בשבוע האחרון התקיימו פגישות מצולמות של ראשי מפלגות אופוזיציה, כחלק מהיערכות לקראת החלטות על איחודים ותיאומים אפשריים, מתוך הבנה שמערכת הבחירות לכנסת ה־26 עלולה לצאת לדרך בכל עת.

המועד הרשמי לבחירות אומנם נקבע לאוקטובר 2026, אך בזירה הפוליטית גוברת ההערכה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יצליח להעביר את תקציב המדינה לשנת 2026, ולכן ייאלץ להקדים את הבחירות ליוני 2026.

במוצאי השבת הקרובה מתוכננת פגישה של כל ראשי מפלגות האופוזיציה, למעט הסיעות הערביות רע"ם וחד"ש־תע"ל. בין המשתתפים: נפתלי בנט, גדי איזנקוט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, בני גנץ ויאיר גולן.

אם בעבר היה קשה להגיע להסכמות עם פוליטיקאים כמו בנט בסוגיות דת ומדינה – בעיקר בנושא גיוס חרדים – הרי שב־2025 הנושא כבר אינו מפלג בין ימין לשמאל

בהודעת "יש עתיד" על המפגש נמסר כי מדובר ב"פגישה ראשונה בסדרת פגישות שיתקיימו כדי לעצב את קווי היסוד של הממשלה הבאה". מקום המפגש יהיה ניטרלי, ולא בביתו של יו"ר האופוזיציה לפיד – אף שהוא העומד מאחורי היוזמה.

לקראת הפגישה פרסמה סיעת ישראל ביתנו את קווי היסוד שלה להקמת הממשלה הבאה. בהודעת המפלגה נכתב כי מדובר בקווי יסוד להקמת "ממשלה לאומית, ציונית וליברלית", שנוסחו מתוך תפיסה שכל המפלגות הציוניות צריכות להתלכד סביבם.

נפגשתי היום עם נפתלי בנט.
שוחחנו על איראן, המשך המלחמה בעזה, המגעים לעסקת החטופים, סוגיית הגיוס לצה"ל, הכלכלה, ועל הדרכים להחליף את הממשלה בהקדם.

הדגשתי את הצורך בגיבוש קווי היסוד של הקואליציה הבאה בהקדם האפשרי ותיאום מקסימלי בין כל המפלגות הציוניות ???????? pic.twitter.com/5ENtohXdS3

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) August 27, 2025

אם בעבר היה קשה להגיע להסכמות עם פוליטיקאים כמו נפתלי בנט בסוגיות דת ומדינה – בעיקר בנושא גיוס החרדים לצה"ל – הרי שב־2025 הנושא כבר אינו מפלג בין ימין לשמאל. בקרב הדתיים הלאומיים, כולל כאלה שבנט עשוי לצרף לשורותיו, ישנה תמיכה נרחבת בדרישה לגיוס מלא של חרדים.

המסמך הראשוני פורסם לאחר עבודה של ח"כ עודד פורר ואנשי המפלגה. בסעיף דת ומדינה נכתב: "מתן אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בהתאם להחלטות הרשויות המקומיות, בחירת רב ראשי אחד לישראל וביטול של המועצות הדתיות". מניסוח זה עולה ההנחה שבכל תרחיש, יהדות התורה וש"ס לא ייקחו חלק בממשלה שתוקם על בסיס עקרונות אלה.

המסמך נפתח בהתייחסות לאסון 7 באוקטובר: "נקים באופן מיידי ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר, שתמצה את הדין עם האחראים".

"חשוב לנו לתת לוועדה מנדט לקבוע אחריות של דרגים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים. זו לא תהיה ועדה אקדמית. יהיה צריך לחקור את הכשלים ולמצות את הדין עם האחראים"

בשיחה עם זמן ישראל הסביר ח"כ פורר כי כבר היום ניתן לנסח החלטת ממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית: "חשוב לנו לתת לוועדה מנדט לקבוע אחריות של דרגים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים. זו לא תהיה ועדה אקדמית. יהיה צריך לחקור את הכשלים ולמצות את הדין עם האחראים.

"במנדט הוועדה נתנו הנחיות ברורות על הגעה למסקנות. ועדת החקירה לחקר 7 באוקטובר לא תתקיים כאירוע כללי, דיוני. אנחנו נדרוש להבין מי אחראי, מי כשל ומה המחיר שהוא ישלם על הכשלים".

גדי איזנקוט ויאיר לפיד במפגש, 8 בספטמבר 2025 (צילום: יש עתיד)

על רקע הדברים האלה מזכיר המסמך את התפטרותו של ליברמן מתפקיד שר הביטחון בנובמבר 2018, לאחר שהגיע למסקנה שראש הממשלה נתניהו אינו מעוניין לדון בדרישותיו בנושא עזה.

בניגוד למה שמתרחש כיום עם "הזיגזוגים" של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ("לא נכניס אף גרגר"), ליברמן הודיע אז כי לא יסכים להמשך העברת דלקים וכספים לחמאס, ודבק בעמדתו שמדובר במימון ישיר לארגון הטרור.

"הכוונה היא שהשתמטות משירות צבאי (או אזרחי דרך משרד הביטחון) מובילה לרישום פלילי, ובדומה למדינות מסוימות בעולם בהן אין זכות הצבעה לאסירים, כאן הרישום הפלילי עקב השתמטות ימנע הצבעה בבחירות"

ליברמן ויתר על התפקיד הרם ביותר בממשלה – שר הביטחון – ודורש כיום לבוא חשבון עם כל מי שלדבריו "המשיך לפמפם" את חמאס לאורך השנים. אגב, בתקופה שבה שימש ליברמן כשר הביטחון, הרמטכ"ל היה גדי איזנקוט.

בסוגיית חוק הגיוס, שמפלגת ישראל ביתנו מגדירה כקריטית ומפלגת את החברה הישראלית, נכתב במסמך: "חוק גיוס חובה לכולם – כל צעיר בגיל 18, ללא הבדל דת או מוצא, יתגייס לשירות צבאי/אזרחי. השתמטות תביא לשלילת זכויות ובהן שלילת זכות הצבעה לכנסת".

נפגשתי הערב עם רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, דנו בצורך הדחוף לקדם עסקה להשבת החטופים. ובחשיבות החלפת הממשלה והתיאום בין מפלגות האופוזיציה.@gadi_eisenkot pic.twitter.com/rCVd288t6D

— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) September 10, 2025

פורר הסביר לזמן ישראל: "לא מעניין יותר אם אזרח מסוים הוא מוסלמי או יהודי. כאשר הוא מגיע לגיל 18 הוא מתייצב בלשכת גיוס וצה"ל קובע אם אותו צעיר מתאים לשירות קרבי או לא. מי שלא יתאים לשירות קרבי או צבאי, יועבר למשימות אזרחיות בבתי חולים, משטרה, מכבי אש וכיו"ב.

"אבל חשוב להבין, לא מדובר יותר במסגרות של השירות הלאומי או כל מיני עמותות שעושות קומבינות. האגף החברתי־ביטחוני של משרד הביטחון יקבע את המסגרות והכל יעבור דרך משרד הביטחון".

נקודה נוספת במסמך העקרונות של ישראל ביתנו עוסקת בגדה המערבית. תחת ניסוח לקוני נכתב: "נייצב את המצב הביטחוני והכלכלי בתיאום הדוק עם ירדן"

עוד הוסיף פורר כי מי שלא יתייצב לגיוס יעמוד בפני סנקציות חוקיות: "סנקציות כלכליות – לא יהיו קצבאות, לא יהיו הנחות בארנונה, לא יהיה דיור בהנחה. ומי שלא יתייצב יהיה תחת רישום פלילי וכתוצאה מכך גם לא יוכל להצביע לכנסת.

"הכוונה היא שהשתמטות משירות צבאי (או אזרחי דרך משרד הביטחון) מובילה לרישום פלילי, ובדומה למדינות מסוימות בעולם בהן אין זכות הצבעה לאסירים, כאן הרישום הפלילי עקב השתמטות ימנע הצבעה בבחירות. ניתקת את עצמך מן המדינה? יש לזה מחיר".

יועז הנדל בהפגנה למען שוויון בנטל בירושלים, 30 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדרישה לשלול את זכות ההצבעה ממשתמטים מופיעה גם במסמך העקרונות של מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל. עם זאת, מדובר ברעיון שנחשב בעייתי במשטר דמוקרטי ליברלי, וספק אם יתקבל על דעתן של כל המפלגות הציוניות.

נקודה נוספת במסמך העקרונות של ישראל ביתנו עוסקת בגדה המערבית. תחת ניסוח לקוני נכתב: "נייצב את המצב הביטחוני והכלכלי בתיאום הדוק עם ירדן". מדובר בסוגיה נפיצה שעלולה להציף מחלוקות בין הדמוקרטים, יש עתיד, כחול לבן, איזנקוט ובנט.

"אנחנו משלמים מחיר מדיני יקר על ההתעלמות של נתניהו מן הירדנים לאורך השנים. בגלל ההחלטות שלו הפסדנו את נהריים, אנחנו משלמים להם במים. הם מקבלים כל מה שנחוץ להם – ואנחנו לא"

בעוד חלק מהפוליטיקאים תומכים בסיפוח – אם לא מלא אז לפחות של בקעת הירדן – הרי שמעמדה של מזרח ירושלים והר הבית, כמו גם היחס לרשות הפלסטינית, נותרו נושאים שנויים במחלוקת חריפה.

במסמך קווי היסוד של ישראל ביתנו נפתרה סוגיית הגדה המערבית באמצעות התעלמות מהמחלוקות הפוליטיות, בדומה לגישה שננקטה בממשלת בנט–לפיד: "אנחנו מסכימים על 80%". הדרך המוצעת לעקוף את הרשות הפלסטינית היא באמצעות חיזוק הקשרים עם ירדן.

דגלי ישראל וירדן בנהריים בגבול שבין שתי המדינות, 13 בנובמבר 2019 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)

פורר הסביר לזמן ישראל: "אנחנו לא מאמינים ביכולת של הרשות הפלסטינית לנהל את שטחי A. אבו מאזן הוא לא פרטנר, הוא עוסק בטרור מדיני והוא פשוט לא רלוונטי. לכן חייבים לחזק את הקשר עם הירדנים.

"אנחנו משלמים מחיר מדיני יקר על ההתעלמות של נתניהו מן הירדנים לאורך השנים. בגלל ההחלטות שלו הפסדנו את נהריים, אנחנו משלמים להם במים. הם מקבלים כל מה שנחוץ להם – ואנחנו לא.

"האחריות הישראלית לרווחתם של העזתים היא פטנט מטומטם מאז 2005 ולבטח כיום. צריך להיות ברור שלא עובר סיוע משטח ישראל לעזה, שכל המעברים סגורים"

"הסכמי אוסלו כבר לא רלוונטיים ולכן הגורם לתיאום מולנו, מתוך הבנת הסביבה בה אנו חיים, הם הירדנים. זה לא אומר שאנחנו מקבלים את כל העמדות של הירדנים. לכן חשוב לפעול בנושאים שהם בקונצנזוס ולדעתנו חשוב יותר לתאם עם ירדן מאשר עם הרשות הפלסטינית, שהם גוף לא רלוונטי לעמדתנו".

בסוגיית החטופים ועתיד עזה, נכתב במסמך: "נפעל לשחרור כל החטופים תוך שמירה על חופש פעולה מלא לצה"ל. נסיר מעצמנו כל אחריות לרצועה – המעברים ייסגרו והאספקה תופסק. האחריות על עזה תועבר לגורם בינלאומי בהסכמה עם ארה"ב".

ח"כ עודד פורר בכנסת, 11 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פורר הבהיר לזמן ישראל: "האחריות הישראלית לרווחתם של העזתים היא פטנט מטומטם מאז 2005 ולבטח כיום. צריך להיות ברור שלא עובר סיוע משטח ישראל לעזה, שכל המעברים סגורים. אין לנו כוונה להקים התיישבות בעזה למרות שגם אנחנו מאמינים שאת הטרור יש להעניש בלקיחת שטח.

"בכל מקרה, זה לא על הפרק למעט פרימטר שיהיה No man's land. עבורנו ארגון המדינות הערביות, מוסלמיות או הליגה הערבית צריכים לנהל את זה ואולי ארה"ב תסכים לקחת אחריות. במקביל צריך לאפשר חופש תנועה לעזתים שרוצים לצאת למדינות אחרות. זו זכות בסיסית שלהם".

בנושא הביטחון האישי והמאבק בפשע המאורגן, פורר הדגיש כי יש להקים שלושה בתי משפט ייעודיים לנושא: "צריך שופטים שיקבלו אבטחה מוגברת, לאסוף נשק – ולקיים הליכים מהירים יותר"

בנושא הביטחון האישי והמאבק בפשע המאורגן, פורר הדגיש כי לא ניתן להותיר את הטיפול לבתי המשפט הרגילים, ויש להקים שלושה בתי משפט ייעודיים לנושא: "צריך שופטים שיקבלו אבטחה מוגברת, יש להכין הכשרה ייעודית לצוותים משפטיים, לאסוף נשק ולקיים הליכים מהירים יותר.

"התחלנו בפרויקטים האלה בממשלת השינוי עם עבודת מטה של רם בלינקוב (לשעבר מנכ"ל משרד האוצר) ויואב סגלוביץ. זו משימה לאומית שהתחילה ונבלמה על ידי הממשלה הנוכחית".