתב לי הודעה מטונפת. עניתי לו שיירגע, אמרתי לו משהו כמו 'תפסיק לדבר כמו עבריין', והבהרתי לו שאני לא חייב לענות לכל הודעה באופן מיידי.
"הוא ענה לי משהו מאיים בסגנון 'אז את השאילתות על התחקירים עליך אני אשלח לדוברות שלכם'. לא עניתי יותר ואחר כך הוא מחק את כל ההודעות.
"הבנתי שיש לו דיבור נגוע והבנתי שהטעות הכי גדולה שעשו חלק משכניי הוא לשלם לו, כי אני מכיר אותו בדיוק כסוג האנשים שאין להם גבולות. אם נקנה אצלו מודעות ב-5,000 מחר הוא יבקש 10,000. זה מסוג המגעים שתמיד הקפדתי להתרחק מהם כמו מאש, אפילו אם זה יזיק לי בתחום היח"צ".
* * *
זמן ישראל העביר לניר חפץ שורה של שאלות מפורטות בנוגע לעניינים שעלו בתחקיר זה, אך הוא סירב לענות לגופן של שאלות וטען כי "מדובר באוסף שקרים שאין להם כל אחיזה במציאות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם