לראשונה מאז החלו לפעול בישראל מכינות קדם־צבאיות, קבוצה של יזמים מניחה תשתית להקמת מכינה המיועדת ללוחמות בלבד.

היוזמה יוצאת לדרך דווקא בתקופה שבה השיח הציבורי ממוקד במהלכי צה"ל לגיוס צעירים חרדים. אולם בעוד שהצבא משקיע תקציבי עתק בהקמת חטיבה לחרדים בלבד ובבניית בסיסים צבאיים שייסגרו בפני חיילות – הצעירות הישראליות מתנדבות לתפקידי לוחמה במספרים הולכים וגדלים.

לפי נתוני צה"ל שנמסרו במהלך השנה האחרונה, 20.9% מהמערך הלוחם הן לוחמות – בכללן לוחמות קרקל, חילוץ והצלה, מג"ב, תותחנים, איסוף קרבי ועוד.

אלא בעוד שהמערכת הצבאית משקיעה מאמצים חסרי תקדים בגיוס חרדים, בתחום גיוס הלוחמות כמעט שלא מושקעים משאבים או תשתיות שיקלו עליהן את ההצטרפות למערך הקרבי

אלא בעוד שהמערכת הצבאית משקיעה מאמצים חסרי תקדים בגיוס גברים חרדים, בתחום גיוס הלוחמות כמעט שלא מושקעים משאבים או תשתיות שיקלו עליהן את ההצטרפות למערך הקרבי. אחד הפערים הבולטים ביותר הוא ההכנה הפיזית לשירות.

נערים מתחילים להתאמן כשנה עד שנתיים לפני הגיוס, לעיתים בעידוד המשפחה, החברה והמסגרות הייעודיות כמו מכינות קדם־צבאיות. לעומת זאת, צעירות המבקשות להתגייס לתפקידי לוחמה מקבלות לעיתים הודעה על שיבוץ קרבי זמן קצר לפני החיול.

חיילות וחיילים ליד קיבוץ נחל עוז, בקרבת הגבול בין ישראל לרצועת עזה, 14 במאי 2019 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

כך, למשל, קרה בפיילוט ניוד חי"ר ללוחמות שנפתח לאחרונה: צה"ל הציג את התוכנית באמצעות זום ופירט את התנאים פחות מחודש לפני החיול. אומנם רוב הצעירות המיועדות לקרבי יודעות את שיבוצן מראש, אך אופן ניהול הפיילוט ממחיש כי החשיבה המערכתית עדיין לא השתנתה.

על הפער הזה – וכן על פערים נוספים בתחומי הכושר, התכנים, המנהיגות, היזמות ואפילו התזונה והשינה הנכונה – מבקשת לענות מכינה קדם־צבאית חדשה וייחודית ללוחמות.

המכינה עדיין בשלב התכנון, נמצאת בעבודה מול משרד הביטחון ועדיין אין לה שם רשמי, אך כבר מעוררת עניין רב. זאת על רקע העלייה במספר הלוחמות בצה"ל

המכינה עדיין בשלב התכנון, נמצאת בעבודה מול משרד הביטחון ועדיין אין לה שם רשמי, אך כבר מעוררת עניין רב. זאת על רקע העלייה במספר הלוחמות בצה"ל ושיעור המילואימניקיות, שהגיע בשנתיים האחרונות לכ־20% ממערך המילואים – קרביות ושאינן קרביות כאחד.

המכינה ללוחמות תקבל לשורותיה אך ורק צעירות לפני גיוס, ורק כאלה המתכננות להגיע לשירות קרבי. בקרב המכינות הפועלות כיום בישראל יש כבר מכינות המיועדות לגברים בלבד או לדתיים בלבד, וכן מכינות מעורבות – נשים, גברים, דתיים וחילונים.

אילוסטרציה: לוחמת צה"ל (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

אגב, בציבור הדתי־לאומי פועלת מזה כמה שנים עמותת "אלומה", שאחת ממשימותיה היא שילוב נשים דתיות בשירות צבאי, תוך שמירה על זהותן הדתית במהלך השירות. אין מדובר דווקא בשירות קרבי, אלא בשירות צבאי בכלל, שכן בציבור הדתי צעירות רבות נהגו שלא להתגייס כלל או לפנות לשירות לאומי.

הקפיצה הגדולה במספר הנשים הדתיות המתגייסות לצה"ל הובילה גם לעלייה בשירות לוחמות דתיות קרביות, עד כדי כך שבצה"ל עובדים על פתיחת מחלקות דתיות־מגדריות ללוחמות במערך האיסוף הקרבי ובתותחנים.

בימים אלה היזמים עוסקים באיתור תורמים ובמיון מועמדות להובלת המכינה החדשה. כל השלושה – כהן, שפיינר ופלד־נקש – מציינים כי אין מדובר רק בהכנה פיזית וכושר קרבי לשירות לוחמה, אלא בבניית מנהיגות ערכית

היזמים של המכינה הקדם־צבאית החדשה הם רינה כהן, מורה ומחנכת מכפר ורדים, ואל"ם במילואים בני שפיינר, לשעבר מפקד בה"ד חיל הים ומי שהכשיר נשים רבות לתפקידי חובלות ותפקידים קרביים אחרים בחיל הים. אורה פלד־נקש, שהייתה החובלת הראשונה בצה"ל, משמשת כיועצת בכירה לפרויקט.

כהן היא בעלת ניסיון של עשרות שנים בחינוך בגיל התיכון, ובתקופת מלחמת 7 באוקטובר יזמה והובילה פרויקט של שנת שירות למבוגרים בהשתתפות מאות אנשים. במסגרת שנת השירות למבוגרים, בחסות עמותת "אלול", התנדבו באופן קבוע אזרחים מעל גיל 50 ביישובי הדרום, וכיום נפתחה שנת שירות שנייה ביישובי הצפון.

אורה פלד־נקש (צילום: טלי לוסקי)

המיזם החדש – מכינה קדם־צבאית ללוחמות – נמצא כעת בתהליכי רישום. כדי לגבש את התוכנית ולקבל אישור ממשרד הביטחון, נדרש להציג איתנות פיננסית (פיקדון בנקאי בסך כ־2.6 מיליון שקל), להוכיח יכולת להפעיל את התוכנית למשך שנתיים לפחות, ולגייס ראשת מכינה, שלדברי היזמים חייבת להיות אשת חינוך וקצינה לוחמת בדימוס. לפי החוק, היא חייבת להיות בעלת תואר ראשון.

בימים אלה היזמים עוסקים באיתור תורמים ובמיון מועמדות להובלת המכינה החדשה. כל השלושה – כהן, שפיינר ופלד־נקש – מציינים כי אין מדובר רק בהכנה פיזית וכושר קרבי לשירות לוחמה, אלא בבניית מנהיגות ערכית.

"הסתכלנו על איך מכינים את הבנות לגיוס לצה"ל ואמרנו שזה לא מתאים. ההכנה שלהן לגיבושים קרביים לוקה בחסר ומקשה עליהן לעבור. ברגע שכל חוגי הכושר הקרבי מאחדים בנות ובנים, זה פחות נוח להן"

כהן אומרת: "הסתכלנו על איך מכינים את הבנות לגיוס לצה"ל ואמרנו שזה לא מתאים. ההכנה שלהן לגיבושים קרביים לוקה בחסר ומקשה עליהן לעבור. ברגע שכל חוגי הכושר הקרבי מאחדים בנות ובנים, זה פחות נוח להן. סרגל המאמצים שלהן שונה.

"ובאופן כללי, הכנה פיזית לשירות היא רק מדרגה אחת. לכניסה שלהן לתפקידי לוחמה ופיקוד תהיה השפעה לכל החיים על יזמות, השתלבות בשולחן מקבלי ההחלטות. אם את חלק מן המערך הלוחם של צה"ל אז יקשיבו לך יותר, בין אם זה בפאנלים, או בדירקטוריונים. אנחנו רוצים מנהיגות נשית לוחמת".

רינה כהן (צילום: באדיבות המצולמת)

כהן מוסיפה כי בכוונת היזמים לשים דגש גם על בניית מרחב נשי תומך. לדבריה, כיום, בשל מיעוט נשים עם רקע קרבי, נוצרת לעיתים תחרות פנימית בין הלוחמות. "אנחנו רוצים לבנות קולגיאליות נשית, עם אחריות חינוכית ואחריות מקצועית. כיוון שכיום הן צריכות להתחרות בנשים כדי להידמות לגברים".

מיקום המכינה צפוי להיות בגליל המערבי, והיזמים נמצאים במגעים מתקדמים עם עמותה חברתית־חינוכית פעילה שתשמש כ"הגוף המשלח" – הגוף שבאמצעותו תירשם ותפעל המכינה. במקביל, מתבצע תיאום תכנים מול משרד הביטחון.

"במכינה יהיה גם ליווי רפואי עם מומחית מובילה בתחום רפואת ספורט נשים וגם ליווי בתחום החוסן הנפשי עם אחד המובילים בארץ בתחום הזה"

כהן מפרטת: "במכינה יהיה גם ליווי רפואי עם מומחית מובילה בתחום רפואת ספורט נשים וגם ליווי בתחום החוסן הנפשי עם אחד המובילים בארץ בתחום הזה. אנחנו מנסים לפנות לראייה מקיפה ואחראית, כך שמועמדות לשירות קרבי יגיעו מוכנות יותר לגיבושי קרביים, למסלול קצונה ולשירות מילואים משמעותי, ולשם כך גם באגפים בצה"ל יהיו קשובים לנו".