במערכת הפוליטית רווחת תופעה של חברי כנסת המשווקים הצעות חוק שהניחו על שולחן הכנסת, בניסיון לתפוס כותרות תקשורתיות או לייצר ספין פוליטי, גם כאשר ברור לחלוטין שאין להצעת החוק המדוברת כל סיכוי להתקדם במסלול החקיקה. הכינוי הרווח של הניירות הללו הוא "הצהרות חוק", ונהוג להתייחס אליהם בזלזול, או באדישות.

אבל זו סוגה עילית לעומת הספין החדש ששיגרו שלשום (רביעי) שר המשפטים יריב לוין וח"כ אריאל קלנר מהליכוד, כשהודיעו כי בכוונתם לקדם במהירות הצעת חוק " שנועדה להבטיח כי יתאפשר לראש הממשלה להקדיש את הזמן הדרוש לניהול ענייני המדינה בעת הזו".

בז'אנר המקובל עושים סיבוב תקשורתי על הצעת חוק שלכל הפחות כבר הונחה על שולחן הכנסת, ויש לה קיום ממשי. אך ללוין ולקלנר אצה הדרך, והם שיחררו את ההודעה עוד בטרם ההצעה הוגשה, אולי לקראת הפריימריז בליכוד.

בז'אנר המקובל עושים סיבוב תקשורתי על הצעת חוק שלכל הפחות כבר הונחה על שולחן הכנסת, ויש לה קיום ממשי. אך ללוין ולקלנר אצה הדרך, והם שיחררו את ההודעה עוד בטרם ההצעה הוגשה, אולי לקראת הפריימריז

תכליתה של ההצעה ברורה: ליטול מבית המשפט את הסמכות לקבוע באיזה קצב ותכיפות יתקיימו הדיונים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהעביר את הסמכות הזו לידיים פוליטיות – לידיהם של שר הביטחון ושר המשפטים.

ח"כ אריאל קלנר בוועדת הכלכלה של הכנסת, 9 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ככל הידוע, בכוונתו של ח"כ קלנר להניח את ההצעה על שולחן הכנסת ביום שני הקרוב, והיא עתידה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה בשבוע שלאחר מכן. מבחינת לוחות הזמנים, מדובר אפוא ביוזמה שיש כוונה לקדם אותה ברצינות.

אך מכל מבחינה אחרת, הצעת החוק הזו אינה נהנית מרצינות, עומק ויסודיות מיוחדים. מדובר ברעיון עוועים, הפוגע פגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות, והמשקף מיסוד חוקי של התערבות פוליטית בהיבטים של אכיפת החוק הפלילי.

הצעת החוק הזו אינה נהנית מרצינות, עומק ויסודיות מיוחדים. מדובר ברעיון עוועים, הפוגע פגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות, והמשקף מיסוד חוקי של התערבות פוליטית בהיבטים של אכיפת החוק הפלילי

מעל לכל: הצעת החוק הזו היא הצעת חוק פרסונלית, שתכליתה לסייע לפטרונם הפוליטי של מקדמיה – ראש הממשלה נתניהו. מכל אחת מהסיבות הללו בנפרד, ובוודאי בהצטברן יחד, עולה מסקנה חד משמעית: מדובר בהצעת חוק בלתי חוקתית, שתיפסל בבג"ץ או לכל הפחות יימנע יישומה על משפט נתניהו.

על פי ההצעה, יתווסף סעיף לחוק סדר הדין הפלילי, שכותרתו תהיה "צמצום מספר הדיונים מטעמי ביטחון המדינה". מדוע ביטחון המדינה מחייב דווקא לצמצם ימי דיונים, ולא למנוע כליל את קיום המשפט?

האם מספיק בטוח מבחינה ביטחונית לקיים דיון אחד או שניים בשבוע, אך לא שלושה או ארבעה? המידע הביטחוני שיימסר במספר מצומצם יותר של ימי דיונים אינו רגיש דיו? בשפה חוקתית – אין קשר רציונלי בין האמצעי לתכלית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת חקירתו הנגדית. 3 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בהצעת החוק נקבע כי בכל שלב של כל משפט פלילי, יוכל שר הביטחון, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, להודיע לבית המשפט כי למשך שישה חודשים המשפט יתקיים ב"מספר דיונים מצומצם", אם השר קבע כי "קיומו או המשכו של המשפט בקצב רגיל עלול לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". כמה מצומצם? כמה ששר הביטחון יחליט. השר רשאי להאריך את התקופות, בכל פעם בשישה חודשים נוספים.

בדברי ההסבר הקצרים להצעתו כתב קלנר כי "הצעת החוק מבקשת לאזן בין ההליך המשפטי, זכותו של נאשם להליך הוגן, ניהול המשפט במועד סביר ובין החובה להגן על ביטחון המדינה במקרים שבהם קיום ההליך בקצב שאולי היה נכון למצב שגרה, עלול לפגוע בביטחון המדינה בעת חירום".

גם אם ניתן לדון על איזון בין הערכים הללו שקלנר מזכיר, התפקיד לאזן ביניהם אינו מסור לגורמים פוליטיים אלא לבית המשפט עצמו. נטילת הסמכות הזו מידי הרשות השופטת והעברתה אל הדרג הפוליטי הממשלתי – אפילו לא לידי התביעה הכללית, המצויה תחת כנפיו של היועץ המשפטי לממשלה – מהווה פגיעה אנושה בהפרדת רשויות.

ההצעה מתיימרת לעסוק בנושאי ביטחון, אך מובן שיש לה תכלית אחת ויחידה – והיא לסייע לנתניהו במשפטו. למעשה, עצם ההודעה הפומבית של לוין בעצמו, היא זו שקשרה את ההצעה עם משפט נתניהו

ההצעה מתיימרת לעסוק בנושאי ביטחון, אך מובן שיש לה תכלית אחת ויחידה – והיא לסייע לנתניהו במשפטו. למעשה, עצם ההודעה הפומבית של לוין בעצמו, היא זו שקשרה את ההצעה עם משפט נתניהו, ואם וכאשר ההצעה תהפוך לחוק ותיבחן בבג"ץ, ההודעה תשמש ראיה מפלילה הקושרת את תמיכת ועדת השרים לחקיקה והקואליציה כולה בהצעת החוק, שבינה לבין שיקולי ביטחון אמיתיים אין כלום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 11 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"משפט ראש הממשלה מעולם לא היה צריך להתחיל וקיומו מנוגד הן לצדק והן לטובת המדינה", הודיע לוין. "במקום להמשיך ולנהל את המאבק הקשה להשבת כלל החטופים החללים, לפירוק החמאס מנשקו ולהרחבת מעגל השלום, נאלץ ראש הממשלה נתניהו להתייצב בבית המשפט ולהשיב לשאלות הזויות על בובות וסיגרים".

לוין הוסיף:

"הודעתי לפני מספר שבועות כי אני תומך בקידומה המהיר של הצעת החוק החשובה של ח"כ קלנר, שנועדה להבטיח כי יתאפשר לראש הממשלה להקדיש את הזמן הדרוש לניהול ענייני המדינה בעת הזו. בכוונתי להעבירה בוועדת השרים לחקיקה מיד עם הנחתה על שולחנה".

ההודעה הזו היא אקדח מעשן. בשפה חוקתית – הצעת החוק נועדה לתכלית לא ראויה.

למעשה, לא זו בלבד שהצעת החוק הזו מבקשת להניח בידיים פוליטיות את הסמכות לקבוע את קצב שמיעתם של משפטים שיש בהם רגישות ביטחונית, אלא שהיא מבקשת לאפשר לאותם ידיים פוליטיות להחליט באופן שרירותי, ללא שום בקרה, לאיזה משפט פלילי יש נגיעה ביטחונית כזו.

לא זו בלבד שהצעת החוק הזו מבקשת להניח בידיים פוליטיות את הסמכות לקבוע את קצב שמיעתם של משפטים שיש בהם רגישות ביטחונית, אלא שהיא מבקשת לאפשר לאותם ידיים פוליטיות להחליט באופן שרירותי

אפילו אם מדובר בפוליטיקאי הנאשם בעבירות של שחיתות שלטונית, שר הביטחון יכול להחליט שיש כאן רגישות ביטחונית המחייבת צמצום ימי הדיונים.

השופטים במשפט האלפים ביום הראשון של עדות בנימין נתניהו: עודד שחם, רבקה פלדמן-פרידמן ומשה בר-עם. 10 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באותה מידה אפשר לחוקק חוק המסמיך את השר להגנת הסביבה להחליט שבהליך משפטי מסוים יש רגישות סביבתית, ולכן השר מוסמך להורות לבית המשפט לצמצם את ימי הדיונים.

מלבד ניגוד העניינים הזועק לשמיים במתן סמכות חוקית לשרי הממשלה להציל את ראש ממשלתם ממשפטו הפלילי, הצעת החוק הזו פוגעת בעיקרון היסודי המקודש ביותר של עבודת בתי המשפט: העצמאות השיפוטית.

מלבד ניגוד העניינים הזועק לשמיים במתן סמכות חוקית לשרי הממשלה להציל את ראש ממשלתם ממשפטו הפלילי, הצעת החוק הזו פוגעת בעיקרון היסודי המקודש ביותר של עבודת בתי המשפט: העצמאות השיפוטית

במדינה דמוקרטית, הדרג הפוליטי לא פוקד על בתי המשפט כלום. "בענייני שפיטה", קובע סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה, "אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין".