אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

פרשנות כל השטיקים והטריקים ברפורמת סימון המוצרים

חברות המזון חוגגות את "רפורמת המדבקות האדומות" בבליץ יחצני, אבל מהפכת סימון המוצרים המזיקים לבריאות מלאה בחורים ● כמות הסוכר תסומן על האריזות, אבל ללא ציור של כפית ● שיעור החלבון נותר ללא מענה, וכך גם השימוש בממתיקים מלאכותיים ● באיגוד הרופאים בכלל לא מרוצים ● ועוד לא אמרנו מילה על המחירים

בעוד כמה שבועות, בתחילת ינואר 2020 תיכנס לתוקף רפורמת הסימון התזונתי למוצרי מזון ארוזים. מוצרים שעומדים בשלושה פרמטרים שקבע משרד הבריאות יסומנו במדבקה ירוקה: עד 4 גרם סוכר ל-100 גרם מוצר, עד 4 גרם של שומן רווי ל-100 גרם מוצר, ועד 400 מ"ג  נתרן (מלח) ל-100 גרם של מוצר מוצק. מדבקה אדומה צפויה לעטר מוצרים שחורגים מהמלצות משרד הבריאות.

הרפורמה שיזם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, גובשה כבר בשנת 2017, והייתה אמורה להיכנס לתוקף שנה לאחר מכן, במרץ 2018. ואולם לחצים שהפעילו חברות המזון הגדולות הביאו לדחייה של שנתיים במועד יישום הרפורמה.

בזמן הזה שקדו חברות המזון הגדולות על פיתוח מוצרים משופרים, שיעמדו במגבלות החדשות, ובלבד שלא יסומנו במדבקה אדומה. ההערכות הן שמוצרים מסומנים יהיו פחות אטרקטיביים בעתיד, ושהמכירות שלהם ירדו.

המהלך מגובה במעטפת שיווקית ופרסומית, ורגע לפני כניסת הרפורמה לתוקף יצאו חברות המזון הגדולות במסע יחסי ציבור, שבו הציגו את המוצרים המשופרים שפיתחו. באסם, למשל, מתהדרים בחטיפים מופחתי שומן ונתרן, בזוגלובק מציגים פסטרמות משופרות, ובשטראוס אפילו העזו לשנות את המילקי ולהפחית ממנו שתי כפיות סוכר שלמות. עכשיו זה בריא.

כמו תמיד, הרפורמה שאמורה הייתה לעזור לצרכנים לצרוך מוצרי מזון בצורה יותר מודעת ומושכלת, ולהאיץ בחברות לייצר ולייבא מוצרים בריאים יותר, רחוקה מלהיות מושלמת. אבל הפעם חשוב במיוחד לראות מה הפסדנו בדרך.

מדבקות סימון המוצרים
מדבקות סימון המוצרים

למשל, מספר כפיות הסוכר במוצרים לא יסומן כפי שאפשר היה להניח, ובכן, בכפית. במקור הצהיר משרד הבריאות כי כל 100 גרם מוצר הכולל 4 גרמים של סוכר, יסומן בציור של כפית. ואולם במה שנחשב לאחד ההישגים הבולטים של חברות המזון בוטלה חובת הסימון הוויזואלי של כמות הסוכר על גבי המוצר. בתקנות הסופיות הסתפקו בדרישה לסמן את מספר כפיות הסוכר בספרות.

באיגוד רופאי בריאות הציבור הגיבו באכזבה לשינוי הזה, וכינו את התקנות הסופיות של משרד הבריאות כניעה לאינטרסים של החברות. "אזהרות גרפיות חיוניות להעברת מסר אפקטיבי להגנה על בריאות הציבור", קבעו באיגוד.

אבקות מרק לא יסומנו במדבקות, למרות כמויות הנתרן האדירות בהן, ומוצרים באריזות קטנות הוחרגו מחובת הסימון. כך קרה שדווקא חטיפים וממתקים, שצורכים בעיקר ילדים, יופיעו ללא סימון כמויות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי.

וכמובן דחיית הרפורמה בשנתיים, בכפוף לחוק שקובע שכל שינוי שיידרש בעתיד על אריזת מוצרי מזון יידחה מראש בשנתיים. חוק שיזמה איילת שקד ב-2014, מחייב מתן התראה של שנתיים לתעשיית המזון לפני ביצוע שינוי באריזות.

אבקות מרק לא יסומנו במדבקות אדומות, למרות כמויות הנתרן האדירות שיש בהן, ומוצרים באריזות קטנות הוחרגו מחובת הסימון. כך קרה שדווקא חטיפים וממתקים, שהצרכנים שלהם הם ילדים, יופיעו ללא סימון

החברות הגדולות הקדישו את השנתיים אחרונות לפיתוח נוסחאות חדשות של מוצרי מזון ושינוי קווי הייצור כך שיתאימו לתקנות החדשות. המאמץ הזה איפשר להן להציג בפני הצרכנים את המוצרים החדשים שפיתחו, לזכות לעוד חשיפה חיובית בשוק ריכוזי, ולחזק את מעמדן עוד יותר, הפעם עם מדבקה ירוקה תקנית.

מי שנותרו בצל היצרנים הקטנים, שלא מסוגלים לעמוד בעלויות הכבדות הכרוכות בהכנות ליישום הרפורמה.

אמנם בסמוך לגיבוש התקנות הובטח למפעלים הבינוניים והקטנים כי תוקם קרן משותפת של משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר, שתסייע למפעלים הקטנים והבינוניים להיערך לרפורמה. אבל איכשהו, כפי שדברים קורים בדרך כלל, גם הפעם העסקים הקטנים לא הצליחו להתחבר לכסף הגדול.

בקיץ האחרון אישרו משרדי הממשלה בפני הגורמים בענף המזון כי יעבירו 21 מיליון שקל לטובת המפעלים. ואולם בהעדר ממשלה, גם הקריטריונים לחלוקת התקציבים עדיין אל גובשו.

דרישות הרפורמה פגעו קשות ביכולת התחרות של היצרנים הקטנים, באופן שעלול להביא לירידה דרמטית במכירות שלהם ואף לקריסתם.

את ההשלכות ירגישו הצרכנים פעמיים. פעם אחת במבחר המוצרים שיקטן, ופעם שנייה בצמצום התחרות, שבסופו של תהליך יאפשר לחברות המזון הגדולות להעלות מחירים.

בשני קרבות חשובים בכל זאת הצליח משרד הבריאות לגבור על היצרניות. נציגי חברות המזון נכשלו בניסיונותיהם להעביר את הסימון מהחזית לגב האריזה,  ולמרות הכל, הגבינה הצהובה לא הוחרגה מהתקנות. למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הייתה עמדה נחרצת ביחס לצורך לסמן את הגבינה הצהובה, עתירת הנתרן, ועמדתו הכריעה למרות הלחצים הכבדים שהפעילו היצרניות.

שוקולד של שטראוס (צילום: Moshe Shai/Flash90)
שוקולד של שטראוס (צילום: Moshe Shai/Flash90)

מידע חלקי ומגמתי

אבל יש עוד מרכיבים שלא זכו להתייחסות ברפורמה, ועד שאלה יטופלו יוכלו חברות המזון להעתיר עלינו מידע חלקי ומגמתי.

תמר נבו, מנהלת מחלקת מחקר באמון הציבור, מציינת כדוגמה לאחת ההטעיות האלה, שמבהירה עד כמה גדול הצורך בהדרכה ובפיקוח, את סימון החלבון.

"היצרנים יכולים לקרוא למוצר מסוים 'מועשר בחלבון' בכותרת, אבל כשמסתכלים על הערך התזונתי של המוצר מבינים שכמות החלבון שיש בו דומה לכמות החלבון שיש במוצרים מתחרים, שלא הוגדרו כמועשרים בחלבון.

"הצרכן לא תמיד יודע לעשות את ההבחנה הזו, ולכן על הרגולטור להגדיר איזו כמות של חלבון מאפשרת ליצרן להגדיר מוצר כמועשר בחלבון".

תקנה נוספת שצריכה לעבור עדכון לדעת נבו היא זו האוסרת על היצרנים לייחס למוצרי מזון סגולות ריפוי ולכתוב זאת על גבי האריזות.

"כשמוצר מסוים מועשר בחומצה פולית, או בסידן, אסור ליצרן לציין את הסגולות הבריאותיות שלהם, גם אם אלה הוכחו מדעית. האיסור הזה אמנם מונע מהיצרנים יכולת להטעות את הצרכנים, אבל במקביל הוא מונע מהציבור את האפשרות לבחור את המוצר הטוב ביותר עבורו, על סמך מידע מהימן".

גם השימוש בחומרים משמרים, צבעי מאכל, או חומרי טעם וריח, שחלקם ידועים כמזיקים לבריאות, לא הוסדר. השימוש בממתיקים מלאכותיים במקום בסוכר, כלל לא זכה להתייחסות ברפורמה, אף שברור שכדי לעמוד בקריטריונים של משרד הבריאות ועדיין לשמר את הטעם המתוק-מתוק, אין ברירה אלא להוסיף ממתיק מלאכותי.

ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שבשלב זה ממצאי המחקר בתחום הממתיקים המלאכותיים אינם חד משמעיים.

צריך רק להביא בחשבון שכאשר כבר יהיו ממצאים חד משמעיים, לכאן או לכאן, נצטרך לחכות שנתיים עד שנוכל לראות את הסימון המתאים על אריזת המוצרים שמכילים ממתיקים מלאכותיים. עד אז יופיע המידע רק באותיות הקטנות.

עוד 841 מילים
סגירה