מאז נאומו של נשיא אינדונזיה, פרבואו סוביאנטו (Prabowo Subianto) בעצרת האו"ם האחרונה, נאום בו הזכיר את הצורך בביטחון לישראל ואף אמר את המילה העברית "שלום", רבו השמועות לגבי התמורות הצפויות ביחסי ישראל ואינדונזיה. מדינה זו היא, כידוע, בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם, ובה יותר מ-240 מיליון נפש.

בערב שמחת תורה, בשעתיים שבהן עמדה באוויר השמועה על נסיעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוועידה שכינס נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשארם א-שיח', אף דובר על ביקור אפשרי של נשיא אינדונזיה בישראל במוצאי החג. אירוע כזה, לו היה קורה, היה מפגיש ראש ממשלה ישראלי ונשיא אינדונזי לראשונה מאז ביקורו של יצחק רבין באינדונזיה, מייד לאחר חתימת הסכם אוסלו. שמעון פרס ביקר שם אחריו, אבל לא כראש ממשלה אלא כשר.

בשעות בהן נפוצה השמועה על נסיעת נתניהו לוועידה בשארם א-שיח', דובר גם על ביקור אפשרי של נשיא אינדונזיה בישראל. אירוע כזה, לו קרה, היה מפגיש רה"מ ישראלי ונשיא אינדונזי לראשונה מאז ביקור רבין באינדונזיה

דא עקא, הידיעה המפתיעה על כניסת החג, ובעקבותיה החשש לחלל את קדושתו, גנזו כביכול את חלום הביקור, וממשלת אינדונזיה אף טרחה להכחיש מניה וביה את הכוונות לקיומו בו ביום.

אף על פי כן, שמועות וידיעות הקשורות לאינדונזיה – למשל בעניין השתתפות חיילים אינדונזים בכוח הצבאי שיאכוף את ההסדר של טראמפ לגבי עזה, לצד לוחמים מטורקיה וקטאר – ממשיכות לצוף ולעלות מידי פעם, עד שהן נשטפות בגל ידיעות חדש – וחוזר חלילה.

מה הוא, אם כן, העתיד של יחסי ישראל ואינדונזיה? למען האמת, מעולם לא שרר נתק ביחסי המדינות. ישראל סחרה עם אינדונזיה – גם בנשק ובמטוסי קרב – לאורך כל השנים.

יתר על כן, מי שעקבו אחרי החדשות מעזה, ודאי זוכרים את השמדתו, בידי הצבא, של כל הציוד בבית החולים האינדונזי בבית לאהיה שבצפון הרצועה; בית חולים קטן אשר שנחנך על ידי סגן נשיא אינדונזיה לפני תשע שנים, ונבנה בתרומות של ארגוני סיוע וארגונים אזרחיים ופוליטיים מרכזיים באינדונזיה ובראשם המוחמדייה.

מה היא אם כן המשמעות של השמועות והידיעות העולות לסדר היום חדשים לבקרים? 

שמועות וידיעות הקשורות לאינדונזיה ממשיכות לצוף מעת לעת. מהו עתיד יחסי ישראל ואינדונזיה? למען האמת, מעולם לא שרר נתק ביחסיהן. ישראל סחרה עם אינדונזיה – גם בנשק ובמטוסי קרב – לאורך השנים

לשם כך יש להבין הן את מניעי הממשלה והנשיא, והן את יחסי הקח-ותן העומדים מאחורי האינטרסים של הפוליטיקאים באינדונזיה, ישראל וארצות הברית.

נתחיל במניעיו של הנשיא פרבואו סוביאנטו. האיש, גנרל בדימוס, בן למשפחה אמידה ומעורה בפוליטיקה ובכלכלת-המקורבים האינדונזית, הואשם בעבר בפשעי מלחמה ועקב כך נמנעה ממנו הכניסה לארה"ב.

הנשיא סובל ממחאות ומחוסר פופולריות מבית. זאת בעיקר משום שגם בעידן הפוסט קולוניאלי, ארצו לא הצליחה לוותר על ייצוא חומרי גלם כמרכיב עיקרי בכלכלתה, והמעבר החלקי לתיעוש לא סייע למיליוני מובטלים צעירים בעידן הפוסט תעשייתי.

אחת התשובות של סוביאנטו למעמדו הרעוע מבית, היא מיצובה של אינדונזיה כמעצמה אזורית (מול מלזיה) ועולמית (כחלק מגוש אחד עם ברזיל, הודו, ורוסיה). לשם כך, אינדונזיה פועלת גם בין מדינות האסלאם.

נוכחותה בוועידת שארם, מדגישה את המרכזיות שלה בהסדר העזתי לא רק כמדינה המוסלמית הגדולה ביותר, אלא גם ככזו שאינה משתתפת במחלוקות שמפלגות את העולם המוסלמי ביחס לישראל ולחמאס. כך, אם קטאר וטורקיה ומלזיה ניצבות בצד התומך בחמאס ואילו מצרים, סעודיה והאמירויות עומדות מהצד האחר – אינדונזיה נתפסת ככזו שניצבת כביכול מעל למחלוקות.

ומה לגבי המניעים האישיים? אלה חזקים לא פחות מהמניעים המדינתיים, בעיקר בעידן שבו ראשי מדינות מתגעגעים – בגלוי וגם בסתר – לאמירתו של לואי ה-14 "המדינה זה אני". כשם שמשפחת טראמפ מקדמת בגאווה את עסקיה במזרח התיכון – מסעודיה ועד קטאר; וכשם שבלשכת נתניהו הודו בגלוי עובדים כי קיבלו תשלום מהמדינה המורכבת קטאר, כך גם הנשיא פרבואו נשמע במיקרופון משוחח עם טראמפ בשארם א-שיח' כשזה מפנה אותו לבנו אריק העומד בראש אימפריית הנדל"ן של המשפחה.

לאור (או בצל) כל זה – האם יחסי ישראל ואינדונזיה יעברו למישור גלוי ורשמי? דומה שאת התשובה לכך נתן הנשיא פרבואו עצמו לפני חצי שנה – כן, אבל רק אם ישראל תכיר במדינה פלסטינית.

לאור (או בצל) מניעי הנשיא פרבואו, הפוליטיים והאישיים – האם יחסי ישראל ואינדונזיה יעברו למישור גלוי ורשמי? דומה שאת התשובה לכך נתן פרבואו עצמו לפני חצי שנה – כן, אבל רק אם ישראל תכיר במדינה פלסטינית

בשבוע שבו ביקר טראמפ בכנסת נראה היה לרגע שתספיק גם לחיצת יד מחודשת של נתניהו עם מחמוד עבאס, נשיא מדינת פלסטין המוכרת כעת גם על ידי המשתתפות האירופאיות בוועידה, אך ספק אם גם את המחווה הזו – הרבה פחות מהכרה – תיתן ישראל בראשות נתניהו.

ד"ר רן שאולי מלמד על דרום מזרח אסיה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן ועוסק גם בנושאים הקשורים למדינה הגדולה בה: אינדונזיה.