נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הזוכה (בצדק) למעמד מכונן בציבוריות הישראלית בימים אלה, פנה אתמול (רביעי) לנשיא יצחק הרצוג בבקשת חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו. המכתב זכה להד רב והעלה שוב את הדיון במשפטו הפלילי של נתניהו ובהזדחלות ההליכים לאין קץ.

מצדו של טראמפ, זו התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל – והוא אף מודע לכך. במכתבו ציין: "בעוד שאני לגמרי מכבד את העצמאות של מערכת המשפט הישראלית, ואת דרישותיה, אני מאמין שה'אישום' נגד ביבי, שלחם לצידי במשך זמן רב כולל נגד האויבת הקשה איראן – הוא אישום פוליטי בלתי מוצדק".

טראמפ אמר רק לאחרונה בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS כי הוא מתכוון "להיות מעורב (במשפט, ט"ש). כדי לעזור לו קצת". הוא אמר למראיינת נורה אודונל שנתניהו הוא "אדם מאוד מוכשר. ואני חושב שלא מתייחסים אליו כמו שצריך. אנחנו נתערב בזה כדי לסייע לו קצת, כי לדעתי זה מאוד לא הוגן".

טראמפ אמר רק לאחרונה בריאיון לתוכנית "60 דקות" כי הוא מתכוון "להיות מעורב (במשפט, ט"ש). כדי לעזור לו קצת". עוד הוסיף: "אנחנו נתערב בזה כדי לסייע לו קצת, כי לדעתי זה מאוד לא הוגן"

נשיאים אמריקאים תמיד התערבו בפוליטיקה הישראלית. מערכת הבחירות של 2026 בהחלט לא תהיה הפעם הראשונה. ההיסטוריה זוכרת את ניסיונותיו של הנשיא ביל קלינטון לסייע לראש הממשלה שמעון פרס בבחירות 1996, מייד אחרי רצח רבין.

בריאיון ל"ערוץ 10" בשנת 2018 אמר קלינטון: "ניסיתי לעשות את זה בדרך שבה לא אהיה מעורב באופן גלוי. ניסיתי לעזור לו כי חשבתי שהוא תומך יותר בתהליך השלום. וניסיתי לעשות זאת בדרך ששירתה לדעתי את האינטרס של ישראל".

הבחירות הסתיימו בניצחון בפער קטן של נתניהו, והוא הגיע לבית הלבן בהמשך אותה שנה והבהיר לקלינטון מה הוא חושב על המהלך.

I had a call today with Prime Minister Netanyahu to discuss the possibility of moving forward with a Mutual Defense Treaty, between the United States and Israel, that would further anchor the tremendous alliance….

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 14, 2019

דוגמה בולטת אחרת אירעה לפני כשש שנים, שלושה ימים בלבד לפני מערכת בחירות בישראל, כאשר דונלד טראמפ (אז נשיא) צייץ כי שוחח עם נתניהו והשניים דנו באפשרות של כינון ברית ביטחון בין ארה"ב לישראל. הציוץ מ־14 בספטמבר 2019 נותר תלוי באוויר, ולא נעשה שום מהלך המשך.

נתניהו היה אז ראש ממשלה שהפסיד מערכת בחירות אחת, מנע מהצד השני (אז, בני גנץ) את האפשרות לקבל מנדט להרכבת ממשלה, ושלח את המדינה למערכת בחירות שנייה, אחר כך שלישית ואחר כך רביעית.

אולם לקראת 2026 נדמה שטראמפ עלול לפעול בדרכים פוליטיות שלא הכרנו בעבר. הפעם הוא מנסה להפעיל את המוסדות הישראליים, ובידיו כלים בינלאומיים נוספים

לנושא של ברית הגנה יש השלכות ביטחוניות חיוביות וגם שליליות על ישראל, ואין זה דבר שמייסדים באמצעות ציוץ לעת ערב דקותיים לפני מערכת בחירות. כצפוי, כל חשבונות הרשתות החברתיות של הליכוד, וכל מנוף ההפעלה של נתניהו דרך בנו יאיר, השתמשו בהודעה הגמישה ההיא כדי להכריז על הישגים בינלאומיים "מדהימים", "חסרי תקדים".

אולם לקראת 2026 נדמה שטראמפ עלול לפעול בדרכים פוליטיות שלא הכרנו בעבר. הוא לא מסתפק בציוצים ובהודעות בחשבון ה־Truth Social שלו, שם כבר העלה את נושא משפטו של נתניהו מספר פעמים. הפעם הוא מנסה להפעיל את המוסדות הישראליים בפנייה ישירה לנשיא המדינה, ובידיו כלים בינלאומיים נוספים להפעלת סוג הלחץ שהוא אוהב להפעיל.

מפגינים בסאו פאולו עוטים מסכות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו לאחר הודעתו של טראמפ על מכסים של 50% על סחורות מברזיל, 10 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Andre Penner)

אנחנו מודעים לכלים הבינלאומיים הללו משום שהוא כבר מפעיל אותם במקומות אחרים בעולם. ביולי 2025 הודיע הנשיא טראמפ כי הוא משית צווי מכס בגובה 50% על ברזיל. הסיבה? משפטו הפלילי של הנשיא הקודם ז'איר בולסונארו, שהואשם בתכנון הפיכה פוליטית לאחר הפסדו בבחירות 2022.

למרות – ואולי בגלל – ההתערבות הבוטה של טראמפ, בולסונארו הורשע בספטמבר 2025 ונידון ל־27 שנות מאסר. אגב, טראמפ לא הסתפק ב־50% מכס כעונש על ההרשעה: הוא גם ביטל ויזות כניסה לגורמים משפטיים ברזילאים, הטיל סנקציות אישיות על שופט העליון הברזילאי ואף על אשתו.

אנחנו מודעים לכלים הבינלאומיים הללו משום שהוא כבר מפעיל אותם במקומות אחרים. ביולי 2025 הודיע הנשיא טראמפ כי הוא משית צווי מכס בגובה 50% על ברזיל. הסיבה? משפטו הפלילי של הנשיא הקודם בולסונארו

אחרי כל המהלכים שלא סייעו לבולסונארו, טראמפ נסוג מעט, ולפני מספר שבועות קיים שיחת טלפון עם הנשיא המכהן לואיז אינסיו דה סילבה, שתוארה על ידו כ"שיחה טובה מאוד". במקביל, בסנאט נקטו צעדים לביטול המכסים שטראמפ השית על ברזיל.

ההחלטה לביטול המכסים עברה ברוב קולות של הסנאטורים, כאשר חמישה סנאטורים רפובליקאים הלכו נגד הנשיא והצטרפו לצד הדמוקרטי בביטול ההחלטה. המהלך עדיין טעון אישור בבית הנבחרים, כך שהעניין טרם הסתיים.

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 11 ביוני 2025 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

אבל זה לא הכול. טראמפ התערב בבוטות גם בבחירות אמצע הקדנציה (בחירות לבית המחוקקים) בארגנטינה בחודש שעבר. לאחר תקופה שבה חאבייר מיליי דשדש וחשש לאבד את הרוב הפרלמנטרי – מה שהיה עלול להקשות עליו להמשיך במהלכיו הכלכליים החריגים – טראמפ הודיע שאם הוא יפסיד, ארה"ב תבטל את הסיוע הכלכלי שלה לארגנטינה, בסך 40 מיליארד דולר.

"אם הוא לא ינצח, אנחנו נפסיק להיות נדיבים", אמר טראמפ כשמיליי עומד לצדו בבית הלבן. "אני איתו כי הגישה שלו נכונה. ואני חושב שהוא עומד לנצח, ואם ינצח – אז אנחנו נותרים לצידו. ואם יפסיד – אז אנחנו נעזוב".

המעורבות של טראמפ לטובת נתניהו במערכת הבחירות הקרובה נראית כבר כעובדה מוגמרת. השאלה היא איך ראשי המפלגות האחרות מתכוננים למבול מהלכי הסיוע שטראמפ עלול להעניק לנתניהו

ויש דוגמאות בינלאומיות נוספות. לפני כחצי שנה מחה טראמפ על ההרשעה של מארין לה פן וכינה את ההליך נגדה "ציד מכשפות". לה פן הורשעה במעילה בכספי ציבור של האיחוד האירופי, והרשעתה תמנע ממנה להתמודד על נשיאות צרפת ב־2027. מעניין אם גם שם יבקש טראמפ שמישהו יחון אותה ויאפשר לה לחזור למרוץ.

בחזרה לישראל: המעורבות של טראמפ לטובת נתניהו במערכת הבחירות הקרובה נראית כבר כעובדה מוגמרת. השאלה שנותר לשאול בישראל היא איך ראשי המפלגות האחרות מתכוננים למבול מהלכי הסיוע שטראמפ עלול להעניק לנתניהו בחודשים הקרובים – ומה תהיה ההשפעה על הציבור הרחב, בתקופה שבה טראמפ נערץ על רבים מאזרחי ישראל.