שופטת בית משפט השלום ברחובות קרן וקסלר זיכתה שלשום (רביעי) מחמת הספק את האזרחית ירדן מן מהאישום בתקיפתה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
זוהי שגיאה מצד בית המשפט. מן הייתה צריכה לקבל זיכוי מלא, שפירושו קביעה החלטית של בית המשפט כי היא לא ביצעה את המעשה שיוחס לה בכתב האישום.
במקביל, היה בית המשפט צריך להורות על העברת הכרעת הדין לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה על מנת שתשקול פתיחת חקירה נגד סילמן בגין מסירת עדות שקר, עבירה שעונשה שבע שנות מאסר.
בית המשפט היה צריך להורות על העברת הכרעת הדין לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה על מנת שתשקול פתיחת חקירה נגד סילמן בגין מסירת עדות שקר, עבירה שעונשה שבע שנות מאסר
במצב היחסים הנוכחי בין ממשלת ישראל לבין הרעיון של שלטון החוק, אין לצפות שאכן כך יקרה. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מורתעת ובוררת את מלחמותיה. פעולת הקומנדו של השרה מאי גולן אתמול בתחנת משטרה בדרום תל אביב, בעת ששלפה החוצה את אימה במהלך חקירה באזהרה – בפרשה שבהן שתיהן חשודות בעבירות פליליות חמורות – מוכיחה זאת.
ביחס לשרי הממשלה אין דין ואין דיין. נבחרי ציבור חומקים ללא פגע ממעשים שאזרחים מן השורה היו נשלחים בגינם לבית מעצר ללא היסוס.
בלעדי: ירדן מן, שמאושפזת כבר יומיים עם בעיות לב בבית החולים אסף הרופא אחרי המעצר, שבאורח פלא הואשמה תוך 24 בתקיפת השרה סילמן ברחובות משחזרת את גרסתה.- "לא סטרתי לה, היא דחפה לי מצלמה לפנים ובאינסטינקט הזזתי את המצלמה" עוד היא מספרת שמהרגע שהיא העירה לה על פועלה בממשלה, סילמן… pic.twitter.com/LXGgwBzMiY
— Yossi Eli (@Yossi_eli) January 26, 2024
השופטת וקסלר כתבה בנימוס, אך הכרעת הדין ברורה כשמש: האזרחית ירדן מן הואשמה על לא עוול בכפה בעבירות של תקיפת עובד ציבור, איומים והיזק לרכוש במזיד.
מן לא ביצעה אף אחת מהעבירות הללו, במפגש הטראומטי שלה עם סילמן במרכז מסחרי ברחובות, בשעת בוקר מאוחרת, כאשר קלטה את השרה עסוקה ברכישת בגדים במקום לעבוד למען הציבור. אף שהכרעת הדין נכתבה בזהירות מופלגת, היא מוליכה למסקנה שסילמן בדתה את תקיפתה.
מן לא ביצעה אף אחת מהעבירות הללו, במפגש הטראומטי שלה עם סילמן במרכז מסחרי ברחובות, בשעת בוקר מאוחרת, כאשר קלטה את השרה עסוקה ברכישת בגדים במקום לעבוד למען הציבור
בכתב האישום – שהוגש על ידי התביעה המשטרתית באופן חסר תקדים תוך פחות מ-24 שעות ממועד אירוע התקיפה לכאורה – נטען כי מן ראתה את סילמן בסמוך לחנות בגדים במרכז מסחרי ברחובות, בבוקרו של יום חול, סמוך לשעה 10 בבוקר.
מן, על פי כתב האישום, החלה לצלם את סילמן בטלפון הנייד שלה והטיחה בה כי "היא זו שרצחה אנשים במלחמה", ובנוסף אמרה לסילמן ש"תהרוג אותה", תוך השמעת קללות וגידופים.
סילמן, על פי כתב האישום, התקשרה למשטרה, ומאחר שמן סירבה למסור את פרטיה, החלה סילמן להתקרב אליה ולצלם אותה ובתגובה לכך מן לכאורה סטרה בפניה של סילמן. כתוצאה מכך נפל הטלפון הנייד של סילמן מידה ונסדק, ו"נגרמה אדמומיות" בלחיה של סילמן, כדברי כתב האישום.
זהו שיעור מאלף ביכולת לקחת עובדות בסיסיות אמיתיות, ולעוות אותן לגמרי כך שהתוצאה המתקבלת הפוכה למה שאירע במציאות. מן, אשת החינוך העוסקת בהוראה מתקנת ואמנות, סיפרה בעדותה בבית המשפט בדיוק מה אירע:
"הלכתי לבקר חברה חולה בגבעת ברנר. עצרתי במרכז הקניות, קניתי עוגה לחברה, שתי כיכרות לחם וקפה, ויצאתי. ברגע שיצאתי ראיתי את סילמן, וזה היה יום יומיים אחרי ש-21 חיילים נהרגו בעזה. יום אבל לאומי. ואני רואה שם את השרה בוררת בגדים בעשר בבוקר. כל מה שעלה לי בראש, סליחה שאני אומרת, איזה מופקרת. אמרתי שאני חייבת להראות את זה לבעלי. צילמתי סרטון קצר, סגרתי והמשכתי הלאה.
"היה רגע שנאלצנו לעבור אחת ליד השנייה. אמרתי בשקט 'בושה' והמשכתי. באותו רגע היא התחילה להתפרץ ולצעוק, ממש לצעוק בקול 'את חוצפנית', התחילה לקלל אותי ולגדף אותי. הייתי המומה. הייתי פשוט המומה.
"היה רגע שנאלצנו לעבור אחת ליד השנייה. אמרתי בשקט 'בושה' והמשכתי. באותו רגע היא התחילה להתפרץ ולצעוק, ממש לצעוק בקול 'את חוצפנית', התחילה לקלל אותי ולגדף אותי. הייתי המומה"
"היא התחילה לדבר עם תנועות ידיים ותנועות עם הראש של 'מי את בכלל? את לא תדברי אליי ככה. אני רואה שהידיים שלך מלאות, למה לא? תשבי בבתי קפה, מה רע לכם? אין לכם מלחמות, אין הרוגים, אין חטופים'. כל מילה שהיא הוציאה הייתה יותר ויותר הזויה.
"אמרתי, משהו לא בסדר עם האישה הזאת. הסתובבתי והלכתי משם. מאותו רגע היא פשוט התחילה לדלוק אחריי, והתחילה לצרוח יותר ויותר חזק. היא התקשרה למשטרה וסיפרה סיפורים שאני מתעללת בה ומתעמרת בה. אמרתי, אני פשוט חייבת להתרחק מטווח הראייה שלה, כי זה היה נורא.
"ואני נכנסת למגה, ואני פשוט לא מאמינה, אני רואה אותה מסתתרת מאחורי האריזות של הניירות טואלט. והיא מדברת עם המשטרה ואומרת שאיימתי עליה. אמרתי – 'את משקרת'. אמרתי אני הולכת מפה, והיא קופצת מצד שמאל שלי ודוחפת את המצלמה שלה לתוך העיניים שלי, והרחקתי לה את הטלפון, והמשכתי ללכת.
"ואני הולכת לכיוון בניין משרדים, היא נכנסת אחריי. אני נכנסת לחדר מדרגות, היא הולכת אחריי. פשוט הייתי מבועתת. הרגשתי כמו ב'חיזור גורלי'. אמרתי אני אלך לאוטו, והיא המשיכה לצעוק ולעשות רעש, והיא רצה אחריי והיא מקריינת ואומרת 'את לא תרביצי לי, את לא תגעי בי'. אמרתי לה, 'תתרחקי ממני, שמישהו ירחיק אותה ממני'. היא הייתה פשוט אחוזת אמוק, היא הייתה בטירוף מוחלט".
שרשור תיעוד מה שצילמה ירדן מן התקרית אחריה הוגש נגדה כתב אישום : כאן היא מתחילה לצלם את השרה סילמן , סך הכל רגוע pic.twitter.com/XQGw2Ku91W
— Yossi Eli (@Yossi_eli) January 28, 2024
התביעה הסתמכה על עדותה של סילמן עצמה וכן שלושה עדים נוספים שטענו שראו את מן סוטרת בפניה של סילמן. אך עדותם של כל הארבעה קרסה באולם המשפט, כשהתברר שלא באמת ראו, לא באמת שמעו, אלא רק הדהדו את טענותיה של סילמן עצמה, והשמיעו תיאורים שבית המשפט מצא שהם הפוכים למה שנשקף מראיות אובייקטיביות.
עדותם של כל הארבעה קרסה באולם המשפט, כשהתברר שלא באמת ראו, לא באמת שמעו, אלא רק הדהדו את טענותיה של סילמן עצמה, והשמיעו תיאורים שבית המשפט מצא שהם הפוכים למה שנשקף מראיות אובייקטיביות
בנוסף, התברר שהסרטונים שצולמו אינם מראים תקיפה אלא תנועת יד של מן שהזיזה מעליה את הטלפון של סילמן, שאותו החזיקה השרה קרוב מאוד לפניה של מן, תזוזה שכתוצאה ממנה נפל הטלפון על הרצפה.
סילמן גם לא ידעה להסביר כיצד חטפה סטירה ממן בשעה שמן החזיקה בידיה שקיות מלאות קניות על פי עדות השרה עצמה. התברר שאותה "אדמומיות בלחי" אינה תוצאה של חוות דעת אובייקטיבית, אלא שאחד הנוכחים אמר לשרה שהוא רואה אדמומיות מסוימת.
סילמן גם לא הזכירה, משום מה, כשצלצלה למוקד 100, כי מן מאיימת עליה, אלא רק "צורחת ומקללת", ואין זכר לשום איום מצד מן בכל הסרטונים שהוצגו בבית המשפט.
חייבים לצפות הקטע הזה.
ראש חטיבת התביעות במשטרה תנ"צ דדו זמיר מתהדר בהגשת האישום נגד ירדן מן על תקיפת עידית סילמן.
תוך יממה!
כמה שחצנות וכמה יהירות. "אני שלם מאוד, אני שותף מלא בכתב האישום, יש ראיות" וכו'.
הזיכוי של מן הוא אות קין על משטרת בן גביר.
זמיר לא יכול להישאר בתפקיד. pic.twitter.com/zbeIT8kv5s— Josh Breiner (@JoshBreiner) September 17, 2025
"גרסתה של השרה סילמן מעוררת קשיים לא מבוטלים", כתבה השופטת בהכרעת הדין, "מדובר בגרסה מתפתחת לגבי מהות האיום שהשמיעה הנאשמת. נוכח הקשיים והתהיות, שנותרו ללא מענה, לא ניתן להעדיף את גרסתה של השרה סילמן על גרסת הנאשמת, שנותרה ברורה, יציבה וקוהרנטית".
מעבר להתנהלות המופקרת של המשטרה בעצם הקבלה האוטומטית של טענותיה של סילמן והגשת כתב אישום נגד אזרחית בהתבסס על טענות אלה, החקירה המשטרתית הייתה גם היא רשלנית במיוחד.
מעבר להתנהלות המופקרת של המשטרה בעצם הקבלה האוטומטית של טענותיה של סילמן והגשת כתב אישום נגד אזרחית בהתבסס על טענות אלה, החקירה המשטרתית הייתה גם היא רשלנית במיוחד
סילמן עצמה צילמה כמה וכמה סרטונים בטלפון שלה, אך בסופו של דבר בחרה להעביר למשטרה סרטון אחד ויחיד, והחוקרים לא התעקשו לקבל את הסרטונים האחרים, כפי שלא טרחו לאסוף את החומר הגולמי ממצלמות האבטחה במרכז המסחרי.
התנהלות רשלנית זו של המשטרה הובילה אותה לאמץ בעיניים עצומות את טענות הסרק של סילמן, ולהעביר אזרחית מסע ייסורים של קרוב לשנתיים, עד לזיכויה. בשל כך, יהיה זה מן הראוי אם מן תתבע בנזיקין את סילמן ואת משטרת ישראל גם יחד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובכל המאמר הזה יש משפט אחד שחייבים להתעכב עליו:
"היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מורתעת ובוררת את מלחמותיה".
זה משפט פשוט מטורף, שמלמד על הקריסה של שלטון החוק בישראל. אם יש חשד מבוסס לעבירה – היועצת צריכה לפעול. לא אמור להיות דבר ברור מזה. כמו שהשמש זורחת במזרח. זה מצב מטורף ובלתי מתקבל על הדעת שהיועצת בוחרת להתעלם מעבירות על החוק מצד נבחרי ציבור רק כי הם תוקפים אותה בלי הפסקה ועליה לשמור תחמושת מולם. שוב – קריסה של שלטון החוק בישראל! וזאת בושה וחרפה וקלון של בגץ והיועצת שהם נתנו לנו להגיע לשם. לכל אורך הדרך הם פועלים בניגוד למצופה משומרי סף בכירים, בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד להיגיון הסביר, וגם, למרבה הצער, בניגוד לחוק ולפסיקה.
הגיע הזמן שגם אתה, יועז, תפסיק להשתמש במילים כל כך יפות ועדינות, כי בעשותך כך אתה בעצם הופך, שלא בזדון חלילה, לחלק ממכונת ההסתרה והחיפוי. המצב כרגע בישראל הוא ששומרי הסף שלה הפכו שותפים מלאים להסתרת המצב האמיתי מכלל הציבור בישראל, שעדיין סבור, בחלקו הגדול, שיש פה מבוגר אחראי ששומר עליו מפני השררה, ואותו מבוגר אחראי גם יאפשר קיומן של בחירות הוגנות במועדן.