הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית במהלך עצרת האו"ם בספטמבר 2025 אינה מפתיעה את מי שעוקב אחר המהלכים הצרפתיים בתקופה האחרונה. כבר באמצע יוני הייתה אמורה להתכנס ועידה צרפתית–סעודית בבנייני האו"ם בניו יורק, שבמהלכה תכנן מקרון לדון בפתרון שתי המדינות ואף להצהיר על כוונותיו.
במשרד החוץ בירושלים ניסו לבלום את המהלך, ובסופו של דבר, תזמון התקיפה הישראלית באיראן ב־12 ביוני הוא שהוביל לביטול הוועידה.
במקום זאת, מחר (שני) צפויים שר החוץ הצרפתי ז'אן־נואל בארו ושר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן להיפגש באו"ם ולדון בצעדים המשותפים לקראת הצהרת מקרון בספטמבר. לפי התוכנית, מקרון צפוי לכנס ועידה במהלך ימי העצרת הכללית של האו"ם, להזמין אליה ראשי מדינות, ובמהלכה להכריז על תמיכת צרפת בהקמת מדינה פלסטינית.
לפי התוכנית, מקרון צפוי לכנס ועידה במהלך ימי העצרת הכללית של האו"ם, להזמין אליה ראשי מדינות, ובמהלכה להכריז על תמיכת צרפת בהקמת מדינה פלסטינית
בארמון האליזה מודעים לכך שהודעה כזו תיתקל בעוינות בירושלים. כמו כן, בצרפת יודעים שמדובר במהלך הצהרתי בלבד, שאין לו השלכות ממשיות בשטח. גם אם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ירצה לצאת מרמאללה למוחרת ההכרזה ולנסוע ברחבי העולם, הוא ייאלץ להמשיך ולבקש את אישור הרשויות הישראליות כדי לחצות מחסום או לעלות על טיסה.
כאמור, מקרון היה מודע לכך שההחלטה תעורר זעם בקרב ההנהגה הישראלית, אך בצרפת סבורים שראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מגיב ללחץ בינלאומי או דיפלומטי, ופועל רק לפי שיקוליו הפוליטיים הפנימיים.
בשל כך, ולנוכח היעדר דיאלוג עם ירושלים בשנים האחרונות, סבורה צרפת כי אין ביכולתה למנף את מעמדה כמדינה חברה ב־G7 וכאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון – ולכן, מבחינתה, אין עוד סיבה להימנע מעימות מדיני עם ישראל.
מתוך 193 מדינות החברות באו"ם, כ־140 כבר הצהירו – באופן כזה או אחר – על הכרה במדינה פלסטינית. באירופה, המדינות שהכירו במדינה פלסטינית הן: הונגריה, פולין, ספרד, סלובקיה, רומניה, בולגריה, אירלנד, נורווגיה, שוודיה, קפריסין ובוסניה והרצגובינה.
מהבחינה הפרקטית, ממשלת ישראל היא זו שעשויה בפועל לכונן את ה"מדינה הפלסטינית" – ביום שבו ייענה נתניהו לדרישות סמוטריץ' ובן גביר ויכריז על ביטול הסכמי אוסלו
אף אחת מהצהרות ההכרה לא כוננה מדינה פלסטינית בפועל. השינוי היחיד שעשוי להתרחש הוא הפיכת השליח הפלסטיני לצרפת לאדם במעמד של שגריר. גם זה לא משמעו קיומה של מערכת בנקאות פלסטינית עצמאית, שדה תעופה פלסטיני או אפילו רשת סלולרית משלהם.
הכול ימשיך לעבור דרך ישראל – כולל מערכות הסליקה, תשלומים, רישום מספרי תעודות זהות, מטבע, חיוג לחו"ל ואפילו משלוח דואר וחבילות – כל עוד הסכמי אוסלו ופרוטוקול פריז נותרו בתוקף.
לישראל יש אינטרס לשמר את ההסכמים הללו, שכן ללא תלות של הרשות הפלסטינית במערכת הבנקאות הישראלית, יאבדו הרשויות בישראל את יכולת המעקב הכספי אחר מימון טרור ואת השליטה בקשרי הסלולר של הפלסטינים.
דהיינו, מהבחינה הפרקטית, ממשלת ישראל היא זו שעשויה בפועל לכונן את ה"מדינה הפלסטינית" – ביום שבו ייענה נתניהו לדרישות בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ויכריז על ביטול הסכמי אוסלו.
ההכרזה הצרפתית מהווה אבן דרך. מתוך כ־140 המדינות שהכירו במדינה הפלסטינית, צרפת היא הראשונה שחברה בארגון המדינות המתועשות – ה־G7
אף על פי כן, ההכרזה הצרפתית מהווה אבן דרך. מתוך כ־140 המדינות שהכירו במדינה הפלסטינית, צרפת היא הראשונה שחברה בארגון המדינות המתועשות – ה־G7. מבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון, רוסיה וסין כבר הכירו במדינה פלסטינית; כעת מצטרפת אליהן מעצמה שלישית – צרפת. ארה"ב ובריטניה הן השתיים היחידות שטרם נקטו צעד זה.
מקרון, הסובל מקשיים פוליטיים פנימיים ותמיכתו הציבורית נמצאת בשפל, מצא שאינו יכול עוד להשפיע על המדיניות הפנים־צרפתית, ולכן פונה לעשייה בזירה הבינלאומית. בעוד שנתיים ייצא מארמון האליזה ולא יוכל להתמודד בבחירות 2027 – אם כי כבר רמז בעבר שיחזור בהמשך.
בחישוביו הפוליטיים, ממשל שמרני בבית הלבן עשוי להתחלף בממשל פרוגרסיבי ב־2028, וגם בוושינגטון עשויה לעלות דרישה מחודשת לפתרון שתי המדינות. בשבועות האחרונים ניסה לשכנע את בריטניה, איטליה וקנדה להצטרף אליו – אך נכשל.
לאחר שצרפת תודיע על הכרה במדינה פלסטינית, כיצד תוכל להצר את צעדיה של ישראל? השאלה הזו מטרידה את משרד החוץ בירושלים.
זמן ישראל ניסה לברר האם השגריר הצרפתי בישראל יוזמן לשיחת נזיפה, או האם יינקטו צעדים כלשהם, אך במשרד החוץ לא הגיבו בשלב זה. כאמור, בשנים האחרונות היחסים בין ישראל לצרפת ידעו בעיקר מורדות.
צרפת שואפת לשמור על תעשיית נשק פנימית, ולפיכך רואה בישראל מתחרה עסקית. מכאן, שלשתי המדינות אין יכולת ממשית לאיים זו על זו בשיבוש אספקת נשק
לפי נתוני מכון הייצוא הישראלי, היקף הסחר ההדדי בין ישראל לצרפת עומד על 2.8 מיליארד דולר בשנה (1.074 מיליארד דולר ייבוא, ו־1.772 מיליארד דולר ייצוא). עם זאת, יחסי הסחר מנוהלים במסגרת האיחוד האירופי, שצרפת חברה בו, ולכן – בשונה מבריטניה, שהקפיאה לאחרונה את המשא והמתן לשדרוג הסכם הסחר עם ישראל – צרפת אינה צפויה לנקוט מהלך דומה.
בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני, המתיחות בין המדינות גדולה במיוחד. בית משפט בצרפת הגביל את השתתפותה של ישראל בתערוכת ייצוא נשק, מהלך שממנו ניסו גורמים בממשל הצרפתי להתנער בדיעבד. צרפת היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב.
בעשור האחרון מכרה צרפת לישראל נשק בהיקף של כ־225 מיליון דולר – סכום שאינו מעיד על עסקאות גדולות. גם מבחינת רכש, צרפת אינה לקוחה משמעותית של התעשיות הצבאיות הישראליות, מאחר שהיא פועלת בשנים האחרונות למעבר לייצור עצמי.
צרפת שואפת לשמור על תעשיית נשק פנימית, ולפיכך רואה בישראל מתחרה עסקית. מכאן, שלשתי המדינות אין יכולת ממשית לאיים זו על זו בשיבוש אספקת נשק.
אתמול פורסם בסוכנות הידיעות רויטרס כי אחת התגובות האפשריות מצד ישראל להכרזה הצרפתית עשויה להיות צמצום שיתוף הפעולה המודיעיני בתחום ההגנה מפני טרור
לפני כמה שנים הפגינו פעילי BDS צרפתים נגד חברת הנשק הצרפתית "תאלס", בטענה כי רכיבים מתוצרתה שולבו במנוע של כטב"ם הרמס 450 מתוצרת אלביט – כלי טיס ששימש את צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן". בשנים שלאחר מכן התקבלה במשרד ההגנה הצרפתי ההחלטה להפסיק לספק את המוצר האמור לאלביט ולישראל.
אתמול פורסם בסוכנות הידיעות רויטרס כי אחת התגובות האפשריות מצד ישראל להכרזה הצרפתית עשויה להיות צמצום שיתוף הפעולה המודיעיני בתחום ההגנה מפני טרור.
![דוכן התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/AFP__20220613__32CE7C2__v1__HighRes__FranceDefenceTradeFairEurosatory-1-1024x640.jpg "דוכן התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)")
הצעה נוספת שנשקלה בירושלים היא להגיב באמצעות סיפוח אזורים בגדה המערבית. ביום רביעי, עוד לפני ההכרזה הצרפתית, התקבלה בכנסת הצהרה ברוב של 71 חברי כנסת, לפיה ישראל צריכה להחיל את החוק בגדה. ייתכן שההצהרה אף זירזה את הודעתו של מקרון על ההכרה במדינה פלסטינית.
האם ישראל תספח שטחים כצעד של "ענישה" נגד מדינה חברה קבועה במועצת הביטחון על רקע הצהרתה על הכרה במדינה פלסטינית?
נכון לעכשיו, ההכרזה הצרפתית גררה שורת גינויים חריפים מצד ראש הממשלה, שריו ושגריריו. אולם, כשם שהמהלך הצרפתי חסר השלכות מעשיות בצד הפלסטיני, כך גם בצד הישראלי מדובר לעת עתה בעיקר בדיבורים.
מה אם כן השיג מקרון? הוא הצליח להציב את הנושא על סדר היום הבינלאומי, לפחות לזמן קצר – ואם יצליח לשכנע את בריטניה, קנדה ואיטליה להצטרף אליו, ישראל עלולה להעמיק את בידודה בזירה הבינלאומית
מה אם כן השיג מקרון? הוא הצליח להציב את הנושא על סדר היום הבינלאומי, לפחות לזמן קצר – ואם יצליח לשכנע את בריטניה, קנדה ואיטליה להצטרף אליו, ישראל עלולה להעמיק את בידודה בזירה הבינלאומית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו