יש למודל מגבלה רצינית מאוד שקל לא לשים לב אליה: הוא עלול להסיק מסקנות על סמך מידע חסר, לעיתים מידע קריטי, ואין לו שום יכולת לזהות זאת. הוא מתקשה להגיד שהוא לא יודע או שאין בפניו מספיק נתונים. משום כך, קשה מאוד לדעת איפה עובר הגבול הדק בין מודל מסייע למודל מכשיל. למה מכשיל? כי הוא סוחף, הוא מפרגן, הוא לא מתקטנן, הוא כותב בביטחון, הוא באמת יודע המון, הרבה יותר מכל בן אדם – ולכן קל ללכת שבי אחריו ולא לשים לב שבשלב מסוים התובנות שלו הופכות לקשקוש או שהוא נכנס ללופ של ריצוי ופרגון לקשקושים שמייצר המשתמש.

אודי, תמצתת סעיף אחד, אולי סעיף וחצי, מתוך המאמר, וגם אותו הצגת בצורה מעוותת. מרשים, אין מה להגיד.
את המינוי צריך לפסול בעיקר מהכיוון של זהות הממנה ופחות זהות הממונה, ועל זה מדבר רוב המאמר.
אבל אם כבר מדברים על זהות הממונה, מעבר לדרך העקלקלה שבה מונה, יש בעיה קשה בכך שזיני משתייך לקבוצה שלא מאמינה בדמוקרטיה. כיפה, לא כיפה, אלוף, לא אלוף – הוא שייך לזרם דתי שמאמין שישראל צריכה להשתנות מן היסוד ולהיפרד מרוב העקרונות הדמוקרטיים שעומדים בבסיסה. אדם כזה לא יכול לשמש בתפקיד ראש השב"כ, לפחות עד שלא יוחלט רשמית, בצורה דמוקרטית, פתוחה וישירה, אולי אפילו במשאל עם, שישראל משנה את פניה ואת שיטת המשטר שלה. עד שלא תתקבל החלטה רשמית כזאת, מישהו שכל הווייתו וזהותו מנוגדים לרוח המדינה כרגע, לא יכול לעמוד בראש גוף כמו השב"כ.

ורק שלא נשכח לומר תודה לבגץ, וגם קצת ליועצת, שאפשרו את מינוי זיני לראש השב"כ, מה שעלול בהסתברות מאוד גדולה לתת לממשלה אמצעי משוכלל שלא היה לה קודם לאסוף מידע לא נעים על כל שומר סף שלא יבוא להם טוב בעין. פתאום שיחת הוצאת קיטור בין היועצת לבין חברה שלה עלולה להפוך לכלי תעמולתי כנגדה בידי השלטון. שומרי הסף יורים לעצמם ברגל, הבעיה שכולנו נשלם על זה.

ראש ממשלה שהוגשו לגביו שלושה תצהירים של ראשי שב"כ לשעבר שבהם הם טוענים שהוא הורה להם לפעול בניגוד לחוק השב"כ, אמור להיפסל ישר, בלי שאלה ובלי שום פלפולים, מלמנות את ראש השב"כ הבא. מה יותר ברור מזה??? איך אפשר בכלל לנרמל מצב שבו הוא ממנה את ראש השב"כ הבא? זה פשוט טירוף. בג"ץ, אם יאשרו את המינוי, יוכיחו שהם למעשה ביטלו בפועל את עילת הסבירות. ואם אפשר לנרמל את המצב הפסיכי והמטורף הזה, איפה זה ייגמר? גם את הפקטור של 20 מנדטים לקואליציה בבחירות הבאות ינרמלו? גם אז תימצא הפרוצדורה שתאפשר לבגץ והיועצת להתפלפל על זה ולהגיע לפשרה מול הממשלה? יועז, אתה לא רואה כמה הסיטואציה הזאת מטורפת ולא סבירה? אף אחד משופטי בג"ץ לא רואה? הם איבדו לגמרי קשר עם המציאות?

מאמר מעניין וחכם, אבל גם קצת נאיבי. בעצם מאוד נאיבי. כל המטרה של התקיפה הייתה אחת – תחזוק הקואליציה. לא היה בה שום ממד טקטי ולא אסטרטגי, רק ממד פוליטי, כמו כל החלטה דרמטית שנתניהו קיבל בחודשים האחרונים. בכלל, כבר אין טעם לשפוט את ההחלטות של מדינת ישראל דרך משקפיים אסטרטגיים או גאו-פוליטיים או כל מילה גדולה אחרת. הכול מתנהל אך ורק לפי שיקולים קואליציוניים.

נתניהו שוקל שיקולים זרים כאוות נפשו, מנווט את ישראל ממיצר למיצר ומשרטון לשרטון, ושומרי הסף של המדינה – שמחזיקים בסמכויות חוקיות לעצור זאת – טומנים את ראשם בחול, וגם כשהם מחויבים להוציא אותו, הם מקפידים להסתכל לכיוון הלא נכון ולא לראות את מה שרואה כל אזרח פשוט. שומרי הסף של המדינה מפקירים את הדמוקרטיה הישראלית לידי כוחות פשיסטיים ואנטי דמוקרטיים.

והינה סקירה קצת יותר מפוכחת של שנת המשפט שהייתה לנו.

בשנה החולפת היועצת ובגץ המשיכו להתעלם מההפרות הבוטות של הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שראה כי טוב והחל להפר את ההסכם בצורה תכופה, גלויה ובוטה יותר.

בשנה החולפת היועצת המשפטית ובגץ המשיכו להתעלם מהאופן שבו איתמר בן גביר מנהל את המשרד לביטחון לאומי, ואפשרו לו להמשיך לעשות במשטרה כבשלו, תוך הפרת חובתם כלפי האינטרס הציבורי. איתמר בן גביר דרס כל נורמה אפשרית – אך כל זה לא הספיק ליועצת ולבגץ לקבוע שעליו לסיים את תפקידו כמה שיותר מהר.

בשנה החולפת היועצת המשפטית לממשלה ובגץ המשיכו להתעלם מהעובדה שנתניהו מנווט את המדינה מממיצר למיצר, משרטון לשרטון, הכול בכפוף לעיקרון מנחה אחד ויחיד – שלמות הקואליציה שלו. נתניהו שקל שיקולים זרים באין מפריע, גם בשאלות המוסריות הכבדות ביותר בתולדות המדינה וגם בהחלטות אסטרטגיות עם השלכות לשנים רבות קדימה.

בשנה החולפת בגץ והיועצת ריסקו לגמרי את אחד מעקרונות הליבה של כל דמוקרטיה: השוויון בפני החוק. נתניהו, כאמור, עשה פחות או יותר מה שבא לו, ומעולם לא נענש ולא הוטלה עליו שום סנקציה אישית. בגץ והיועצת פיתחו שיטת אכיפה חדשה, חליפה תפורה למידותיו של ראש הממשלה בלבד: עוצרים את העבירה (לפעמים) אבל לא נוגעים בעבריין.

בשנה החולפת מדינת ישראל הפכה למדינה בהכחשה משטרית, כאשר בגץ והיועצת שותפים מלאים להסתרה של המצב האמיתי של הדמוקרטיה שלנו, ובכך תורמים להרדמת העם ולתחושת השווא שאולי יהיה בסדר ושיש על מי לסמוך.

מה נאחל לשנה הבאה? ששומרי הסף שלנו יתעוררו ולא יאפשרו לנתניהו לגנוב את הבחירות.

בכל המאמר הזה יש משפט אחד שחייבים להתעכב עליו:

"היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מורתעת ובוררת את מלחמותיה".

זה משפט פשוט מטורף, שמלמד על הקריסה של שלטון החוק בישראל. אם יש חשד מבוסס לעבירה – היועצת צריכה לפעול. לא אמור להיות דבר ברור מזה. כמו שהשמש זורחת במזרח. זה מצב מטורף ובלתי מתקבל על הדעת שהיועצת בוחרת להתעלם מעבירות על החוק מצד נבחרי ציבור רק כי הם תוקפים אותה בלי הפסקה ועליה לשמור תחמושת מולם. שוב – קריסה של שלטון החוק בישראל! וזאת בושה וחרפה וקלון של בגץ והיועצת שהם נתנו לנו להגיע לשם. לכל אורך הדרך הם פועלים בניגוד למצופה משומרי סף בכירים, בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד להיגיון הסביר, וגם, למרבה הצער, בניגוד לחוק ולפסיקה.

הגיע הזמן שגם אתה, יועז, תפסיק להשתמש במילים כל כך יפות ועדינות, כי בעשותך כך אתה בעצם הופך, שלא בזדון חלילה, לחלק ממכונת ההסתרה והחיפוי. המצב כרגע בישראל הוא ששומרי הסף שלה הפכו שותפים מלאים להסתרת המצב האמיתי מכלל הציבור בישראל, שעדיין סבור, בחלקו הגדול, שיש פה מבוגר אחראי ששומר עליו מפני השררה, ואותו מבוגר אחראי גם יאפשר קיומן של בחירות הוגנות במועדן.

מאמר מאוד נאיבי. כאילו שלנתניהו יש איזו שאיפה לסיים את המלחמה. זה כבר ברור שנתניהו שואף להאריך את המלחמה בכל דרך ולדעתי אפילו כבר לא מחפש את תמונת הניצחון המוחלט, אלא רק את הבריחה מהכרעה שעלולה לעלות לו בקואליציה: טיהור אתני והתיישבות בעזה, כדרישת בן גביר וסמוטריץ', או פירוק הקואליציה.

השיקולים הזרים של נתניהו – שיקולים אישיים קואליציוניים – כל כך ברורים, שנתניהו כבר לא מנסה להסתיר כלום. הוא יודע ששומרי הסף פשוט פוחדים לעשות את עבודתם ולעצור את הטירוף האנטי דמוקרטי הזה.

נורא פופולרי לתקוף את האופוזיציה, והאופוזיציה אכן לא מרשימה, אבל המציאות בישראל היא שלאופוזיציה אין כמעט כלים לעצור קואליציה מטורפת וחסרת מעצורים. יש שני גורמים שלהם ורק להם הסמכות החוקית לעצור את הדהירה המטורפת הזאת לתהום: היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ. העם כבר יצא בהמוניו במשך שבועות רבים כדי להפגין בעד ערכי הדמוקרטיה ולהראות לשומרי הסף של הדמוקרטיה שיש להם גב איתן. עצוב מאוד שלמרות הגיבוי העוצמתי וחסר התקדים הזה, שומרי הסף שלנו בוחרים לטמון את ראשם בחול ולהתעלם מכך שראש הממשלה מנווט את המדינה אך ורק לפי שיקולים קואליציוניים. כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אם שומרי הסף לא יתעשתו בהקדם, שמם ייכתב באותיות שחורות משחור בדברי ימיה של מדינת ישראל.