השבועיים שנותרו לדדליין הלא מוצהר שהציב המערב לאיראן כדי להגיע להסכם גרעין חדש עד סוף חודש אוגוסט מעצימים את הוויכוח הפנימי בטהרן ומחדדים שוב את קווי השוני – ואולי עכשיו גם קווי השבר – בין הממשלה הרפורמיסטית לממסד השמרני.
בריאיון טלוויזיה נדיר בכנותו, נראה היה שהנשיא מסעוד פזשכיאן איבד בתחילת השבוע לרגע את הריסון שכפה על עצמו לאורך זמן כדי לא לחרוג מהקו הקשיח שהכתיב לו המנהיג העליון עלי חמינאי.
הנשיא פזשכיאן התריס כלפי המראיין כאשר נשאל על הסירוב האיראני להצעות לחזור למשא ומתן עם המערב: "האם אתם רוצים להמשיך להילחם? אם נבנה מחדש את פרויקט הגרעין הם יתקפו שוב, אז מה נוכל לעשות אם לא נדון איתם?"
המתח הזה, בין השמרנות הקיצונית המוכתבת מלשכת המנהיג לבין הצורך במדיניות פרגמטית, קיים כבר שנים, כל שכן כאשר בראשות הממשלה עומד מועמד מהמחנה הרפורמיסטי
עד כמה הדברים הללו הלכו רחוק, תעיד העובדה שמייד אחר כך פזשכיאן הוסיף כי דבר לא ייעשה בניגוד להוראות של המנהיג העליון.
האירוע הזה לא מקרי – לא בעיתוי שלו ולא במהות הדברים. המתח הזה, בין השמרנות הקיצונית המוכתבת מלשכת המנהיג לבין הצורך במדיניות פרגמטית, קיים כבר שנים, כל שכן כאשר בראשות הממשלה עומד מועמד מהמחנה הרפורמיסטי.
השאלה כאן היא מהותית: מי מנהל את מדיניות החוץ של איראן – הממשלה הנבחרת או משמרות המהפכה, הגוף שלוחש לאוזנו של המנהיג העליון.
ההתנגשות המפורסמת ביותר בין שני המחנות התגלתה במקרה ב־2021, בהדלפה של הקלטת שיחה עם מוחמד זריף, מי שהיה שר החוץ תחת המשטר של רוחאני במהלך המגעים להסכם הגרעין עם ממשל ברק אובמה בין השנים 2014 ל־2015.
ללבה הרותחת הזו בזירה הפנים־איראנית נוסף שלשום נדבך נוסף: מדינות ה־E3 הודיעו במכתב רשמי לאו"ם כי הן מתכוונות להפעיל את סעיף ה־Snapback אם עד סוף החודש איראן לא תגיע עם המערב להסכם
בשיחה נשמע זריף מותח ביקורת קשה על מפקד משמרות המהפכה דאז, קאסם סולימאני (שחוסל על ידי ארה"ב בהוראת הנשיא דונלד טראמפ בינואר 2020). לדבריו של זריף לבן שיחו, סולימאני ניסה לחבל בהסכם הגרעין שהלך והתגבש עם ארה"ב, כשנסע למוסקבה וניסה לשכנע את הרוסים – שהיו חלק מחמש המעצמות שחתמו עליו – לא לקבל אותו.
המצב כיום לא שונה בהרבה בהיבט המתח בין שני המחנות הפנים־איראניים. המחנה השמרני, למרות המכה הקשה שספג פרויקט הגרעין האיראני, עדיין דבק בעקרונות קשיחים של בדלנות, הסרת סנקציות של המערב באופן חד־צדדי, והתעקשות על יכולת העשרה עצמית. על כך מתח הנשיא פזשכיאן ביקורת בתחילת השבוע, כאשר דיבר על "בניית פרויקט הגרעין מחדש".
ללבה הרותחת הזו בזירה הפנים־איראנית נוסף שלשום בלילה נדבך נוסף: על פי פרסום בעיתון "פייננשל טיימס", שלוש מדינות אירופה החתומות על הסכם הגרעין של 2015 – בריטניה, צרפת וגרמניה, מדינות ה־E3 – הודיעו במכתב רשמי לאו"ם כי הן מתכוונות להפעיל את סעיף ה־Snapback בהסכם אם עד סוף החודש איראן לא תגיע עם המערב להסכם.
הסעיף הזה משית על איראן מערכת שלמה של סנקציות כלכליות שעלולות לשתק לחלוטין את המשק האיראני, שגם כך נאנק תחת מצוקה קשה. המהלך הזה מתואם עם ארה"ב, שבינתיים ממתינה, ובאופן פומבי לא לוחצת על האיראנים יותר מדי לחזור למשא ומתן.
ביומיים האחרונים איראן מגבירה את האיתותים כי היא מוכנה לדבר – אפילו ישירות. סגן הנשיא אמר לכלי תקשורת מקומיים כי איראן מוכנה למגעים ישירים עם ארה"ב, בתנאי "שיבנה אמון" בין הצדדים
הנשיא טראמפ אמר בחודש שעבר כי עכשיו, אחרי שמתקני הגרעין נהרסו, הדחיפות להגיע עם איראן להסכם פחתה מבחינתו. אלא שבעניין הזה חייבים לקחת בחשבון שלא מן הנמנע כי מאחורי הקלעים יש מגעים חשאיים עם האיראנים – במיוחד עכשיו, לנוכח איום ה־Snapback שהפך השבוע לממשי.
ביומיים האחרונים איראן מגבירה את האיתותים כי היא מוכנה לדבר – אפילו ישירות. סגן הנשיא מוחמד רזא עארף אמר לכלי תקשורת מקומיים כי איראן מוכנה למגעים ישירים עם ארה"ב, בתנאי "שיבנה אמון" בין הצדדים, אך הוסיף כי הדרישה לוותר על העשרת אורניום היא "בדיחה".
למרות הסיפא של הדברים, נראה שאיראן בלחץ. מייד לאחר כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן, כשפזשכיאן הרגיש במהלך חודש מרץ כי הלחץ האמריקאי מסוכן לאיראן, הוא הגיע ללשכת המנהיג העליון והצליח לשכנע אותו לפתוח במשא ומתן. הנאום שלשום הוא מהלך דומה של התרסה כלפי הקו הקשיח של חמינאי – רק שהוא נעשה מעל הרדאר התקשורתי.
זה יכול להעיד עד כמה במשבר הנוכחי – תקיפת מתקני הגרעין, משבר האנרגיה והמצב הכלכלי – התהום בין הממשלה האיראנית למנהיג העליון עמוקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו