בסוף השבוע האחרון החלה באיראן פעילות געשית, תרתי משמע. הר הגעש דמאוונד – ההר הגבוה ביותר באסיה שמצפון לטהרן – החל לפלוט עשן ואפר וולקני לאחר שהיה רדום במשך עשרות שנים. הפעם האחרונה שהתפרץ ופלט לבה רותחת הייתה לפני כ־7,300 שנה, ומאז נקשרו סביבו אגדות רבות.

על פי האמונה הרווחת, בהר כלואה מפלצת בעלת שלושה ראשים, והיא משחררת קיטור כסימן לכך שהטוב עדיין שולט על הרע. כל צד באיראן מגייס את תופעת הטבע הזו לצרכיו – השמרנים בהקשר המלחמה עם ישראל וארה"ב, שהותירה את משטר האייתולות על כנו, ומולם הציבור הנאנק הרואה בכך קרן תקווה לנוכח אגרוף הברזל של המשטר.

אלא שסיפורים לחוד ומציאות לחוד. המשטר באיראן נמצא בימים אלה תחת לחץ כבד, כאשר שעון החול להחלת מנגנון ה־SnapBack הולך ואוזל. הדדליין האירופי שנקבע לסוף החודש נמצא ממש מעבר לפינה, ועד כה – מלבד מפגש אחד בסוף השבוע האחרון בווינה – לא התקיימו ממש מגעים בין הצדדים. היום (שני) אמור להיערך מפגש נוסף בדרג סגני שרי חוץ, אך ספק אם הוא יניב עשן לבן.

שלשום פרסם ה"טלגרף" הבריטי כי איראן הסכימה להגבלה חלקית של העשרת האורניום בתמורה לאי־הפעלת המנגנון. בינתיים אף אחד מהצדדים לא אישר את הפרסום

שלשום, במהלך טקס אזכרה לחכם דת איראני, נשא המנהיג העליון נאום שבו תקף בחריפות את ארה"ב על ניסיונה להכפיף את איראן למרותה. את שלוש מדינות ה־E3 – בריטניה, צרפת וגרמניה – נמנע מלהזכיר, וכנראה לא במקרה: איראן זקוקה להן כעת לצידה ולא נגדן.

השאלה היא עד כמה נחישות יגלו שלושת המנהיגים האירופים במה שנראה כישורת האחרונה. כבר במפגש הקודם בין הצדדים, לפני חודש, הציעו מדינות ה־E3 לאיראן לדחות את מועד החלת הסנקציות כדי לאפשר יותר זמן למשא ומתן. טהרן דחתה את ההצעה על הסף.

שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, שר החוץ של צרפת ז'אן־נואל בארו, שר החוץ של גרמניה יוהאן ואדפול ושר החוץ של בריטניה דייוויד לאמי לאחר שדנו עם שר החוץ של איראן על תוכנית הגרעין של טהרן במלון אינטרקונטיננטל בז'נבה, 20 ביוני 2025 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

שלשום פרסם ה"טלגרף" הבריטי כי איראן הסכימה להגבלה חלקית של העשרת האורניום בתמורה לאי־הפעלת המנגנון. בינתיים אף אחד מהצדדים לא אישר את הפרסום.

ארה"ב, שעוקבת מקרוב אחר המגעים, לוחצת בשקט על אירופה להקשיח עמדות. מנגד, איראן מנסה לרתום לצידה את סין ורוסיה כמשקל נגד ל־E3. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י שוחח בשבוע האחרון עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב בניסיון למצוא מוצא מהמצר שאליו נקלעה איראן. אתמול הוא כבר איים במפורש כי להפעלת ה־SnapBack תהיינה השלכות – אמר ולא פירט.

במקביל לניסיונות הדיפלומטיים של טהרן, המעגל הקרוב למנהיג ממשיך לאיים צבאית. בסוף השבוע אמר שר ההגנה האיראני בריאיון לטלוויזיה המקומית כי בארסנל הצבא יש טילים שאיראן עדיין לא הכניסה למערכה

הבעיה של איראן היא שלרוסיה ולסין אין יכולת להטיל וטו על הפעלת המנגנון, שכן אין להן רוב (שתיים מול שלוש). הדרך היחידה שלהן להתנגד היא פשוט לא להיענות לסנקציות – הלכה למעשה זה מה שהן עושות כבר היום: סין עם רכישת הנפט האיראני ורוסיה עם רכישות הנשק.

במקביל לניסיונות הדיפלומטיים של טהרן, המעגל הקרוב למנהיג ממשיך לאיים צבאית. בסוף השבוע אמר שר ההגנה האיראני בריאיון לטלוויזיה המקומית כי בארסנל הצבא יש טילים שאיראן עדיין לא הכניסה למערכה. יממה לאחר מכן ירו החות'ים לראשונה טיל בעל ראש מתפצל. לא ברור אם מדובר בצירוף מקרים או בתזמון איראני מדויק.

כך או אחרת, הטיל המתפצל ששוגר ביום שישי מהווה עליית מדרגה בהיבט אתגרי היירוט של ישראל, שאגב העריכה זה מכבר כי לאיראן יש נשק כזה.

שיגור רקטה במהלך תרגיל צבאי באיראן, 21 באוגוסט 2025 (צילום: Iranian Army Media Office / AFP)

מעבר לאיומים הצבאיים הישירים, איראן רומזת גם לסביבתה הקרובה. עורך היומון השמרני "כיהאן", חוסיין שריעתמדארי, המקורב מאוד למנהיג העליון, אמר השבוע: "מצרי הורמוז נמצאים בשליטה איראנית.

"אם האינטרסים הלאומיים שלנו ייפגעו, או לחלופין תופר הריבונות שלנו (רמז לתקיפה אפשרית אמריקאית או ישראלית, אב"ש), נגביל את התנועה הימית במצרים – ונוכל להביא לכך שמחיר חבית נפט יגיע ל־200 דולר". רמז עבה לערב הסעודית, לאיחוד האמירויות ולארה"ב.

ההצעה לרדת להעשרה של 20% משמרת עבור איראן את כל האופציות, אך עדיין משדרת כביכול רצון טוב כלפי ה־E3. השאלה היא כיצד זה יתקבל בוושינגטון

לא מן הנמנע שהפרסום ב"טלגרף" הוא בלון ניסוי איראני לבחינת השטח. ההצעה לרדת להעשרה של 20% משמרת עבור איראן את כל האופציות, אך עדיין משדרת כביכול רצון טוב כלפי ה־E3. השאלה היא כיצד זה יתקבל בוושינגטון, שכבר הכריזה על מדיניות קשוחה של אפס העשרה.

ההכרעות אמורות להתקבל בימים הקרובים, אחרת מדינות ה־E3 יאחרו את המועד. מהלך כזה ישדר מסר מהוסס מצד העולם ויאפשר לאיראן להרוויח זמן יקר בעניין הגרעין.