מנהיגי צרפת, גרמניה ובריטניה הגיעו למסקנה שמדיניות החוץ שלהם כבר אינה משפיעה על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, המקשיב אך ורק לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. מסקנה זו חוזרת שוב ושוב בשיחות עם דיפלומטים זרים.

ההתדרדרות הקשה ביחסים בין ישראל לצרפת באה לידי ביטוי בכל צעד של הנשיא עמנואל מקרון, וביתר שאת לקראת הכרזתו הצפויה בעצרת האו"ם בעוד כשבועיים על הכרת צרפת במדינה פלסטינית.

בדומה לצרפת, גם בגרמניה ובבריטניה שותפים לאבחנה הזו. אף שגרמניה הודיעה כי לא תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בעצרת, הנציג הגרמני – בין אם יהיה זה הקנצלר פרידריך מרץ ובין אם שר החוץ יוהאן ודפול – צפוי לעמוד לצידו של מקרון בכנס פתרון שתי המדינות שמתוכנן להתקיים בשולי העצרת.

מועד נאומו של מקרון עדיין לא סופי, אך אם ייערך ביום הראשון או השני לעצרת, הוא עלול לחול בא' בתשרי – ראש השנה – 23 בספטמבר, מה שיהפוך ליום השנה להכרזת המדינה הפלסטינית המוצהרת.

מועד נאומו של מקרון עדיין לא סופי, אך אם ייערך ביום הראשון או השני לעצרת, הוא עלול לחול בא' בתשרי – ראש השנה – 23 בספטמבר, מה שיהפוך ליום השנה להכרזת המדינה הפלסטינית המוצהרת

בגרמניה מסתייגים מהמועד הצרפתי וטוענים כי הוא בעייתי – פחות משנתיים אחרי 7 באוקטובר, הטבח הקשה ביותר שעבר העם היהודי מאז השואה – ולכן לא יצטרפו להכרזה. עם זאת, הברית עם צרפת, שיתופי הפעולה והתיאום ביניהן מחייבים נוכחות גרמנית לצדו של מקרון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרדריך מרץ בפגישה בטולון, צרפת, 29 באוגוסט 2025 (צילום: Manon Cruz / POOL / AFP)

כמו צרפת, גם גרמניה רואה בפתרון שתי המדינות את הדרך היחידה. ואם יחריף העימות בין ישראל לצרפת, גרמניה תתייצב לצדה של פריז. כך, למשל, אם ישראל תחליט בתגובה לסגור את הקונסוליה הצרפתית במזרח ירושלים, הגרמנים יביעו סולידריות עם צרפת. עד כה, הצעד החמור ביותר מצד ברלין היה ההודעה על בחינת עסקאות נשק התקפי עם ישראל – אך זה לא סוף פסוק.

בגרמניה עוקבים בדאגה אחר מעשי ישראל בתוך עזה ובגדה. הם הביעו התנגדות פומבית לשלב הלחימה בעיר עזה, ומייחלים להסכם הפסקת אש ושחרור החטופים, ובהם שבעה בעלי אזרחות גרמנית – חיים ומתים.

כזכור: גרמניה נענתה לכל בקשה לאזרחות של בני משפחות חטופים, גם אם הוגשו אחרי 7 באוקטובר ולמרות העדר זיקה מהותית לגרמניה. הממשלה הקודמת ראתה בכך חובה מוסרית, וחלק מהבקשות אושרו תוך 24 שעות בלבד.

בגרמניה עוקבים בדאגה אחר מעשי ישראל בתוך עזה ובגדה. הם הביעו התנגדות פומבית לשלב הלחימה בעיר עזה, ומייחלים להסכם הפסקת אש ושחרור החטופים, ובהם שבעה בעלי אזרחות גרמנית – חיים ומתים

בעניין הצהרות הסיפוח האפשריות של שטחי הגדה – מהלך שמובילים שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית – יש באירופה מי שרואים בכך אקט ציני במיוחד: הכרזה ריקה כתגובה להכרזה ריקה אחרת, של המדינה הפלסטינית.

הכוונה הישראלית נראית באירופה כניסיון לגלגל את האחריות על צרפת – להעניש את מקרון ולהצביע על פריז כאחראית לסיפוח. "זה בגללכם", יאמרו בירושלים.

Dear @jnbarrot ,
Don't let them fool you.
Don't fool the world.
The PA directly rewarding and encouraging terrorism! https://t.co/zfdiOPLK7z

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) September 3, 2025

משחקי ההאשמות כבר כאן: השבוע נרשם עימות פומבי ברשת X בין שר החוץ גדעון סער לשר החוץ הצרפתי ז'אן נואל-בארו, סביב סוגיית התשלומים למחבלים שממשיכה הרשות הפלסטינית.

התדרדרות יחסי החוץ של ישראל בחצי השנה האחרונה היא מהירה וחמורה מאי פעם. מאז החליט ראש הממשלה נתניהו לא לממש את השלב השני של הסכם הפסקת האש במרץ 2025, לחסום כל סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולצאת למבצע מרכבות גדעון א', הקהילה הבינלאומית לא מפסיקה להזהיר – וכעת גם מאיימת בפומבי. במספר בירות ברחבי העולם כבר עברו משלב האזהרות למעשים.

מאז החליט נתניהו לא לממש את השלב השני של הסכם הפסקת האש במרץ 2025, לחסום כל סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולצאת למבצע מרכבות גדעון א', הקהילה הבינלאומית לא מפסיקה להזהיר – וכעת גם מאיימת בפומבי

שר החוץ גדעון סער התריע באחת מישיבות הקבינט האחרונות מפני התדרדרות נוספת, אך ככל הנראה חסר לו האומץ הפוליטי להשמיע את אותה האזהרה גם בפומבי. ניתן לפרש את דבריו מאחורי דלתיים סגורות כמהלך למראית עין בלבד – ליום שבו ייפתחו הפרוטוקולים ויתברר מדוע ממשלת נתניהו של 2025 בחרה לחרב לחלוטין את יחסי החוץ של מדינת ישראל.

כך או כך, בהנחה שישראל לא תיכנס להסכם הפסקת אש בקרוב ושהמבצע בעזה יימשך בגל השני של מרכבות גדעון, שורת בירות באירופה צפויות לשקול צעדים נוספים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, 10 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השלב הראשון הוא הכרזה על השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר כפרסונה נון גרטה. החלטות כאלה כבר התקבלו בהולנד ובסלובניה, ובבלגיה נבחנת אפשרות דומה.

מדינות נוספות – בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ונורווגיה – כבר הטילו על השניים סנקציות אישיות הכוללות הקפאת נכסים ואיסורי כניסה. האיחוד האירופי, כגוף מאגד של 27 מדינות, טרם קיבל החלטה רשמית בנושא – בשל התנגדות מצידן של הונגריה וצ'כיה.

השלב השני, שעוד לא עלה לכותרות אך כבר מצוי בדיונים פנימיים, עשוי לצאת לפועל אם ישראל תבצע הכרזת סיפוח בגדה. במסגרת אמנת שנגן, אזרחי ישראל פטורים מוויזה לכניסה לאירופה מאז 1973. ישראל נכללת כיום בנספח 2 לרגולציית הפטור – יחד עם עוד 59 מדינות. שינוי סיווגה לנספח 1 יבטל את הפטור הזה.

במסגרת אמנת שנגן, אזרחי ישראל פטורים מוויזה לכניסה לאירופה מאז 1973. ישראל נכללת כיום בנספח 2 לרגולציית הפטור – יחד עם עוד 59 מדינות. שינוי סיווגה לנספח 1 יבטל את הפטור הזה

זהו מהלך שכבר בוצע כלפי אזרחי רוסיה לאחר פתיחת המלחמה באוקראינה: מחיר הוויזה קפץ, זמן הטיפול בבקשות התארך משמעותית ונוספו דרישות מסמכים והוכחות. האם מישהו בישראל מסוגל לדמיין תרחיש שבו גם אזרחים ישראלים, שמרבים לבלות ולעשות עסקים באירופה, ייאלצו לעבור את אותו התהליך?

חשוב לציין: כדי להסיר את ישראל מרשימת הפטור, אין צורך בהסכמה מלאה של כל 27 מדינות האיחוד – אלא ברוב מייצג של 65% מאוכלוסיית האיחוד.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ב"כנס הניצחון" בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השלב השלישי שנשקל הוא הידוק מגבלות הסחר בין ישראל לאיחוד – בדומה לניסיונות העבר להגביל ייבוא מוצרים מהגדה המערבית – וכן פגיעה אפשרית בשיתופי פעולה בתחומי התרבות והמדע, כמו הסכם הוריזון המפורסם, או בהשתתפות ישראלית באירועי ספורט ומוזיקה בינלאומיים.

עם זאת, כמה דיפלומטים מערביים סבורים שדווקא צעדים מסוג זה אינם יעילים: הם מבינים שהציבור הישראלי מפולג, ושחלקים גדולים ממנו מתנגדים לממשלה ולמהלכיה. לכן, לדעתם, אין אינטרס לפגוע במדענים, אמנים ושחקנים – שהם לעיתים קרובות גם ממתנגדיה הבולטים של הממשלה.