על פי תנאי הסכם הפסקת האש עם ארגון חמאס, ישראל שחררה לא רק 250 מחבלים פלסטינים שהורשעו, אלא גם כ-1,700 עזתים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראלים בתוך רצועת עזה במהלך הלחימה והוחזקו במעצר.

בניגוד לאסירים שהורשעו, העצורים הללו לא הואשמו בעבירה כלשהי ולא הועמדו לדין, ורובם המכריע הוחזק בבידוד מוחלט בבתי הכלא בישראל במשך חודשים ארוכים.

ישראל טענה כי העצורים היו קשורים ישירות או בעקיפין לארגוני טרור, אך ארגוני זכויות אדם וגופים של האו"ם האשימו את שירותי הביטחון הישראליים בפריסת רשת רחבה בתוך עזה לשם איסוף מודיעין ולמטרות אחרות, וטענו כי רבים מהם אינם קשורים כלל לארגוני טרור.

עצורים ששוחררו מסרו עדויות רבות על התעללות חמורה בבתי הכלא בישראל, כולל מכות, תנאים סניטריים ירודים, מזון לא מספיק ובלתי ראוי, ועינויים פסיכולוגיים.

עצורים ששוחררו מסרו עדויות רבות על התעללות חמורה בבתי הכלא בישראל, כולל מכות, תנאים סניטריים ירודים, מזון לא מספיק ובלתי ראוי, ועינויים פסיכולוגיים

מי הם העצורים?

במהלך המלחמה שפרצה בעקבות הפלישה והטבח שביצע ארגון חמאס ב-7 באוקטובר 2023, עצר צה"ל מספר רב של עזתים תחת מטרייה כללית של חשד למעורבות בפעילות טרור.

עצורים מעזה בבית המעצר בשדה תימן, 14 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עזתים שנעצרו על ידי צה"ל ושב"כ בתוך רצועת עזה הוחזקו לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים משנת 2002, בבתי כלא ובמתקני מעצר בישראל.

לעיתים נעצרו במהלך פעולות צבאיות נגד תשתיות טרור, כולל פשיטות על מוסדות אזרחיים שבהם הייתה נוכחות של חמאס – כגון בתי חולים, בתי ספר ומקלטים למפונים.

דוח של נציבות זכויות האדם של האו"ם שפורסם ביולי 2024 קבע כי עצורים נאספו גם מבנייני מגורים וממחסומים במהלך ניסיונותיהם לנוע ברחבי הרצועה.

במקרה אחד של מעצרים המוניים, הודיע צה"ל ב-1 באפריל 2024 כי עצר "500 חשודים המשתייכים לארגוני טרור" במהלך שבועיים של פעילות סביב בית החולים שיפא שבעיר עזה, וכי החשודים הועברו "להמשך חקירה" על ידי שב"כ והמודיעין הצבאי.

יובל ביטון, לשעבר ראש אגף המודיעין בשירות בתי הסוהר, העריך על סמך ניסיונו כי העצורים "לא היו קשורים ישירות לרצח ישראלים או חיילי צה"ל", ובוודאי לא היו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר

יובל ביטון, לשעבר ראש אגף המודיעין בשירות בתי הסוהר, העריך על סמך ניסיונו כי העצורים "לא היו קשורים ישירות לרצח ישראלים או חיילי צה"ל", ובוודאי לא היו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר. "ייתכן שנחשדו בסיוע, באיזושהי פעילות עקיפה, שממנה ניתן היה להפיק מידע", אמר ביטון לזמן ישראל.

חיילי צה"ל אוספים עצורים פלסטינים ברצועת עזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

תנאי המעצר

נכון לתחילת אוקטובר 2025 הוחזקו במתקנים של שירות בתי הסוהר 2,673 עצורים מסוג זה, אם כי בארגון "המוקד" – המספק סיוע משפטי לעצורים פלסטינים – מעריכים כי ישנם עוד כמה מאות עצורים במתקני מעצר צבאיים אחדים.

העצורים מוחזקים לתקופות של שישה חודשים בהתאם לקבוע בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים – תקופות שניתן להאריך, ולעיתים קרובות אכן הוארכו, בהחלטת שופטי בתי המשפט המחוזיים.

העצורים מוחזקים לתקופות של שישה חודשים בהתאם לקבוע בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים – תקופות שניתן להאריך, ולעיתים קרובות אכן הוארכו, בהחלטת שופטי בתי המשפט המחוזיים

הארכות אלו ניתנו לאחר דיונים קצרים מאוד, שנערכו עם העצור בווידאו בפני שופט, ואורכם נע בין חמש לעשר דקות בלבד, לפי "המוקד". העצורים לא קיבלו גישה לראיות שהוצגו לשופט על ידי גורמי הביטחון לצורך הצדקת המעצר, ורוב מוחלט של העצורים מעולם לא קיבלו גישה לעורך דין. גם במקרים שבהם הצליחו להשיג ייצוג משפטי, עורכי דינם לא נחשפו לראיות.

בנוסף, הם הוחזקו ללא ביקורי הצלב האדום, לאחר שהממשלה אסרה כמעט מייד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר על ביקורים כאלה עבור כל האסירים והעצורים הפלסטינים.

גם ביקורי משפחה נאסרו על העצורים, והם לא הורשו לקבל שיחות טלפון או מכתבים – למעשה, נותקו כליל מן העולם החיצון.

אסירים ביטחוניים בכלא קציעות לקראת שחרור במסגרת הסכם הפסקת האש, 26 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במאי 2024, בעקבות לחץ משפטי מארגוני זכויות אדם, הקים צה"ל מנגנון שאפשר לעורכי דין לבקר עצורים. צעד זה אפשר לקרובי העצורים ליצור קשר עם ארגונים כמו "המוקד" ולתאם באמצעותם ביקורי עורכי דין בבתי הכלא.

עם זאת, רק עזתים שידעו על קיומם של "המוקד" או של ארגוני זכויות אדם נוספים המספקים שירותים דומים יכלו לתאם ביקורים כאלה ולגלות היכן מוחזקים יקיריהם.

עם זאת, רק עזתים שידעו על קיומם של "המוקד" או של ארגוני זכויות אדם נוספים המספקים שירותים דומים יכלו לתאם ביקורים כאלה ולגלות היכן מוחזקים יקיריהם

מנכ"לית "המוקד" ג'סיקה מונטל אמרה כי רוב מוחלט של משפחות העצורים כלל לא היו מודעות לקיומם של הארגונים הללו. לדבריה, "המוקד" הצליח לאפשר ביקורי עורכי דין רק ל-50 עצורים, וארגונים אחרים הצליחו להגיע אף הם לבודדים בלבד.

יחס בזמן המעצר

עצורים ששוחררו במהלך המלחמה דיווחו בעקביות כי עברו התעללות חמורה והתעמרות בעת המעצר. תצהירים שנגבו על ידי עורכי הדין של "המוקד" ממספר עצורים שביקרו במהלך כליאתם, ונצפו על ידי זמן ישראל, מגבים את הטענות הללו.

צעיר בן 23, נהג משאית סיוע הומניטרי, סיפר לעורך דין מ"המוקד" בספטמבר 2024 כי נעצר במחסום בעזה באפריל 2024, הוכה, נדרש להודות שהוא פעיל חמאס, ולאחר מכן נשלח למתקן המעצר הצבאי הידוע לשמצה שדה תימן למשך 45 יום לפני שהועבר למתקן המעצר עופר.

אסירים ביטחוניים בכלא קציעות, פברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לדבריו, נלקח לחדר ה"דיסקו", שם נחשף למוזיקה רועשת מאוד במשך שעה או יותר, ולאחר מכן הובל לחקירה, במהלכה נשאל על עיסוקיו. בהמשך נחקר שוב ונשאל לפרטים על מנהרות חמאס, והוא סיפק מידע על מנהרה אחת שידע על קיומה סמוך לביתו, תוך שהוא מכחיש כל קשר לארגון הטרור.

הצעיר סיפר כי נדבק בסקביאס עקב תנאים סניטריים ירודים – תופעה נפוצה בקרב עצירים עזתים – וכי במשך 20 יום לא הצליח לישון כראוי בשל כך.

עצור נוסף, שגילו לא נמסר, סיפר כי נעצר בביתו שבחאן יונס, ובמהלך המעצר הוכה בראשו ונגרמה לו פציעה עמוקה, ואז נכבל באזיקים, עיניו כוסו, הועלה לאוטובוס והוכה שוב.

הוא נלקח לשדה תימן, שם הוחזק אזוק וכשעיניו מכוסות במשך 96 ימים, כולל בלילות במיטה, ואף בעת הליכתו לשירותים.

עצור סיפר כי נעצר בביתו שבחאן יונס, ובמהלך המעצר הוכה בראשו ונגרמה לו פציעה עמוקה, ואז נכבל באזיקים, עיניו כוסו, הועלה לאוטובוס והוכה שוב. הוא נלקח לשדה תימן, שם הוחזק אזוק וכשעיניו מכוסות במשך 96 ימים

לאחר יותר משלושה חודשים בשדה תימן הועבר לעופר, שם סיפר כי התנאים היו מעט טובים יותר – העצורים היו אזוקים רק בשעות היום ולא כוסו עיניהם. לדבריו, בעופר הותר לעצורים לדבר, בעוד שבשדה תימן נאסר עליהם לדבר כלל.

עצורים פלסטינים בכלא קציעות הסובלים מסקביאס, מרץ 2025 (צילום: באדיבות "רופאים למען זכויות אדם")

הוא סיפר כי התקשה להתפנות כראוי בשירותים בשל האזיקים, וכי במקלחת ניתנה להם חומר ניקוי לרצפות במקום סבון. הוא גם סיפר לעורך הדין כי לא ידע היכן הוא מוחזק עד שהלה ביקר אותו והודיע לו על כך.

זמן ישראל עיין בתצהירים של 11 עצורים עזתים נוספים שנעצרו, שבהם נמסרו עדויות דומות של התעללות והתעמרות.

שירות בתי הסוהר וצה"ל הכחישו שוב ושוב כי פגעו או התעללו בעצורים הפלסטינים. אלא שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, האחראי על שירות בתי הסוהר ומדיניותו, התרברב לא פעם בתנאים הקשים שהטיל על אסירים ועצורים פלסטינים.

שב"ס וצה"ל הכחישו שוב ושוב כי פגעו או התעללו בעצורים הפלסטינים. אלא שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התרברב לא פעם בתנאים הקשים שהטיל על אסירים ועצורים פלסטינים

בפברואר השנה הורשע חייל מילואים של צה"ל בתקיפת עצורים באגרופים ובנשקו בעוד הם אזוקים וכשעיניהם מכוסות בשדה תימן. חמישה חיילי מילואים נוספים הועמדו באותו חודש לדין באשמת התעללות חמורה בעצור פלסטיני נוסף, גם כן בשדה תימן.