השופטת דנה כהן מבית המשפט המחוזי בירושלים החליטה לשחרר את אליהו שקלים, הנאשם ברצח באדישות, בגלל שהוא "נטול עבר פלילי" וגם כיוון "שמדובר באירוע נקודתי".

וכך מתוארים בכתב האישום הרגעים בהם שקלים רצח את פואד עליאן מבית צפאפא, במאי 2025: הוא פנה בנהיגה חדה בעקבות הקטנוע שרכבו עליו עליאן וחברו, עלה על אי תנועה בנוי, המשיך אל המדרכה, פגע בעץ תוך שהוא עובר בין עמודים – והמשיך לרדוף אחריהם.

כך מתוארים בכתב האישום הרגעים בהם שקלים רצח את עליאן: הוא פנה בנהיגה חדה בעקבות הקטנוע עם עליאן וחברו, עלה על אי תנועה בנוי, המשיך למדרכה, פגע בעץ תוך מעבר בין עמודים – והמשיך לרדוף אחריהם

כשהמנוח ירד מהמדרכה לכביש, ירד אחריו גם הנאשם, האיץ את מהירות נסיעתו, סטה לימין, ופגע מאחור בקטנוע במכוון. כתוצאה מהפגיעה, הוטחו עליאן וחברו לעבר תחנת אוטובוס סמוכה. עליאן נהרג במקום. חברו נפצע באורח קשה, סבל משברים בגפיים, עבר ניתוחים, ונכון למועד הגשת כתב האישום – עדיין מאושפז.

לאחר הפגיעה, נמלט הנאשם מהזירה תוך כדי כך שהוא מותיר את עליאן וחברו שרועים על הקרקע. בנוסף, שקלים נסע תוך חציית רמזור אדום ובניגוד לכיוון התנועה. הוא נעצר כעבור כחצי שעה על-ידי שוטרים.

כל מי שחי את המציאות הישראלית יודע שאירוע עם נסיבות זהות אך הפוכות – קורבן יהודי ורוצח פלסטיני – היה מוגדר מייד כפיגוע דריסה ואף היה מסתיים בירי מכוון על מנת להרוג את הנהג הפלסטיני ובהרס מיידי של בית משפחתו.

לצד המלחמה האיומה מאז השבעה באוקטובר שהחלה במתקפת הטרור הרצחנית של החמאס, מתנהל מאבק נוסף על דמותה וקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ואנושית.

בתקופה האחרונה ובמקביל למלחמה ברצועת עזה אנו עדים לחרדתנו לעלייה דרמטית בפשעי שנאה וגזענות כנגד פלסטינים חפים מפשע על ידי טרוריסטים יהודים במדינת ישראל והגדה המערבית.

מי שחי את המציאות הישראלית יודע, שאירוע עם נסיבות זהות בהן הקורבן יהודי והרוצח פלסטיני – היה מוגדר מייד כפיגוע דריסה ואף מסתיים בירי מכוון על מנת להרוג את הנהג הפלסטיני ובהרס מיידי של בית משפחתו

המתקפות הללו נעשות לצערנו בהעלמת עין של כוחות הביטחון. מה שהתחיל בהצתת מכוניות, בתים מיושבים והשחתת עצי זית, מסלים לרצח של פלסטינים חפים מפשע על ידי טרוריסטים יהודים והתנהלות תמוהה של מערכות המשפט השונות בטיפול באירועים אלו.

גם פעיל ימין קיצוני ידוע שחשוד בהריגה בירי של פעיל השלום הפלסטיני עודה הד'לין מאום אל חיר ביולי 2025, שוחרר למעצר בית בתנאי קייטנה, שאחר כך בוטל על ידי השופטת חוי טוקר, והוא מסתובב באזור אום אל-ח'יר כאילו כלום לא קרה. עודה נהרג בעודו מחזיק בידיו את בנו מוחמד בן ה-3 והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים: וואתן בן 5, מוחמד בן 3 וחינאן בן 7 חודשים, ואמא עצובה ושבורה.

ב-12 לאוגוסט נהרג חקלאי מהכפר דומא בשומרון בחלקה החקלאית שלו על ידי חייל בחופשה עם נשק, שאבטח תושבי מאחז אשר הוקם על אדמות פרטיות בכפר דומא. לצערנו, הניסיון המר מוכיח שגם מקרה זה צפוי שיסתיים בסגירת התיק בטענה שהחייל הגן על עצמו.

התלמיד מישיבת "פרי הארץ", שזרק אבן על ראשה של עאישה א-ראבי, אמא פלסטינית ל-12 ילדים, בערב שבת פרשת נח באוקטובר 2018,עדיין נמצא במעצר בית. המשפט האין-סופי שלו עדיין מתנהל. מה היה עולה בגורלו של פלסטיני שהיה נאשם ברצח אמא יהודיה של 12 ילדים?

המתקפות נעשות בהעלמת עין של כוחות הביטחון. מה שהתחיל בהצתת מכוניות, בתים והשחתת עצי זית, מסלים לרצח פלסטינים חפים מפשע על ידי טרוריסטים יהודים והתנהלות תמוהה של מערכות המשפט

לצערנו, רצח של ערבים ופלסטינים, או "אירוע נקודתי", כדבריה של השופטת דנה כהן, נמהל במלחמת עזה ועובר באדישות בלתי נסבלת על ידי החברה הישראלית. מדינת ישראל ומערכת המשפט שלה מתייחסים בקלות ראש מזעזעת לרצח פלסטינים וערבים חפים מפשע.

עו"ד איתי מק הוא פעיל ועורך דין לזכויות אדם, שימש כיועץ המשפטי לכתיבת דוח "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים והתמודדות" של מכון "זולת לשוויון וזכויות אדם".

ד"ר גדי גבריהו הוא יו"ר ארגון "תג מאיר", הנאבק בפשעי שנאה.